היה לי ככ קשה בשבת.פף דיי.
והייתי צכה להקשיב לה המון וזהו,
הותשתי סופית.
אוף ואין מצב שאני הולכת לאולפנה
דיי דיי אין לי מקום יציב בעולם הזה
אין לי
פשוט אין לי
אני ריקה מבפנים לגמריי
היה לי ככ קשה בשבת.פף דיי.
והייתי צכה להקשיב לה המון וזהו,
הותשתי סופית.
אוף ואין מצב שאני הולכת לאולפנה
דיי דיי אין לי מקום יציב בעולם הזה
אין לי
פשוט אין לי
אני ריקה מבפנים לגמריי
אבא פף אבא
זה..
אני ואתה.לבד.
הכל הכל הכל ריק.
אני רוצה להקשיב ולהיות בשבילה עד הסוף ולתת לה אהבה כמו שמגיע לה ואני מתנהגת ככ מגעיל.אחיזת עיניים פשיטא.מראה לה משו אחד ומרגישה משו אחר.איכ אני יצור פשוט מגעיל מגעיל מגעיל.
שאלתי אותה,והיא הסכימה לי.וואי.היא הסכימה לי לא לחזור לאולפנה השבוע.תודה אבא.
ממ אז לאן נברח הפעם? בעעעע היי וואוו.
אז אנחנו הולכים לדוד המלך ויהיה טוב בלב.
אנחנו הולכים לדוד המלך פשיטא.וואי.תודה אבא תודה אבא.
(הלא אתה תשוב תחיינו?
גגג.
הלוואי שנראה שם בנות עם שאאאלים.אנחנו מתגעגעים לרשב"י.ככ ככ.צריך ליסוע אליו גם.ואנחנו אוהבים לשמוע סיפורים על דוד המלך.אוהבים מאוד.ורב שלוימה מחייה נפשות.ו,ר' לוי יצחק מברדיטשוב איי איי איי כפרע עליו איזה איש טוב יא-אלה.אני רוצה גם להיות איש טוב.ור' אברהם ההוא..יא-אלה הייליגער רב'ה.אנחנו רוצים לשמוע עוד סיפורים.וואי.
ואני צכה גם אמונה כזאת.ומשיח.יאללה משיח.פף דיי עד מתי עד מתי.דוד המלך איי איי איי דוד המלך.אנחנו מתגעגעים אנחנו מתגעגעים.דוד המלך.פף.פף.אנחנו מתגעגעים ככ.
ואיפה הבית איפה איפה איפה.איך הגיוני פיזית שהוא לא כאן איך הגיוני.באמת וואי.אוף דיי דיי.אנחנו מתגעגעים אבא אנחנו מתגעגעים.ואי אפשר כבר.ככ אי אפשר לשרוד פה יותר.
אין לי מילים.פשוט אין לי מילים.פף.
ואני חופרת.וואי.מה נסגר איתי מה.
תינוקת.אני תינוקת פיזית.)
פאאאק פאקקקק מה מה מה מה את מחבקת אותי מה.את יודעת שאני שונאת חיבוקים שלך פאקקק תפסיקי.אוליי באמת את לא יודעת באמת עד כמה,כי את לא יודעת מה אני מרגישה כלפייך.אבל בטוח יש איפשהו מקום שאת כן טיפה יודעת שאני לא אוהבת את זה.אני רוצה שתרגישי טוב.אני רוצה שתרגישי טוב.אני רוצה להיות טובה בשבילך ולא כאילו טובה.קשה לי איתך.קשה לי איתך מאוד.קשה לי לקבל ממך אהבה,תביני כבר.אני שונאת את זה שאת לא מבינה.שונאת.וזה יותר גרוע..כי זה לא את באמת..פף.אבא פשוט נמאס לי.מתפוצצת לי הבטן והראש.אני שונאת תהתנהגות הזאתי שלך אני שונאת שונאת שונאת.אני שונאת שאת ככה.אני שונאת.שונאת שלא מצליחה להכיל ולקבל אותך.שונאת שאת מחבקת.שונאת שאת נוגעת בי בלי שאני רוצה.שונאת לראות אותך.שונאת לדבר איתך.שונאת כל דבר שהוא קשור אליך.שהוא בעצם קשור אליי.כי אני זאת את.כאילו..סוג של.ואני משקרת על עצמי אבל זאת ההרגשה שלי אז דיי.פאקקקקק אני שונאת שאת מתנהגת בצורה הזאת.שאת לא לוקחת את מה שאת צכה לקחת.שאת מתנהגת מוזר.ומה את יודעת עליי הא?כלום את לא יודעת.כלום.תפסיקי להסתכל עליי ככה.תפסיקי לראות אותי.אנלא רוצה להיות חלק ממך.פשוט לא.פאקקק פאקק לעזעזל.החיים האלו חרא.העולם הזה חרא.הכל חרא איכ הכל חרא.איככ איכככ ואני שונאת לדבר ככה כי זה נותן לי הרגשה שבאמת רע לי עד כדי כך שאני צכה להוציא בקללות כדי לשחרר וזה מטומטם ואני מטומטמת ומה נסגר איתי מה.ונכון שהיא אמרה שמותר לקלל ברגעים האלה אם אני מרגישה צורך,אבל קשה לי שמותר,כי אני רוצה לשמור על עצמי.לעזעזל איתי.אני בכלל רוצה להיות טהורה.אוף אבא אוף מה נסגר מה.אני שונאת תהתנהגות שלה.וזה עובר כל גבול אפשרי.נמאס לי.החיבוקים האלה לא עושים לי טוב בשום צורה.דיי אבא דיי אנלא רוצה להיות חלק.פשוט לא.אני שונאת תחיבוקים שלך אני שונאת תחיבוקים שלך.אבא.לא באלי להיות פה.פשוט לא באלי.ולא אכפת לי שאנלא מעניינת אותך.ולא אכפת לי כבר שאתה שונא אותי.ולא אכפת לי שכולם שונאים אותי.כי מגיע לי.מגיע לי.מפגרת מפגרת מפגרת.איכ.גועל נפש.אני צכה ארבע כוכביות.דחוף אבל.
רכבת הרים.הא.
איכ.מטומטם.הכל מטומטם.
תסתמו מפגרים.אנלא רעבה.וואי.לא רוצה לאכול.לא רוצה.אתם לא תכריחו אותי.אנלא רוצה.זה לא היה מובן?!אני שונאת תהתנהגות שלכם.בעיה שלי שלא אכלתי היום.בעיה שלי.לא עניינכם וואי מפגרים לא עניינכם.
מפגרת.איכ מפגרת.
איך יש לי חברים בכלל איך.
כולם שונאים כולם שונאים.אז הם חברים וגם שונאים?יש פה סתירה רשמית.
הם לא באמת חברים.או שהם פשוט לא מכירים אותי מספיק.
זהו,הם לא מכירים אותי.
פף.אני מבולבלת סופית.דיי לעזעזל דיי.
אני רוצה חיבוק של מישי שעושה לי טוב בלב.
(לא להגיב)
לעזעזל לעזעזל לעזעזל למה אני ייצור משעמם למה.אני שונאת אני שונאת ודיי.דיי לשנוא.אוף אבא אוף.אני לא אוהבת שאני כזאת.ומסכנים המשפחה שלי שהם צכים לחיות איתי כאן.ומסכנים כל מי שמכיר בקיומי.פף.לא מגיע להם.ככ לא מגיע להם.דיי.מה יהיה איתי מה.
אני לבד בעולם הזה.פשוט לבד.
(לא להגיב)
קומי אהובתי
קומי
יש לך עוד לחיות
את עוד תהיי
ותחיי
יהיה לך טוב
כל כך טוב
🤍
את תהיי
אני מבטיחה לך
את תהיי ויהיה לך
יהיה לך הכל
את תהיי הכל
את כבר הכל
את עולם
עולם שלם ונסתר
אל תתני לו לרסק אותך
יש לך עוד חיים לחיות
קומי אהובה
כי בא אורך
קומי לזרוח
🤍
לנגן
ולנשום
ולחלום על הרמוניה
וחופש
ואהבה
ולהזרק על אבני החוף
חחח חשבת שאפשר להשאר בים לעד
אתה בן אדם מותק
והחיים אפורים ועומדים ומסריחים
כמו המערבולת שפגשת שם בים.
ומה סך הכל ביקשתי
אי קטן ושקט שאפשר לשבת בו לאכול בננות לשתות קוקוס ולשחק עם איזה קוף
אה ולהרגיש בית
מוגן
ומה סך הכל ביקשתי חוץ מלב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי
במקום הלב המבולבל הסוער והכל כך לא ברור הזה.
והלוואי שתן לי להרגיש בתוך הסערה את ידך האוהבת החמה והמלטפת
ותעטוף אותי ותאסוף אותי אליך וארגיש שוב את הרחם שממנה נזרקתי.
ותן לי כח, ואומץ, ובטחון חזק ואמיץ להיות.
ושמחה, ללא מורא.
כן. הנני.
ופתאום השמש עולה, וענני ערפל וסערה מתפזרים.
ומשב רוח נעים מלטף את פני ועיני המכווצים ושערי הפרוע.
וחום עדין מייבש את דמעותיי, וציוצי ציפורים שקטות נשמעות, והים שב למקומו ונרגע.
ועצמתי עיני, וליבי שב לפעום בסדר,
והנה אני חיי
ואור אין סוף פתוח לפני, מזמין ונותן תקווה.
ואני רוקד את רגליי וידי וגופי שהיה מכווץ, מתמזג עם ההוויה ההרמונית.
יש אלוהים, מבצבצת בי הידיעה.
ואהבה
וחיים.
ושוב אני לא מטולטל כעלה נידף בסערה
אני קרן האור
אני השמש
אני האי
אני מולה, ואני בוכה. אפילו שפגעתי בה קשות היא יודעת שאני מיוסר.
היא שולחת לרגע יד מהוססת, כאילו רצתה להניח אותה על הכתף שלי במחווה מנחמת והתחרטה ברגע האחרון.
(שאיפה עמוקה), "[שם פרטי]" ,(פאוזה).
אני מושך באף ומרים מבט.
היא מסתכלת ישר לתוך העיניים אבל איכשהו זה לא כואב, כי משהתחלתי לבכות אני מרגיש חשוף לגמרי.
המילים הבאות שלה נושאות משקל גדול.
"אם אתה צריך מחילה - אני נותנת לך אותה. שומע? אני מעניקה לך מחילה. אתה מחול, נסלח לך."
העיניים שלי מתרחבות ואני נרתע במעידה קלה לאחור.
משתנק לרגע בשקט, מסיט מבט ועוצר את הדמעות.
- "תודה"
"שומע?" היא אומרת שוב כדרכה, כמעט בלחישה. "אני יודעת, זה בסדר."
אני לא יודע מה היא יודעת, אבל אני רק חוזר: - "תודה"
~
ראיתי דברים מוזרים באותו היום. דברים משונים מאוד. אבל אצילות הנפש הזאת לא הייתה מובנת מאליה. ודווקא אז, כשהרגשתי קרוב אליה יותר מאי פעם, ידעתי שזה הזמן להתרחק, להתנתק ולעולם לא לחזור.
לא יהיה סוף טוב יותר לסיפור הזה.
טוב... לא יהיה אם לא אכתוב אותו בעצמי.
לכן זה מה שעשיתי.
ויהיה סוף טוב. באמת.
רפלקציה
אנשים טועים בי.
מהמם -?-
ויהיה סוף טוב -?-
באמת -?-
הטעות הנגררת היא שלך, מה אתה עושה מזה. כן, אנשים יורים בחשיכה - אז מה?? גם אני יורה בחשיכה.
כמו תמיד : תשתוק, תהנהן ותמשיך הלאה.
🙂↕️✌️
השמש הלבנה שמרחפת מעל מעוורת הכל ולא נותנת לראות מה שאמיתי וצריך לראות
הולך בעיר ליד הטיילת כולם חצי לבושים רק חיכו לזה
איפה הקלאס
איפה המסתורין
איפה המתח
ממתי לחשוף הכל מההתחלה נחשב לאיזה משהו טוב?
מבאס ומייאש
תני משהו לחקור לגביו
זה לא נכון ולאחרים כן
לא בדור הנכון
לא במקום הנכון
לא בזמן
לא במרחב
לא ביקום
לא בעיר
וחצאית
או בקוקו וסרפן
איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן
עם טוריה
שיבריה
ולא זוכר מה עוד ובכלל
אולי בגבעות הרחוקות של החוות
אבל באוסטרליה או משהו
או שיאמצו את ההרגלים המינימליים שלהן
לא יודע מה מאכלס לי את התודעה
החום מביא איתו את הריק והשטות
לא מתרכז בכלום כל הטייצים האלה והחרא הזה מפתיע אבל אני נגד
או שלא מפתיע
תני לפרופורציות הנכונות והיפות של הגנטיקה המשובחת שלך לדבר לא לטייץ מעצב שיט
צ'יטים
שקר
מי שלא זכתה בגנטיקה של גובה נכון
פרופורציות נכונות בין ירך לשוק
קו לסת בולט
ולא יודע מה עוד הוגדר ברנסאנס או ביוון העתיקה
אף אחת לא מחוץ למטריקס אם תאכלי ככה תיראי ככה וגם אתה גבר
נהיה ממושמעים זה שווה
נזיז ברזלים
נסבול
נאכל בשר וביצים
ואי אפשר בלי אלכוהול אבל נפצה
וסיגריות בוערות
מה עוד?
סליחה, אבל חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אם אין לך מושג מכלום בעולם עדיף שתסתום
תראה אותי עם כל השברים האלה
תראה
תחבק
תגאל
אבא קשה לי.
I hate myself
😥😥😥😥😥😥😥😥😥😥💔⛈⛈🌧🌧🌧🌧🌧___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
תודה אלוקים