ואת כולך ים של דברים

ואת בכלל לא יודעת מה את רוצה מעצמך

ובא לך לצעוק בכל מקום שאת כלום שאת אפס

שאין לך כוח לשום מלחמה כאן

שהדגל הלבן הונף עוד לפני שבאת 

שאין לך כוח שאין לך כוח

שנמאס לך

שנמאס לך.

למה רק שכאב לי ידעתי מה זה כואב

ועכשו שלאחר כואב אני שוכחת איך זה הרגיש ומה הייתי צריכה

ובכללי דברים מבולגנים

וכואבים

וכואבים.

ושורטים.

ובא לי ללכת.

ולצעוק.

ולברוח.

ואף אחד לא אוהב אותך באמת

ואת תמיד ידעת את זה.

ושכל האנשים הטובים ילכו

וכל האנשים עם הגאווה בשמיים והקנאה בך

ושיבוא כבר לב טוב אחד

אבאאאאאאא

ואת יודעת תמיד מה רע לך

ואת הטוב קשה לך להביא.

אי אפשר בלי כוח כאן

אי 

אפשר.

וזה. קשה. 

תתפרקי.

תוותרי.

תמיד ידעת.

תמיד ידעת לוותר.
את. שונאת להילחם.

אף אחד לא רואה אותך.

ואת לא רואה אף אחד.

וזה מזין את זה.
וחיפשת לנשום.

ואת עדיין מחפשת.

והתרחקת מכל מה שבגד בך.

ואת עדיין קלה ככ לפיתוי ללהישבר

ורצית לוותר

ונלחמת

כמו משוגעת

משוגעת עדינה

עם השקט שלך

עם הכלום שבך

ואת מתה לבכות

ואין לך כוח

אין לך כוח

כואב לך על כל העולם הזה

על החורבן ממש אצלך

על הכאבים של כולם

על השקר והאמת

על זה שהטובים הם לא בהכרח טובים

שהכל הצגות

שהכל ציני

שהכל תוצאות

שהכל תחבולות

שהכל חייבים

אבא.

אי אפשר

אני רציני, מה לעזאזל

אני די מפחד

וזה לא טוב

ממש לא

ואני צריך לדעת שיטפלו בזה

זה הזכיר לי את התקופה בבית החולים וזה גרוע

מה אני עושה

לעזאזל

למה בעצם?

למה אתה רוצה תרגום?