ובכן, צדיקים...מדחיק

זוכרים את השרשור הראשון שלי?

- לא.

אז אזכיר שהוא עסק בטעמי המצוות (נראה לי. אולי זה היה חלק משרשור אחר? לא בטוח...). המסקנה שם (קצת ביררתי, וזו מסקנה של עוד מקומות) הייתה שאנחנו לא יודעים את טעמי המצוות.

 

אז תהיתי (זה גם היה מובלע בשאלה ההיא, ועכשיו פיתחתי את זה) איך יודעים איך לפסוק\לחלק אם אין לנו את הטעם.

 

אנסה להסביר את זה בכמה דרכים (דהיינו דרך אחת), מי שהבין את הפאנצ', אין טעם שיקרא את הכול, אבל אם מישהו ירצה בכל זאת לקרוא את לשוני הזהב, אבין אותו. חיוך גדול

 

נגיד שאמרו לי חוק: אסור לנמלים ללבוש חולצה ירוקה. ללא הטעם, לא אוכל לדעת מה לעשות:

 

האם מותר להן ללבוש חולצה מפוספסת עם ירוק וכתום יחדיו? האם מותר להן ללבוש חולצה בצבע טורקיז? ירוק זורח? ירוק זית? ירוק תפוח? (אתם יכולים להמשיך להביא דוגמאות לצבעי ירוק, יש בשפע. אבל לטובת אלה מאיתנו שרוצים ללכת לישון מתישהו לא אלאה אתכם יותר מדי [לפחות לא הרבה יותר מדי])

 

אבל אם היו מגלים לנו שהסיבה היא שהצבע ירוק מחזיר הכי פחות אור (כמו שידוע לכולנו.) והבגדים ישרפו את הנמלים, הכול היה הרבה יותר פשוט. אומנם, עדיין יכולות להיות לנו שאלות, לדוגמא, "האם צריך לאסור גם את הצבע כתום, מחשש שגם ממנו יישרפו הנמלים, או שלא חוששים למקרה כזה?", אבל לפחות יש לנו משהו לעבוד איתו. אם לא היה לנו את הפרט הזה, היה אפשר לקבוע באותה מידה של סבירות כל אפשרות שעולה על דעתינו (פחות או פחות). כשמישהו צריך לפסוק מה הדין, הוא לא ידע איך להכריע בלי הטעם.

 

יש לי אחלה דימוי לזה עם משוואות, אבל אין לי כוח לכתוב אותו, אז מי שרוצה, שיחשוב.

 

למקרי חירום, מחשש שלא הסברתי טוב, יש לי תכנית חלופית, בה אנהל דו שיח עם עצמי או שותף אחר, ונבהיר את העניין.

 

 

 

לא כולם ביחד! מדחיק


פשוט מאוד - פוסקים לפי כללי פסיקהק"ש
המצוות ניתנו עם כללים איך ללמוד אותם. החל ממסורות בע"פ, מה שנקרא 'הלכה למשה מסיני'. כמו כן ניתנו למשה רבינו מידות שהתורה נדרשת בהם. ע"פ הדברים הללו למדו התנאים והאמוראים.

מאז שהתפזרו ישראל בגלויות השונות ונחתם התלמוד, מקובל על כל חכמי ישראל שלא דורשים דרשות חדשות, אבל לומדים את התורה שבעל פה ופוסקים לפי כללים שחז"ל לימדו אותנו.

זה בכלל לא תלוי בטעמי מצוות, להפך, קבוצות (כמו משכילי ברלין בתחילתם, שהיו שומרי תורה ומצוות קלה כבחמורה) שניסו לבנות יותר מידי על טעמי מצוות - איבדו תוך דור או שניים גם את שמירת המצוות.

קיום המצוות הוא רק כי ד' ציווה ולכן גם הכרעה בספיקות - היא לפי מה שד' לימד אותנו להכריע בהם.
במקרה, הכינותי מראש, תכנית חלופית. לשעת חירום בלבד!מדחיק

- ובכן, למה אסור להדליק אש בשבת?

- כי ה' ציוה
- האם מותר להדליק אש אם יש לך חולצה אדומה מהבהבת?
- ברור שלא, מה זה משנה איזו חולצה הוא לובש?
- כי אם אתה לא יודע את הטעם, אתה לא יכול לדעת מה החילוק. מה הדין אם זה רק נראה כמו אש אבל זה לא אש? מה אם זה מחמם ומאיר אבל זה לא אש? מה אם כיוונתי שעון שבת שידליק את האש בשבת? מה עם חשמל? עם אילו כלים בדיוק אני יכול לפסוק פה? עם אילו כלים מישהו בכל ההיסטוריה היה יכול לפסוק פה?

 

סליחה אם לא ייצגתי נאמנה את הצד השני. אבל את זה אני באמת לא מבין.

כל מה שאתה מסתבך לא רלוונטיק"ש
יש לאש הגדרות בש"ס ועל פיהם בפוסקים. ההגדרות הללו מבוססות על דרשות הפסוקים ועל מסורות חז"ל תלמיד מרבו עד משה רבינו.
יש דיון מאוד רציני בפוסקים על חשמל בכלל ועל אמצעי תאורה בפרט האם ואיזה מהם נחשבים אש. גם השאלה של האם מותר לגרום מערב שבת, שתידלק אש בשבת נידונה בפוסקים.

כל זה טוב ויפה ובכלל לא תלוי בשאלת ה'למה'.
ובגדול - כפי שכבר כתבתי לך בעבר. יש לך שאלות מאוד טובותק"ש
רק שאתה מעלה נקודות הנחה בעצמך ומהם מתחיל פולמוס בפורום, שכל מה שיענו לך לא יעזור, כי הוא מתנגש באקסיומה שקבעת.

בשיא הרצינות אני מניח שמה שיענו בפורום בשאלה זאת, כמו באחרות לא יספק אותך אתה צריך לשבת וללמוד מהיסודות, קומה על גבי קומה את הכללים והפרטים של יסודות האמונה, תורה מן השמיים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה והייחסים בינהן וכד'.

כשתלמד את הכללים בצורה מסודרת, רוב שאלותיך יקבלו מענה מעצמן ואלו שעדיין ישארו - יהיו לך כלים לברר אותן.

בפורום - כל מה שיענו לך, יישאר - "כל התורה על רגל אחת".
יכול להיות שאתה צודק, אני מחכה לפגישה שאמורה להיות לי,מדחיק

בה אני מתכוון ללבן כמה עניינים.

אני לא הולך לעשות את זה דרך ספרים (זה פשוט לא עובד), אלא דרך אנשים.

 

בינתיים, בגלל שהשאלה הזו הציקה לי נורא, פרקתי אותה בפורום.

 

אני לא בטוח לגבי שאר שאלותיי, אבל אני חושב שפה לא היו הנחות לא מבוססות שהסתמכתי עליהן, כל מה שניסיתי להסביר הוא למה צריך את הטעם ולמה אי אפשר להסתדר בלעדיו. אז אני לא בטוח למה התכוונת.

 

אגב, אם אני מתבסס על אקסיומות שגויות, אני חושב שאלו לא שאלות טובות כלל. מסכים?

קודם כל - אם שאלה מטרידה אותך, טוב לברר אותהק"ש
שנית - אני מבין למה מתוך האקסיומות עולות השאלות. רק שאני בהחלט חושב, שנסיון לברר כאלו שאלות בפורום (או גם בפגישה אחת) - היא נסיון "ללמוד את כל התורה על בעמידה על רגל אחת".

השאלות שלך, החל ממציאות הבורא והשגחתו, ועד דרכי מסירת התורה וההכרעה בספקות ובשאלות חדשות - הן כולם נושאים ענקיים, שגדולי ישראל בכל הדורות עסקו בהם רבות. אפשר לנסות ללבן בפורום נקודה ספציפית, אבל בגדול, במיוחד כשהרבה שאלות מטרידות (ובצדק) אין תחליף ללימוד מעמיק ומסודר (שגם לוקח הרבה זמן).
יכול להיות שאם זה היה בא בצורת שאלות, הייתי יושב וקורא ספריםמדחיק

אבל כשזה בא בצורת סתירות ביהדות שאני לא מבין איך זה לא מציק לכולם, אני פונה לאנשים.

אז אתה אומר שיש הלכה למשה מסיני הגדרות לכל מצווה....?מדחיק

זה לא נכון. אם זה היה נכון, לא היו מחלוקות, בטח שלא כל כך הרבה.

קודם כל, לא אני אומר, חז"ל אומריםק"ש
שנית, גם בכללים נפלו מחלוקות. גם בדרשות יש מחלוקות תנאים.

כל זה לא קשור לטעמי מצוות.
לא שמעתי על זה מעולם. וזה פשוט לא הגיוני.מדחיק

אין שום הגדרה שתוכל לענות לכל המצבים בעולם, ובטח שאין את זה על כל המצוות.

ולא כל המחלוקות הם על גרסאות ודרשות. בתור אחד שאני מניח שלמד גמרא, אתה בטח יודע את זה.

 

אם לכל אחד היה בנמצא את ההגדרות הללו, רוב הדיונים בגמרא היו מיותרים וכנראה שגם לא קשורים.

הכלי הראשון - הוא מה שכתוב, ומה שנמסר במפורש.אדם כל שהוא

אם התורה אסרה להדליק אש, המשמעות של זה לא תולה את האיסור בצבע החולצה.

כל עוד אין לך סיבה טובה מאוד לומר אחרת, אתה לא יכול לחלק.

 

על גבי זה מגיעים סברות ודרשות הפסוקים, ויש את מי שהתורה נתנה לו את הסמכות לעשות את זה הסנהדרין שבלשכת הגזית.

 

בשלבים מאוחרים יותר, כדי להכריע בשאלות חדשות, בעיקר מנסים לשחזר עקרונות מתוך המסורת.

אני מקבל את הסברא שהולכים בספק לחומרא.מדחיק

אבל אין דבר כזה "סיבה מאוד טובה לומר אחרת", אם אנחנו לא יודעים את הטעמים, אז לא יודעים את הטעמים. (וואו! זה משפט שצריך לזכור לדורות! חיוך גדול)

 

גם הסנהדרין היו בני אדם וגם להם היו צריכים להיות אמצעים לחלק. כנ"ל לגבי רבנים מאוחרים יותר.

אני לא מדבר על הליכה לחומרא בספק..אדם כל שהוא

אלא על כך שהציווי מחייב כפי שהוא.

כי הוא מחייב מצד עצמו. הקב"ה אמר לך לעשות משהו, זה מחייב אותך. לא משנה כרגע למה הוא אמר.

רק אם במקרה שהקב"ה נתן כלים וסמכות להבין ולקבוע שהוא התכוון במשמעות מצומצמת יותר, אז אפשר לצמצם את הציווי.

 

כתבת -"אם אנחנו לא יודעים את הטעמים, אז לא יודעים את הטעמים.", אבל יש הבדל בין הטעמים השונים, ובין האנשים השונים.

יש הבדל בין מצוות שונות, ויש גם ידיעה חלקית.

וגם, לא כל דבר שאיננו יודעים הוא מעבר לגבולות ההבנה האנושית.

יש דברים שאנחנו לא יודעים, אבל באמצעות ידע מקדים שעבר במסורת, או אם היינו במדרגה רוחנית גבוהה יותר, או חכמים יותר, או אם היינו משקיעים יותר מאמץ בבירור שיטתי, היינו יכולים לדעת.

התכוונתימדחיק

שאם הולכים לפי הכתוב ולא מחלקים בין לובשי חולצות, זה בגלל ההבנה שאנחנו לא יכולים לחלק סתם, אז כל עוד אנחנו לא יודעים איך לחלק, אי אפשר למעט את לובשי החולצות או כל דבר אחר. (אני קראתי לזה שבגלל הספק שלא יודעים איך לחלק, הולכים לחומרא לפי הכתוב.)

 

אז לכאורה אין לנו דרך לדעת איך לחלק אם לא נקבל את האפשרות לפחות לאפיין הטעמים (שזה קצת מוזר, כי איך אפשר לאפיין את הטעם אם אתה לא יודע מה הוא?).

בגמ מובא דר' שמעון 'דורש טעמא דקרא' ולפי זה פוסק הלכהאניוהוא
אז אכן יש מי שסובר כמוך.
אבל כיון שאנו בנ'א עם שכל אנושי מוגבל - לא בטוח ששכלנו הבין את הטעם האמיתי - לכן רבנן חולקים עליו ולא דורשים טעמא דקרא.
כן...ראיתי את זה ואני לא מבין איך זה מסתדר לפי היהדות.מדחיק

במיוחד אחרי שהייתה הסכמה (מוחלטת) על כך שאנחנו לא יודעים את הטעם.

 

אני חושב שהדרך לתרץ את הסתירה תהיה לומר שרבי שמעון לא באמת דורש את הטעם של התורה (אפילו שזה בדיוק מה שכתוב ) אלא, דורש משהו אחר ולא קשור. בהצלחה לתרצן!

כנראה ר' שמעון בר יוחאי מבין קצת יותר ממך וממני.אניוהוא
הבעיה בנו אנחנו לא יודעים באמת מה הטעם ולכן לא יכולים לדרוש טעמא דקרא.
...מדחיק

א. לפי מי שאומר שאנחנו לא יודעים את הטעם, גם הוא לא ידע.

ב. למה אנחנו לא יכולים? חיוך

ג. רבנים עושים את זה.

ד. כנראה שמי שחלק עליו מבין יותר ממך וממני (וכנראה שהם חשבו שהם מבינים יותר ממנו)

ה. אני לא מקבל את הטענה שאדם היה כל כך חכם, במידה שלו היה מותר לעשות משהו (הגיוני) ואנחנו לא יכולים להבין את זה.

 

אני עדיין חושב שהדרך הכי פחות גרועה לתרץ תהיה שהוא לא עשה את זה אלא עשה משהו אחר.

אין לי כרגע זמן להגיב באריכותחמדת66

אבל כן אומר שאתה מבלבל בין הדברים, חלק מהשאלות טובות, וחלק פחות (ואז אתה נזקק לתרץ אותם...). לגבי ר"ש, כבר תירצו העולם שמדובר במצוות שכליות לבד, וגם בהן לא בכל המצוות מצינו שחידש בהן ר"ש וסו"ס הלכה כר"י. בנוסף, הדיון פה הוא לא למי יש יותר מנת משכל אלא מי יותר קרוב לשמועה, ולכן מקובלים עלינו דברי חז"ל שהיו קרובים במסורות ובהבנות, והדיון פה הוא בכלל לא למי יש יותר IQ. עכ"פ זו סוגיא רחבה מיני ים וגלל קוצר הזמן אסתפק בלקשר לשיעור נחמד של ר' אשר וויס בנושא - טעמא דקרא וטעמי המצוות - תבונה

...מדחיק

לפי מי שאומר שאנחנו לא יודעים את הטעם, אנחנו לא יודעים אותו אף פעם. מה הסברא לחלק בין מצוות שכליות למצוות "לא שכליות" (? אולי לא ברורות). מה גם שלדעתי המצוות הנקראות שכליות, לא מובנות גם הן.

 

זה לא משנה מי קרוב יותר לשמועה. זה עניין של סברא, של הבנה. אני חושב שאי אפשר להסתמך על משהו שאף אחד לא יכול להסביר לך למה הוא נכון.

 

אני מסכים שאין דיון על מנת המשכל שלהם מול שלנו, אבל משום מה, אנשים ממשיכים להשתמש בטענה הזו, שוב ושוב.

מדבריך חשבתי שגם אתה מסכים עמה ("מבין קצת יותר ממך וממני"), אבל כעת אמרת שלא התכוונת לכך.

עד כאן תגובה להודעה שלך. בהמשך תגובה למאמר של ר' אשר וייס.

...חמדת66

זה שלדעתך אין סברא לחלק בין מצוות שכליות, לא אומר שאין סברא כזו. אם נגדיר שמצוות שכליות הן מצוות שכן יכולות להיות מובנות בפנ"ע - אז  ודאי שמובן יותר למה ר"ש דורש דווקא בהם טעמא דקרא(ושוב, הלכה לא כמותו). במחילה, אבל השלילה הטוטאלית גורמת לי לחשוב שלא דקת.

 

זה משנה מאוד מי קרוב יותר לשמועה. התורה מועברת לא רק כטקסט אלא גם כמכלול שלם של מסורת והבנות. לא סתם צורת ההעברה המקורית היא מרב לתלמיד, יען כי טקסט יכול להתפרש בכמה וכמה דרכים, והדברים מפורסמים.

ושוב, אתה נוקט בצורה טוטאלית ("זה לא משנה") וזו הבעת דעה באופן ילדותי ופשטני למדי. לוגיקה היא כלי חשוב אבל עם מגבלות משמעותיות. אהובים עלינו דברי שרלוק שממהלכה של טיפת מים ניתן להסיק על מפלי הניאגרה, אך מי שקצת טעם טעם חכמה - בין אם בהיסטוריה, ארכיאולוגיה וכו' יודע כמה קשה להגיע באמצעות היסקים לוגיים בלבד כדברים,ועד כמה לא מוכרחים הדברים.

