למה שלא ילמדו סוף סוף מ"בצלם" אחרי כל כך הרבה שנים לתעד ולצלם כל רגע ורגע במחאות כאלה?

בצלם עושים את זה טוב מאוד כבר שנים רבות. הם מומחים בלצלם ולתעד תוך כדי אנדרלמוסיה ותוך כדי פיזור הפגנות והצילומים שלהם מגיעים בסוף למצ"ח או מח"ש או לפרקליטות והגופים האלה אשכרה עושים בזה שימוש.

למה הם לא מתעדים? הטכנולוגי מאפשרת את זה כבר מלפני 10 שנים לפחות מבחינת נזילות וזמינות.

אני באופן אישי לא יודע למי מהגרסאות להאמין.

רוצה להאמין לאיש שהתלונן אבל אין לי דרך. חבל.

בצלם ושאר החיות רעות, ממומנות מתזרים ענק ענק ענק של כסף אנטישמי מהאיחוד האירופי, לעומת ארגוני הימין שנתמכים על ידי כמה יהודים טובים שחוסכים מפת לחמם, כפשוטו.

אדרבה, אם חשוב לך - אתה מוזמן לתרום כסף לארגוני הימין, שכבר התחילו ביוזמה כזו אבל אכן מפגרים בצעדי ענק מחמת חוסר תקציב משווע.

לגבי למי להאמין - אני כבר ראיתי מספיק בימי חלדי הקצרים, בעיניי ממש, כדי שאדע למי להאמין גם כשזה לא בעיני ממש.

בנוסף, השאלה היא כזו: מה יתר סיכוי, שעורך דין, מבוגר, רציני, יילך סתם להרביץ מכות לחיילים, או שחיילים בני עשרים שמימשו להט בשרים ישקרו בנושא? נדמה לי שכף המאזניים ברורה. 

מלבד מה שראיתי "בכלל", גם בתחום המסויים הזה, של הטרדת בנות וניצול הסיטואציה, אני כבר יודע הרבה לפני, לצערי, על מקרים כאלו..

לדוגמה: כשמפגינים משתוללים ורוצים לרתק אותם לרצפה - מה עושים? אז אם זה ערבי או שמאלני וכדו - דורכים על המרפקים, כידוע, 

אבל מה קורה כשזו בת דתיה? - לך להפגנות ותראה: רבים מהם פשוט נשכבים על הבת, למלוא הגובה של שניהם (......) למשך דקות ארוכות.

מי שמאמין שזה מקצועי - שיצביע...

בעצמי ראיתי דברים קרובים לזה ולא זה ממש. את זה ממש שמעתי מיד אחרי ההפגנה מעדות ראיה.

שראתה דברים כאלו בעיניה.

דבריה: "פעם אחת ראיתי ממש שוכב, המון פעמים ראיתי "מתעסק"... 

היא מדגישה גם שלא מדובר באמצע התפרעות שאולי הוציאה מהכלים וניסו לעצור בכל צורה, אלא כשההפגנה כבר היתדלדלה ונשארו שם אחרונים ממש, והשוטרים נטפלו לבחורות)

@חצילוש @❤

כל מה שלא ראית בעיניך או חקרת, אסור לך להאמין לו לגמרי. אתה אומר שראית דברים קרובים, אז ראית חיילים או שוטרים הודפים בגוף ובידיים נערות, זה עדיין לא 'להתעסק איתן'. 

מה ששמעת- אסור לך לקבל כאמת. וסיכויים גבוהים שהבנות הגזימו או תיארו בצורה יחסית נסחפת את מה שהלך שם, מתוך סערת הרגשות שלהן. טבעי.

תעברי שוב על חפץ חיים, ותחשבי דברייך רלוונטיים.

(ולא, דברים קרובים אני לא מתכוון הודפים, אני לא טמבל, בסדר? אל תעשי צחוק.

בעצם כן ראיתי "הודפים" - הודפים - כדרשת הגמרא על "ויגש גיחזי להודפה" - ברכות י ב – ויקיטקסט פיסקה שלישית בעמוד, שורה שמינית, ורש"י ד"ה "בהוד")

(ומדהים המוסר הכפול: זו אל את שהאמנת בלב שלם שהיכו וקיללו את השוטרים? פתאום החלטת להקפיד בדקדוק על הלכות לשון הרע? איזו צידקע'ס מפתיעה...)

