כמו כל דבר בחיים לוקח זמן עד שאנחנו מקבלים בו בטחון.

הגיוני שחוסר נסיון בקשר זוגי (דבר שכמעט כולם מתחילים איתו כדוסים) יהיה מפחיד.

מסקנה - זה טבעי ובריא לחלוטין.

מה עושים?

קופצים למים  

אם יש בך צדדים שאתה פחות שלם מול עצמך - אז זה משהו אחר.

ברגע שתתגבר על הפחד הזה אתה כן תתחיל לחפש, או שזה מטריד אותך עכשיו בנוגע לעתיד?

כי אם בכל מקרה אתה רוצה עוד לחכות עד אחרי צבא/ישיבה/לימודים, אז הגיוני שהפחד ירתיע אותך. כמו ילד בן 12 שמפחד להיות חייל, כי הוא באמת לא בשל לזה. ואז יש סיכוי טוב שהבשלות והמוכנות תגיע בדיוק בזמן. למה זה ממש - אבל ממש - חשוב? כי בעצם במקרה הזה אתה מטריד את עצמך במשהו שהוא לא בעיה. הכל בסדר, אין בעיה לפתור.

אם אתה כן מוכן, ואתה יודע שאתה מוכן, ובהתחלה דחית בגלל ישיבה ואחר כך צבא ואחר כך לימודים ועכשיו אתה כבר מבין שאתה סתם מפחד - אז כן, צריך להתגבר על זה. יש מאמנים למיניהם שיכולים לנסות לעזור; לפעמים פשוט להתקדם ולקפוץ למים יפתור הכל; יכול להיות שאתה צריך פרפורציות ("כולם היו שם בעבר, אתה לא צריך לפחד")

בהצלחה

שעדיין לא הגיע הזמן.

החיים כבר יובילו אותך לשם.

כאילו זה נחמד לשמוע את זה "כנראה שעוד לא הגיע הזמן וזה יגיע לבד"

אבל לרוב אם יש בעיה ולא מטפלים בה היא פשוט נשארת.

צעיר ממש. ברגע שיהיה בשל, הוא

ממילא ימשך לכיוון ההוא. לרוב זה קורה לבד.

לא רואה סיבה לדאגה.

אני גם הייתה לי פעם בעיה קטנה עם זה, לא רציני אבל קצת

התחלתי להכריח את עצמי להיות חם יותר לאנשים וזה עזר מאד.  לא חיכיתי שזה יעבור לבד

בחשש בעלמא משום חוסר נסיון 

עם בנות המין השני. מובן שזה עלול להלחיץ.

בתחילה חשבתי לענות לו בכך שיתרגל דייטים על יבש,

כלומר יפגוש בנות, ייצא, אך המטרה תהיה שלא

על מנת להמשיך אלא לצבור נסיון.

ולא הצעתי את זה כי נראה לי כגניבת דעת לגביהן.

אולי יהיה מותר, צריך עיון.

אלא שאם מדובר באמת בבעיה רצינית

אולי מצד התועלת שבדבר יהיה אפשר להקל.

<כי עדיין יש ספק קל שבסופו של דבר יהיה עניין

ומשהו טוב עלול לצאת מכך>

שאלה לרב בהחלט.

זו הסיבה שלא הצעתי מלכתחילה.

מסכים לחלוטין.

בהתחלה (בעוד שהייתה הבעיה קיימת) כשהיו חברים מחבקים אותי או נותנים מחמאות, 

הייתי כזה פאסיבי... לא מתנגד אבל לא ממש מחזיר באותה מטבע. 

היה לי קשה עם גילויי חיבה "מוגזמים" (לכאורה כמובן)

בשלב מסויים החלטתי שאני משנה את זה,

קודם כל התחלתי לא להיות להיות פאסיבי אלא לחבק חזרה, אתה יודע... "למעוך" את חבר שלי חזרה חח

אם מחמיאים לי אני מסתכל בעיניים ואומר "תודה רבה"  גם אתה כך וכך.  "גם אני אוהב אותך"

לאט לאט זה השתחרר לי ונהיה יותר ויותר קל וזורם.   לא יודע אם הגעתי לרמה הרצויה אבל שיניתי הרבה...

כמובן יתכן שיש בחשש שלך משהו יותר עמוק ואולי צריך עוד פיתרון יותר ממוקד בנוסף

אז... תשתמש בכל הכלים

תנסה לשים לב האם זה קורה לך גם באופן כללי.

יש אנשים שמטבעם הם יותר 'עצורים' ומתקשים להיפתח ולחשוף רגשות

להבנתי זה די מתחבר לקושי שאתה מתאר, ואלו דברים שבהחלט אפשר לעבוד עליהם

ברעיון מה שצריך זה להיות ממוקד ולשים לב לסיטואציות כאלו במהלך היום ולנסות בכל פעם כן לחשוף יותר ולשתף יותר ובאופן כללי 'להיפתח'

זאת עבודה ארוכה וכדאי אולי ללכך לאיש מקצוע שיעזור בזה.

בהצלחה אח!

אני מאוד מתחברת למשפט "כדי לאהוב משהו אחר אתה צריך לאהוב את עצמך תחילה".

אני לא יכולה להתחיל לבנות לי קשר רגשי ועמוק עם אדם אחר כשעוד לא התחברתי לעצמי ועוד לא אהבתי את עצמי במאת האחוזים.

ואני חושבת שאת הבעיה של חוסר הקבלה של עצמך יש להמון אנשים עקב תגובות וחוסר הערכה של הסובבים אותו ואפילו האדם כלפי עצמו.

אז ברגע שתבנו לעצמכם חוסן נפשי ותתחברו לעצמכם ותאהבו את עצמכם איך שאתם אולי תהיו פנויים לקשר רגשי ועמוק עם בן או בת הזוג שלכם.

בנוסף אתה יכול גם לשאול את עצמך: 

"האם אני לא מרגיש מוכן למחוייבות של קשר?"

"מה הגורמים לכך שאני מרגיש לא מוכן?"

או שאלות בסיגנון...

וגם אם זה לא היה קשור לשאלה אני חושבת שהעלתי פה תובנה מעניינת.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?