בס"ד
גיליתי שאשתי מחללת שבת, אמנם לא כל שבת אבל פעם ב.. אני קולט את הטלפון שלה במקום אחד בתחילת השבת ובהמשך הטלפון שלה במקום אחר. יצא לי לדבר איתה על זה, והיא אמרה לי שלכל אדם יש את ההתמודדות שלו וזה ההתמודדות שלה. בכללי מדיבור שיש לי איתה על מצוות מסוימות בעיקר בתחום של טהרת המשפחה אני מרגיש שהיחס שלה לדת הוא קצת מזלזל ולא מגיע ממקום של הערכה. כמה פעמים היא התבטאה על רבנים שהם דפוקים וכן הלאה ואני ממש מרגיש עלבון בתוך הלב על היחס הזה.
תאמת שאני הייתי ממש בשוק, אמנם לא אמרתי לה את זה על מנת שלא להפיל אותה לקרשים אבל בלב שלי אני אוכל את עצמי עם מי התחתנתי ולמה לא ביררתי איתה דברים אלה ואחרי הכל זה דברים שאני לקחתי אותם כמובן מאליהם ועכשיו אני מופתע בגדול.
אני חייב לציין שלפני החתונה עוד אזרתי אומץ ושאלתי אותה על מצווה מסויימת בתחום הצניעות האם היא תקיים אותה במלואה והיא ענתה לי שכמובן ואחר כך עוד הבנתי ממנה שהיא נעלבה מעצם הספק שעוררתי על הדתיות שלה והבנתי שהעסק בתחום הדת דיי סגור, במיוחד בהתחשב בעובדה שההורים שלה הם גם אנשים יראי שמים ואביה אדם שמדקדק מאוד במצוות
אני לא מגדיר את עצמי דוס טרור ואני כן רואה סרטים ולא תמיד מתפלל במניין ולא לומד כל יום תורה, אני פשוט בחור שמרן שרוצה להקים בית כמו ההורים שלי, מטרת השאלה הייתה בעצם לבדוק האם היא בחורה שמרנית כמוני או שהיא אחת שמחפשת היתרים. קצת מרגיש שנפלתי בפח.
בנוסף עדיין אין לנו ילדים ומידי פעם עולה הדיבור על הרצון לילדים והכל ואני קצת שקט בתחום הזה והיא מרגישה את השקט הזה, אבל השקט נובע ממקום שאני פשוט לא בטוח שכדאי לי להקים את הבית שלי עם האחת הזו. אני יודע שהאישה היא הכי משפיעה בבית על חינוך הילדים ועל האהבה שלהם לתורה וליראת שמים, אני ראיתי משפחות שגרות לידי שהאבא הוא אדם ירא שמים ותלמיד חכם והילדים לא התחנכו על ברכיו לקיום תורה מפני שהאמא היא לא מי יודע מה דתיה. (יסלחו לי על הסטיגמה אבל את האמא יצא לי לראות כמה פעמים הולכת עם מכנסיים).
בקיצור ברוך רציני, מהסיבה שאני פשוט לא יודע מה לעשות, אם יש עם מי להתייעץ, האם באמת להקים כל רעש גדול ולעשות קרייסס רציני או לנסות לטפל בזה בצורה פרטנית ובאמת לנסות לצמוח מהמשבר הזה הלאה. אשמח לעצה
