1. לא תמיד יש לנו תשובות לשאלות כמו – "למה מטריה אסורה בשבת?"
 השאלות האלו באות מאלו שמעוניינים לשמוע אבל הם חסרי אמון בחז"ל.
צריכים לדעת לסרב. 
כמו שאדם מחוץ למערכת הצבאית לא מסוגל להבין למה כל כך חמור שחייל יקשור שרוכים שחורים לנעליים אדומות. כי רק מי שחי ונושם את החיים הצבאיים מבין לעומק איך הפעולה הפשוטה כזו – תגרום להחלשת הצבא.
היהדות שלנו היא מכונה מורכבת ומסובכת פי כמה וכמה. כאשר מבודדים חלק מההקשר הכולל בלתי אפשרי להבין אותו.
לכן אני מסרב להכנס לפרטים ורק מפגין ביטחון ואמון מלא – ולהראות שגם אם אין לי תשובה, אני עומד מול היהדות במורא גדול. וזה השיעור החשוב שאני יכול לתרום לבן שיחי.
(אהרון אגל-טל)

2. למד לשונך לומר 'איני יודע'

כאשר דתי עומד במפגש מול חילוני, הוא מרגיש צורך לתת לו תשובות לכל השאלות, כדי שחלילה לא יהיו לו ספקות ואז הוא יאבד עניין בדת.

אלא הבעיה היא שגם הדתי לא תמיד יודע את התשובות, ולפעמים לו יש את אותה השאלה בדיוק, או שיש לו תשובה קטנה.

פעם העברתי שו"ת באמונה, באמצע הפגונה באימון לגדוד מילואים. לאחר כמה תשובות עמוקות שעניתי, מישהו שאל אותי מול כולם "למה אסור לכהן להתחתן עם גרושה?" חשבתי קצת ואמרתי לו "אין לי תשובה טובה לשאלה שלך".
הבחור הביט בי בתדהמה ואמר: "אין לך מושג כמה אני מעריך אותך עכשיו, תמיד דתיים שולפים לי תשובות שטחיות ופעם ראשונה שמישהו אמר לי שאין לו תשובה". מאותו רגע הוא ידע שהוא יכול לסמוך עליי שלא אערבב אותו.

לא לכל דבר יש תשובה, הצורך
שלנו לתת תשובה מיידית עלול לעיתים להרחיק.
לפעמים קושיה חזקה, טובה מתשובה קטנה. יותר ממה שאנשים מחפשים תשובות לשאלות, הם מחפשים אמת גדולה, ואמון.
השאלות הטובות גורמות לנו להעמיק את התשובות קודם כל אצלנו, ואפשר לחפש את התשובה יחד.

(הרב איתי אסמן)

מתוך טיפים של ראש יהודי

אתה פשוט לא הבנת מה אמרו. אדרבה, הם אומרים את ההפך.

כתוב שם שהשטן ואומות העולם משיבים עליהם, לא שאין להם טעם, "ושמא תאמר שהם מעשה תוהו (כלומר בלי טעם) - 'אני ה'' אני חקקתיו ואין לך רשות להרהר אחריו".

כלומר שההבדל הוא לא בין מצוות עם טעם למצוות בלי טעם, אלא בין מצוות שהטעם שלהם פשוט וגלוי לבין מצוות שהבנת הטעם שלהם מצריכה העמקה ועיון  - אבל בין אלו ובין אלו אינם ''מעשה תוהו'' אלא סמוך על הקב''ה ואל תהרהר שמא הם תוהו אפילו אם עוד לא הבנת.

אין טעם שהוא 'לא בהשגה' או 'מעל ההיגיון' - יש טעם שלא העמקת מספיק כדי להבין. הרמב''ם מביא על זה את דרשת חז''ל "כי לא דבר ריק הוא מכם - ואם ריק מכם הוא" (כלומר שיש טעם, ואם לא הבנת אותו החיסרון הוא בך).

אני לא זוכר במורה שהרמב''ם כותב כך שיש מחלוקת בחז''ל, הוא מזכיר את הגישה הזו כגישת המון העם ושולל אותה, אשמח שתפנה אותי.

הוא כן כותב דברים דומים בפירוש המשנה לגבי "האומר על כן ציפור יגיעו רחמיך" - אבל זה מובן על פי דבריו במורה, שהכוונה שאין טעם גלוי.

הוא גם כותב על זה פעמיים בפירוש המשנה ובאריכות יחסית (ומוכיח שם משלמה שהבין את כל טעמי המצוות פרט לפרה אדומה).

