השאלה נשאלת מנקודת מבטו של המאמין, ואסביר:
ישנם הרבה תחומים שבמשך דורות, לאחר הרבה מאמץ ויגיעה, האנושות צברה בהם מסות אדירות של ידע והתמחות - מתמטיקה, פיסיקה, כימיה, פילוסופיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, ביולוגיה, זאולוגיה וכו', וגם תיאולגיה.
זה די ברור שלתחומים שמשיקים באופן ישר למדעי האלוהות אמורה להיות משמעות וחשיבות עצמית, ולא רק ככלי לקיום 'לשבת יצרה'. אך מה בקשר למדעים האנושיים יותר?
הדוגמא הכי מובהקת שאפשר למצוא על מנת לחדד את השאלה היא מדעי המחשב למשל, שכל כולו המצאה אנושית, אנושית מדי. אנשים משקיעים מליוני שעות ללימוד המקצוע ושכלולו ופיתוחו. מה קורה עם כל הידע הזה שנייה לאחר המוות והמעבר למימד אחר? האם הוא נהיה בבת אחת בלתי רלוונטי, ומתברר שהוא היה רק כלי כדי לפרנס את המשפחה בעולם הזה?
וכן בתחומים אחרים פחות מובהקים דוגמת פיסיקה וכימיה - אם אדם למד אותם במשך שנים ולא עשה את הסוויץ' הזה כדי לגזור מהם תובנות וחיבורים לאלוהות, האם שנייה לאחר המוות מתברר שכל ההשקעה וההקרבה היתה טכנית בלבד לשם השרידות פה בעולם, ואין היא מעלה ומורידה כלום שם? וכן לגבי היסטוריה, מתמטיקה וכל השאר.
השאלה נשאלת על רקע האמונה שלגבי תורה או לתיאולוגיה בכלל, יש ערך בידיעתם, והערך הוא חוצה עולמות.
יובהר שאני לא שואל על הרצון הכללי של הקב"ה שהעולם יתפתח ויתקדם, אשר ברא אלקים לעשות וכו', אלא על ערכו האובייקטיבי של הידע כידע, כאשר האינדיקציה מבחינתי לזה היא משקלו וערכו לאחר המוות.
בעצם השאלה במילים אחרות היא: האם אלוקים מעריך ידע, גם כאשר הוא לא מוביל אליו בהכרח, אלא מעצם היותו ידע?
(אני לא יודע אם ניתן לפשוט את השאלה מברכת אשר נתן/חלק מחכמתו לבשר ודם, או מסנהדרין שצריכים להיות בקיאים בשבעים לשון ובשאר חכמות, או מנביא שצריך להיות חכם, כי בכל אלו החכמה כן משרתת מטרה נעלה ואינה עומדת בפני עצמה).
האם יש משמעות עצמית לכל הידע הקיים בעולם?שום וחניכה
אתה בעצם שואל האם אנחנו מקבלים שכר בעולם האמתrivki
או מהי נשמה ומה נשאר אצלנו אחרי 120?
ואם משהו חוזר להיות חשוב אחרי תחיית המתים, הוא כן בעל ערך מבחינתך?
לאו דווקא במובן של שכר.שום וחניכה
אא"כ השכר הוא ביטוי להערכה וחותמת אלוקית שזה ערך נכון - אז כן.
אני שואל האם שאר החכמות, למרות יוקרתן ומורכבותן, מהזווית האלוקית הן למעשה לא יותר מאוכל למשל - הוא לא כזה חשוב, אבל הוא הכרחי כדי לשרוד פה (למרות שאוכל הוא לא כזה דוגמא טובה, לפי מה שכתבו המקובלים בהסבר הפנימי של עניין האכילה. אבל העיקרון מובן. ואולי יש גם הסבר פנימי לנדון שלנו, אני לא מכיר כזה).
הרמב״ם אומר שכןמישהו כל שהוא
ואין לי זמן להאריך
הרמב"ם שאומר שכן,שום וחניכה
די ברור שזה בהשפעת המנגנון האריסטוטלי אותו אימץ, שכדי להגיע ל'שכל הפועל', יש צורך בעלייה במעלות החכמה באשר היא (מה שמייצר גישה אליטיסטית למדי).