 

"אני חושב שא"א להסתמך על משהו שא"א לא יכול להסביר למה הוא נכון" - ושוב הכשל של ההכללה הפשטנית חוזר. הדברים לא נכונים. ישנם שאלות רבות שאמנם אנו צריכים לדעת למה א"א לתת לכך תשובה, אך בפרטים הקטנים בהרבה מקרים אין תשובה לכל דבר. וכבר בספר החינוך נקט כמדרש שמה לי שחיטה מהצוואר ומה לי מהעורף אלא שנתנו המצוות לצרף בהם את הבריות.

 

לגבי הסיפא, אה"נ. מה זה משנה מי חושב מה. (ועיי' במדרש על ר"ע ומשה)

אתה צודק. התבלבלתי בפסקה הראשונה.מדחיק
עבר עריכה על ידי מדחיק בתאריך י"ד בכסלו תשפ"א 20:09

אני התכוונתי ששום מצווה לא נקראת "שכלית" כי כולן לא מובנות. ואז לא היה לי כוח להיכנס שוב לשאלה אם יש טוב. אז הניסוח שלי היה דפוק לגמרי. (אומנם הייתי שמח אם היית מרכך את דבריך, אבל אני מבין שהפסקה הייתה אדיוטית לחלוטין ואני מבין אם התרעמת עליה. מה גם שאני עצמי משתמש לפעמים בלשון תוקפנית, גם בלי כוונה.)

 

כנראה שוב הייתה אי הבנה בינינו כי לא הבנתי את דבריך.

- רבי שמעון דורש את טעמי המצוות. 

- לא מסתדר עם היהדות

- רבי שמעון מבין יותר ממנו ביהדות

- רבי שמעון הסתמך על השכל שלו בדורשו את טעם המקרא. כלומר הוא הבין שאנחנו יכולים להבין אותו, והוא עשה את זה. זה לא מסתדר עם מי שאומר שאי אפשר להבין את טעם המצוות.

- רבי שמעון היה קרוב לשמועה. לכן הוא היה יכול לדרוש את טעמי המצוות

- למה זה שהוא קרוב לשמועה אומר שהוא יכול לדרוש את טעמי המצוות ואנחנו לא? הרי הוא מקבל את זה ששכל אנושי יכול להבין את טעמי המצוות. מה הסברא לומר שבימינו אי אפשר ובימיהם היה אפשר?

- "התורה מועברת לא רק כטקסט אלא גם כמכלול שלם של מסורת והבנות. לא סתם צורת ההעברה המקורית היא מרב לתלמיד, יען כי טקסט יכול להתפרש בכמה וכמה דרכים"

כלומר, להם היו כלים שאיתם הם היו יכולים ללמוד את טעמי המצוות ולנו אין את אותם כלים.

במהלך כתיבת ההודעה הבנתי את דבריך.

מקבל. זה אומנם קצת דחוק לומר שהיו להם את כל המסורות הללו ולנו לא נשארו מהם זכר, אבל אני מקבל את זה כאופציה.

 

הפסקה האחרונה שלך

- אני התכוונתי שאי אפשר לומר שX הבין משהו אבל אף אחד לא יכול להסביר איך הוא הבין את זה. אבל אם אומרים שהסיבה שהוא הבין היא כי היו לו רמזים, ולנו אין אותם, אני מקבל את האופציה לחשוב שהם נכונים.

 

לא ידעתי על המימרא הזו של רב.

אם אני מבין נכון היא אומרת שבכלל אין טעם אלוקי למצוות אלא רק "לצרף בהם את הבריות"? מה זה אומר לצרף בהם את הבריות? ואם זה לא משנה אז באותה מידה היה אפשר לפסוק מהעורף. אולי לא הבנתי את דבריו בגלל שלא הבנתי מה זה לצרף את הבריות...

?

 

אגב, השאלה בראשית השרשור עסקה במשהו שונה, אבל אני שמח שהסברת לי גם את ההגיון האפשרי בדברי רבי שמעון.

...חמדת66

השתמשת בביטויים מוחלטים, ולכן התגובה שלי הייתה מעט חריפה. מאחר ואני רואה שאתה לא בא רק לשם ויכוח בעלמא, אשתדל להתרכך. עמך הסליחה.

 

לא כ"כ ירדתי לסוף דעתך ועל מה אתה מצפה שאתייחס, לכן אענה לפי הבנתי, על ראשון ראשון וכו' ואח"כ תוכל להכווין אותי בהתאם. אני לגמרי מסכים שקשה לקבל ש'למישהו' היה רמזים, ולכן הצעתי את הפתרון הנ"ל שאפשר להרחיב בו מאוד מאוד, אבל לענ"ד בו טמון השורש להבין את העניין.

 

לגבי המימרא, שיטת החינוך שמתבססת בין השאר על המימרא הזו, היא שבאמת אין לפרטי המצוות (זו לא בדיוק שיטת הרמב"ם ואכמ"ל) טעם ברור, ולכאורה מבחינת הבורא יתברך אין באמת הבדל אם תשחט מהעורף, או מבית השחיטה. אלא שהמצוות נתנו כמערכת ציווים - שעצם מילואן - הוא מילוי רצונו של הבורא, וזו בעצם המטרה. 'לצרף' היינו כמו לזקק, לטהר (מלשון לצרף מתכת כלשהיא) [תוכל להסתכל בתפארת ישראל פ"ז אם כי כמובן הלך בדרך אחרת].

 

גבי השאלה שכתבת כאן, קצת קשה לי להתייחס מאחר והיא נורא כללית. אבל ודאי שאין להדחיק. צריך לחקור ולדרוש היטב, אם כי יחד עם זאת להכיר עצמך שלא תמיד אתה מבין עניינים מורכבים מהר ומיד, ודברים לפעמים לוקחים זמן. לעיתים אולי צריך להשכיל יותר בכל מיני תחומים. אבל מותר להשאיר נושא בצ"ע, וכמובן להכיר בכך שצריך לעמול בו ולחשוב עליו בהמשך.

תודהמדחיק

אז לפי שיטת רב, אפשר היה לפסוק שצריך לשחוט מהעורף ואסור מהצוואר. או שצריך לקפוץ 3 פעמים ולהגיד מי שלא קופץ אדום. (אם ישתמשו בהצעה הזאת, צריך לזכור שיש לי זכויות מעתיקים חיוך גדול)

 

הפסקה האחרונה שלך התייחסה לחתימה שלי? אני לא בטוח...

...חמדת66

לפי השיטה הזו, ברור שלא. חשוב דווקא לשחוט מהצוואר כפי שההלכה אומרת, אלא שהטעם הוא לא מאחר וכך הבהמה פחות סובלת - אלא מפני שכך ציווה ה'. וזהו.

 

לגבי הפסקה האחרונה - כן...משום מה חשבתי שזה חלק מההודעה.

אז אם יש ספק איך לפסוק, אפשר לפסוק איך שרוצים.מדחיק

ממילא מה שלא יפסקו, אנשים יעשו כי ה' ציוה.

 

לגבי הפסקה האחרונה

אה, לא התכוונתי לדיון הזה. זה משהו כללי כזה.

זו לא ממש הכוונהחמדת66

הרעיון שאין לנו מושג בשביל מה פרטי המצווה. ודאי שאנו כן מניחים שיש רצון שנעשה בדרך מסויימת (ושוב, אין לנו מושג למה) ומכאן ודאי שלא פוסקים איך שרוצים, אלא כפי שמבינים את הדרך הזו.

לא הבנתי. לא יודעים מה הטעם או שהטעם הוא "כי ה' ציוה"?מדחיק

אגב, לכאורה כולם צריכים להסכים עם רב. הרי אנחנו קובעים מלא דברים לאו דווקא לפי "דעת ה'" לפחות לא המקורית, או איך שלא נקרא לזה.

 

הוכחות:

הדין שהולכים לפי הפסק גם אם הוא לא נכון לדעתך (הסיפור על יום כיפור לפי 2 שיטות)

אבל אפשר לדחות שזה כדי שלא יהיו מחלוקות בעמ"י או משהו כזה.

 

תנורו של עכנאי. "לא בשמים היא".

 

קידוש הלבנה שנתון לבית דין ברמה שיכולים לקבל עדי שקר אם "צריך".

 

כלומר, הדין הוא מה שחכמים קובעים לא משנה מה ה' התכוון. (סליחה אם זו לשון ישירה מדי. [גסה מדי])

...חמדת66

לפי השיטה שאמרנו, אין טעם - הטעם הוא רק בגלל שה' ציווה. לשיטות האחרות, ודאי שה' ציווה, אך יש לכך טעם מסוים וכו' ויש הסבר לפרטי המצווה, כל שיטה ודרכה.