גם רס''ג שכתב "כאשר יחקרו רוב המצות האלה השמעיות ימצא להם מן סעיפי העלילה ותועלותיה, דברים רבים, וחכמת הבורא בדעתו למעלה מכל מה שישיגוהו המדברים, כמו שאמר (ישעיה נ"ה ט') כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם" הוסיף: "ועם זה אי אפשר שלא יהיה להם עם ההסתכלות, תועלות חלקיות, ועלילה מעטה מדרך המושכל, כאשר היה לחלק הראשון תועלות גדולות ועלילה גדולה מדרך המושכל"

לגבי על קן ציפור - אתה צודק, מסתבר שהרמב''ם הבין שיש דעה כזו אף בחז''ל. מצד שני הוא פסק כך גם במשנה תורה, כך שמשמע שהוא סובר כך אף למסקנה, מה שכמובן לא נכון אז כנראה שהוא כן פישר בין הדעות (כלומר: מדובר בגזירה ולא עושים בגלל הטעם, אבל כן יש טעם).

נ"ב

דבר מעניין שראיתי לגבי המשנה הזו:

בירושלמי מוסבר הטעם לא בגלל שניתן בה טעם למצוות, אלא בגלל שזו הטחה כלפי שמיא - " רבי יצחק בשם רבי סימון כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא על קן ציפור הגיעו רחמיך ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך".

ומפורסמת לא פחות היא תשובתו של הראי"ה קוק, הביאה בנו הרצי"ה בהקדמה לעולת ראיה ח"א (עמ' י), שמחלק בין תורה לתפילה:

מוכיח משלמה וכו'..

הרי הא גופא היה המעיקרא קסבר של שלמה - אמרתי אחכמה. אך מסקנתו היתה - והיא רחוקה ממני - בלתי אפשרי.

אגב, ראיתי מהגר"מ שפירא (החרדי, המפורסם. לא אבא של הרב יהושע) שמבאר ש"רצון" הוא דבר ללא טעם לוגי, דברים שנעשים מחמת שכך רצונו ית'. ואין יכולת להסיבר שהוא רצה את X כי Y, הרצון הוא בריה לעצמה, הוא רוצה כי הוא רוצה, כי כך עלה במחשבה.

ראשית הציטוט: "אף על פי שכל חוקי התורה גזירות הם כמו שביארנו בסוף מעילה, ראוי להתבונן בהן וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם תן לו טעם. הרי אמרו חכמים הראשונים שהמלך שלמה הבין רוב הטעמים של כל חוקי התורה"

א. אתה רואה ששלמה הבין את טעמי המצוות כולן פרט לזו, כלומר שיש להן טעמים.

ב. הוא לא הבין ואמר שהיא רחוקה ממנו, לא שאין לה טעם.

גם הרמב''ם משתמש במילה הזו (רצון), ושולל את הגישה הזו שמדובר ברצון ללא היגיון.

את זה שרצון אמיתי הכוונה ללא מונעים או מתחדשים?

אז מה אתה בעצם אומר, שגם רצון האלוהים הוא בעצם הכרח?

בכללי בטוח שאדם גוי שיישמע על כמה מצוות או על הרעיון שעומד מאחוריהן

יחשוב אולי שיש כאן איזה משהו מוזר ולא ברור

לבנות סוכה ולשבת בה

לשים קוביות עם קלף שכתוב עליהן משהו, וגם לשים באופן מסוים עם קשירה מסוימת

לא לאכול חמץ תקופה מסוימת בשנה

ועוד

אבל יש הרבה דברים שהם מהממים ועם מלא הגיון:

שבת- מנוחת הנפש והגוף

מצוות של צניעות- שמירה על נאמנות בין איש לאישה, שמירה על טוהר וזכות.

מצוות שבין אדם לחברו- בנייה של חברה מתוקנת ואוהבת עד לרמה של פרטי פרטים: לשון הרע, גזל, ואפילו גזל דעת! הונאת דברים, מצוות צדקה וחסד, האיסור לשנוא! האיסור לשקר (לא רק בין אדם לחברו, ועדיין) ועוד ועוד.

ברכות- הודאה והכרת הטוב

וכו'  

התורה היא היחידה שמחנכת לשלימות מידותית, מוסרית, ערכית עד לפרטים הכי קטנים

זיכוך וטיהור מידות הנפש ותאוות הגוף

זה מדהים!