השאלה היא האם גם לאחר שהמנגנון הזה קרס והוכה שוק על ירך, עדיין שרדה האמיתה הזאת.
לא מסכים שזה נדחה, תראה שגם רבים אחריו הלכו ככהמישהו כל שהוא
גם אם עידנו את שיטתו בנושא או הסבירו אותה ע"פ הקבלה. תראה שהגר"א הרמח"ל ראו חשיבות גדולה בלימוד המדעים והחוכמות. הספר היחיד שיש בכתב יד של הגר"א כספר ולא כהערות או סיכומי שיעורים הוא ספר איל משולש בגאומטריה (תרגום של ספר נראה לי ) וכן כתיבת הסיפורת של הרמח"ל ועיסקו במדעים ותלמידו היה רופא כידוע.
אפשר לשאול האם גם מדעי המחשב בפנים או לא, ומה עולה על מי שזה לא תרם לא להבנת האלקות בכלום.
לפי דעתי גם לאלו יש שכר בקידום העולם ליעדו כמו להבדיל תורה שלא לשמה. אני חושב שלפי הרב קוק קידום עולם החול הוא חלק מהתעלות העולם. כמו המדרש שבהמצאת המחרשה יש נחמה מקללת האדמה כי היא מקדמת את האדם למצב בו הוא חי בשלום עם הטבע שכבר לא מצמיח לו קוץ ודרדר. כך שגם בחכמה המעשית יש תיקון של הקלקול העולמי מהתוהו והשבירה שלו.
ספר הליקוטים בהר כה'
והנה בימות החול, אז יש מלאכה, כי המלאכה מורה על היות הדברים צריכים תיקון ע"י מעשה, כי אלו הקב"ה ברא את
עולמו כמו שיהיה לעת"ל, כמ"ש )תהלים ע"ב ט"ז( יהי פסת בר בארץ, שתוציא הארץ גלוסקאות וכו', לא היו צריכים לעשות
כמה מיני מלאכות כדי לאכול, אך עתה צריכים לעשות כמה מיני מלאכות, לחרוש ולזרוע, ולהוציא התבן והמוץ והסובין שהם
הקליפות, ואח"כ לתקנו ע"י האש, שהוא אפיית הפת, גמור כל המלאכות, ואז נשלם ונתקן, וכן כל שאר המלאכות.
קבצים ד ס - המגמה הקולטורית של המדע כולה, אינינו אותו החזון המתגלה לאדם בדיוקו המדעי ביחושו לעולם ומלואו, כ"א בצדדים השימושיים לבד. אבל בכל הענינים התיאוריים, יסוד המגמה היא ההתקרבות אל הגודל, אל האמת ואל הנשגב. והתקרבות זו עושה היא את פעולתה דוקא ע"י הצעדים האטיים שהעולם הולך וצועד, והעולם בגדלו הולך ומתגדל, הולך ומתאדר בההכרה האנושית. ואותו החזון האידיאלי הבלתי גלום במסקנות, שכל דור ודור חותם אותן על מנת לחזור ולפקפק בהן או לחתום הפוכן בדור יבא, כ"א האידיאליות הפנימית המנשאת את האופי האנושי אל מרומיו. רק זה הוא הריוח הנקי מכל עבודת הרוח - וריוח זה לעולם לא יפסד, גם כשהמסקנות המדעיות יקבלו צורה אחרת לגמרי - הנשמה הכללית של הגודל שבהכרה, והארת הרוח, שבהתרחבותה היא מזדהרת והולכת ע"י כל הצורות השונות, שההכרות הגדולות מסגננות אותן בעבודת הרוח התדירה אשר לאדם.