 

ההוכחות שאתה מביא כאן הן לא קשורות, הרעיון בהם הוא שברגע שהתורה נתנה - שוב אנחנו נצמדים לדרכים אותם קבלנו ללמוד אותה. ולא נסמכים על הוראות נבואיות (ואכמ"ל).

אז לפי השיטה שאמרנו, אני שואל:מדחיק

אז אם...

 

לא נתווכח בדיוק על פירוש הדברים לא בשמים היא, אבל בכל אופן אתה אומר שיש כלל שלא נסמכים על הוראות נבואיות, שהם אומרות את דעת ה'. אם היינו דנים מבחינת הטעם, לכאורה היה צריך להבין שיש פה מקרה שברור מה ההלכה, והטעם לא יתקיים בלי ההלכה הנכונה.

 

זה בדיוק זה, הדרכים אותם קבלנו ללמוד אותה מראות שהטעם של ה' לא מהווה שיקול.

....חמדת66

והתשובה שלי לא השתנה...לא. זה שאין טעם מבחינתנו לפרטי המצוות, לא אומר שהם לא חשובים.(וכמובן שזאת רק לפי שיטה אחת) אני לא יודע מאיפה אתה מסיק כך אוטומטית... 

 

לא הבנתי את דבריך כאן, התחביר כאן, במחילה, לא בדיוק ברור. גבי הפסקה האחרונה, אני באמת לא יודע מאיפה הגעת לזה, זה קצת נראה שאתה קובע את המסקנות לפני ההיקש. בכלל, מה הרקע שלך בלימוד אם אפשר לשאול? 

אני לא בא לזלזל, אלא באמת תוהה כדי שאוכל להביא דוגמות רלוונטיות. 

עכשיו אני באמת מבולבל.מדחיק

לא אמרתי שהפרטים לא חשובים, אבל הם יהיו חשובים בכל אופן שייקבעו אותם.

 

מוחל.

"לא נסמכים על הוראות נבואיות" מדבר על הבת קול.

כלומר, לא סומכים על בת קול. אם היה טעם למצוות, טעם שמתקיים רק בקיום ספציפי של המצווה, היו סומכים על הוראות נבואיות, הן מראות מה הדין האמיתי. רק בדין 1 הטעם מתקיים, אז צריך ללכת לפי הדין הזה.

 

העובדה שיש לנו כללים שסותרים את זה, מראה שאנחנו מניחים שהטעם יתקיים גם אם נפסוק בצורה שונה מהנבואה.

 

האמרות "אלו ואלו דברי אולקים חיים", "שבעים פנים לתורה", אומרות כך. (אולי זה יסביר?)

 

אני חושש שהניסוח של הפסקה האחרונה, לא מעביר את המסר שאתה אומר במשפט האחרון.חיוך גדול

במיוחד המילה "בכלל"...

..חמדת66

לא אמרתי שהפרטים לא חשובים, אבל הם יהיו חשובים בכל אופן שייקבעו אותם.-

 אז זהו  - שלא. ושוב, העובדה שאין להם טעם, לשיטה הזו, לא אומרת שאפשר ללוש בהם כחומר ביד היוצר. אין הבדל בין השיטות לעניין הזה. (לבד מר"ש ומה שכתבנו בזה)

 

"לא נסמכים על הוראות נבואיות" מדבר על הבת קול.

כלומר, לא סומכים על בת קול. אם היה טעם למצוות, טעם שמתקיים רק בקיום ספציפי של המצווה, היו סומכים על הוראות נבואיות, הן מראות מה הדין האמיתי. רק בדין 1 הטעם מתקיים, אז צריך ללכת לפי הדין הזה.

 

העובדה שיש לנו כללים שסותרים את זה, מראה שאנחנו מניחים שהטעם יתקיים גם אם נפסוק בצורה שונה מהנבואה.

לאו דווקא, מאחר ואתה דן באופן תיאורטי, אבל בפועל זה פשוט לא עובד כך. זאת ועוד, המימרות הנ"ל לא קשורות כלל באופן ישיר לדיון של טעמי המצוות. שלישית, נראה שאתה תופס מימרות בצורה קצת פשטנית, לכל כלל יש יוצא מהכלל. למשל, המימרא ש'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' - איננה מכריחה שבכל מח' שני הצדדים צודקים וכו'.

 

אני חושש שהניסוח של הפסקה האחרונה, לא מעביר את המסר שאתה אומר במשפט האחרון.

הדברים לא נאמרו כדי לפגוע חלילה, אלא כדי לנסות לקבוע הנחות ייסוד בדיון, שבאופן טבעי הן תלויות בידע. המילה 'בכלל' לא באה במובן שהבנת כנראה, אם כי כנראה מדובר בצורת שימוש מיושנת שלי. צודק, אתה יכול להתעלם ממנה

אבל הבן אותי, לענ"ד חלק גדול מאוד מההסתבכות שלך כאן תלויה בכך שכנראה לא יצא לך ללמוד הרבה פעמים סוגיא מהמסד ועד הטפחות. יתכן שבהמשך כאשר תצליח לחקור וללמוד, הרבה מהתהיות בנושא הזה יתייתרו מאליהן...

...מדחיק

אגב, "ור"ש מכדי בעלמא דרשינן טעמא דקרא לכתוב רחמנא לא ירבה ולא בעינן לא יסור ואנא ידענא מאי טעמא לא ירבה משום דלא יסור" נראה די ברור מה הוא חושב על לימוד טעמי המקרא, בלי המסורות או הכלים שדובר בהם לפני כן. אבל כנראה גם פה אפשר לתרץ בדוחק שהיו להם כלים שנראים לנו כמו הגיון פשוט, אבל במקרים אחרים היו נראים בלי הגיון.

 

ועוד קשה איך מי שחולק עליו לא השתמש באותם כלים, וי"ל שהיה אפשר לפרש את הדברים ל2 האופציות, כל אחד בחר איך שנראה לו.

 

עכשיו אני רואה שר' אשר חולק די במפורש על האפשרות שיש אתמדחיק

המסורות הללו.

 

"...ר"ש דריש טעמא דקרא לחדש הלכה אף כשאין מקור לטעם אלא מאובנתא דליבא"

 

אבל בגלל שזה עוד בשלב הקושיא, זה לא מספיק אמין. אביא עוד ציטוט:

"נראה לכאורה דאף ר' שמעון לא דריש טעמא דקרא אלא במצוות שכליות שהן בכלל המשפטים וטעמם מובן באופן ברור אם מתוך עצם הענין אם מתוך כונת הכתוב"

המסורת היא לא רק נקודתית..אדם כל שהוא

מי שמבין טוב יותר את הכיוון הכללי של התורה, יכול להבין טוב יותר מסברא דברים שלא נאמרו במפורש.

נווומדחיק

הוא כותב "מובן באופן ברור אם מתוך עצם הענין אם מתוך כונת הכתוב"

איך תסביר? שזה מובן באופן ברור למי שמבין את הכיוון הכללי? טוב, שיהיה. תסכים איתי שזה דחוק...

בוודאי שיש מי שאומר שאנחנו יודעים את הטעם של חלק מהמצוות..אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך י"ד בכסלו תשפ"א 19:34

ולכן הם נקראות שכליות, ושל חלק אחר לא. [או שאנחנו בכלל לא יודעים, או שאנחנו רק יכולים לשער].

זו דעה די מרכזית, וגם ההיגיון שלה ברור. 

 

למי שיותר קרוב לשמועה, יכול להיות יותר ידע על הכיוון הכללי של המצוות, שמאפשר לו להבין יותר את הטעמים.

אני מבין. ראה בהודעה הזו:מדחיק
תגובה למאמר המובאמדחיק

נראה מדבריו שהוא חולק על כך שאנחנו לא יודעים את הטעם של כל המצוות. (סותר את המסקנה מהשרשור הקודם. יש! חיוך)

 

לפי דבריו, שאנחנו יודעים את טעמם של חלק מהמצוות, קשה - למה לא פסקו לפי הטעם?

דוגמא: מצוות ציצית. ("למען...")

אם זה הטעם, מה זה משנה אם זה התכלת המקורי או משהו כזה, אם זה בצבע כחול, זה מזכיר. (בלי להיכנס לשאלה אם זה בכלל מזכיר.) אם לבן גם מזכיר, לא צריך תכלת. הדיון בכלל לא אמור להיות מה התכלת המקורי.