ולא מתיימרת להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי המצוות, גם לא בטוחה שזו הדרך.

ברגע שמשהו בפנים מתעורר ליהדות, אז הכל מתחבר ומתיישב על הלב/שכל.

אורות התשובה ד י:

"החוצפה דעקבתא דמשיחא באה מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבע את ההבנה, איך כל הפרטים הם מקושרים עם הכלל, ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול להניח את הדעת. ואם היה העולם עוסק באורה של תורה במדה זו, שתתגדל הנשמה הרוחנית עד כדי הכרת הקשור הראוי של הפרטים עם הכללים הרוחניים, היתה התשובה, ותקון העולם, הבא אתה ועל ידה, מופיעה ויוצאה אל הפועל. אבל כין שההתרשלות גרמה, שאור תורה פנימית, הטעון רוממות וקדושה עצמית, לא הופיע בעולם כראוי, באה התביעה של סדור חיים כאלה, שהפרטים יהיו מובנים במובן הכלל, בזמן כזה, שהגמר של גלוי האור וסלילת הדרך להכנה זו עדיין לא בא, ומזה באה ההריסה הנוראה. ואנו מוכרחים להשתמש בתרופה העליונה, שהיא הוספת כח בכשרון הרוחני, עד אשר הדרך איך להבין ולשער את הקשור של כל עניני הדעות והמעשים התוריים עם הכלל היותר עליון יהיה דבר המוכן והמוצע בדרך ישרה על פי הרגשות הנפשות השכיחות, ואז ישוב כח החיים הרוחניים כמעשה ובדעה להופיע בעולם, ותשובה כללית תחל לתת את פריה."

יש גדולי ישראל רבים רבים שדרשו טעמי תורה, ומהגדולים שבהם הוא הרמב"ם ז"ל. במורה מבאר מצוות רבות, ועל דרכו הספציפית כבר אפשר להאריך אבל זה כבר נושא אחר. מכל מקום, הוא עושה זאת.

האם הוא חשב שכל הטעמים שנותן הם היחידים הקיימים? ודאי שלא. ממה שהשיג, ממה שתפס בשכלו (הרחב והזך) הוא העביר לנו, וברי לו שיש עוד טעמים נוספים, עד אינסוף, שכן אל דעות שנתן התורה אין לו סוף ולא לרצונו, אותו כתב בתורה. ולכן אי אפשר לומר שמצוות התורה הם בהגיון האדם לחלוטין.

אומנם, למה הוא ועוד חכמים אחרים בכל זאת נתנו טעמים למצוות? כדי לקרב את מצוות התורה לשכל האדם. התורה לא נתנה על מנת שנקיימה שמעשה קוף, כחיקוי בעלמא, תוך חוסר הבנה מוחלט. אדרבה: ה' מצווה עלינו להבין את התורה וטעמי מצוותיה, להשיב אותם אל לבבינו: וידעת היום והשבות אל לבבך. להשיב וליישב את דברי התורה על לב האדם. ופסוקים נוספים.

ומה שחכמים יכלו לעשות כדי לקרב את התורה ומצוותיה לשכל האנושי, עשו זאת.

לא הבנתי את ההיגיון של להיות שבוע עם מסיכה במקום סגור בקפסולה אחרי שעשיתי בדיקת קורונה ויצאתי שלילית

אבל האמנתי שיש אחרים שמבינים בבריאות יותר ממני וסמכתי עליהם.

לא הבנתי את ההיגיון של להיות שבת שלמה בתחנת דלק באמצע כביש 6, לישון באוטו בקור ולאכול ביגלה וטונה שקניתי 5 דקות לפני שבת (חיים ולדר, שם)

אבל האמנתי שיש מישהו שנמצא בעולם קצת יותר שנים ממני והוא היחיד שיודע איך אוכל לחיות בצורה הכי נכונה לי ובסיפוק ולהשפיע טוב לעולם וסמכתי עליו.

איך להסביר לחילוני?  לגרום לו לטעום פעם אחת את טעם האמונה הפשוטה. ופשוט לתת לו להרגיש.

הרפו ודעו כי אנכי אלוקים.

היום הידע המדעי פרוס לכל דיכפין אז בכלל לא בטוח שהרב זמיר הוא הכתובת.

אולי חילונים שכבר מלכתחילה יותר קרובים לדת זה יכול קצת לעזור להם, אבל חילוני למהדרין עם עין ביקורתית לא בטוח בכלל שיסתדר איתו.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר