סתם לתת לך פידבק על מה שאמרת (שיתרום לסיעור מוחות),

לדעתי, זה יכול להיות גם קשור ל*תהליך של מציאת אישה*.

כמובן שהכוונה היא **לא** בקטע של : ״שומעת ? יש לי 5 מיליון שקל בבנק״ או ״שומעת ? יש לי בית בלי משכנתא״.
לא על זה מדובר.

אלא *לדוגמא* יותר בכיוןן של  בחורה שמעוניינת (משדרת או אומרת בפירוש) לחיות ברמת חיים ממוצעת פלוס,
ופחות מזה, יעשו אותה לבן אדם לא מאושר (ברמה שגם יכולה לערער את היסודות והקשר),

כשאין לך 5 מיליון שקל בבנק (זו כמובן ״מטאפורה״ ליכולת כלכלית חזקה ויציבה)
אז יהיו בחורים שבהחלט יוותרו על קשר אם הם יזהו שהבחורה לא ״תחזיק מעמד״ בתקופה כלכלית חלשה.

ואם יהיו לאותם בחורים 5 מיליון שקל, אז הדבר הזה בכלל לא יהיה בעיה, אז יהיה להם יותר קל עם זה.
הם יגידו לעצמם : ״אוקי, הסיכוי שאני אצטרך לעבוד ב 3 עבודות כדי שנשאר מעל רמת חיים ממוצעת פלוס הוא נמוך מאוד״.

ולכן הצד הכלכלי יכול להיות קשור *גם* *לתהליך של מציאת אישה*.

כמובן, זה לא מדע מדוייק. נסה להבין את רוח הדברים.

להסביר גם למה או שמספיק תשובה של כן או לא?

רק קח בחשבון שהצופים יכולים להגיב למה שתגיד כחלק מסיעור המוחות בדיון הזה.

לא חושב שיש מה להתווכח איתי זה כי משהו אצלי.

אז העניין הוא כך, דבר שמאד גורם לי להתנהל בחוסר ביטחון או לוותר על הצעות

זאת הסיבה שאני לא בטוח שאצליח לפרנס את הבית כמו שצריך. יש לי בעיה בקטע של עקביות בעבודות

לא חסרות בנות שרצו אבל אני דחיתי.  אז די ברור לי שסכום כזה היה מסדר לי את הבעיה

אם תגיד ״אם אני מקים משפחה, יהיה מה שיהיה, גם אם זה אומר להחליף 10 עבודות או לטאטא רחובות, אני אעשה את זה ולא אשב בבית ואסתכל לתקרה״, אז הכל סבבה.

לחדד :
נניח התחלת עבודה, עבדת חצי שנה,
לא הלך מכל סיבה שהיא,
**ויום למחרת*** **עד** שתמצא משהו שאתה ממש רוצה,
 *אתה* *עובד* במשהו אחר(סידור סחורה, קופאי, שומר בקניון, מטאטא רחובות, מנגב צלחות),
אז אין לך שום בעיה. וגם אם כן, אז היא קטנה יותר ממה שאתה חושב.
(מקווה שאני ברור)

ואם זה המצב (ואין לך בעיה *ברצון* לרציפות בעבודה אם תקים משפחה),
אז לדעתי, אם אתה *מאוד* *מאוד* *מאוד* רוצה להקים משפחה,
אז אתה טועה כשאתה דוחה בנות אחרות שרצו אותך.

מה גם שברגע שאתה מקים משפחה, אז כל החשיבה שלך משתנית.
וזה יהיה לך ״טבעי״, שאין כזה מצב -לא- לעבוד. לא קיים. 
אתה תראה ת׳ילד שלך ויהיו לך אנרגיות של פצצה גרעינית לתת לו כמה שיותר ולעבוד גם 24 שעות ביממה בתקופות מסויימות אם צריך.

לדעתי, וכמובן זה תלוי אם אתה ***מאוד** **מאוד*** רוצה להקים משפחה,
יש מצב שהמסקנה שתגיע אליה בסופו של דבר, תהיה המסקנה שאתה יכול להגיע אליה עם אותם נתונים כבר עכשיו.
לא חבל על הזמן היקר ?

כל מיני שריטות שגורמות לי לא להיות רציני בעבודה.

ואני לא בטוח בעצמי שאם יהיה לי ילד או בית לפרנס פתאום תהיה לי אנרגיה אחרת...

לא הייתי היום נשוי עם ילדים, כי לא הייתי מתחיל לצאת לפני שנתיים בכל מקרה...

אבל ביטחון כלכלי (לאו דווקא חמש מיליון אפשר הרבה פחות) זה כן דבר שעוזר בהקמת בית. אמנם זה לא תורם ישירות לקשר הזוגי, אבל זה כן תורם ליכולת להקים בית. 

לא מבין למה אנשים זלזלו בשאלה שלך...