 

לא הבנתי את החילוק שלו בין טעם לתכלית, כי הוא מזכיר אותו ואומר שהוא פירש אותו במקום אחר, ולא היו דוגמאות.

 

אני צריך ללכת. אמשיך את התגובה אח"כ.

מצטער, זו לא תגובה. זה חוסר הבנה בסיסי.חמדת66

יש מח' גדולה בעניין ולכל הצד היתרונות שלו. והמסקנה של החברה פה, אם כל הכבוד, לא קובעת מסמרות בעניין.

תודה על המחמאות מדחיק

ולעניין עצמו, אכן. דברי אלו היו מכוונים למי שהסכים אז בשרשור ולא לכל יהודי מישראל.

 

אשמח אם תגיב גם לשאר ההודעה.

מה הכוונה לגבי 'לפסוק בשאר המקרים'?חמדת66

לגבי הדוגמא הספציפית שהבאת, ציצית, באמת זה בכלל פרטי המצווה שגם אם אנחנו מבינים את הרעיון הכללי, לא תמיד אנחנו מבינים חשיבות כל פרט ופרט.

 

הכוונה בין טעם לתכלית, היא לפי מיעוט הבנתי, שתכלית היא ה'מטרה' של המצווה - אם לא קיימת את המטרה - כל המצווה לא שייכת, ולכן במקרה כזה אנחנו מכוונים. לעומת זאת, בטעם  - המצווה לא קמה ועומדת על זה, אפשר לא להבין ולעשות.

 

התגובה היחסית האגרסיבית שלי נובעת מכך שיושב גדול הדור וכותב מאמר מעמיק. ובא מישהו, שאנלא יודע כמה רקע יש לו, ומחליט שיש לו קושיה ובכלל לא מעלה בדעתו אפשרות שהוא פשוט לא ירד לעומק הדברים. (עיי' מורה נבוכים ח"א פ"ב מש"כ בזה)

לא מצאתי את הציטוט בהודעה. תוכל להביא את כל הפסקה?מדחיק

אוקיי, שאלה של הגדרה. (הגדרת המילה טעם)

 

ההבדל הוא מה ש"אדם כל שהוא" אמר?

כלומר:

נניח, ביקשו ממך לקנות חפץ מסויים.

אתה לא יודע למה רוצים אותו ("התכלית"). 

אבל, אתה מבין שלא מספיק שתבצע פעולת קניין, ותשאיר את החפץ בחנות, למשל. כי יש לך הבנה לגבי ה"טעם" של הבקשה.

 

ניסיתי לכתוב בצורה מכובדת, כנראה שאצטרך להשתדל יותר. (אלא אם כן אתה מצר על עצם האפשרות שלי להקשות. ואז תהיה לך קושיא טובה יותר הרי אני מתיימר לשאול שאלות על היהדות, שזה כל הרבנים מאז ומעולם).

 

(אגב, בשאלה הזו ספציפית, יש לי תשובה. אבל היא לא מסתדרת עם דברים אחרים. ואף אחד לא יקבל אותה בשום אופן, ואני גם לא כל כך אותה לומר אותה, מסיבותיי שלי.)

לאיזה ציטוט אתה מתכוון?חמדת66

בכל מקרה, לגבי החלוקה אצלך בין הטעם לתכלית - לא ממש. לפעמים התורה מבארת את הסיבה - נניח שבמשכון מאישה אלמנה. לעומת, נניח, הסיבה ששחיטה היא דווקא מהצוואר - שיתכן שזו מניעת סבל, אבל כיום אנחנו לא נרדים את הבהמה לפני גלל כן.

 

הבעיה שלי היא לא עם שאלות, שזה בסדר גמור. אלא על שאלות שמעידות של קריאה מאוד מאוד רופפת של הטקסט, שזה כן קצת מעיד על חוסר כבוד, ולא רק בדברי תורה. גם אם היית מתחיל לתת קושיות סמי-רלוונטיות על תקפות תנאי קושי-ריימן הייתי מתרעם מאותה סיבה בדיוק.

הציטוט שהבאת בכותרת (מה הכוונה לגבי 'לפסוק בשאר המקרים'?)מדחיק

אז לא הבנתי.

במשכון מאישה אלמנה, זה תכלית?

 

לגבי לפסקה האחרונה - מבין את הרעיון.

טוב, נראה שאני עכשיו גם לא מבין.חמדת66

פשוט כך סיכמתי לעצמי את הדברים שלך

עכ"פ, לגבי משכון מאישה אלמנה - לא, תכלית הכוונה כמו מה שנאמר בציצית 'למען תזכרו' וכו'. במשכון מאישה אלמנה - זהו טעם בלבד.

עדיין לא כזה הבנתי, אבל שיהיה.מדחיק


יש לרב יצחק שילתצהרים
חידוש שנקרא 'הרעיון של המצוה' עיין שם
החידוש הוא לא של הרב שילת (שכבודו כמובן במקומו מונח)חמדת66

כי אם של ר' גדליה נדל (ועל זה חוזר הרב שילת רצוא ושוב), ובכ"א הוא לא היחיד בעניין.

לדיון עצמו, אם ירצה הזמן אולי יהיה אפשר להגיב ביתר אריכות.

הגבתי פה:מדחיק
אגב, מה שהוא אומר על האקסיומות או על המושכלות ראשונים,מדחיק

לא לגמרי מדויק לדעתי. (מובא כהערת אגב, על דרך החשיבה של הפילוסופים)

 

האקסיומה של אוקלידס, שהוא מביא לדוגמא, באמת מתבססת על תפיסת המרחב שלנו. עליה ה"אקסיומה" מדברת.

 

כשאני אומר שיש לי 20 אצבעות, אני בעצם אומר, לפי החושים שלי, והתפיסה שלי, יש לי 20 אצבעות. וכן לגבי ההנחות של אוקלידס. הוא מנסה להרחיב ולייעל את הגיאומטריה, לפי התפיסה שלנו. זה עבד. הגיאומטריה מפותחת ויעילה.

 

אם מישהו רוצה להשפיע על החיים בתפיסה שלנו, הגיוני שישתמש בתפיסה שלנו. אם מישהו רוצה לחייב את החיים של כל מה שקיים לא משנה לאיזו תפיסה, צריך יותר מהתפיסה שלנו.

שילת זה שם של בן?שושיאדית
חחח כן לפחות בתלמודsimple man

אבל במקרה שלנו מדובר על שם משפחה

תיקון טעותsimple man

בגמרא מוזכר אמורא ששמו רב שמואל בר שילת, אז הנחתי שזה שם אביו

 

אבל בספר היוחסין כתוב שזו אמו של רב שמואל

 

אז לשאלתך

לא, שילת זה לא שם של בן

 

 

כן שם נפוץ לבת

ראיתי את הספר מזמן ולא זוכר, תודהצהרים
הוא לא כל כך מסתדר עם זה שאנחנו לא יודעים את טעמי המצוות.מדחיק

למעשה, מה שהוא מתאר כ"הרעיון של המצווה" זה הטעם.

 

הרעיון של מצוות ייבום, שמובא כדוגמא בתחילת הספר, זה בעצם הטעם. (נגלה בסוד שהתורה אומרת במפורש את הטעם - להקים שם לאחיו, נניח לתרצנים לתרץ.)

 

כל חילוק בעצם אומר מה הטעם. אם עשית חילוק מסברא, יש טעם. אם יש טעם, אפשר לעשות חילוק.

אף אחד לא מתקיים ללא השני.

יש קשר בין הרעיון לטעם, אבל בהרבה מקרים זה לא אותו דבר..אדם כל שהוא

נניח, ביקשו ממך לקנות חפץ מסויים.

אתה לא יודע למה רוצים אותו ("הטעם"). 

אבל, אתה מבין שלא מספיק שתבצע פעולת קניין, ותשאיר  את החפץ בחנות, למשל. כי יש לך הבנה לגבי ה"רעיון" של הבקשה.

אכן.מדחיק

כלומר אתה מבין שהטעם של הבקשה היא כזו שלא תאפשר את השארת החפץ בחנות.

הרעיון זה בעצם אפיון של הטעם. הרי, אתה לא חושב שהטעם הוא שהמבקש התערב שהוא יקנה את החפץ ומבחינתו אתה יכול לשבור אותו אחרי שקנית. אתה חושב שהוא צריך את החפץ ואתה צריך להביא אותו אליו.

ההבנה הזו לגבי הרעיון..אדם כל שהוא

יכולה לבוא מהבנה מסוימת ביחס לטעם, כפי שכתבת, ועדיין לא מחייבת את ידיעת הטעם עצמו.

