הייתן מ-ע-ו-ל-ו-ת-!אנונימי (פותח)
שישיסטיות יקרות..
הייתן מהממות ב-הצגה!!
 
אתן פשוט מעולות!!
 
תעשו עוד המון הצגות כאלו (אבל לא עצובות..)..
 
ו...זהו...
תודה רבה...שואפת למעלה..!
אנחנו יודעות שאנחנו פשוט שכבה מעולה!!! גם בלי שאומרים לנו את זה....
וכל הקטע שזה הצגה עצובה וכולם יצאו בוכות...
באמת היתה הצגה יפה. כל הכבוד על האומץ לצאת מהסגנוןחילא דמשכנא
של האולפנא ולעשות משהו קצת אחר.

ד.א. בקשר לקטע של העצוב - אני מבינה למה עושים את זה אבל לא בטוחה שזה הדבר הנכון.צריך לחשוב על זה
 
היתה יפה...אבל...הוד':)
בכל זאת הקצת אחר הזה היה קצת יותר מידי אחר....
היה יותר מידי...איך להגדיר את זה?? "חילוני"...אתם לא חושבות??ככה גם כולם אמרו שזה היה נראה...
וגם כמו שהשמינית עושות בדיוק הפוך ההצגה שלהם יותר מידי ובאמת יותר מידי האולפנה היא יותר מידי חסידית!!
אבל מה לעשות שלמרות שהשמינית אומרות שהכיתה שלנו דומה לשלהם בטירוף...עדיין אנחנו כיתות שונות...
גם הכיתה היו יכולות לשלב עם זה קצת יותר את ה' כזה...
וגם ממש ממש לא היה מסר בהצגה הזאת...רק מסר סמוי שהוא(למי שלא יודעת..)לעמוד על שלנו עד הסוף...

אגב מתי הסיבוב שערים יוצא??
עניות דעתי על כל הנ"ל:חילא דמשכנא
לקחת את התק' הזו ולעשות עליה הצגה מלאה לגמרי באמונה בה' - זה קצת קשה ואפילו כמעט שקרי.
בהצגה שאתן עשיתן כמו גם בתקופה הזאת היתה לאנשים הרבה אמונה במטרה הם פשוט לא ידעו לקרוא למטרה ולאמונה הזאת ה', כי הם הרי שאפו כל הזמן לשלטון יהודי בא-י ולבית מקדש כפסגת השאיפות (עפ"י עיקרי התחיה של אברהם שטרן 'יאיר') ואפילו אם הם לא הסכימו לגמרי עם יאיר בנוגע למקדש - שלטון יהודי הם מאוד רצו וזה בדיוק גם מה שאנחנו כיהודים מאמינים רוצים.
בקיצור - היתה אמונה בהצגה פשוט לא קראו לזה ה' (אם אנחנו היינו שם כיהודים מאמינים היינו מאמינים באותו דבר רק עומדים על הדיוק שכל המטרות האלה זה בעצם ה' יתברך.)

שבוע מצויין וחנוכה שמח ומלא באור! המון שפע, שמחה וישועה בע"ה.
צודקת...הוד':)
אולי זה יהיה שיקרי...
אבל להוסיף עוד איזה פעמיים שלוש זה לא יזיק!!
לפי דעתי גם העניין של מחתרות זה לא עניין "וואו"..אלא זה דיי סתם משוו..אני לא יודעת איזה דוגמא בדיוק זה באמת משו אבל הייתי מעדיפה בכללי נושא אחר...
אבל כנראה שזה נבחר זה נושא שהגיעה בהשגחה פרטית וככה ה' רצה..וזה כבר היה..ובכלל..אני מעדיפה את מה ששלנו יותר ממה שהיה לכן(שביעית..)כי זה היה פשוט בכלל לא מובן...
כל כיתה והאופי שלה-אנחנו לא היינו עושות את שלכןחילא דמשכנא
וכנ"ל הפוך.
היה פשוט מהמם במיוחד אני|קריצה|שיח השדה..
חיונה..את כזאת מתוקה!!הוד':)
את כזאת את!
וחילא..את צודקת..כל כיתה והאופי שלה..
וזה רק מראה כמה שהכיתה שלנו פשוט לא דוסית..
אגב..גם את מתוקה וממש תודה על הכל!!באמת!!
חחח קרעת אותישיח השדה..
אני קרעתי אותך?הוד':)
למה?

