מוזרים, חולפים, אט אט.
לפעמים מהר.
לפעמים גם מהר מידי.
אבל רוב הזמן אט אט, והולך לו בעצלתיים, חסר תאוצה ורצון תעופה.
ואתה הרצון, אז אתה זה שהולך בעצלתיים.
כן כן, עצל שכמוך, מתמהמה עם חיים שלמים, ובמקום להפריח את הנשמה להיכן שהוא, אתה יושב חסר מעשה אמיתי, בחירה סופית ומוחלטת בין שני צמתים.
וזה יושב על הלב, יושב.
כי כל פניה בצומת היא מוחלטת, היא סופית. אין מי יוכל לחזור אחור. וללב קשה עם זה, כי מה הוא, סך הכל לב. כמה אפשר להעמיס?
וקשה לבחור בצד ימין, כי אני רוצה להשמאיל, לפרוח, ליצור, לחוות!
אבל אתה לא באמת רוצה וחפץ בכל מאודך באותו שמאל מתוק. הו, ודאי שלא. במאודך, בלבבך, בנפשך. לא בכל מאודך ולבבך ונפשך.
כי הימין גו הוא סוער ומלא חיים, חיי רוח וטוהר, ותשוקה לאמת, ורצון להיטיב, ולפרוח וליצור. גם הוא לא חסר תוכן.
רק זכור תזכור כי מחוגי השעון לא יחכו לכבודו ולהחלטותיו...
🙏🏻