היא גם יכולה לבוא מצורת הבקשה וכדומה. [וגם אז, היא משליכה לגבי הטעם, ולא מחייבת את ידיעת הטעם עצמו].

איך אפשר לדעת מה ההבנה הנכונה ביחס לטעם? יכולות להיות מלאמדחיק

אפשרויות.

 

וגם אם אנחנו יכולים להבין את המאפיינים האלה, למה לא לצמצם אותם יותר? לפי הבנתנו...

יש את גדר המצווה ולדיני דרבנן גם טעמים.חסדי הים
לא כל כך הבנתי. תוכל לפרט? או אם לא הסברתי טוב, לקרוא את זה:מדחיק
במסורת אנחנו יודעים את הגדרת המצוה. זאת אומרת מה כלולחסדי הים
בה ומה לא.
בשביל זה לא צריך את הטעם.

נכון ששיטת רבי שמעון זה שדורשים טעמיה דקרא אבל שם הטעם מסייע להגדרה שהוא העיקר.

אפשר להגיד טעמים אינסופיים למצוות שאם היינו הולכים על פיהם היו הגדרות שונות ומשונות למצוה, אבל כאמור העיקר זה איך התורה הגדירה את כללי המצוה ואיך זה עבר דרך חז"ל.
איך לחלק/לפסוק בלי לדעת את הטעם?טיפות של אור
בעזרת דימוי מילתא למילתא

קצת כמו מאשין לרנינג. למחשב אין מושג מה זה מכונית, הוא מבדיל בין תמונות לפי מאפיינים דומים
לא כל כך הבנתי. תוכל לפרט? או אם לא הסברתי טוב, לקרוא את זה:מדחיק
תגגל 'למידת מכונה'טיפות של אור
זה עובד גם אם המקרה הנידון הוא חדש לגמרי? אני לא בטוח...מדחיק

כלומר, במקרה חדש, אי אפשר ללמוד משאר המקרים. זה הקושי...

זה הרעיון של למידת מכונהטיפות של אור
נותנים למחשב 700 תמונות, ואומרים לו אילו מהן הן של מכוניות

ואז הוא יכול לזהות בעצמו האם תמונה חדשה היא של מכונית
אני עדיין לא חושב שזה יעבודמדחיק

אם תתן לו אחר כך תמונה של משהו מספיק לא ברור, הוא לא ידע.

 

תוכל לתת דוגמא?

בפועל זה עובד...טיפות של אור
וגם בתורה אנחנו לא תמיד יודעים לדמות, או שיש מחלוקות
תוכל לתת דוגמא?מדחיק


דוגמא לְמה?טיפות של אור
כדי להראות לי איך זה עובד.מדחיק

אני לא מצליח להבין איך אפשר ליישם את זה על הלכה.

ליישום של השיטה המדוברתמדחיק


'תנו רבנן:טיפות של אור
על כל דבר פשע - כלל. על שור על חמור על שה ועל שלמה - פרט. על כל אבידה - חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט: מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון, אף כל דבר המטלטל וגופו ממון. יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון'.
לא הבנתי איך זה מיישם את הדרך ההיא. מדחיק

כלל ופרט וכלל זו אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן, לא שיטה הגיונית כלשהיא...

 

אז לא הבנתי מה אתה שואלטיפות של אור
רצית דוגמא ללימוד של פרטים מפרטים בלי התחשבות בטעם. לא?
רציתי דוגמא שמתוך דין שידוע לנו על כמה מקרים,מדחיק

אפשר ללמוד מהם למקרה חדש, שונה מהקודמים.

נוטיפות של אור

בתורה כתוב שנשבעים על שור חמור שה או שמלה

וחכמים למדו מכאן שנשבעים גם על כיסא (למשל)

אבל הם לא לומדים את זה מזה שכתוב שנשבעים על Z, Y, Xמדחיק

ולכן גם על כיסא, מה שנותן להם את האפשרות ללמוד זה המידה שהתורה נדרשת בה.

 

רציתי מקרה שהלימוד הוא מהמקרים האחרים.

לא הבנתיטיפות של אור

שה זה מקרה אחד, כיסא זה מקרה אחר. מה אני מפספס

כי הלימוד פה הוא לא:מדחיק

נשבעים על שור, חמור, שה, או שמלה, אז נשבעים גם על כיסא. (לימוד כזה באמת לא היה הגיוני)

הלימוד הוא מידה שהתורה נדרשת בה. זה לא לימוד של Machine Learning.

לא מביןטיפות של אור

הברייתא עושה בדיוק את זה - מחפשת מה משותף לשה חמור שור ושמלה

כולם בהמות? לא

אה, כולם מטלטלין ויש להם שווי עצמי

 

אז גם על כיסא נשבעים, כי הוא מטלטלין ויש לו שווי עצמי

אה. אתה מתכוון שבתוך הלימוד של כלל ופרט וכלל,מדחיק

היה צריך גם להחליט איך מחלקים בין דברים...

 

אבל אם לא הולכים עם הטעם, אז היה אפשר באותה מידה ללמוד:

מה משותף לשה חמור שור ושמלה?

כולם עם האות ש' (כן, אני יודע שזה לא נכון)

אז כל מה שעם האות ש' נשבעים עליו.

אוקיי, ועם טעם אתה כן מביןטיפות של אור

למה לא נשבעים על קרקעות ושטרות?

צודק, גם עם טעם זה לא מובן.מדחיק

רציתי לצאת ידי חובת כל השיטות, אבל אם באמת החילוק הזה אפילו לא הגיוני, יש עוד יותר מקום לשאול.

אז הכל בסדר?טיפות של אור

הסכמנו שהשאלה לא קשורה לטעמא דקרא?

מה? אז זו לא דוגמא לשימוש הגיוני בלמידת מכונה.מדחיק

זה בכלל לא הגיוני. (וכמו שאתה אמרת, זה גם לא הגיוני לפי הטעם, שזו עוד שאלה על הגמרא.)

 

רגע, אתה בטוח שאדם יכול ללמוד כלל ופרט וכלל מעצמו?

בהתחלה חשבתי שכן, התבלבלתי בגלל שזכרתי כמה מחלוקות על לימודי כאלה, אבל יכול להיות שהמחלוקת נבעה משיבוש בהעברת המסורת, ובאמת כל אחד שמע את הדברים מרבו.

אמממטיפות של אור

אם אנחנו פוסקים שלא נשבעים על קרקעות ושטרות, כנראה זה מה שהתורה רצתה, לא?

אז הצלחנו ללמוד מפרטים לפרטים אחרים, בלי להשתמש בטעם. הידד

 

כלל ופרט וכלל חכמים דרשו בעצמם

(אני לא יודע באיזה גיל אתה. הקדמות הרמב"ם כבר למדתם?)

אבל זה לא הגיוני בכלל! איך אפשר ללמוד ככה?מדחיק

באותה מידה אפשר לומר שכל הדברים שיש בהם את האותיות ש' או ח', נשבעים עליהם ועל השאר לא.

 

עוד לא למדנו (אפילו שבפעם האחרונה שבדקתי, אני עדיין אדם אחד חיוך גדול)

אז כנראה אבן הבוחןטיפות של אור
היא לא הטעם, אלא קשר ענייני.

מה נחשב קשר ענייני? אין כללים מוחלטים, כמובן. (ועל זה בין היתר מדבר הרמב"ם בהקדמה למשנה)

אבל אחת מהתשובות היא שמי שיותר קרוב למשה, ידע יותר מה כן ומה לא.


(אתם - אתה והכיתה שלך... אתה עדיין בתיכון, לא?)
אז שוב זו לא "למידת המכונה". זה יותר מזכיר ניחוש.מדחיק

הייתי אומר שהוא מסתמך על הטעם, כמו רוב המקרים האלה, אבל פה אני אפילו לא רואה טעם, אז אני מניח שהדרך היחידה שלא לומר שהם טעו, היא לומר שהייתה להם מסורת.

 

אז לפי התשובה הזו (מי שיותר קרוב למשה), מתי זה כבר לא נחשב "קרוב"? ולמה? (בלי להיכנס לשאלה מה זה משנה בכלל אחרי 1500 שנה.)

 

(אעדיף לא לענות על שאלה זו.)