כןןןן ובימיוחד שהיית הומלס... חחחח את היית מהמהמת.שימשיה
הייתם מתוקות ..אתם צדיקות ותוחתחיות......רק...בסיעתא
בפעם הבאה לחשוב איך מכניסים יותר את ה' יתברך למציאות כי הוא הכל, ובלעדיו כלום.
גם את היית סבתא ממש חמודה..ובאמת!!הוד':)
נועם!!את כזאת מתוקה!!נפגש ביום ראשון..
הא..וד"ש חם חם לאחותך..הוד':)
ה' היה שם! רק לא קראו לו ה'. פירוט ראו לעיל^^חילא דמשכנא
חח...מוריה..הוד':)
מצחיק אותי לחשוב שלפני ההצגה לא ידעתי כלום על המחתרות...
לא שעכשיו אני יודעת...
אבל אני יודעת עכשיו על הראשי תבות של הלח"י(=לוחמי חרות ישראל..)
אבל למשל אין לי מושג..מה הראשי תבות של האצ"ל...
ולא שומדבר...לא שזה הכי מענייין אותיייייי...
אצ"ל = ארגון צבאי לאומיחילא דמשכנא
לא בטוחה שאני אזכור..הוד':)
אבל טוב לדעת...
אגב אם כבר...גם לכם קורא שבזמן האחרון..
אתם ממש ממש עייפים...
ממש ממש רחפנייםם בבבבטטטיייייררררווווףףף!!!(ככה שביום אתם מרחפים איזה 30 פעם ובלי הגזמות...)
ממש ממש עצלנים ואין לכם ממש כח לזוז או ללכת...
 
זה קורא גם לכם או רק לי???
לי זה התחיל מהאולפנה...
 
לי זה קורה אבל הרבה לפני האול'... (רחף בע"מ)חילא דמשכנא
הודיה- מזמן אמרתי שאת דומה לסיד העצלן.נקודות של כיסופים
(ע"ע 14 שעות שינה)....
 
ואגב,במושב שלי יש קיטטנות חינוכיות,ואת רב הדברים שאני יודעת אני יודעת משם.בקייטנת המחתרות הייתי מקבוצת המחתרות.(יש גם קייטנת המושבות הראשונות,קום המדינה,מבצעים,גולן,ערי הקודש ועוד איזה משהו..)
14 שעות שינה זה עוד כלום!!הוד':)
אופס..קפץ..הוד':)
באולפנה הכי הרבה שישנתי...12 וחצי...וזה לא היה רצוף..התעוררתי מידי פעם לכמה שניות...כאילו..פעמיים לבערך דקה...
אבל בבית ישנתי 19 וחצי שעות...ורצוף....אז זה השיא...
אני טרמחית אתם יכולות להמליץ לי על האולפנה?אנונימי (פותח)
הו, נשמה יקרה שלנו!אזמרה...
הרבה זמן לא שאלו על זה כאן..
 
תודה שאת מרעננת אותנו!
 
כבר התגעגעתי ליידע את העולם
 
על הקסם המנצנץ של האולפנה.
 
זה הנאום הקבוע:
 
|ואיך *הרב גדי מציע? :
 
"תפסו את הראש טוב טוב שלא יפול לכם מהראש".)...|
 
 
על קצה קצהו הבוהק של המזלג, טיפה, בשביל לטעום במה מדובר:
 
העניין של האולפנה- זה ה' יתברך....
 
כמו ש*הרגב"ז אמר לטרמ"חיות:
"הדיבורים כאן.. הם פלא גדול"- וזה מדויק כל כך.
 
החוויות שהאנשים הקדושים כאן מכניסים לנו... ה' יתברך..
 להרגיש אותו..לאהוב אותו...לדבוק בו..להתאחד עימו...
 
כמו להיות עם אבא- מלך- אהוב בחדר ייחוד...
 
תודה לטאטעע...
 
איך הוא שלח אל העולם, כזה צינור מתנה בשבילנו...
את תורת החסידות, שהיא פנימיות התורה,
 
להתחבר אל התורה ואל ה',
מבפנים.... מעומקא דליבא...
 
וה' יתברך כונן בעולם ,
מקום שמזין במים החיים האלו,
את הנשמות הבאות בשעריו...
 
בושם גן עדן שמתחדש בכל יום,
עם "בלבבי משכן אבנה להדר כבודו"
 
( יש עוד מקומות של לימוד חסידות,
אבל כאולפנה.. היא היחידה שזה עניינה התמידי..)
 
כמובן, בכל מקום בו יהודי נמצא, הוא יכול לעבוד את ה',
 
אבל כמו שמובא במשנה:
 
"הווי גולה למקום תורה" 
 ו- "אין אדם לומד תורה, אלא במקום שליבו חפץ".
 
אפשר להבין מכאן,
שהאדם בוחר-
איזה סוג של אור תורה הוא רוצה ללמוד בעיקר,
זה אשר יבנה ויעצב וירים את חייו.
 
וכמו שכתוב שם...שווה לגלות רחוק בשביל התורה הזו...
וגלות- אותיות גאולה.
רק ה-א' חסרה ב "גלות".
מכאן לומדים:
כשמכניסים ל"גלות" את ה-א'-
 שהיא האלוקות, היא אלופו של עולם,
אזי רואים אותה כגאולה...
 
וזו הגאולה הכי עליונה ונשגבה,
לצמוח בקרקע פוריה כזו,
השותה מים מתוקים
של נחל נובע מקור חכמה
 
כלי לאורות גבוהים של אין סוף....
 
רק צריך לרצות...
לבוא עם חשק בכל רגע מחדש-
להרוות את הצימאון...
 
גם כשהעולם מפזר אותנו,
להתאמץ ולהכנס בקודש עוד ועוד.
 
למלא את הנפש בציורים
של רוממות קודשא בריך הוא ושכינתיה.
 
"דע את אלוקי אביך ועובדהו".
 
באותה עת, הכל מתבטל אל ה'.
נמסים פה בעולם. ("רצוא")
 
ואז ישנה עבודה. ("שוב")
 
והרושם של האור, שנשפך עלינו מהתורה,
 
מחזק ומקרב אותנו אל ה', אל התכלית.
 
(זו גם תורה מליקוטי מוהר"ן.)
 
וכמו שנורית מסבירה לטרמ"חיות...
בגלל שלומדים כאן, להתבונן בעיניים של פנימיות על העולם..
מתקשרים עם כל מיני סוגים של חברות.. מתוך אהבה עצומה...
גם כשמבחוץ אנחנו שונים..
 
וככה מתפתחות חברויות מאוד עמוקות,
והדיבורים שמתגלגלים בהן, על התכלית וגילוי ה' שבעולם,
זורמים טוב עם הכיופים הקלילים שגם הולכים פה הרבה..
 
חוץ מזה שהאולפנה מציפה אותנו בחוויות לגמרי...
כי החיים וה' יתברך, אחד הם..
"עץ חיים היא למחזיקים בה.."
"וחי בהם"..(בתורה ובמצוות).
 
שנזכה באמת לחיות את ה' בכל רגע...
 
"לית אתר פנוי מניה" ( =אין מקום פנוי ממנו)
 
ה' יברך אותך!
את כולנו...
אזמרה-אני לא מבינה למה את כ"כ מתפעלת מהאולפנא.קראתיך
אני מתה לעזוב!
גוועלד!!!אזמרה...
אני לא מבינה איך אפשר למות לעזוב...
 
הו... צודקת.. (וצדיקה..).. =לעזוב זה באמת בבחינת למות...
 
איי יאייי יאייי....
 
מקווה שתרגישי במהרה
 
את כל הסיבות שבעולם
 
למה כדאי להשאר במקדש מעט (-הרבה) הזה,
 
המלהיב הבוער הרוקד והחם.
לאזמרה...אנונימי (פותח)
אזמרה תגידי את אוהבת לזמר שככה את קוראת לעצמך?
 
ניראה לי זה אזמרה של רבנו...קראתיך
התורה שלו..
כל הכבוד "קראתיך"!!אזמרה...
"חסויה?!" חמדתי!אזמרה...
כשחושבים על זה.. גם את צודקת!
 
כן, אוהבת מאווווווד לזמר...
 
בכלל, כתוב איפושהו בגמרא,
 
שלימוד תורה
 
צריך להיות מתוך זימרה..
 
וכתוב שהקב"ה
 
"הסתכל בתורה וברא עלמא",
 
היא המפה של העולם,
 
היא שרויה בכל איבר שלו,
 
ואם אנו חיים אותו,
 
ולומדים אותו,
 
נמצא שאנחנו לומדים כל היום "תורה"..
 
ואם "עלינו לעשות זאת מתוך שירה",
 
אז כל היום נהיה שרוייים בנגינה עילאה...
 
וכשחושבים על זה לעומק,
 
"אזמרה" זה גם מלשון חסידות "בן זימרה",
 
שהביאה אותנו בעצם עד הלום.
 
אשריהם מה טוב חלקם ומה נעים גורלם!!
 
(ומה יפה ירושתם.. כלומר אולפנתם..
 
בזכות ג'ולייט, אשרינו שיש אותה בעולם!!)
 
אאאהההההההההההההההההההההההה
 
איזה טוב ה'.
...טלט!ש=]אחרונה
אחחחמקפיצים נטושים

פעם היו בנות אולפנה בפורומים (ככל הנראה - אם לא למה הם קיימים)? היום הכל נטוש. נטוש. נ-ט-ו-ש......

..אנונימי (פותח)

זה מבאס אותי

אוףףף.

יתכן שהפורום הזה נטוש?!?אנונימי (פותח)
חייבת עזרהנפשי ערגה
איך קוראים למורות של שכבת יא?? דחוףףףףףףף
השנה?אנונימי (2)אחרונה


איזה טוב השם!איזה טוב השם!
כבר קבענו פגישה רביעית ב"ה!
לא מובן מאליו בכלל..
תודה להקב"ה שמוביל אותנו צעד אחר צעד..
שמוביל אותי לאיש שלי- לזיווגי ההגון..
אני מצליחה להיות אני
ברוך ה'. זה כל כך לא מובן מאליו.
מרגישה בנוח להביא את עצמי. לא מנסה להסתיר חלק ממני.
וזה כיף, זה משמח, זה בריא.
לומדת לקבל את עצמי באהבה
שלא כל טעות או חוסר תגובה מצידו, זה אומר שהכל נגמר והלך הכל
אפשר לשחרר. הכל בסדר ב"ה, הכל בשליטה של הקב"ה
בתמימות הוא לא ענה. לא בכוונה או במחשבה שלילית עלי..
ה' תכוון אותי בבקשהה!!!
להמשיך??
הוא נראה בחור טוב וטוב לי איתו
ב"ה
אבל הקטע של המשפחה..
מה עושים?!

ממה שאני חשבתי, זה שלבעלי יהיה משפחה חמה ואוהבת וזה ישלים את הפערים של מה שהיה לי במשפחה.. את החסכים.
כי גם לי המשפחה זה לא המקום הכי וואו והכי אוהב ותומך. אז כאילו גם להיכנס למקום כזה?
השאלה אם זה המקום.
אם היא אישה נעימה ואוהבת ורכה
או ביקורתית ולחוצה.

וגם עד כמה זה השפיע עליו- מה ההשפעה וההשלכות של מה שהוא עבר - הגירושים של ההורים, לחיות בלי אבא. איך החסך הזה השפיע עליו בחיים ? ביטחון, יציבות וכו'..

וגם בא לי להרגיש שהוא חושב עלי מעבר. שולח הודעות סתם ככה ולא רק כי צריך לקבוע..
אני אגיד לו את זה נראה איך הוא יגיב. זה חשוב לראות מה הוא עושה עם המידע..
כמה הצרכים שלי חשובים לו.
תודה לה'איזה טוב השם!
הוא כזה חמוד ומקסים. וגם שלח הודעה עם סמיילי אז בכלל.
חמוד..
אחרי שדיברתי איתה פתאום זה קרה להפתעתי.
מרגישה טוב איתו
עם עצמי ועם משפחתי קצת פחות
קשה לי עם **** שהוא ככה. כאילו מה?! זה מעצבן. תהיה נורמלי יואוו. איך אפשר להכיל את זה..
גם איך מספרים על זה
וקשה לי עם המריבות שלהם. קשה לי עם חוסר ההבנה שלהם. עם האווירה הזאת.
מרגישה שאני לא מחבבת את המשפחה שלי ומרגישה לא בנוח להכניס לשם מישו
וגם את איך שאני מגיבה לדברים
שכאילו אני נהיית עצובה מכל מיני דברים שקורים בבית ופתאום מרגישה חוסר ערך כשההורים רבים או שהוא עושה מעשים כאלה או שהיא מתנהגת בצורה כזאת והאח השני שמתעצבן
כאילו בחייאת, מה הלוז.
וכאילו זה שאני לא שלמה עם זה ומתביישת בזה זה עוד יותר מבאס , כי אני רוצה להיות בטוב עם החיים שלי ולשדר את זה לבחורצ'יק.
אני מרגישה שזה תלוי בהסתכלות שלי.. בפרשנות.
כל דבר שהוא עושה שהוא מוזר אני ישר נחלשת וזה מוריד את כל המצברוח
או כל דבר שהיא עושה
או כל מריבה של ההורים
וכדי לשמוח ולהירגע אני רוצה לפרש את זה כמשהו מדוייק. שזה לא סתם קרה וקורה אלא זה מדוייק מהקב"ה וזה מה ש*צריך* להיות.
כן כן זה מה שצריך להיות בדיוק.
וזה לא טעות. זה מדוייק.
כל דבר שקורה כאן הוא מדוייק לי. לחיים שלי, למסלול שאני צריכה לעבור, כדי להגיע לזיווג שלי.
והאיש שלי ירצה אותי בדיוק ככה.
זה מה שהפך אותי לכזאת מדהימה ומיוחדת ובעלת רגישות ומידות טובות. אין לי מה להתבייש. אם מתביישים זה אומר שאולי יש כאן טעות. אבל אין מה להתבייש כי אין כאן שום טעות. זה רצון ה'.

וכאילו המשפחה שלו נשמעת לא המשפחה הכי בריאה שיש, אבל זה לא שהמשפחה שלי מושלמת אז מרגיש לי יותר בנוח לשתף אותו בזה מאשר מישהו שהמשפחה שלו בריאה.
אבל להיכנס למקום כזה?
זה יעשה לי טוב?
זה נכון לי?
מספיק המשפחה שלי עם הקטעים שלה, להיכנס לעוד משפחה עם בעיות?
אני לא יודעת.
אני מאמינה בהקב"ה שכל מה שיהיה זה מדויק ולטובה. אם זה צריך להמשיך זה ימשיך ואם זה צריך להסתיים זה יסתיים בקרוב.
והכל בחסד וברחמים ללא שום ייסורים ועיכובים וחולאים רעים אלא רק בשמחה ובטוב לבב.

שיהא הכל נחת רוח אליך
ריבונו של עולם, את הטוב תקרב, את הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה
עשה רצוני כרצונך

אז ככהאיזה טוב השם!
עין טובה.
קודם כל על עצמי!
כן על עצמי.
על מה שיש לי, על מי שאני, על המשפחה שלי. להבין שזה מדוייק ולחפש את הטוב.
מהסתכלות ופרשנות שלילית להסתכלות ופרשנות חיובית.
זה הסוד.
כי זה המציאות, זאת אני וזה המשפחה שנולדתי אליה.
אין טעות.
זה מה שצריך להיות. עם ההורים האלה, עם האחים האלה.
בואו נבין למה זה טוב. כי זה טוב! זה לטובה אמיתית!
הכל מושגח.

איזה כיף יוהוו.

במיוחד שכל הדברים האחרים נובעים מהזיווג. גדלתי דווקא למשפחה הזאת בשביל הזיווג שלי. ולמדתי דווקא שם בשביל זה. וכו' וכו'

אז אני רוצה לשמוח במשפחתי ובי
בואו נתחיל.
למה זה טוב?

איזה אלופה אני.איזה טוב השם!
אני אדם טוב עם לב טוב ומידות טובות. חייכנית ושמחה. יש לי עין טובה. רואה ומחפשת את הטוב. בחיים שלי, בעצמי, באחרים, בסיטואציות. מוצאת טוב.את ההשגחה. ממש משתדלת לחיות באמונה שהכל מדויק מאבא שבשמים לטובתי !! אין טעויות! מתחזקת באמונה. שהנה זה שהוא עוד לא ענה להודעה זה לא שקרה משהו. זה פשוט כי ככה הקב"ה ורצה. כנראה נכבה לו הטלפון, כנראה הוא לומד, כנראה הוא עוזר שם, כנראה שכח. יש סיבה וזה רצון ה'. וזה מדויק שזה ככה(:
ואני שמחה בזה.
ברגע שזה צריך להיות זה יהיה.
איזה מתוקה אני שככה אכפת לי מבן אדם אחר
מאיפה להתחיל?
אדם שמח וטוב לב, שתמיד המניעים שלו חיוביים וטובים, תמיד רוצה לעזור ושיהיה טוב. להרגיע את הרוחות, לקחת אחריות. להתקדם, להשפיע טוב, להאמין בטוב, לעשות, לפעול, לדייק.
יש לי אנרגיות חיוביות. אני מקשיבה קשב רב. יש לי ראש גדול. צנועה, ענווה. לומדת להבא. דנה את עצמי לכף זכות. רואה בעצמי את הטוב. יש לי כוחות אינסופיים. שיכולים להחיות!! יש לי רצון חזק. טוב. הערכה, אהבה אינסופית. הוצאה של כוחות מן הכוח אל הפועל. חיים של טוב . דאגה לזולת, ולצרכיו. דאגה לעצמי ולצרכיי. מודעות עצמית גבוהה. חיבור לעצמי. חיבור לבורא. פשטות, איזון. השתלמות. השלמה. למידה. חיזוק. אני לא מתייאשת אף פעם. מתחזקת באמונה וביטחון. מתייעצת. מתפללת. זהב.
רוצה להסתכל על עצמיאיזה טוב השם!
מנקודת מבט חיובית. ולהאמין שככה מסתכלים עלי. כן גם אם לא ענו לי להודעה.
זה קצת מתסכל שהוא לא ענה. תענה כבר יואו.
למה אני חסרת סבלנות?
כי זה מרגיש לי שהוא שם אותי בצד, שאין לו כוח אלי, שהוא חזר בו, שהוא שכח אותי, שאני סוג ב'.
וכאילו מה כבר הבעיה לענות ?
מה הסיבה.
אני מבינה את הקושי זה באמת מתסכל שלא עונים לך במיוחד שכאילו מה הבעיה.. הרי עניתי לו כמה דקות אחרי. אולי הוא נזכר בדברים שליליים עלי..

אבל מה הסיכוי נשמה. שככה תוך שניה הוא יחזור בו ולא יהיה לו כוח? הוא רוצה את הקשר חיים. הוא רוצה להמשיך כרגע. אז תנסי לפרש את זה בצורה חיובית כי זה האמת. גם פעם שעברה חשבת כלמיני מחשבות , ובסוף הוא ענה שהוא שכח. תדוני לכף זכות ותפרשי את זה לא לרעתך אלא לטובתך.. גם מתוך אמונה שזה רצון ה' וגם מתוך כך שזה מתמימות ולא מכוונה רעה.
יהיה לך יותר קל.

גם בנושא של המשפחה
יש כ"כ הרבה דברים טובים במשפחה שכל כך לא מובנים מאליהם. והכי קל ופשוט זה לשכוח מהם ולהסתכל על הרע. אבל זה סתם מבאס וזה פשוט שקר לעשות ככה.
תתמקדי בחיובי!!!
זה הרוב!
כן. וזה מדויק.
מה חיובי?
המחויבות להלכה, זה שגדלתי במקום די תורני, גיסות מדהימות, שפע של לקבל מה שאני רוצה, דאגה לצרכים הפיזיים, מטבח לרשותי, חונכתי במקום טוב, שכנים מדהימים, אמונה בה', מסירות נפש על מה שנראה כטובת הילדים, חינוך לעשיה בלי להתייאש, שנותנים לי לצאת עם בחורים משם, ו*****. יש צחוקים, יש אוכל, יש הקפדה על הלכה. יש **** חמודה שנהנות ביחד ב"ה. שמקבלים ממני ואני מכניסה כלמיני דברים לבית. חדר לבד. משופץ. נותנים לי עצמאות.


