אני חושבת שמה שחסר לך בכל השאלה המקסימה ששאלת - זה שתבין רגע שאתה בן אדם! אנושי!
ויותר מזה, כך הקב"ה ברא אותך!
הוא ברא אותך, כמו את כולנו, עם מגבלות אנושיים.
עם חוזקות
ועם חולשות
עם רגשות
ועם פחדים
ועם מקומות "קטנים"
ועם הבנה מצומצת בגבול האנושיות -
עם כל איך *שהקב"ה* ברא אותנו - רק עם הכלים הללו ועם האנושיות הזו - אנחנו צריכים לפעול בעולם.
הרי הקב"ה לא מצפה ממך להגיע להבנה אלוקית,
רק הבנה אנושית כפי שהוא "תיכנת" אותך להבין.
אז אם לפי ההבנה שלך
אתה מכיר לאט לאט את עצמך
בעיקר בעיקר ע"י ***הבחירה***
שהקב"ה נתן לכל אדם וזה בעיקר מה שמדביל אותו משאר היצורים.
והבחירה הזו מתחילה כבר כאשר אנחנו ילדים.
כאשר אנחנו בחרים איזו חולצה ללבוש היום?
איזה מאכל יותר טעים<?
וכמובן הלאה בכל צומת בחיים בה אנחנו בוחרים - כל בחירה כזו היא עוד התגלות של החלק אלו-ה ממעל שקיבלנו, של הנשמה שלנו.
אז ע"י היכרות עם עצמך
מה טוב בך
מהן החוזקות שלך
איפה בחיים הרגשת שאתה חזק וטוב במשהו ואפילו עזרת בו לאחרים?
איפה בחיים הרגשת שאתה במקום הנכון עבורך?
איפה אתה מרגיש שאתה יכול להביא את היכולות שלך לידי ביטוי?
ובעיניי, שליחות זה כל המהות שלך כבן אדם.
קודם כל כאדם כלפי בוראו.
אח"כ כאדם כלפי עצמו.
אח"כ כבעל שאתה
כאבא שאתה
כבן שאתה
כאח שאתה
כנכד שאתה
כחבר שאתה
וכאיש מקצוע שאתה
בכל אחד מהמעגלים הללו - לנסותלהיות הכי הכי טוב שאתה יכול.
ממש לעבור דבר דבר ולשאול -
אני הגירסה הכי טובה שלי כלפי שמיא?
אם כן - מעולה, ולהמשיך
אם עוד לא - להתמיד ולהשתפר.
ואח"כ לשאול -
אני הגירסא הכי טובה שלי בתור בעל/אישה?
וכנ"ל
וכך בכל מעגלי החיים.
צמיד אמרתי לעצמי שהייתי רוצה שאחרי 120 יכתבו על הקבר שפשוט הייתי אישה הכי טובה *שיכולתי* שהשוואה אל עצמי ולא לאף אחד אחר.
ורעיה טובה
ובת טובה
ואחות טובה
ואמא טובה
ונכדה טובה
וחברה טובה
ואשת מקצוע טובה
ומבחינתי אני עשיתי את שלי אם אכן כך אזכה.
בהצלחה רבה איש יקר!
לך בכוחך זה ותהיה הגירסא הכי טובה של עצמך בכל תחומי החיים 