פתאום שמתי לב שכבר איזה שבועיים לא הנקתי את הבנות שחגגו לא מזמן שנתיים. היה מוזר לי איך שזה פתאום הפסיק...אבל נפעמת ומודה לקב"ה שהצלחתי בכלל עד עכשיו... ופה חשוב לי להוסיף משהו ולו אם זה רק יחזק פה כמה נשים:
אף אחד לא הכין אותי מראש לנושא של הנקת פגים. (היה לי ניתוח מתוכנן לשבוע 32 ולדעתי היו צריכים לעשות לי הכנה לנושא ההנקה). כמה שעות בודדות אחרי הניתוח הגיעה אליי לחדר במחלקת יולדות יועצת הנקה מתוקה /שהסבירה לי שכדאי לי להתחיל לסחוט חלב. לא נפל לי האסימון שאין לי אפשרות עכשיו להניק. (את ילדיי הגדולים יותר הנקתי כבר בחדר הלידה) יותר מאוחר כשהגעתי לפגייה המליצו לי להכנס ל"חדר השאיבות"... מושג חדש... וככה לאט לאט התחלתי להבין שכרגע יש אפשרות רק לשאוב והבנות מקבלות את החלב שלי בזונדה..חייבת לציין את היועצות המדהימות (תל השומר) שלא לחצו אבל נתנו המוווווןןןןןן תמיכה, חיזוקים ועידודים.החלב יצא לי ממש לאט. בנות אחרות שם שאבו בקבוקים מלאים ואני מילאתי בקושי מזרק... ועכשיו תבינו למה ככ נפעמתי מכך שהנקתי עד גיל שנתיים!!!! הודו לה'.
.