קובץ ה' פ' - כשם שאין השכל הטבעי יכול למלא את מדת הכח הגופני, כ"א האדם צריך להתאמץ שיהיה מלא כח חיים ואומץ גופני, כדי שיוכל השכל לחול עליו בכל תגבורת ערכיו, על פי הכלל של מכירי הטבע, נפש בריאה בגוף בריא, כמו כן אין השכל הנאצל העליון, בצורת הופעת קודש, יכול למלא את המקום של השכל הטבעי, שהוא נערך לגבה ממש כגוף לגבי נשמה. ולעולם צריך אדם למלא את המדה השכלית של השכל הטבעי בכל תכונותיו, כדי שיתקיים, במידתו הרוחנית גם כן, התוכן של נפש בריאה בגוף בריא, כלומר רוח הקודש, מאירה ומפותחה, במסגרת של שכל, נאור צלול ובהיר, מרווה מכל החזיונות האפשריים להכנס בחוג מבטו של האדם, עם כל עומק החידור שבהם. ומדתו של הקב"ה היא, שכלי ריקן אינו מחזיק, וכלי מלא מחזיק, שנאמר יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה.
יש עוד מה להעמיק ולחפש מקורות אבל זה כרגע מה שיש לי במחשב...
ועוד משהו לגבי הרמב"םמישהו כל שהוא
קובץ א יג- (ארה"ק ב התעלות העולם לא זוכר מיקום מדויק)
שמח היה הרמב"ם, כשצורת ההשגחה קבלה אצלו צביון של הדרגה שכלית. וראוי הדבר לשמח על זה, מפני שכל זמן שהאמונה הזאת, שהיא מבססת את חיי העולם, היא מונחת בלא תואר שכלי, איננה מתערבת עם כל גלי החיים של הנפש החכמה, השואפת להשכיל. אבל אחר שקבלה לתוכה צורתה השכלית, הרי היא משתרשת במעמקי הנשמה בכל חדריה ומעמקיה, והאדם מוצא את עצמו מאושר, כשצורתו הרוחנית מתאחדת לחטיבה אחת.
ואי אפשר בלי הפסקה המפורסמת
שני פרנסים טובים עמדו לישראל, שניהם מלאים ברכת ד' בתורה חכמה, גדולה קדושה, צדק ומשרים, וחמושים ברוח אדיר לעבוד עבודת הקודש, לישר דרכים במסילת התורה והאמונה: הרמב"ם והרמב"ן. שניהם כללו בתוכם את כל אוצר החיים אשר לישראל ולאדם, לפי היכולת האנושי, ולפי הערכים האפשריים להתגלות ברוח היותר ער ויותר נאור. אמנם משני הצדדים אשר להקשבת הרוח: מהצד המסתורי הפנימי, הפאה הימנית, שמשם חוש האמונה העמוק נובע, וממנו תוצאות לכל בינה פנימית, קבלית, אמת רוחנית עליונה, אשר ברוח רזי אמונים היא נקלטת, ותוצאותיה חכמות נעלמות בחוג ההשויה של הצורה ליוצרה בכחן הגדול של נביאים שאינו פוסק מבני נביאים מדור לדור, ומהצד השמאל, הצד ההכרי, המלא שכל וחשבון, בירור והגיון, השופט את כל ערך בהגדרותיו, ומעמיק בתהום ההבדלה שבין המציאות העליונה מעל כל שם ותיאור מציאותי, הנקלט מאור השכל העליון אשר בהקשבה הבינתית המדויקה והדרגית, העסוקה בהבחנת האור האלהי. הפאה השמאלית נפלה למנה, האחרונה לבן מיימון, והראשונה לבן נחמן. אור אל שדי, האומר לעולמו די, ומתוה גבולים לכל חדרי מדי ולכל כחות חיים, ומגלה את הבלטתה המשוכללה של כל יצירה חשובה, האיר בנשמת שני האורים הגדולים. ומוכרחת היתה המסתורית להיות עלומה מגאון ההכרה המנתחת, ואותה ההכרה בעצמה להיות דחויה בזרע מגאון הקשב הפנימי אדיר האמונה. ויחד הם בונים את בית ישראל מזה אחד ומזה אחד, והיו ידיהם אמונה, להחליש את עמלק ואת עמו לפי חרב, ולהקים יד על כס יה.
אני צריך שוב לחדד את הנקודהשום וחניכה
השאלה היא לא בדיוק השאלת עתיקת היומין אודות נחיצותם, חשיבותם או היתרם של לימודי החול. אלא השאלה היא, בהינתן שכן יש להם חשיבות - מדוע והאם היא עומדת בפני עצמה כמו שחשיבות לימוד התורה עומד בפני עצמו למרות שלא מביא לידי מעשה אלא כלימוד וידיעה גרידא.
לגבי הגר"א - יש אימרה מפורשת בשמו ("כל מי שחסרה לו יד אחת וכו'") שהתועלת בחכמות האלו היא שהן כלי שרת להבנת התורה. אני כלל לא בטוח שראה בזה ערך עצמי, ואפילו לא בתור מגמה כללית של האנושות (כדברי הרב קוק, ראה להלן).
לגבי הרמח"ל - תחומי ענייניו בהחלט מרתקים, בייחוד ביחס לגדולי ישראל באותה תקופה, אבל אני לא מכיר התייחסות שלו בנוגע למניעים שלו וייחסו לתחומים אלו.
לגבי ספר הליקוטים - אני אחדד את ההערה עליו, שוב על ידי הדוגמא של עניין האכילה. הקב"ה ברא את העולם כך שהיצורים החיים יהיו חייבים לאכול כדי להתקיים. באו חכמי הרוח והפנימיות וגילו טפח מאחורי הפרגוד ממחשבותיו של עתיק יומין, מה ראה על ככה, ומהן התועלות שנעשות על ידי פעולת האכילה של בני אנוש, למרות שהם בכלל פועלים מתוך מניעים אינסטינקטיבים הישרדותיים ותאוותנים, ואין להם מושג, וגם לא אכפת להם מה קורה מאחורי הקלעים.
נשאלת השאלה: האם לאחר שגילו המקובלים רז זה, אדם מן השורה שאכל ואכל כל ימי חייו, ולא הניח פינה ומסעדה שלא סעד בה את ליבו, וכמובן עשה את זה כיצור אנושי וכמצוות אנשים מלומדה ולא קישר את אכילתו במחשבתו לכל הנ"ל, האם לאחר מאה ועשרים יש איזו הו"א שיש לו פתחון פה לפני הבורא שעשה תיקונים עליונים ונוראיים על ידי אכילתו?
כך גם לגבי הסברו של ספר הליקוטים בעניין הצורך בעולם בעשיית מלאכה. הוא מסביר את העצה העמוקה של אותו צדיק שברא את העולם כך. אך האם זה אומר שהחכם יכול להתהדר בחכמתו באשר היא חכמה לפני הבורא? כאשר הנברא יעמוד לני הבורא והבורא ידע שאדם זה יגע כל ימי חייו כדי לחקור את הטבע ואת העולם שבו הוא חי, והביא את יכולותיו עד לקצה כדי לגלות דברים חדשים שלא שמעתם אוזן מעולם, לא מתוך ראייתו כחלק ממארג אלוקי כלשהו, אלא מתוך סקרנות אנושית טיפוסית, האם זה מזיז משהו? יש לזה משקל?
בכל הפיסקאות (המרשימות!) שהבאת עולה כי לקב"ה יש אינטרס כללי בהתפתחות החכמה האנושית, וכי יד ה' בדבר, בתור היד הנעלמה המתווה את ההסיטוריה ומקדמת את העולם. ומתוך זה נגזר שכל אדם החושף עוד גילוי במגרש האלוהות, מסייע, גם בלא יודעין, לקידום העולם. השאלה היא האם לידע אישי של אדם כזה או אחר, יש ערך לפני הבורא (שמבחינתי הוא אמת המידה לערך הראוי להעריכו). האם הבורא יתן לו קרדיט על עצם זה שרכש ידע זה? (שוב, בהנחה שלא כיוון לש"ש, אלא פשוט למד כמו כולם).
אז לפי דעתי כןמישהו כל שהוא
כמובן שהמעלה השלמה היא בעשית הדברים בכוונתם.
ועכשיו נשאל מה היא הכוונה הרצויה.
אדם שלמד וגילה המצאה חדשה במטרה לעשות טוב בעולם לרפא חולים או סתם לעשות טוב לאנשים זו כוונה טובה ורצויה גם אם יש בה חסרון שאינה לשם שמים. כמו אדם שנותן צדקה לעני ואינו עושה זאת לשם שמים.
לגבי הרישא - מאי דפשיטאשום וחניכה
לפי דבריך, כאשר הגיע אלברט אברהם איינשטיין לפני בי"ד של מעלה (למרות שהוא עצמו האמין באל אימננטי, אלוהי שפינוזה, אבל לא משנה), והציג את עצמו: "שלום, אני אלברט, אבי תורת היחסות הפרטית והכללית, נעים מאוד", היה זה כרטיס ביקור נאה מאוד. אני כלל לא בטוח שזה כך. יתכן שכבר מששת ימי בראשית נגזר על איזה גילוי מתי יתגלה ועל ידי מי, ואיינשטיין, כשמו כן הוא, היה כגרזן ביד החוצב אבן.
לגבי הסיפא - זאת באמת סוגיא רחבה בדין שלא לשמה במצוות שבין אדם לחבירו. וכתבתי על זה מעט בעבר כאן: יפה - צעירים מעל עשרים
ואכ"מ.
ועוד יש להעיר בזה, למ"ד שמצוות צריכות כוונה, האם גם בגויים, במצוות שלהם, צריכים הם כוונה. וכמדומה שבשו"ת מחנה חיים ח"א דן בזה, ואין באפשרותי לעיין כרגע.
מה הנ"מ? בהדי כבשי דרחמנא למה לךמישהו כל שהוא
אתה שואל מה היחס שצריך להיות לנו אל אנשי חכמה? נראה לי שמברכים על זה אפילו.
האם הם תורמים לתיקון העולם ? כן!
האם יש להם איפה לשהתפר ? כן, כמו לכולם.
את מה שכתבת שכבר נגזר שזה יתגלה. אנה"נ מגלגלים זכות ע"י זכאי
בודאי שיש נפק"משום וחניכה
כבר כתבתי שאין להוכיח מברכת שחלק מחכמתו, משום שהיא משבחת את הבורא על תופעת החכמה האנושית ומשייכת אותה אליו, ולא ניתן לגזור מזה מסקנה לנידון.
ולכן אין ללמוד מהברכה לגבי היחס המכבד לחכמים, שכן היא מנכסת את החכמה (ואת ההתפעלות הטבעית ממנה) לקב"ה.
לא מעניין אותי באיזו מחלקה בדיוק יושב איינשטיין כמו שמעניין אותי האם גאונתו וגילויו דגדגו את כף המאזניים, ולא בגלל שאיינשטיין מעניין אותי, אלא בגלל שהיחס לחכמה מעניין אותי, והוא רק כאבן (..) בוחן.
לחכמה משנה האם עסקו בה לשמה?מישהו כל שהוא
האם חכמה זה חשוב? עניתי.
האם העיסוק בה במנותק מהקודש יש בו מעלה לאדם? זו שאלה אחרת. שצריך לשאול מה הנ"מ
לכבד הרי צריך גם זקני ע"ה, וק"ו.
אם הנ"מ היא מה נחשב בבית דין שלמעלה לא ברור לי למה זה מעסיק אותנו.
ככל צריך להשתדל לראות את הטוב שבכל דבר , את איך הוא מקדם את הגאולה. חסרונות חשוב לראות רק בשביל התיקון .אז אם אתה מכיר איזה מדען אולי תלך ותגיד לו שילמד מדע לשמה
אני חושב שיש נפק"משום וחניכה
ולכן הבאתי את התיאור הפנטזי בבי"ד של מעלה כאמת מידה ליחס ההראוי.
ולכן אמרתי שהתחושה והעמדה הנפשית והשכליתמישהו כל שהוא
אבל אני לא רוצה לראות ורוד לחינם...שום וחניכהאחרונה
ומה קורה לידע של מי שלמד תורה שלא לשמה? גם אם תגידחסדי הים
יש סיכוי שהידע כגוף ידע יתקיים באיזה מובן רוחני אבל לא יתייחס אל האדם.
כל זה אני מנחש.
מתוך שלא לשמהנפש חיה.
התכוונתי ה'לא לשמה' שנאמר עליו "נח לו שנהפכה שליתוחסדי הים
לא הבנתינפש חיה.
יש סתירה בגמרא. יש מקומות שכתוב על לא לשמה "נחחסדי הים
הראשונים דנו איך ליישב את הסתירה.
זה דרישה מוגזמתמישהו כל שהוא
אי אפשר לדרוש מעצמו, ולא מהעולם בכלל, אידיאלים נקיים, בלא תערובות סיגים שבאים מצד טבע החומר והעכירות החברותית, וכלל הכל הוא בההתקדמות היותר מוצלחה. לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה (קובץ ח סח')
כמו שאמרתי כל לימוד מדע וק"ו לימוד תורה וכל דבר שבקדושה עלה ומקדם את העולם עוד שלב ועוד שלב כל עוד מטרת העיסוק היא לעשות טוב. כמובן שאם אדם לומד בכדי לקנטר או מייצר דברים רעים בחכמתו הוא מזיק ומדרדר את העולם.
יש סתירה בגמרא מצד אחד הגמרא שהבאתי מצד שניחסדי הים
הראשונים דנו בסתירה ונתנו כמה תירוצים.
תירוץ אחד של תוספות שהבאתי בתגובה הראשונה שלי, שעדיף שנהפכה שליתו על פניו זה דווקא במי שלומד כדי לקנטר את התורה ולבעוט ברבותיו והגמרא שמתוך לא לשמה יבוא לשמה מדבר על אדם שעדיין לא לומד תורה לשמה אבל אין לו כוונות רעות.
יש עוד כמה תירוצים.
למשל, הלא לשמה שהוא מגונה זה שהוא לומד בלי כוונה לעשות.
או שלא לשמה שמגונה זה שהוא לא מתכוון לנסות ללמוד לשמה.
זה סוגיא ארוכה עם המון מקורות ולא דנתי בהכל.
נכוןשום וחניכה
הדוגמא של לימוד תורה שלא לשמה היא דוגמא מצויינת להמחשת העניין. זה מורה באצבע שבניגוד לשאר החכמות שלא כ"כ ברור לי כרגע מה מעמדן בזה, בלימוד תורה יש ערך בעצם הידיעה ובעצם העובדה שהמוח שלך מכיל את האינפורמציה הזאת, גם אם לא טרחת לקשר את זה לבורא.
בלימוד על מנת לקנטר (לפי חילוק התוס') אפשר לומר שגם בו עדיין נשמר הערך בעצם ידיעת התורה, אך הנזק כ"כ רב על השכר, שבשקלול הכולל נוח לו שלא נברא (וכעי"ז בתוס' תענית יא. לגבי תענית חלום בשבת), ובפרט שבזה סניגרו עצמו נעשה קטיגורו ממש.
לגבי הגוף של הידע - מחשבה מעניינת, רק השאלה מה טיבו של גוף זה. הרי לבורא עצמו ידוע הכל. מי יהנה ממנו או ישאב ממנו איזה תועלת ומה הנפק"מ בו? זה אמנם מזכיר את דברי הזוהר שע"י לימוד תורה בוראים עולמות חדשים (שמים חדשים וארץ חדשה), מה שאומר שעל ידי לימוד אכן יכולות להיווצר יצירות רוחניות, אך מסופקני לגבי שאר החכמות.
רעיון כזה של נזק רב על התועלת מופיע בלימוד תורה לא לשמהחסדי הים
אם כי בזוהר משמע שהוא בורא שמים וארץ של תוהו.
במהר"ח אור זרוע לפי הבנתישום וחניכה
אני מסכים לגבי הפשט באור זרוע. רק בתוספות אני לאחסדי הים
מאוכזב קשות מאתרוג!!!מחפש אהבה
כתבתי פה על זה כבר, אבל מסתבר שאתרוג לא גומר להפתיע לרעה!!!
מה אתם אומרים על זה שבאופן קבוע אחרי שאני לא משתמש כמה שעות במחשב, אני יכול לפתוח אותו ולהיכנס לאיזה ערוץ שאני רוצה ביוטיוב כולל פורנו???
ואני עוד במסלול הכי חסום!!!
פנית למוקד שירות לקוחות?נקדימון
למה לא רימון?זיויק
לנו יש אתרוג, וזה מעולם לא קרה...מתואמת
פתית שלגאחרונה
מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.
לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)
אלימות בזוגיותנחלת
"הכל סיפור של פיקסלים" תמר.
ספר חובה לדעתי. במיוחד עבור נשים שתקועות במצב כזה,
ומבולבלות ממלכודת הדבש הזו. וכן עבור נערות בשידוכים.
ספר קשה מאוד, למרות שבראיון עם הסופרת, היא אומרת
שהרבה הרבה ריככה...
כל כך מצליחה להעביר את הנושא. ממש לתוך הלב.
מאוד ממליצה.
יש ראיון איתה באחת החוברות של "המקום".
בפורום הזה לא מדברים על זוגיותפשוט אני..אחרונה
תתקלחו ותתרחצו. נאחובאס. באראכהקעלעברימבאר
אוליקעלעברימבאר
כל אחד וההתמחות שלופ.א.
חחחקעלעברימבאר
אנחנו ייקים לא נוהגים מנהגי אבלות בניסןאריק מהדרום
זה רק פולנים. ייקים לא אומרים תחנון באדר,קעלעברימבאר
כי זה לא חודש מצחיק
תודה על התזכורתבנות מרכלות עלי
יש לך שמפו טוב להמליץ לנו עליו?נוגע, לא נוגע
משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"
טחינת באראכה. טחינה לבנונית. דישנתקעלעברימבאר
בשמן שומשומין ראשי
אגב אתה מכיר את פולמוס שמן השומשומין?נוגע, לא נוגע
מכיר את פולמוס רבי ירמיהקעלעברימבאר
זה פולמוס מעניין שהיה בזמן הרב זצ"ל על יצור שמןנוגע, לא נוגע
מכיר את פולמוס שמן הקטניות של הרב קוק. לא זכרתיקעלעברימבאראחרונה
תתקלחוזיויק
זאת בקשה אלמנטרית מטרמפיסטים.
עדיין מתאושש מהנסיעה שהיתה לי עכשיו 🤢
אתה מתלונן הרבה ביחס לאדםאריק מהדרום
שיש לו הפריבילגיה להתמודד עם הבעיה ופשוט לא להעלות טרמפיסטים.
ומה יעזור לך להתלונן כאן?
חס וחלילה לא לעשות חסד??זיויק
אשריך שאתה מעלה!ל המשוגע היחידי
אנ בתור טרמפיסט חשוב לי מאוד לשמור על הגיינה ועל התנהגות נורמלית בתור אורח,
ואני גם מתעצבן על אחרים שגורמים לאנשים טובים לא לרצות להעלות טרמפים
(ואני מכיר כמה סיפורים..),
מבקש סליחה בשם כלל הטרמפיסטים למיניהם 
אשריךזיויק
או לעשות חסד ולא להתלונן במקומות לא רלוונטייםאריק מהדרום
ואף אחד לא מחייב אותך לקרוא😃זיויק
אף אחד לא מחייב אותך לקרוא את מה שאני כותבאריק מהדרום
תדלג הלאה, אתה יכול לסגור את האינטרנט גם.
מה התגובה המוזרה הזו? אתה כותב כאן בפורום מה אתה מצפה שאנשים יעשו?
דווקא עדיף שיכתוב פהל המשוגע היחידי
ויקבל תשובה מכאלה שאכפת להם מזה,
מאשר שימשיך עם זה ולא ירצה להעלות טרמפים.
הוא יכול להתלונן קצת פה, זה חלק מהמטרות של הפורום
הוא יכול להתלונן קצת והרבהאריק מהדרום
כן ברורל המשוגע היחידיאחרונה
אבל הוא כן רוצה להעלות טרמפים ואני מבין אותו ומעריך אותו על זה.
ואני משתדל לתת לו פידבק על החסד ולא לנסות להניא אותו מזה.
בכל מקרה מותר להגיד מה שאתה רוצה, פשוט נראלי כדאי קצת יותר בנחת...
אוזניות נגד רעשיםנקדימון
אני מחפש המלצות לאוזניות מגן נגד רעשים אבל כאלה שלא מוחצות את המוח המסכן.
לא אוזניות שמתחברות למכשיר אלא פשוט אוזניות שמבודדות רעש. לא אלחוטיות.
מכירים כזה? אשמח מאוד מאוד לקבל המלצות.
מקפיצו שובנקדימון
זה לא אוזניות זה אטמיםoo
תחפש בגוגל אטמים נגד רעש
אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר
אטמים יש לי. אני מדבר על אוזניות נגד רעשנקדימון
אולי תמדוד בחנויות?יעל מהדרום
איזה חנויות מוכרות כזה?נקדימון
נראה לי חנויות של כלי עבודהיעל מהדרום
לק"י
ראיתי פעם בדן דיל.
בטוח גוגל יידע לכוון אותך.
רק קח בחשבון שככל שהאוזניות אוטמות יותר טובנוגע, לא נוגעאחרונה
מי עוד מתקשה לזכור פרצופים?חתול זמני
מכיר 2 אנשים כאלו. זו תופעה קיימת ולא נדירהקעלעברימבאר
זה ייחודי יחסיתהרמוניה
רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים
מעניין
כן מענייןל המשוגע היחידי
שמות אתה זוכר?
כן פחות או יותרחתול זמני
בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.
אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.
פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי
ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם
(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)
זה לא נשמע כ"כ חריגל המשוגע היחידי
בזיכרון פרצופים במחשבה
גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,
אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם
זה נשמע סבבה לחלוטין.
זו תופעה ממש שונה ממה שחשבתיריבוזום
בהחלטחתול זמני
אז אולי אני כמוךל המשוגע היחידי
כשאני מדמיין
קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם
גם אם אני מכיר אותו די טוב
אז זה משהו נקודתינוגע, לא נוגע
אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.
נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.
הממ,ריבוזום
בעיקרוןריבוזום
אני מתקשה, חוץ ממי שאני מדבר איתו בלימודחסדי הים
וואונוגע, לא נוגע
לי לוקח זמן לזכור פרצופים של מדוייטותצדיק יסוד עלום
מה זה מדוייטות?חתול זמני
הבחורה שיוצאים איתה לדייטפ.א.
לא מכיר כזה דברחתול זמני
אחרי זמן מה זוכר די טובזיויק
אניאנימה
לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.
עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.
יש לזה אבחנהנעמי28
וואלהזיויק
פרוסופגניוזיהחתול זמני

אני זוכרת היטב, אבל חושבת שהכרתי פעם מישהוריבוזום
בדיוק קראתי כתבהרקאניאחרונה
שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה
מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה
לא לפתוחזיויק
אם למישהו יש חידון לפסח למבוגריםהרמוניה
או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!
חג שמח!🌸🌸🌸
קישורים נחמדים לחידונים - אתר כיפה ומהאקדמיה ללשוןפ.א.
תודה רבה!הרמוניה
הראשון יפה...
בסוף הכנתיהרמוניה
אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה
חזקזיויק
תודההרמוניה
באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון
הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף
וואו, כל הכבוד!! 👍👏👏ל המשוגע היחידי
תודה רבה!הרמוניהאחרונה
האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