ב"ה שבוע הבא יחגגו חודשיים, הזמן טס (למרות שהוא כמו נצח
).
בעלי יצא לקניות לשבת,
אני עם שניהם לבד.
הבעיה? הם גדלו ודורשים תשומת לב.
אני מתחילה להרגיש שכח אחד רואה אותי מחזיקה את האחר.
התאום הבכיין שדורש את תשומת הלב שלנו מעסיק אותנו בריפלוקס שלו, בבכי ובכל,
והשני המתוק והעדין מתחיל לקנא.
עכשיו אני לבד מחזיקה את הבכיין עם הריפלוקס כדי שלא יפלוט והתאום השני המתוק בוכה ומקנא.
אני ביד אחת עושה גרעפס לבכיין וביד השניה מנענעת את העריסה של השני שרואה ומקנא ובוכה,
ומוצץ? שניהם לא לוקחים.
תזמורת בהתגלמותה...גם מנסה לדבר אליהם ולומר, נועם, אסף לא מרגיש טוב הוא פולט...
אתה דואג לו נכון? איזה בוגר אתה.
וללא הועיל
תודה על התגובה!