הנה

בגדול זה הווי מתכת שמוחבאים בחיבור של המושב
ואליהם אפשר לחבר או כיסא בטיחות שתומך בזה
או בסיס של סלקל שתומך בזה

בקשר ל2 לדעתי את לא כזה חייבת בסיס נפרד לכל רכב כי אם זה עם איזופיקס זה בסה"כ די קל לחבר ולנתק את זה.
ושני סלקלים זה נשמע לי באמת מיותר. קל לפרק את הסלקל ולחבר בחזרה כשיש לך כבר בסיס מחובר.

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

והרופא  נצנה לי ערכה לעשות בעצמי.

היא גם הסבירה לי שלא צריך דווקא את צוואר הרחם, אלא מכל איזור הנרתיק.

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.

הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.

בהצלחה!

והם מגיעים ממש עד לרחם. לא יודעת למה באמת הם עושים את המעמיק אם אפשר אחרת

הבדיקה הביתית היא פשוט להכניס ולסובב, מאד עדין.

מותר ורמוקס בגיל הזה?

לק"י

להבנתי, רוב הסיכויים שזה ייעלם לבד.

שיכול לעזור?

ניסינו להסתכל עם פנס בלילה ולא ראינו כלום

אבל האמת אני לא ממש יודעת מה אני אמורה לראות

חיפשתי תזוזה

אבל ממליצים לשים גוש של משחה סמיכה בפי הטבעת.

לנו הרופא רשם מינון נמוך יותר לפי משקל גוף של התינוק. אבל הוא נתן רק כשממש ראיתי תולעת, לפני זה כשאמרתי שלא ראיתי וזה בטוח תולעים הוא אמר שהוא לא רושם

בסוף צריך להידבק ממישהו.

אם התארחתם עם ילדים שפחות שומרים על הגיינה אז אולי אולי היא אכלה משהו, וגם אז הסיכוי שזה מיד יופיע,

לא יודעת.

בד"כ נדבקים בשירותים, ארגז חול, אחים שהשהייה איתם ממושכת.

תינוקת עם טיטול (בכורה?) שהייתה בסביבת בוגרים

פחות סביר

הרבה יותר סביר שזה מערכת העיכול שהכבידה עליה.

לא הייתי מביאה סתם וורמוקס במצב הזה

אלא אם תראי סימנים יותר אופייניים.

(כמו אי שקט בלילה ורוגע ביום)

לגבי מה רואים, זה כמו חוט לבן דק שזז.

היא כן הייתה בחברת ילדים קטנים בשבת

אבל באמת היא תמיד עם טיטול וגופיה עם תיק תק אז אין לה איך להכניס ידיים

הגיוני שזה היה באמת בבטן

היא קמה עם טיטול מלא ממש

לטיטול זה מדביק, לא מידבק.

ככה שמאוד הגיוני שתינוקת בגיל שלה תידבק אבל לא תדביק. אז אם היתה בחברת גדולים ממנה יש לה סיכוי להידבק.

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)

בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.

הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

אולי הוא מאמין שככה יותר נכון להתנהל?

דיברתם על זה?

יש לכם אפשרות לשוחח בזמן רגוע, בנחת על מה אתם רוצים מבחינת חינוך הילדים? בשינה וגם בנושאים אחרים.

אם הוא לא רואה עין בעין איתך אז יהיה קשה לגייס אותו לשינוי ובטח שדברים לא ישתנו, ממש כדאי להתחיל מהחלטות משותפות

הילדים פשוט באים רק אליו

וזה לא מפריע לי

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה

חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

בנתיים מכינה 60 וזורקת

אני הייתי מכינה כמות של שני בקבוקים שומרת חצי במקרר לארוחה הבאה.

לי זה היה קל למדוד חצי

אם זה קשה ואין כפית ייעודית אז צריך להכין 60 ולזרוק

אל דאגה הם אוכלים בהתחלה קצת ככה שזה לא בזבוז גדול 

אפשר לבקש כפית של 30 ושלחים לך בחינם בדואר.

בטלפון קצרצר.

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

כשחוזרים הביתה זה כבר 40 מל, ואחכ עולים ל60.

תאכילי לאט בנחת, והוא אמור להפסיק מעצמו כששבע. לי אמרו שאינדיקציה טובה לכמה הוא צריך זה שישאר 10-20 מל בבקבוק

ברביעי, ואז השתחררתי בשישי.

פעם ראשונה שלא מניקה 

וקצת אבודה בקטע הזה של תמ"ל

(יצא לי לתת אבל לילדים גדולים שז יותר ממתק מאשר אוכל. ופה היא כל כך קטנה שזה מלחיץ)

כנראה שהיתה לה קפיצת גדילה הלילה כי אכלה מלא אבל עכשיו נרגעה ו'חזרה לעצמה'

מרגששש

בשעה טובה!!

תגדלי אותה בנחת שמחה ובריאות בע"ה!!

הפס לא יצא מיד בבדיקה אלא אחרי שתי דקות כזה.

אני עדיין לא באיחור היום אמורה לקבל. 

השתמשתי בבדיקה של 4 ימים לפני של "בדיקה כנה" 

חיובי לגמרי

כי זה לא מנסיון אישי מהסיטואציה שלך

אבל לנסות פעמיים ולא להיקלט- זה תקין בגיל 20, עם זרע וביצית פוריים וחזקים!

במיוחד אם מנעת הורמונלית וזה קצת משבש את הגוף, לפעמים לוקח 3 חודשים רק לחזור למסלול.

אני מכירה דברים טבעיים שעוזרים באופן כללי, כמו דיקור, צמחי מרפא

אבל לפני הכל להוריד לחץ זה הכי חשוב.

ולהתפלל לה', אתם רוצים משהו טוב

אם בגיל 20 זה תקין

כשהפוריות קצת יורדת זה עוד יותר סביר

ולנסות שני חודשים זה ממש מעט.. הכי חשוב הנחת..

אבל חודשיים זה ממש פרק זמן תקין לא להיקלט, בעיקר אם את אחרי מניעה שלפעמים משבשת את הביוץ.

הייתי כרגע נחה, נהנית מהזמן (כמה שזה קשה) ולא חושבת על כלום לפני שעוברת חצי שנה

בהצלחה 

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

והרופא אמר לי לעשות בדיוק את אותו מעקב כמו בהריון הראשון....

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם