מיואש/וותרני /אמתי

לגמרי שומעים את הבכי שלך ואת הזעקה והכאב הענק שלך.

רוצה להמליץ לך בפרטי למי לפנות. 

היום בקורונה אפשר הכל דרך שיחות טלפון.

מישהי מאד מקצועית ומומלצת.

לא?

אני רואה את זה אחרת קצת.

נכון שיש חרדה, אבל החרדה הזאת מלמדת שקיימת גם אהבה גדולה. וזה לא מצרך שמובן מאליו בחיי נישואין.

נכון שאת חרדה, אבל חרדה מתוך אהבה גם. זה יתרון גדול.

ואגיד עוד משהו. 50% מהפיתרון זה לדעת מה הבעיה.

בעלך אולי לא רגיל לאנשים בעלי חרדות ולכן מגיב איך שהוא מגיב. אולי אם ילמדו אותו מה זה אנשים עם חרדות ויותר מזה, אנשים עם חרדות מתוך אהבה אליו, אולי הוא יהיה יותר מכיל.

ועוד דבר, אל תאשימי את עצמך. את לא אשמה בזה.

כשהיינו נשואים שנה ראשונה, היה חשש להפלה טבעית לאישתי. כמה היא האשימה את עצמה. וזו טעות. את לא אשמה.

ודבר אחרון, הכל יהיה בסדר את על דרך המלך.

מרגישה שהחרדה מתחילה להעלות ..

אתן לך בפרטי משהי שתעזור לך.

הלוואי שכולכם הייתם באים לסלון שלי , יושבים פה ,ונותנים לי מהחכמה שלכם

קודם כל, באמת כואב מאד לשמוע שכך את מרגישה.

לדעתי, חשוב שתדעי, דבר ראשון - ללא קשר ל"מה יהיה" - שאם את יודעת מבפני שאת כן טובה ואת כן תמימה, אז את כן טובה ואת כן תמימה.. אפשר לומר את זה באחריות מלאה.

זה הכי חשוב. את מכירה הכי טוב מה שאצלך מבפנים. לכן, אי אפשר לומר לך ש"זה לא נכון". זה נכון.

למה "הוא אומר"?.. כי כנראה גם הוא מתוסכל מכמה דברים, אז זו הדרך שלו לבטא את תיסכולו. להביע את הבלבול. הוא גם רואה שלכאורה את כך, אז מנסה "להסביר" כאילו זה לא כמו שחושבים... הוא טועה.

הדבר השני - הכי חשוב זה החיזוק שלך מבפנים. לפני מה יהיה ביניכם. את מבלבלת בין הדברים: "שעוד מעט הוא יבוא", זה חשוב (ומן הסתם כך יהיה), אבל העיקר לא מתחיל משם. העיקר מתחיל מהחוסן הפנימי. זה לא תלוי. 

ולכן, ברור שח"ו שתפלי שוב לדכדוך. מה פתאום?... כל הכבוד לך שהצלחת לעלות מזה. עשית את המשימה העיקרית. כל הכבוד!

אם את "היית הלמטה והצלחת לעלות" - אז צריך מאד מאד להעריך אותך על זה. 

בגלל שבעלך שיחי', מעורב בענין, "נוגע בדבר", קשה לו כנראה כרגע לראות את זה כאילו "מהצד", אובייקטיבי, כי גם לו יש קשיים משלו.

אל תשמעי אל המילים הקשות שהטיח בך. זו לא את. זה התיסכול שלו. את יודעת שאת לא כך - אז העיקר בסדר. אל תתני בשום אופן להחליש את עצמך, לא לך מבפנים וגם לא מבחוץ.

תנשמי עמוק, תרגעי, תיכנסי לשלוה, אל תתני לשמץ חרדה להשתלט עלייך.

תחליטי שאת - בלי שום תלות באף דבר אחר ומישהו אחר - ממשיכה להיות טובה, לעלות, לא ליפול למצבי רוח שליליים; ממשיכה את הטיפול הזוגי ברצון טוב - ותראי שכאשר זה יהיה כך, כאשר במקום לנסות "לרַצות" ולרוץ אחריו בבכי.. את פשוט תוסיפי טוב, גם בעלך שיחי' יבחין בכך מן הסתם, ולא את תהיי זו שצריכה לרדוף אחריו.

העיקר - להמשיך בעליה בשמחת החיים, להמשיך להוסיף טוב, לא לשמוע לדברים שליליים שאינם נכונים - ולהמשיך לטפל במה שצריך. 

תהיי מתונה רגועה - תראי שיסתדר בעז"ה. בינתיים - איזה פרק תהילים לא יזיק. אח"כ תעשי משהו שמשמח אותך: כוס תה, מוזיקה, קריאה.. מה שטוב לך. להשתדל להיות בשלוה פנימית, בלתי תלויה.

וזה שאת "לא שכלתנית", זה לאו דווקא חסרון. כחה של האשה ברגשותיה. אלא שצריך להשתדל לשלוט בזה. להרגיע.

הצלחה רבה - חיזקי ואימצי.

תחשבי שאמרו לך את הדברים הללו כמה מכאן - בנחת ועל כוס תה....

תודה על המשפט האחרון - העלת חיוך לשפתיי.
קראתי בשקיקה מילה במילה. 
זה ככ קשה לפעמים לא להישאב למילים האלה שהוא אומר 
ואתה יודע מה אבסורד? הוא יכול עוד שעתיים לבוא להגיד לי שהוא אוהב/שאני האישה שלו/ שאין כמוני, או כדוגמת מה שהוא אמר היום - את אישה נדירה... 
אתה מבין ? אבל אני נכנעת למילים הקשות שלו שהוא אומר, כי אני חושבת שככה הוא חושב באמת? 
ככ מתסכל.. 
אגב, כתבת להיות בשלוות נפש בלי תלות במשהו, הלוואי! איך?????
אתה איש יקר מאוד. תודה לך. נתת לי תקווה

קראתי פעם שיר יפה

על איך שאנחנו מאמינים לכל מילה רעה שאומרים עלינו

ואת כל המילים הטובות מנפנפים בענווה מזויפת

חבל שאין לי אותו

אז זה צריך להיות הפוך, להבין שאת המילים הקשות הוא אמר מתוך כעס ותסכול,והוא לא באמת התכוון

וכשהבין שטעה והוא בעצם מאוד אוהב,בא ואמר מילים אמיתיות מהלב

בהצלחה

ואפשר גם אם תרגישי שוב קצת "נפילה" באמון העצמי.

ב. זה נכון - קשה לא לקבל כלל מילים של ביקורת. תדעי, שזו ממש עבודת מידות - של כל אדם. כמו שצריך לקבל האמת ממי שאמרה - צריך גם להיות "מעל" כל נסיון להנמיך שלא בצדק את האדם. הרי זה לא שאת פגעת - אז הוא עונה כדי להציל את עצמו.

תמיד תחשבי על ביקורת, כאילו את שומעת על מישהו אחר.. "אובייקטיבית". מה שנראה אמיתי - תחשבי בנחת איך לשפר. לאיש אין רשות לפגוע בעצם האישיות בגלל ביקורת. מה שנראה טעות לגמרי, לא לקבל. הכל בנחת.

ג. והנה - ראיה למה שאמרתי.. אמר לך, "את אשה נדירה" (אפשר היה לראות את הטוב שבך, גם מהצורה שכתבת מקודם. גם מהענוה, וגם מהרצון הנחוש לעמוד על מה שכבר עלית אליו).  אז כנראה באמת כמו שכתבתי, הוא מביע תיסכול. לא ממש מבין מה המילים שלו עושות. אתם הולכים לטיפול זוגי - יש לקוות שבין השאר יסבירו לו את המשקל של "מילים".

אז כשאת שומעת ממנו מילים קשות, "תקשיבי" מבפנים למילים שאמר זמן לא רב לפני כן. המילים הטובות. ותאמרי לעצמך - זו האמת. כעת הוא רק מתוסכל ממה שקשה לו להכיל בתוך עצמו.

ד. אבל מעבר לזה - אמרתי לך: עם כל מה שאפשר להבין כמה שבאמת אשה מושפעת ממילים של בעלה - את צריכה להיות חזקה במה שאת יודעת על עצמך מבפנים. חזקה לא "כלפיו", אלא בתוך עצמך. את מכירה הכי טוב. וזה גם מה שיעזור לך. תדמייני שאת שומעת מילים על מישהי שהוא ממש לא מכיר - ואת מכירה. מישהי אחרת. זה לכל היותר מעלה חיוך..

הצלחה רבה. ובעז"ה אכן תהיה הצלחה רבה..

באמת באמת אני מודה לך שהגבת לי.
נתת לי כמומ אנרגיות טובות לעצמי. 
בכלל לא חשבתי כך , הייתי ככ למטה... 
כי אני.לא.אדם.רע.
תודה לך !!! באמת באמת באמת . שימחת יהודיה בעמ"י . תודה רבה!!

קודם כל חשוב וכדאי להבין את המנגנון שבו החרדה עובדת.

זה בד"כ בא ממש "בגלים" - מתחיל, מתעצם, וןאז נרגע.

ז"א שלכל התקף חרדה כזה יש התחלה אמצע וסוף.

ונכון מאוד שזה בלתי נסבל לחוות את זה,

ונכון מאוד שבתוך החרדה מרגישים פשוט אבודים, וכאילו חלילה הולכים למות באמת ולא לשרוד.

זה קשה מאוד מאוד מאוד.

גם אני חוויתי את זה על בשרי אחרי שאבי היקר ז"ל נפטר - אחרי מעט חודשים התחילו לי ביעותי לילה שבעצם טמנו בתוכםן התקפי חרדה מתוך שינה, והיו גם מספר פעמים מועט שחוויתי התקפי חרדה גם שלא מתוך שינה.

כמובן שחשוב וצריך לטפל בזה. וחשוב שזה ייעשה על ידי אנשי מקצוע מנוסים כמו פסיכולוגים, ולמשל גם דרך שיטת CBT אבל לא רק. אני אישית הייתי אצל פסיכולוגית משהו כמו 15 פגישות בעקבות האובדן של אבי ז"ל ומה שזה הביא עמו - וב"ה הרגשתי הקלה גדולה ושיפור עצום. קשה עד בלתי אפשרי לצאת מחרדות לבד ולא ע"י איש מקצוע שזוהי התמחותו...)

בתוך החרדה (בהתקף) יש הרבה מאוד פחד. בלבול. חוסר אונים.

הזעה, רעידות, סחרחורות, ואפילו הרגשה שזהו אני הולך למות..."

ובתוך החרדה יש גם הרבה מאוד שקר.

היא בעצם מביאה למוח שלנו מחשבות שקריות. 

מנפחת דברים

משקרת

הופכת דברים רגילים לדברים איומים

ומוסיפה כיד הדמיון הטובה (הרעה) את כל הדברים הרעים שיכולים לקרות אי פעם שהם אכן קורים או יקרו.

ולאדם מאוד קשה לשאת זאת.

לכן חשוב להבין את זה בזמן רגוע, שלא בתוך החרדה עצמה - שזה שקר. מחשבות שמשקרות.

ולחרדה עונים בפשטות. לא מסתבכים איתה כי היא תסתבך איתנו בחזרה כפל כפליים.

אלא עונים לה כמו מנטרה במשפט אחד שוב ושוב ושוב ושוב ונושמים לתוכה, וזורמים עם הגל עד שהוא עובר ושוכח.

לא מנסים להילחם בו או להתעלם כי זה לא יעזור ואולי אפילו יחריף, אבל כן עושים כל מיני תרגילים שיכולים לעזור לנו גם בתוכו, וגם כמובן לפני ואחרי. למשל:

1. לזוז באלכסונים בגוף

או צורת 8 בהליכה

או יד שמאל לרגל ימין ולהיפך.

2. להשתעל

3. לצאת החוצה - לראות אנשים, טבע, חיים, תזוזה בחוץ

4. מילים פשוטות ולחזור על זה

כמו: בסוף אני אצא מזה וזהו

בסוף אני אצא מזה וזהו

5. לומר בקול רגוע או בראש בקול רגוע הכלללל בסדרררר

אניייי בסדרררר

לפחות 3 פעמים

6. לכווץ הכי חזק את האגרופים ולשחרר ולומר לפי סעיף 5 או רק לנשום ולהוציא אוויר בשיחרור.

7. כמובן לראות על מה יושבת החרדה,

לשאול (אחרי שהגל עובר כמובן ומתוך מקום של נחת

מה מפחיד אותי בעצם?

מה יכול לקרות?

מה עוד יכול לקרות?

ומה הדבר הכי נורא שיקרה אם זה אכן יהיה כך?

לראות נושאנושא בחיים שהכל פחות או יותר בסדר

בזוגיות?

עם עצמי?

בהורות?

אם יש טטראומות מהעבר שצריך לטפל בהם?

אם חוויתי משהו לאחרונה שהיווה טריגר לחרדות?

ואם מוצאים איזשהו גרעין לא שלם בנקודה מסוימת - כמובן לעבוד עליו.

זהו בינתיים, שולחת לך חיזוק וחיבוק גדול גדול ומוחץ

את לא לבד!

תמיד תזכרי את זה - שאת אף פעם לא לבד!

ואפשר לצאת מזה!

ויש חיים אחרי החרדות!

והם יפים וטובים ורגועים ונעימים

ואכן הברכה של נחת רוח רוגע ושלווה היא חשובה מאין כמותה, וב"ה שאת מטפלת בכך, את כבר בעיצומו של התהליך לצאת מזה ב"ה!

את חזקה ואת תצאי מזה והכל הכל יהיה בסדר יקרה!!!

חיבוק חיבוק חיבוק ❤❤❤❤❤

תודה רבה רבה רבה 

הצפת אותו. הוא היה מוצף מוצף מוצף, ולא יכל להכיל אותך ואת הכאב שלך. 

אני מבין שאת מקבלת עזרה מקצועית. זה חשוב, אבל חשוב גם שהוא יבין מה עושים בסיטואציות האלה.