אפשר להגידטיפות של אור
שלמידת מכונה היא ניחוש. אבל זו באמת סטיה מהנושא

אני מבין שצריך דוגמא נוספת לקשר ענייני שלא קשור לטעם. אז מצא את יוצא הדופן: ג'ירפה, פיל, פסנתר.
רוב האנשים יגידו פסנתר, למרות שפיל זו המילה היחידה עם שלוש אותיות


מתי זה כבר לא קרוב למשה? ובכן, זו שאלה היסטורית. האמוראים עוד דרשו את הפסוקים, והגאונים כבר לא.
אבל המונח 'מסורת הפסיקה' מבוסס על אותו רעיון: יש כללים שלא תמיד אפשר להעביר בכתב
ואתה חושב שאחד מהם יותר נכון?מדחיק

מה יוצא דופן?

להשריש, לשרש, לעקור.

 

יכול להיות שאנשים יאמרו לעקור. אפילו שבמשמעות להשריש יוצא דופן. מה שמישהו אומר, מסביר מה עלה לו לראש ראשון, לא מה נכון.

 

מה קרה אחרי האמוראים? למה הפסיקו?

אני אומרטיפות של אור
שהתורה נכתבה בשפה של בני אדם. מתוך הבנה שבני אדם יפרשו אותה עם האסוציאציות שלהם


מה קרה אחרי האמוראים? כנראה הגאונים הרגישו שהם כבר התרחקו מדי
ועכשיו הערה כלליתטיפות של אור

לפי מה שאני יודע, בשיעורי מחשבת לומדים על כל זה

 

המהר"ל על נצחוני בניי, הקדמות הרמב"ם למשנה, ספר החינוך על אחרי רבים להטות...

 

אולי באמת כדאי לברר את השאלות שם, עם הרב?

כמו שהזכרתי פעם,מדחיק

לספרים אי אפשר להשיב, עם ספרים אי אפשר לדון או להתווכח.

עם אנשים, כן.

 

אני מעדיף אנשים.

 

(אל תדאג, ניסיתי כמה וכמה פעמים ספרים, אבל היו לי עליהם קושיות, אבל כנראה גם אמשיך לנסות.)

מאה אחוז, לכן אמרתי עם הרבטיפות של אור

או למצוא חברותא בוגרת, וללמוד איתה את הספרים האלו

האסוציאציות של בני האדם בקשר לחילוקים כאלה, מתקשרות לטעמים,מדחיק

במקרה הטוב, ובמקרה הרע, הם סתם ניחושים.

 

עדיף לומר שהיו להם מסורות, אבל אמרת שזה לא נכון.

 

האופציה הבאה היא לפי טעמים.

 

מעניין, כל הגאונים הרגישו כך, וחשבו שבגלל רגשותיהם, כבר אסור לדרוש פסוקים להלכה. (לוורטים תמיד אפשר חיוך גדול)

חולק עמוקותטיפות של אור

העובדה שרוב האנשים יגידו שפסנתר יוצא דופן, מעידה שיש קשרים שהמוח האנושי שלנו קושר יותר, וקשרים שפחות

 

(זה מזכיר לי את השאלה הפילוסופית, איך אנשים לומדים מה זה צהוב.

על ידי הצבעה על דברים צהובים? אבל איך הילד יודע שהכוונה לצבע, ולא לצורה? או אפילו ל-'דברים צהובים בתנאי שהם בעיר ירושלים'?)

הקשרים הללו מתבססים על הנחת יסוד.מדחיק

שאנחנו יכולים להבין את הטעם \משמעות.

 

כשאומרים לאדם לא להרוג, הוא מניח שהבעיה היא הנזק שנגרם לאחר, לכן לא תהיה לו בעיה לשחק משחק בו הוא "הורג". האם הוא צודק?

 

אני לא בטוח שהבנתי את דעתך. האם הפסיקה שלנו צריכה להתבסס באמת על האסוציאציות שלנו? דבר שונה בין אדם לאדם, אי אפשר להכריע מחלוקות...

 

אכן, הדוגמא מראה שהילד מבין מה המשמעות\הטעם, על ידי הרבה מקרים?

לא נראה לי שנתקדם מכאןטיפות של אור

איזה טעם יש בפיל ופסנתר אני לא יודע

 

השאלה איך מכריעים מחלוקות היא מעניינת

ולומדים עליה בשיעורי מחשבת

ובאמת שבלי להכיר את הטקסטים הבסיסיים אני לא חושב שהסבר כאן יועיל

 

בכל אופן, השאלה האם דורשים טעמא דקרא

די מקבילה לוויכוח שקיים בכל מערכת משפטית

על פרשנות תכליתית מול היצמדות ללשון החוק

אוקיי, אסביר משהו אחרון, אני חושש שזה לא ישנה, אבל זה לפחותמדחיק

לא יזיק:

אם יראו לילד\תוכנת הלמידה\אדם המשתמש בה 3 מכוניות צהובות, ויאמרו לו שכל אחת מהן היא "צהובה" ואז יראו לו ספסל צהוב, האם הוא יוכל לדעת אם הספסל הוא צהוב?

לא.

אבל הוא יוכל לנחש.

 

למידת מכונה היא מאוד מוגבלת מהבחינה שהיא צריכה כמה שיותר סוגים נתונים של מקרים שנתונה בהם ההגדרה, כדי ליישם אותה על דברים חדשים. בתורה, הדבר הזה לא מתאפשר.

 

האם אתה חושב שכשמביאים חילוק בין X לY לא מאפיינים (לפחות) את הטעם?

או שהכל נעשה דרך שיטת הלמידה שהצעת?

א. לא יודע מה הקשרטיפות של אור

בין שתי הפסקאות הראשונות לאחרונה

 

ב. לא נראה לי שמאפיינים את הטעם

לא משנה...מדחיקאחרונה


לא יצא ליצהרים
כשלמדתי סוגיה כלשהי שנצרכתי לשאול מה הטעם של המצווה. הסוגיה זורמת והכל ברור ואין צורך בשאלה הזאת.. זה פשוט עובד
זה באוויר.צהרים
תפתח את הסוגיה מהתחלה עד הסוף. תראה איך הפוסקים דנו בשאלה והאם הם נצרכו לדעת את טעם המצווה.
ואם הם נצרכו, אז מה זה אומר?מדחיק


ממליץ לקרוא את פוסט יפה של מיכאל אברהם על הגדרת המונח מצווהadvfb

מהי מצווה א: תפקידה של הכוונה (טור 342) - הרב מיכאל אברהם

 

מתעסק בעניין שיש למצווה באופן הגיוני עניין בפנ"ע גם בלי קשר לטעם הספציפי שלה

תתקלחו ותתרחצו. נאחובאס. באראכהקעלעברימבאר
אוליקעלעברימבאר

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

 

@זיויק  @אריק מהדרום 

כל אחד וההתמחות שלופ.א.
@אריק מהדרום מתמחה ברחצה בימי בין המצרים, לא בספירת העומר 
אנחנו ייקים לא נוהגים מנהגי אבלות בניסןאריק מהדרום
מבחינתנו מתחילים בראש חודש אייר.
זה רק פולנים. ייקים לא אומרים תחנון באדר,קעלעברימבאר

כי זה לא חודש מצחיק

תודה על התזכורתבנות מרכלות עלי
יש לך שמפו טוב להמליץ לנו עליו?נוגע, לא נוגעאחרונה

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

תתקלחוזיויק

זאת בקשה אלמנטרית מטרמפיסטים.

עדיין מתאושש מהנסיעה שהיתה לי עכשיו 🤢

אתה מתלונן הרבה ביחס לאדםאריק מהדרום

שיש לו הפריבילגיה להתמודד עם הבעיה ופשוט לא להעלות טרמפיסטים.

ומה יעזור לך להתלונן כאן?

חס וחלילה לא לעשות חסד??זיויק
אשריך שאתה מעלה!ל המשוגע היחידי

אנ בתור טרמפיסט חשוב לי מאוד לשמור על הגיינה ועל התנהגות נורמלית בתור אורח,

ואני גם מתעצבן על אחרים שגורמים לאנשים טובים לא לרצות להעלות טרמפים

(ואני מכיר כמה סיפורים..), 

מבקש סליחה בשם כלל הטרמפיסטים למיניהם

 

 

אשריךזיויק
או לעשות חסד ולא להתלונן במקומות לא רלוונטייםאריק מהדרום
או לא לעשות חסד בכלל אם קשה לך, אף אחד לא מחייב אותך לעשות חסד ואף אחד לא מחייב אותך לעשות חסד דווקא בצורה של טרמפים אבל מה אתה רוצה מגולשי צמ"ע לא ברור.
ואף אחד לא מחייב אותך לקרוא😃זיויק
פשוט תדלג הלאה על מה שלא מעניין אותך
אף אחד לא מחייב אותך לקרוא את מה שאני כותבאריק מהדרום

תדלג הלאה, אתה יכול לסגור את האינטרנט גם.

