אבל לא קרם שיער רגיל

שתגשי לאמא שלך, בזמן רגוע ובדרך ארץ, ותראי לה את זה.

הרי היא לא רוצה לעשות רע, אלא שהיא לא מבינה את הענין..

ובכן, אם היא תראה, ברצינות, שאת כ"כ סבלת מזה בכיתה.. ושאת אמיתית בזה, ולא סתם מתווכחת, אלא עובדה שגם פנית לשאול עצות, כי זה כ"כ מפריע לך..

ועד כדי כך שאת בוכה כשאת כותבת את זה..

אם היא תראה את זה, בטח משהו ישתנה אצלה, והיא פתאום תתפוס!

אני בטוח שזה יעזור.

אני חושבת שאם זה לא מפריעה לה אל תתערבי. ואל תפני לאמא שלך. זה קורה שגוזרים עקום בטעות.

אם תתחילי לעשות מזה עניין היא יכולה להתחיל גם לחשוב ככה וחבל! 

ואם תשימי לב שמתחילים לעשות מזה עניין בכיתה אל תתערבי זה יעשה לה רק רע.

היא מספרת שהיא עברה את זה, ונשארה לה טראומה, למה לנסות שוב את אותו רעיון על אחותה??

הגישה שלך לחיים זה לתת לילד לעבור דבר שיכול להשאיר בו צלקות, על מנת ללמד אותו להתמודד?

אני לא הילד, וגם לא פותחת השרשור.

הילד כאן זו צוציקית בכיתה ב', שעלולה לסבול מאוד.

אם היא היתה באה אלייך ואומרת לך מצב נתון - היית עוזרת לה להתמודד, סבבה.

אבל כשאת יכולה למנוע את המצב האומלל הזה. עלייך לעשות זאת!

למה לקחת סיכון? למה?

אני ממש לא מבין את הרציונאל מאחורי הסברא שלך.

כשנערה מתייעצת איך לעזור לאחותה, והתשובה שלך זה "קודם תתמודדי עם הכאב שלך ואחר כך תחפשי לתקן את העולם"

זו אפילו תגובה אטומה, לדעתי.

אחותה הולכת לסבול אולי, ולחטוף צלקות ארוכות טווח, ח"ו. ומה שיש לך לומר לה זה שלא תתעסק בלתקן את העולם??

זו אטימות, סורי.

(ואגב, זה קצת לא קשור למה שאמרת קודם, קצת הרבה... מה, את פשוט מחפשת סיבות איך לגרום לה לא לגשת לאמא שלה?)

חסכתי את הפעם הבאה!!

אבל זה יקרה שוב ושוב... אם היא לא תעצור את זה... - נוער וגיל ההתבגרות אהמ אהמ, ושוב הסוגריים שכתבתי בהודעה הקודמת..

אנחנו כבר איזה עשר תגובות מבזבזים על זה שאת אמרת  שלא נורא.. והתווכחת איתי על זה שאמרתי ללכת לאמא שלה, ועכשיו את אומרת שזה לא סותר ורק "אי אפשר לצפות"? שוין, שיהיה... העיקר שבסוף הגענו לעמק השווה..

יכול מאד להיות שלה אמנם זה השאיר טראומה, אבל לאחותה זה לא מאד יפריע ואם יעשו מזה ענין מסביבה זה דוקא מה שיגרום לה את הטראומה...

אני עדיין לא מבין מה הפואנטה של לעשות את אחותה שפן ניסיון מספר 2...

אבל לדעתי עדיף לחכות לראות מה קורה, אם האחות עוברת את זה בטוב ולא שמה על מה שאומרים לה (לא רק כלפי חוץ), יופי מצויין! אם לא, אפשר לדבר עם האמא בעדינות...

מה נעשה? נשלח אותה לעקוב מה אומרים לאחותה בביה"ס? נחכה שהבתדודה תרד עליה?

למה לא לגשת לאמא, יפה ובדרך ארץ, ולהסביר לה את הנזק שזה גורם?

זה לא יעזור לפעם הזאת בכל אופן, ואם היא עוברת את זה בטוב אז למה?

למרות שיש כן עניין ללכת לדבר עם האמא בשבילך, מאד יכול להיות שהיא תבין ותתנצל וזה יעשה לך רק טוב

@כתום עולה😎

זה נכון שבנאדם צריך ללמוד לחיות גם אם צוחקים עליו.

אבל לכל דבר יש גבול.

לשלוח ילדה שנראית מכוערת ומשונה, זה פרצה קוראת לגנב, זה עוול!

זה לא סותר שתמיד יהיה מי שיצחק, ותמיד ימצא על מה. אבל אל תשווי.

אם את שולחת ילדה שנראית מוזרה, את ממש מזמינה את הצרות...

עריכה: עכשיו אני קולט, שאת הבנת את הענין בתור ייעוץ על המקרה הזה, שכבר נעשה, ואני הבנתי שזה משהו סדרתי, שבעוד חודשיים זה יקרה שוב.. ואת זה דחוף לי למנוע....

שלא יחזור על עצמו...

אם את צריכה משהו בפרטי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....