הוא צריך עזרה מקצועית לאיך תומכים בך, ואת צריכה לקבל את זה שפשוט קשה לו. 

הייתי יושב איתך בכיף לכוס תה תאורטית. את היית או עודך בחרדה, הגוף שלך עובד בצורה לא הגיונית. צריך  להחזיר אותך לאיזון ולהגיד שהכל בסדר ובבעיה לגופה נטפל.

(יש לך חברות? אחיות? אמא? אבא?  מישהו שם חוץ מהבעל האומלל?)

כואב שקראת לבעלי אומלל .
אתה יודע ? אני אם די ריאלי במציאות הטכנית.
ז"א אני לומדת מקצוע ריאלי , אני למדתי מקצועות ריאליים , אני מבררת דברים לפני פגישות וכו'.
וואלה - אני מתמודדת עם  חרדות .במצבים הורמונליים - זה מתגבר לעיתים.
זה מעניין מה שאתה כותב , כי התגובה שלך היא בעצם לא עידוד אלא הסזתכלות לצד השני.זה מעניין.
איפה האיש שלי יכול לקבל כלים להכיל אותי? 
האמת הוא הכיל אותי הרבה זמן , בחודשים האחרונים הוא די הרפה מההכלה.
זוכרת שביום כיפור שמעתי אותו מוציא מהפה איזה מילה שהיה בטוח שאני לא נמצאת בסביבה ופתאום הופעתי.
אז כן - יש בי חיסרון . כמו ש-לו יש. ויש לו.
אבל מנגד, אני אישה טובה מאוד ,תמיד דואגת לו , ומשתדלת לטוב. 
להגיד עלי שאני רעה , ושאני רוצה להירע לו , ושבבוקר אני חושבת איך להירע לו-זה שקר ! זה לא יפה! זה פוגע.
ביום שכתבתחי את הטקסט בכיתי מולו אחרי מלא זמן שלא. כי די , כמה אתה יכול לשמוע שאתה רע ? כמה ? 
אגב, @ד. הציל אותי. עם המילים שלו. הלכתי כל השבת עם המילים שלו. 
אתה יודע מה זה עושה לאדם עם חרדות שכל היום אומרים עליו שהוא רע? 
אני לא רעה. אני טובה ! טובה מאוד ! מאוד מאוד !
ברוך ה'.
אז אשמח שתרחיב את מה שאתה מתכוון ,ב"ה יש לי קרובים טובים שאוהבים ועוזרים ומסייעים .בעיקר מרימים ונותנים לי את ההרגשה שאני טובה, שאני טובה מאוד , מצחיקים אותי ומשמחים אותי.
אני מתחננת בפניו שילך לפסיכולוג בשביל עצמו , הלוואי..... 
תודה לך .

הייתי מחפש בשבילו כלים איך לגדול ולהכיל אותך, ואת האתגר שלך. את לא היחידה שחווה את זה וגם הוא לא בן הזוג היחיד שצריך להתמודד עם זה.

(אגב, זה לא ייחודי לנשים, אם כי בולט יותר אצלן כנראה).

איפה כתבתי שאת אישה רעה? ח"ו. את צריכה עזרה. הוא גם. את עושה כנראה את הטוב ביותר שאת יכולה.

את בחרדה ממשהו. ליבי אומר לי שזה יושב על משהו מהילדות שלך או אפילו מהילדות של ההורים שלך. היית שמחה לחיות בלי זה ולהיות אישה מאושרת. 

את צריכה עזרה, ואני מבין שאת מקבלת אותה לאט לאט.  פשוט רציתי להאיר לך שלא פשוט לו בכלל ואף אחד לא לימד אותו איך מתמודדים עם זה.

(גם אותי אף אחד לא לימד. בשני הכיוונים. לא להתמודד עם חרדה אצל קרוב ולא להתמודד עם חרדה או סטרס בעצמי).

איך את עם עולמות לא מערביים? זורמת עם זה? יש שם הרבה מאוד מענה שיכול לעזור לך. יש לי קצת נסיון עם מה שעולמות "המזרח" מציעים וחלק מהדברים שם עובדים מאוד יפה.

מה זה עולמות מזרחיים? 

תעשי מאמץ לסלוח לו. הוא היה להבנתי בסיטואציה של ראש בקיר. מסכן.

עולמות מזרחיים - דיקור סיני, דיקור קוריאני (שכחתי לרגע את שמו),  מטפלים אנרגטיים (מח אחד, ביואורגונומי, טרילו ועוד מליון שיטות שעובדות על העיקרון של חישה חושית).

זה לא יטופל פה בפורום אלא מול המטפל . 
אני מקווה שרק ניצמח מהתקופה הזו , ביום חמישי היה לי כואב מדי אז פרקתי פה. תודה לך!

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.