מה התגובה המוזרה הזו? אתה כותב כאן בפורום מה אתה מצפה שאנשים יעשו?

דווקא עדיף שיכתוב פהל המשוגע היחידי

ויקבל תשובה מכאלה שאכפת להם מזה,

מאשר שימשיך עם זה ולא ירצה להעלות טרמפים.

 

הוא יכול להתלונן קצת פה, זה חלק מהמטרות של הפורום

הוא יכול להתלונן קצת והרבהאריק מהדרום
ואני יכול להגיב לו שהוא מתלונן הרבה ביחס למישהו שיכול לפתור את הבעיה.
כן ברורל המשוגע היחידיאחרונה

אבל הוא כן רוצה להעלות טרמפים ואני מבין אותו ומעריך אותו על זה.

ואני משתדל לתת לו פידבק על החסד ולא לנסות להניא אותו מזה.


בכל מקרה מותר להגיד מה שאתה רוצה, פשוט נראלי כדאי קצת יותר בנחת...

אוזניות נגד רעשיםנקדימון

אני מחפש המלצות לאוזניות מגן נגד רעשים אבל כאלה שלא מוחצות את המוח המסכן.

לא אוזניות שמתחברות למכשיר אלא פשוט אוזניות שמבודדות רעש. לא אלחוטיות.

 

מכירים כזה? אשמח מאוד מאוד לקבל המלצות.

מקפיצו שובנקדימון
זה לא אוזניות זה אטמיםoo

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

אטמים יש לי. אני מדבר על אוזניות נגד רעשנקדימון
אולי תמדוד בחנויות?יעל מהדרום
איזה חנויות מוכרות כזה?נקדימון
נראה לי חנויות של כלי עבודהיעל מהדרום

 לק"י


ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רק קח בחשבון שככל שהאוזניות אוטמות יותר טובנוגע, לא נוגעאחרונה
ככה אתה תשמע הדהוד חזק יותר של עצמך (נשימות, לעיסה, נחירות חלילה)
מי עוד מתקשה לזכור פרצופים?חתול זמני
מכיר 2 אנשים כאלו. זו תופעה קיימת ולא נדירהקעלעברימבאר
זה ייחודי יחסיתהרמוניה

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

כן מענייןל המשוגע היחידי

שמות אתה זוכר?

כן פחות או יותרחתול זמני

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

זה לא נשמע כ"כ חריגל המשוגע היחידי

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

זו תופעה ממש שונה ממה שחשבתיריבוזום
שהתכוונת אליה ושאליה התייחסתי בהודעה הקודמת שלי בשרשור. זה לא שאתה לא זוכר, זה נשמע קשור יותר לכוח הדמיון. אתה מסוגל לדמיין באופן מוחשי דברים אחרים?
אז אולי אני כמוךל המשוגע היחידי

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אז זה משהו נקודתינוגע, לא נוגע

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

הממ,ריבוזום
טוב, הדימיון שלי לא כל כך מוחשי. כלומר, אני לא ממש יכולה לראות ב"עיני רוחי" כמו שאני רואה בעיניים האמיתיות. אבל אני כן יכולה לדמיין "רושם", קשה להסביר - נראה לי כאילו מה שהמוח מפרש מתוך התמונה שרואים (אפשר לתכנן ציור באופן מדויק כך). במובן הזה אני מסוגלת לדמיין פנים כמו כל דבר אחר. 
בעיקרוןריבוזום
זה לא ממש שימושי להיות מסוגל לשלוף פנים, בניגוד לשמות. לא עשיתי מחקר אבל נשמע לי שזה ממש נורמלי להיות מסוגל לזהות ולהתקשות לדמיין. מעניין אם למי שמצייר הרבה יש יכולת שליפה חזותית טובה יותר מאנשים שלא. 
אני מתקשה, חוץ ממי שאני מדבר איתו בלימודחסדי הים
ולומד ממנו, כי אז בעל השמועה לפני.
לי לוקח זמן לזכור פרצופים של מדוייטותצדיק יסוד עלום
מה זה מדוייטות?חתול זמני
הבחורה שיוצאים איתה לדייטפ.א.
לא מכיר כזה דברחתול זמני
אחרי זמן מה זוכר די טובזיויק
אניאנימה

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.


עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

יש לזה אבחנהנעמי28
והיא נקראת פרוסופגנוזיה
וואלהזיויק
פרוסופגניוזיהחתול זמני
סופגניות כמו בקונדיטוריה – הכי מושלמות!
אני זוכרת היטב, אבל חושבת שהכרתי פעם מישהוריבוזום
כזה... (מישהו שנפגשתי אתו פעם למטרות שידוך. אחר כך פגשתי אותו במקרה באיזה אירוע עם חברה. קצת אחר כך ניסינו שוב פעם אחת. כמה חודשים טובים אחרי כן, אחרי שהתחתנתי, החברה סיפרה לי שהיא פגשה אותו והוא אמר מזל טוב ושהוא שמע שהיא התחתנה... הם בכלל לא מכירים, ודי ברור לי שהוא התכוון אליי (אנחנו לא דומות במיוחד. רק בצבעים.)
בדיוק קראתי כתבהרקאניאחרונה

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

לא לפתוחזיויק
אם פתחת תענה: למה ער?
אם למישהו יש חידון לפסח למבוגריםהרמוניה

או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!

חג שמח!🌸🌸🌸

קישורים נחמדים לחידונים - אתר כיפה ומהאקדמיה ללשוןפ.א.
תודה רבה!הרמוניה

הראשון יפה...

בסוף הכנתיהרמוניה

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

תודההרמוניה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

וואו, כל הכבוד!! 👍👏👏ל המשוגע היחידי
תודה רבה!הרמוניהאחרונה

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

ההחלטה הכי גדולה שלקחתם בעקבות התייעצות עם AIפתית שלג

או הקניה הכי גדולה.

האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?

האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?

 

אני חושב שאצלי הכל קרה😅

נעזר באופן יומיומי- בהרבה דבריםפ.א.
אך זה עוד אחד מבין כלים ואמצעים רבים להתייעצות, ללימוד ולהבנה, לקבלת רעיונות ותובנות.  

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

מרגישה מהדור הישןריבוזום

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

גם אצלינוגע, לא נוגע

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..


עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.


ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

אניoo

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות


רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

אני משתמש בו לחישובים בעבודהחתול זמני

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

 

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

שינה את החיים בהרבה צורותמשהאחרונה

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

רכבמחפש שם

אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.

תלוי בעיקר באיפה אתה גראריק מהדרום
בירושלים ובמרכז אין הצדקה.
יש מקומות שאין ברירהמשהאחרונה
יתרון: שופוניחתול זמני

חיסרון: יכניס אותך לחובות

 

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

 

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

 

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

 

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

תודה רבה על הפירוטמחפש שם

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.


 

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

 

25K זה עבור טויטה קורולה עתיקה במצב מדהיםחתול זמני

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

 

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

 

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

 

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

 

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

הגזמתאני:)))))
זה אחוז גבוה מההכנסהארץ השוקולד
למה לא להסתמך על תחבורה ציבורית?
זה פשוט תלויל המשוגע היחידי

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

ואפשר למצוא גם רכב סבבה שנוסע טוב באזור 10/15Kל המשוגע היחידי
נכוןנפשי תערוג
אבל צריך להבין טוב כדי להבדיל בין רכב תקול לרכב תקין בסביבות מחיר כזה
נכוןארץ השוקולד
אבל האם לא עדיף לחסוך משהו כשזה אחוז כה גבוה מההכנסה?
כל עוד אפשר להסתייע בתחבצ ברור שעדיףאריק מהדרום
אם אתה גר בחור ביו"ש מה תעשה?
לאו דווקא עדיףנפשי תערוג

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

אתה לא מוציא כסף על מכונית כמו כל השאראריק מהדרום

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

נכון.נפשי תערוג

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן



גם בריכה פרטית זה כסף תמורת נוחות+זמןאריק מהדרום
נכוןנפשי תערוג

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

על אותו משקל אפשר פשוט לעבוד פחות...חתול זמני

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

נכוןנפשי תערוג

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי


אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

👍מחפש שם
מעניינת הנקודה שאתה מעלה על רמת החיים
זה גם קשור בהרבה לזהל המשוגע היחידי

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

רכב הכי פשוט עולה כ1000 שח בחודשנפשי תערוג

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק


יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות


זה בגדול

תתחיל בלהבין כמה עולה ביטוח (אתה נהג צעיר)מרגול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט


אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך


וכמובן דלק


אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.


ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

אם הצורך הוא ניידות עירונית: קורקינט/אופנייםמשה

אולי יעניין אותך