וגברתי, אין לאן להיסחף, בחורה שמסבירה לי שראתה שוטר שוכב על בחורה, אין לזה שום הסבר אחר חוץ מזה שהוא באמת עשה את זה.

מדהים כמה אתם מוכנים להמציא פלפולים דחוקים כדי לסנגר על השוטרים, ולא משנה כמה זה רחוק מהמציאות, מדהים.

תעבור שוב על מה שכתבתי, ותחשוב אם דבריך רלוונטיים.

כתבתי ואפילו הדגשתי, שאני אמנם בנטייה קלה להאמין יותר למשטרה, כי מה לעשות, אני מאמינה בממסד, ועד שלא אראה הוכחה כזו שאי אפשר בכלל להפריך, לא אאמין ואקבל את זה שכל השוטרים והחיילים שבמדינתנו הם מרושעים ונואפים ורוצחים.

אבל שוב, הדגשתי, שאני פשוט נוטה לא להאמין לשום צד בנחרצות. אני לא מאמינה לאף אחד. יש פה שתי עדויות סותרות, אתה מכריע שהם משקרים בוודאות והיא לא, ואני אומרת שאני לא יודעת להכריע🤷🏻‍♀️

אני אשמח אם תואיל להסביר את מה שכתוב שם, לא הבנתי את ההקשר. 

אני למדתי שלהאמין מותר רק אחרי שראית בעיניך ממש, או חקרת בעצמך. רק לא להסתמך על השמועות, הוא אמר לי שהוא ראה כך וכך וכו'.

חידה קשה יש בכותרת, הא? חידה קשה...

אל תאמיני, לטמון ת'ראש בחול תמיד היתה תרופה מעולה. תמיד.

את כל התלונות, הראיות, הטענות, ההוכחות, את הכל תפטרי ב"אני לא מאמינה", וזהו,ף מצפון נקי, לא האמנת, אפשר להמשיך הלאה...

שוין, כל השוטרים והחיילים שלנו הם ר' חיים קנייבסקי'ם קטנים, לא רק שלא נוגעים בנשים, הם אפילו לא ראו צורת אשה מיום עומדם על דעתם, בסדר... ולא רק זה, הם גם עדינים שלא נגעו בזבוב, להרביץ? מה פתאום...

עד שזה יגיע למאירק'ה שלך, כולם גיבורים כשזה מישהו זר, מרוחק, איזה גיבעון הזוי.. מה לי ולו... כשזה מגיע למישהו קרוב, זה צורב, אחח כמה שזה צורב.

ואני לא אכחיש, גם אצלי זה צורב דווקא אצל הקרובים לי, אבל אצלי - כולם הם קרובים לי...

שאתה מייחל לנקמת ה' בהם בכל רגע. ושונא אותם.

תודה על ההודעות האחרונות, הזכרת לי למה אני לא רוצה לדון איתך.

חח בנאדם במהלך התקופה שלך פה הספקת לקרוא לשליש מהפורום בשמות גנאי פוגעניים ומעליבים, חלקנו מלאי אטימות שאפילו השטן עוד לא עמד על טיבה, חלקנו רפורמיים, חלקנו ממזרים נוצריים, חלקנו כופרים.

השוטרים- שה' ינקום בהם, יובל אשרוב הוא רוצח המונים ועוד ועוד, כל מי שלא מסכים איתך, מתחצף ומתנגד לדברי אלוקים חיים וצריך לשלם על כך.

אם אלו הקרובים אצלך אני לא רוצה לחשוב כמה דם של הנאה יהיה לך בעיניים כשתמצא תינוק עמלקי לרצוח. 

ואח"כ אתה מספר שאתה מלא באהבת ישראל וברצון אמיתי לעשות את רצון ה'.

דמגוגיה. 

אבל הדברים שלך הם המודל לאזהרת חז"ל, אחח כמה שהם היו חכמים "כל המרחם על אכזרים - סופוש יתאכזר על רחמנים",

את, שבשם ה"מוסריות" המערבית שלך, מרגישה עליונה עלי בגלל שאת מרחמת ולא מצפה לנקמת ה',

ומתוך זה, מתוך רחמייך על אכזריים - את מתאכזרת על רחמנים, ומצדיקה רצח, הטרדה מינית, ועינויים, של אנשים צדיקים וטהורים.

אם צריך הוכחה לאמיתות דברי חז"ל - דברייך הם מודל למשפט הנ"ל שלהם.

זה בסדר, ידוע שאת אחותו של מישהו שמאוד נפגע ממני כאן, וזה שאת מנצלת שרשור שלי כדי לנסות לנקום בי ברור כשמש, אם באמת לא היית רוצה לדון איתי - אף אחד לא חייב אותך, כלך לכי מהשרשור וכל טוב. (כמה משעשע, שאת גוערת בי על שאני מייחל לנקמת ה', בשרשור בו את מנסה לעשות נקמה בעצמך..)

אני רק רוצה להזכיר שאני כל כך גרוע, שלא רק שלאחיך ולעוד כמה כאן אמרתי את האמת בפרצוף, אלא גם על היטלר וסטאלין אני אומר את האמת.. גאוותן שכמוני, בגלל שאני לא מסכים איתם אני אומר שהם רוצחי המונים, איזה גאוותן רשע אני, מזעזע ממש. מזעזע כל נפש טהורה הכואבת כאב מר את הפגיעה בכבודם של האנסים והרוצחים הלאומיים...

והא, נהדר לשמוע שאת גם מחסידותיו של אשרוב, וגם מתנגדת למצוות מחיית עמלק..

נו שוין, כל השגעונות מתנקזים לאדם אחד...

סליחה שאני מתערב בצורה בוטה.

הדברים נכונים גם כלפיך וגם כלפיה.

אין סיבה שבעולם לטעון כלפי אדם ספציפית ביחס לדעות שלו בפורום אלא כלפי דעה מסויימת.

זה נכון כלפי כל הגולשים פה, לא רק לכם.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל (חוככת ידיים בהנאה)

א. לא הצדקתי כלום, לא ברור כמה פעמים צריך להגיד לך את זה כדי שתפסיק לחזור על ההבל הזה.

ב. חח אני אחותו? קורע . אבל אין לי שום דרך להוכיח אחרת.. כמאמר האומר "לך תוכיח שאין לך אחות". מה אני יכולה לעשות נגד גזירתך זו, צדיק גוזר וכו, כנראה לעד עכשיו אצטרך לענוד את התגית הזו של האחות של ה'נוצרי'.

ג. ממש לא ניצלתי את השרשור הזה כדי לנקום בך. התחלתי לכתוב כי רציתי לכתוב את דעתי, שבוערת בי מתוך אהבת ישראל לא פחות ממך, (ואני מאד מאד מקווה שהרבה יותר). 

בהתחלה היה נחמד, לקח לך כמה הודעות (וכפיים על זה, מדליית זהב מגיעה לך🥇 שהתאפקת) להתחיל להשמיץ ולכתוב דברים מגעילים כלפי (לב שהשד יודע מאיפה הוא, ואטימות שעוד לא ברא השטן), ואני בשלב הזה החלטתי שאני מפסיקה את הדיון.

עוצרת אותו בשיא מה שנקרא.

אה ואני ממש לא מחסידותיו, לא מכירה אותו בכלל ואין לי משג מי הוא האיש. פשוט נתקלתי באמירותיך הלבביות כלפיו ונתמלאתי נחת על אוצר המילים השופע שלך.

בפרט כשמדובר על רצח והטרדה מינית. מ'כפת לך, את לומכירה את הקרבנות, הם לא אח או אחות שלך, שיילכו לעזאזל.. ואת תצחקי (וכמובן, הכל ב"הנאה", הנאה צרופה.. אחח האטימות האטימות) 

א. לא הצדקת, בכלל לא..

אני אפילו לא רואה צורך לענות על זה - בכל מקרה - מי שיקרא את תגובתי - גם קרא את התגובות שהמצדיקות שלך. ומי שלא קרא אותן - גם את תגובתי לא יקרא, אז חבל על המאמץ. 

ב. אני לא אמרתי אחות של מי את ומה הוא, רק שאת אחות של מישהו שנפגע ממני מאוד. כל אחד יעשה עם זה מה שהוא רוצה.

ג. את אמינה בדיוק כמו ידידייך השוטרים.... ממש..(את הדברים ה"מגעילים" כתבתי ברגע שאת אמרת שמגיע לה כי היא קיללה, אני מבין שכתבת את זה מרוב אהבת ישראל כבירה שבוערת בך, לקנאות ממש... וברגע שהגבתי לך - "נשפך לך" (ב"בלופ" אחד..) נאום שלם של השמצות נגדי, כנראה ממש במקרה...)

את לא מחסידותיו? את לא יודעת מי הוא? אז מי אמר לך שהוא לא רוצח המונים?

ובכן, הבה ונעשיר מעט את האינטלגנציה שלך: משרד הבריאות הכריז על האדם הזה כמסכן חיים בעמדותיו, ותינוקים של תלמידיו מתו בעקבות הוראותיו ה"רפואיות".

ועדיין לא בסדר שאקרא לו רוצח המונים?

תגידי מותק, לסטאלין את כן מסכימה לקרוא רוצח המונים או שגם אותו את לא מכירה?

א. הצחוק היה על סעיף ב' כמובן. ממש ממש לא מצחיק אותי הדיון בנושא הזה.

ב. אתה יכול ברצינות להראות לי מאיפה משתמע שהצדקתי את מה שעשו לה? תראה לי ציטוט בבקשה. 

כל מה שאני אמרתי הוא, שהיא לא שיה תמימה. הם נאבקו לפנות והיא נאבקה שלא. ולפי איך שאני מבינה את הסיטואציה, כנראה שמה שקרה זה שבמהלך ההתגוששות ביניהם עפה לה המטפחת או משהו, או שאחד מהם נגע בה בצורה שלהרגשתה הייתה מטרידה. ואת שני הדברים האלו היא לקחה למקום של- 'השפילו אותי, הטרידו אותי, הפשיטו אותי'. ושוב, אין לי מושג מה קרה שם באמת, גם לך אין מושג. כל אחד מהם אומר אחרת, אז ככה אני קוראת את הסיטאוציה, זה בעיניי מה שהכי הגיוני שהתרחש שם.

מה קשור הצדקה בכלל? ברור שלא מגיע לה שום יחס או מגע של הטרדה, ואם באמת משהו כזה קרה, מי שעשה את זה צריך לתת על כך את הדין.

אני לא יודעת מה קרה ואני לא ממהרת לשפוט ולהכריע לשום צד, כי אף צד לא זכאי ותמים לגמרי, ואני בטוחה שמה שקרה שם היה הרבה יותר מורכב מ'אחד הטריד ותקף והשני הותקף' זה לא הולך ככה. יש שני צדדים במאבק הזה.

ג. שוב הרמיזות לגבי האחות. אתה בכלל מאמין לעצמך? שכחת את השיחה שלנו באישי על הנושא? לא אני באמת לא מבינה מאיפה אתה מוציא את השטויות האלו. אבל אם אתה נהנה, תהנה.

ד. אכן נשפך לי. מה לעשות. עומד לי ככה עליך כבר מזמן, אבל ממש לא ניצלתי שום הזדמנות כדי להוציא את זה עליך.

כשאמרת שלך זה מאד כואב כי כולם (כל ישראל אני מניחה, או שהתכוונת לכל הגבעוניסטים?) קרובים לך, על זה עניתי לך. לא מתוך תחושות קרבה ואהבת ישראל מגיעים הלהט והתוקפנות שלך.

נמאס לי לריב איתך, בפרט שאת באופן מוצהר לא מגיעה אובייקטיבית לדיון איתי אלא מתוך מה ש"עומד לך עלי כבר מזמן",

החלטת לנצל הזדמנות ולשפוך את זה, אין לי שום מטרה לשתף פעולה בחד גדיא הזה שלך.

כלל הטענות כבר נמצאות עלי-גיליון בכל שאר התגובות שלך ושלי. והמבקש אמת ימצאם וישפוט.

היי שלום.

וכיוון שאתה מתעקש להגיד את זה שוב, אני אחזור על זה פעם אחרונה, ממש ממש לא נכנסתי כדי 'להתנגח' בך או משהו כזה. נכנסתי נטו כדי להביע את דעותיי בנושא.

@ימ''ל

זה לא דיון פוליטי, וכמו שלא שלחת לשם את כל הדיונים על הגבעות.

זה דבר שרלוונטי לכל אחד ואחד באשר הוא, וחשוב להציף את זה, לא מוצא הקשר דווקא לאקו"ח

או שהיו עוד בנות שתיארו על עוד מקרים כאלו

אבל בהחלט היו עוד בנות שתיארו מקרים כאלו,

וגם מקרים יותר בוטים, לצערי...

ואגב: - צעירים מעל עשרים

הם פשוט לא מפחדים מכלום! מכלום!! יש להם הרגשה של בלתי מנוצחים, שהם מרשים לעצמם לעשות הכל, אבל הכל.

אמנם לא עדות חיצונית, אבל דברי האשה עצמה:

https://www.makorrishon.co.il/news/96663/

יש גבול למה שאני מעיז לכתוב כאן, ולכן לא אעשה קונטרול סי קונטרול וי מתוך הכתבה, אבל מי שיפתח ויקרא, עלול לחטוף שבץ.

בנוסף לזה שהמנוולים האלו הם בריונים אנטישמיים אטומי לב, הם גם פשוט נואפים. 

היא מספרת שנחשפו לה מקומות שהיא אפילו מתביישת לספר איזה, יש להניח שלא מדובר במרפק..

אז כן, מילה שלה מול מילה שלהם - מאמין לה.

לפתור את זה ב"חוויות תוך כדי אירועים" זו התחמקות פוגענית ומעליבה, אולי מהיום נבטל את האופציה לתלונה על הטרדה או אונס, כי זה "חוויה תוך כדי אירועים"

מה "חוויה"?? מה היא מספרת? על מפגש עם חייזרים? אתה רציני בתירוץ הזה?

ואתה צודק, יש מצלמות גוף, אבל המשטרה מסרבת לחשוף אותם, למה??? אני יודע למה, אתה לא?

בסדר, אז ראית שיש שתי עדויות שונות, ואתה בוחר למי להאמין.

אני לעומתך דווקא נוטה יותר להאמין לשוטרים.

או לפחות לא מאמינה בנחרצות לאף צד.

גם התיאור של המשטרה, שהיא עשתה שימוש ציני בילדים כדי שלא יגעו בה, ושהיא קיללה את השוטרים וכו'- מאד אמין. ובאחוזים מאד גבוהים, זה מה שהולך בפינויים והפגנות וכו של הציבור הזה.

כמו שידוע על השוטרים שהם לא עדינים, ואגרסיביים, ככה גם ידוע על הציבור הזה, שהוא לא טלית שכולה תכלת, ושהוא יכול בהחלט גם לנהוג באלימות או קללות וכו'.

אשה שקיללה שוטר אחת דתה לההיפך לשחקנית פורנו?

פרופורציות, אנשים, פרופורציות.

אני הולך ומשתכנע בשבועות האחרונים שזו הנקודה המשמעותית בכל הפרשיות האלו: שוטרים יענו בחור - יאמרו "הוא התיישב באופן לא חוקי". שוטרים הרגו בחור - יאמרו "הוא נסע בלי רישיון". שוטרים יפשיטו אשה - יאמרו "היא קיללה אותם"

אתם לא חושבים שההיטפלות שלכם לזוטות היא פשוט אכזרית?

על זה יש לכם לדבר? בזה אתם מצדיקים אתה מעשים המגונים והאכזריים של השוטרים והחיילים?

בושה.

אני באמת בשוק, שכשהנידון הוא על אשה ששוטרים חשפו את גופה, את מזדעקת לומר "אבל היא קיללה". זה הזוי המצב שהידרדרנו אליו.

אוקיי, אז קיללה, אז מה?? אז מה???? בגלל זה אין טיפת כבוד לגוף שלה? לצניעות שלה? איפה אנחנו חיים??

מצד שלישי, לא פלא, כשאלו התגובות מצד מי שאמור להתייצב לצד הנפגעים, לא פלא שהשוטרים מרגישים בנח לעשות מה שהם רוצים, הם מרגישים שיש להם גב.

"פרופורציות, אנשים, פרופורציות"- אתה צריך לכתוב לעצמך, לא לנו.

שוטרים לא יענו בחור כי הוא התיישב באופן לא חוקי אלא כי __________________ (תנסה לראות אם אתה מצליח להשלים בעצמך את המשפט)

שוטרים לא ירצחו בחור כי הוא נהג בלי רישיון אלא _________________________________ (שים לב פה זה קצת מאתגר, אין פה כי, כי השוטרים ממש לא רצחו אותו בכוונה. תתאמץ למצוא תשובה למה שהם כן עשו, ומה הוא עשה שגרם להם.) (ספוילר: לא כי הוא נהג בלי רישיון).

שוטרים לא יפשיטו אישה כי היא קיללה אותם, אלא_______________________________ (שים לב שוב, פה זה קצת מאתגר, אין פה כי, כי השוטרים מעולם לא הפשיטו אותה. תתאמץ.)

לא "הזדעקתי" לומר שהיא קיללה. אמרתי שהיא לא שיה תמימה. היא נאבקה והם נאבקו בה, וטבעו של מאבק והתגוששות, כמו שכתב די שרוט, שהוא עלול להגיע גם למגע לא נעים בגוף, או למטפחת שעפה מהראש.

גברתי היקרה עד מאוד, לא תפסת כאן משהו.

השאלה לא מה אני אשלים, אלא מה אתם השלמתם, מה אתם מנמקים.

אתם, באטימות שלא ברא השטן, מסוןגלים להגיב על הפשטה פומבית של אשה ב"אבל היא קיללה" ולהמשיך הלאה. השד יודע איפה הלב שלכם נמצא כשאתם כותבים משפטים כאלו.

"מגע לא נעים", איזה תיאור חמודי ועדין.. מגע לא נעים..

אני רק שואל ת'צמי, מה היית אומרת אם את היית המושא ל"מגע הלא נעים הזה", אם גם אז היית נוחתת כאן להזדעק להגנתם.

את מנחשת מה אני מנחש?

נאטמתם, אין מה לומר, פשוט נאטמתם.

שוטרים רוצחים ירצחו, חיילים סוטים יממשו, אבל אתם תאמרו בטהרנות "נו, צריך לקחת בחשבון.."

גועל.

מתחיל להסכים איתך שיש דברים שחז"ל לא צדקו כנראה לגביהם, הם אמרו שישראל רחמנים...

(אתה רציני? צריך משאבים כדי לחשוף תמונות? אתה מאמין לעצמך?)

אני מוכן להיות המתנדב שיוציא את זה מהכרטיס זיכרון למחשב, סבבה?

לא הבנתי מה הקשר של הסיפור שלך, אז אתה חטפת מכות בטעות, נו אז מה? גם אני חטפתי בטעות.

בגלל שאצלנו זה היה בטעות זו ראיה שלא היו אחרים שזה היה בכוונה?

הלוגיקה שלך מוזרה.. 

והדוגמאות משר אוצר וראש ממשלה הן דמגוגיה.

אתה מוכן כבר להסביר מה הבעיה להוציא סרטונים?

יודע מה, כדי לא להשאיר לך פתח לדמגוגיה, נעשה אחרת: לא שאני מתנדב להוציא.

אלא אני מתחייב להרים קמפיין שישלם את המשאבים של הוצאת הסרטונים, במלואם. 

האם עכשיו יוציאו?

(אם אתה מתכוון לענות לשאלה - תכבד את עצמך ואל תכתוב דברים שברור לכולם שאתה לא מאמין להם.)

אולי אתה לא מעודכן, אבל המשטרה כבר עכשיו שקועה למעלה מראשה מתביעות של שמאל וערבים על כל צעד ושעל, בגיבוי ומימון כל אנטישמי העולם.

ולא ביקשתי שיפרסמו מכל מקום, אבל כשיש חשדות רציניים, על מקרים חמורים, עם עדויות, שהמשטרה מאשימה מישהו במשהו והוא מאשים אוהת מנגד - והאמת יכולה להתברר בסרטון - אין שום צורך להתסיר את הסרטון אם לא כדי להסתיר את האמת.

ולא, סרטון לא משמש לעיוות המציאות, סרטון זה הכלי הכי מהימן לבירור במציאות.

זה לא שיהיה יותר, זה רק מראה שלא רלוונטי.

לא הבנת, אני לא מבקש שיפרסמו הכל גם בעימותים עם יהודים - יש המון עימותים עם יהודים ואני לא דורש מצלמות בכל אחד מהם. כי כן, יש מקרים מסויימים, מסויימים, שבהם צריך.

אצל אלאור אזריה לא היה ויכוח על מה שרואים בסרטון, אלא על המניעים, ומה הוא ידע, וכו' וכו'.

יש לך עדות מסויימת... איך אתה סומך עליה באופן כ"כ בעלדי וודאי?

ואם זאת טעות? ואם זה שקר? ואם זאת גוזמה?

מקריאת הכתבה בערוץ 7 שאלת המציאות פה היא מאוד לא חד משמעית.

אז מה שהוא אמר... בירורים על אמיתת טענות מתנהלים בבית הדין, לא בסקופים של ערוץ 7.

המשפט, למרות הסבל ואי הנעימות של הבנות. גועל נפש

להתמקצע, לצבור ניסיון מועיל, ללמוד

את זה ש"אפשר לתקן" אני צריך להזכיר עצמי ולשכנע את עצמי כל פעם 

לקלקל יותר קל

לקלקל לא צריך להאמין/ לחשוב/ להתאמץ

זה קל

אנשים עושים את זה כל הזמן

כדי לתקן צריך לא רק להאמין אלא לרצות

להיות במודעות

ללמוד

ליישם

להתמיד

להתאמץ

לא רק באמונה אלא גם בתחושה

אני בוחרת 2.

במשמעות 2: "האיש שבחדר ישב ברישול, בוהה ניכחו, וניכר שמחשבותיו בל עמנו"

במשמעות שונה: "האיש היה לבוש באופן כל-כך משונה! לא הצלחתי שלא לבהות בו, על אף חוסר הנימוס"

כלומר, זה לא בדיוק להסתכל בדבקות ובעניין, זה להסתכל בהשתוממות \ בפליאה \ בהערצה (תלוי בהקשר, יכול להיות גם רגש שלילי של דחיה), הרבה פעמים בניגוד לשיקול הדעת שלא מופעל באותם רגעים.

אבל היא בשימוש)

שהתכוונתי להכניס את המשמעות שהצגת באפשרות 1.

כלומר, החלוקה בעיני היתה בין יחס פעיל למראה, לבין מעבר שלו על פני התודעה.

תוכלי לחדד את ההבחנה הנוספת שאת מציגה? אשמח.

ההגדרה הראשונה שלך נשמעת מתאימה ל"התבוננות", שהיא בנחת, בתשומת לב לפרטים.

אבל בבהיה אין תשומת לב לפרטים, אין בחינה מדוקדקת, ואין נחת ומודעות. אלא הסתכלות לפרק זמן ממושך מהמקובל שמגיעה מתוך רגש חזק פתאומי שהתעורר ממה שעליו מסתכלים. מקווה שהצלחתי להבהיר יותר את כוונתי.

(באתי להצביע 2, אבל בעקבות ההודעה שלך חשבתי שאולי לבהות זה בעצם 'להסתכל בנקודה מסויימת בקיפאון, בלי לזוז או להזיז את המבט'. ככה זה תופס את שתי המשמעויות - גם לבהות באוויר, וגם לבהות במישהו מפתיע או מטיל אימה וכדומה)

מה שמתאים למילה 1 שתיארת זה "התבוננות".

"לבהות" זה להסתכל מבלי להתמקד מנטלית בשום נקודה באופן ספציפי. שים לב, העיניים לא מתרוצצות אלא כן "נמצאות" באיזו נקודה אבל המוח לא ממש מסתכל על הנקודה עליה העיניים נחות. מה שאתה עושה עם עיני הבשר שלך בזמן כשאתה חולם בהקיץ זה נקרא "לבהות".

התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.

בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.

הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.

חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.

היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.

אני בהחלט מרגיש ככה. אם היו מודיעים לי שמחר הגיע הזמן לקפל את הבסטה, לא נראה לי שזה היה מזיז לי.

מצד שני, נכון לעכשיו גם לא רע לי, אז אני פשוט זורם עם החיים.

בקיצור: חתול זמני.

זה לא ממש דיכאון כי אני לא סובל או משהו. זה לא שאין לי כוחות, או שאני לא נהנה מהדברים שאני בדרך־כלל נהנה מהם (מבחר מאוד מצומצם, אבל לא נורא).

פשוט אני מרגיש שכבר הספקתי את כל מה שרציתי ומעבר לזה, כך שכל השאר בונוס.

אנחנו חיים בעולם מאוד מהיר שבו אפשר לחוות אינספור חוויות תוך זמן מאוד קצר, יחסית.

בעבר, בן־אדם היה חי בשטייטעל, מתחתן בגיל 18 עם רוח'לע, מוליד 50 ילדים, מדי פעם נוסע ללייפציג ליריד כדי לגרד כמה זהובים או אדומים, לומד גמרא, וזהו בערך. אולי מכיר קצת אנשים מהשטייטעל או מהעיירות הקרובות ומדבר איתם פעם באף־פעם. מקבל מכתב "גיה"ק הגיעני לאחר כמה חודשים..."

לא יודע, סיימתי לימודים, טיילתי כמעט בכל מקום בארץ, הייתי בחו"ל, קראתי הרבה ספרים, סיימתי את כל מה שרציתי ב"bucket list" שלי (באופי שלי אני מסתפק במועט)

אין לי עוד משהו מיוחד שאני משתוקק אליו

"הסכנה הגדולה ביותר עבור רובנו היא לא שהמטרה שלנו גבוהה מדי ונעצור לפני שנגיע אליה, אלא שהיא נמוכה מדי ואנחנו אכן משיגים אותה."

בקיצור, השמיים הם הגבול ואפשר לחלום בגדול ולהגשים בגדול, ככה לפחות עם בני האנוש, לא יודעת איך זה עובד עם חתולים זמניים(:

וגם אם הם לא- משתדלת לראות אותם תותים

לא הספקתי להגשים את כל החלומות שלי, אבל אני בהחלט בדרך...

ואם הרגשתי שהכל נסגר בפניי- פשוט בכיתי והתפללתי לה'. (כמה קלאס)

ובכנות, הדבר שהכי עזר לי ברגעים קשים יותר זה האמונה. שהכל נגזר עלי ושאני צועדת במסלול שנקבע לי לפני שנולדתי ועליי רק לבחור בטוב.

הייתי קוראת הרבה משפטי חיזוק, הרצאות של אמונה וביטחון בה', ומוציאה את עצמי לדברים חיוביים שנותנים לי כוח.

והבנתי שהיחידה שיכולה לעשות אותי מאושרת, זאת אני בעצמי...

מאחלת לך למצוא את האושר הפנימי שלך, כי מה ששלך יגיע עד אלייך 💖

-אני מאמינה שהחיים שלי מתקדמים למרות שזה לא ניכר כרגע בפועל. לא רואים צמח באמצע גדילה, רק במבט לאחור.

-ממש לא, אני מרגישה רחוקה מהם... החלומות הישנים שלי מרגישים כמו חלומות של מישהי אחרת כי אני כבר לא חולמת אותם, ובכל זאת צובט לי בלב כל פעם שאני רואה מישהי אחרת שהגשימה אותם.

-למה את מרגישה שכל הדלתות נסגרו?

 כשנדחקתי לקיר, הקיר נשבר. זה מה שקרה. היה כואב. אח"כ רווחה.

לא יזיק לשוחח עם מישהו מקצועי או לא, אבל מבין ויכול לעזור לחלץ את החוט מהפקעת

ולנער את תחושת הסנדול (?).

אולי חשוב להיות מסוכרנים עם כל נשימה; להיות בתיקו איתה. להתקדם באותו

קצב. לעבור רק את היום הזה בשלום (את זה שמעתי מאדם  גדול). קראי

את הספר "אל דאגה" - יש לו שם רשימה של: רק היום....

לכתוב לעצמך מה היית באמת רוצה. על מה אתה/את מתאבל. מה מפריע.

למה העצבות.  לא פשוט. אבל השם תמיד מחלץ. עוזר. מאיר פתאום נקודה

קנקנה של אור שנחבאת מתחת לשמיכות החושך הכבדות. נושמת בכבדות,

כמעט לא מורגשת עכשיו, אבל חיה וקיימת.

יהיה טוב. זה לא יימשך לנצח. הנפש שלנו גמישה - "בערב ילין בכי ובבוקר...רינה".

יכולה לגרש חושך גדול.

פעילות איזושהי. לא לחשוב באותו רגע על משמעות החיים שלי. פשוט לעשות.

חושבת שזה עוזר להבהיר את הבאלאגן במוח ולהשקיט אותו. 

מטרות/ חלומות שהגשמתי

ויש שעדיין לפני

אם דלת אחת נסגרת

אני מחפשת את דלת אחרת

ובאופן כללי לא תלויה באחרים או בגורמים חיצוניים כדי להגשים חלומות 

להרגיש שחלק מהמטרות שלך זה שיהיה טוב לאחרים, ולצערנו לא חסר צער וכאב בעולם.

כמובן שרצוי גם במעשה, אבל לפחות לחיות בתודעה כזו.

לא להישאר בעולם הפרטי המצומצם מטבעו, אצל מי פחות ואצל מי יותר.

ברוח היום הקשה הזה, המטרות והחלומות לא יכולים להתגשם כל עוד לא הגענו ליום בו מלכות ישראל תהיה שלמה, ננצח את אויבינו, נבנה את מקדשנו, ויגיע יום תחיית המתים בו כל הכואבים יפגשו שוב את אהוביהם.

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).

אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.

תצליח.

1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.

2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.

3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.

בהצלחה.

הרבה בהצלחה לך!

אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.

לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.

הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.

עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.

אף אחד כמעט לא התקרב ללהבין אותי ברמה שהם מבינים .

אולי ניקים ספציפיים בפורום

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.