ברור שחלק מרכזי בהקמת בית זה הנושא הכלכלי. זה מה שמאפשר לזוג לצאת לעצמאות, לצאת מהתלות בהורים. 

המון אנשים מחכים בגלל הנושא הזה לא מעט שנים עד שהם מתחילים להיפגש או עד שהם מחליטים להתחתן. לא אומר שזה נכון לנהוג ככה, אבל זה כן סוגיה חשובה בעיני אנשים.

אני בעצמי תלמיד ישיבה, וזה כן עורר אצלי שאלה האם אפשר להתחתן כתלמיד ישיבה, שאני יודע שלא יהיה לי את היכולת לפרנס או את היכולת לפרנס במידה מספקת. ולהיות תלוי בהורים, או במשכורת של האישה, זה לא האופציה האידיאלית מבחינתי. 

דבר ראשון חלק מהטבע שלי כגבר זה הרצון לפרנס את הבית, את המשפחה, את אשתי, את הילדים. לדאוג שלא יהיה להם מחסור, ושירגישו רווחה. לדעתי זה רצון טבוע בכל גבר. וזה לא קל לוותר על הרצון הזה ולהתחתן בידיעה שאני לא אהיה המפרנס. ומכך שהתורה עצמה וחז"ל מטילים על הבעל את חובת הפרנסה, זה מוכיח שהרצון הזה הוא בעל ערך אמתי ואין לזלזל בו. (ראה הערה למטה).

דבר שני יש לי רצון להיות עצמאי, ולא להיות תלוי באחרים. ולהיות תלוי בהורים או באישה, פוגם ביכולת להגיע אל העצמאות הזאת. וגם הרצון הזה הוא בעל ערך אמתי לדעתי גם מבחינה תורנית, בעיקר לגבר, אבל אני לא אאריך כאן כדי להוכיח את זה.

דבר שלישי יש לי רצון לאכול ממעשה ידי, לחיות מעמל כפי, ממה שאני פעלתי. כי יש באכילה ממעשה ידיך ערך אמתי, "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהילים קכח ב) וראו דברי הגמרא והרמב"ם על הפסוק שאומרים שזו מעלה גדולה.

ובאמת מבחינה אידיאלית הייתי רוצה ללמוד רוב היום תורה, ולעבוד מעט מן היום בשביל פרנסה, כמו מנהג חלק מחכמי ישראל. אבל זה לא ממש ריאלי בדור שלנו, למרות שזה לא בלתי אפשרי. קשה לאחוז את החבל בשני קצותיו. כי או שהפרנסה תהיה מועטה ולא מספיקה, או שהתורה תהיה פחות ממה שאני רוצה, או שהזמן עם המשפחה יהיה קטן מידי. יש צורך לוותר על משהו. 

בסוף הבנתי שבכללי זה בסדר להתחתן ולהיעזר בהורים בשנים הראשונות, או להסתמך על המשכורת של האישה.

לוקח זמן להגיע לעצמאות כלכלית, ולא חייבים על ההתחלה להיות מבוססים. אפשר להסתדר ולחיות ברמת חיים סבירה גם אם אין המון כסף. והרצון לפרנס ולהיות עצמאי יכול להידחות בכמה שנים, זה לא סיבה לדחות בגלל זה נישואין.

וכל שכן שאני באופן אישי רוצה להמשיך ללמוד בישיבה, בלי שתהיה לי מגבלה של זמן עד מתי אני אלמד. ובטח שאני לא ארצה לצאת מהישיבה בגלל סיבות כלכליות.

לסיכום חמש מיליון שקל או אפילו הרבה פחות כן היה עוזר לי קצת חח. אבל לא בגלל זה הייתי מתחתן מוקדם יותר. למרות שיש אנשים שהנושא הכלכלי כן היה משפיע עליהם לדחות חתונה.

נ.ב - ברור לי למה השאלה היא לבנים. האחריות על הפרנסה של הבית, על היציבות מבחינה כלכלית, ועל העצמאות של הבית, טבועה בהם וקרובה לליבם. ולכן לדעתי זה יותר ישפיע עליהם מאשר על בנות. וגם במציאות אני רואה שבעיקר בנים דוחים את גיל החתונה בגלל סיבות כאלה.

הערה - אם מישהו רוצה לטעון שעול הפרנסה זה קלקלה שאדם הראשון קיבל, ומצד האמת אין ערך אמתי בזה. אני חולק. לדעתי הקללה שאדם קיבל זה לא עצם הפרנסה, אלא זה הזיעה והעמל הכבד שהוא צריך להשקיע בשביל זה. אך עצם האחריות על הפרנסה, זה לא קללה, אלא הפוך זו אפילו מעלה. שהרי גם בגן עדן היה מוטל על האדם לעובדה ולשמרה, משמע להצמיח עצים נוספים כדוגמת העצים שה' נטע, ולאכול מהם, מכוח מעשיו, כדי להיות בעלים על הטוב. ומשמע שם שזה היה מוטל על האיש ולא על האישה.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.