סהכאיזה טוב השם!אחרונה
יש להם לב טוב. הם רוצים את טובתנו גם אם יוצא להם לא הכי טוב.
גם אם הדרך שגויה. אבל זה מכוון.
נבניתי מזה ואני נבנית.
ב"ה.
רגישות, עומק, עין טובה, הערכה של כל דבר, תשומת לב לפרטים הקטנים, רצון להתקדם, צורך באהבה ובחיבור , חיבור לה', בריאות ודיוק בחיים.
ברור לי שזה מאיך שגדלתי.
מודה על זה. גם על הקשיים.
אממ. אני עוקבת על הפורום הזה. זה בסדר מצידך?עשב לימון


אממ. אני עוקבת על הפורום הזה. זה בסדר מצידך?עשב לימוןאחרונה


אני שמחה וגם חוששתאיזה טוב השם!
שמחה שהיה טוב, שהוא רוצה, שאני רוצה.
מודה לך ה' שהייתי אני ומחוברת לעצמי. משוחררת ואמיתית.
וקצת מפחדת שיואו.
מה יהיה
הוא שלי או לא?
מה יהיה .. אני אהיה בטוב עם עצמי או לא
משו בתוכי רוצה שהוא ירצה
אבל יותר רוצה שהקב"ה יעשה כרצונו
איזה כיףאיזה טוב השם!
הוא שלח הודעה..שיואו=)
מרגש ממש!
גם נשמע מתחשב כזה שאכפת לו.
אני רוצה להיפגש. אני רוצה לדבר איתו.
יש לי רצון לזה
משהו חדש מתחיל
איזה יופי. ב"ה ממש(:תודה לה'. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!

רוצה לבוא נקיה
לבוא בטוחה
בטוחה בטוב שלי. בטוחה ברצון שלי. בטוחה שאני באה עם עצמי ושאין לי שום צורך לרצות אותו.
להביא את עצמי בפשיטות, בלי חכמות. כמו שאני. מה שאני מרגישה, מה שאני חווה, עם איך שאני בפגישה. זה הכי טוב, זה מה שצריך להיות. זה המצב וזה הסיטואציה וזה טוב.

בנקיות
בעין טובה
בעיקר על עצמי
גם עליו.

עין טובה על עצמי, רואה אותי.
כן אני רואה וזוכרת שהיום התייחסתי ל**** בצורה מדהימה. ששיניתי צורת הסתכלות עליו. ממש השתדלתי והתאמצתי לראות את הטוב שבו, למצוא את הנקודות הטובות ולהעצים אותם, להתמקד בהם ולהסתכל עליהם בזכוכית מגדלת.
לראות את החסרונות זה לא חידוש, לכולם יש וזה ידוע שזה קיים. זה הרגיל. החידוש הוא להתמקד בדברים הטובים, מה כן עשיתי, להעריך את עצמי על מה שעשיתי ולהתמקד בזה. ממש להעצים את זה להעריך את זה, להתפעל מעצמי. וואו איזה אלופה שככה עשיתי את זה. ואת זה. ואת זה.

איזה אלופה אני שממש חשבתי מה אני יכולה לשנות ביחס שלי ל**** כדי שהוא יתקדם , כדי להגיע אליו ולגרום לו לרצות להשתתף
איזה אלופה אני שחזרתי הביתה אחרי מלא זמן והכנתי מרק למרות שהייתי שפוכה מעייפות
איזה אלופה אני שהלכתי ל*** ושיתפתי אותה. למרות שהייתי רעבה ביותר.
איזה אלופה אני שאמרתי לשי את התשובה למרות שלא הייתי צריכה.
איזה אלופה אני שעזרתי לנאו נאו עם להעתיק מהלוח והקראתי לו למרות שלא הייתי צריכה! גם על זה ששמתי לב בכלל, שהייתי אכפתית ועשיתי מהלך שלא מצופה ממני לעשות, מעצמי ומרצוני האישי! וגם על המהלך עצמו, על חשבון ההפסקה שלי עוזרת לילד בלי שחייבת. כי אכפת לי. כי אני רוצה לשמח אותו. זה עושה לי טוב על הלב.
איזה מדהימה.
כמה אכפתיות. כמה רצון לעזור. כמה ראייה של האחר וראיית צרכיו והשתדלות למען זה. לעזור במה שיכולה בשמחה.
מוצאת ומפלסת את דרכי אל הילדים שצריכים עזרה. בשמחה וברצון!
וואוו אני ממש גאה בעצמי, אני מדהימה ואלופה ותותחית !!!!!!
איזה מידות טובות, איזה הסתכלות רחבה, ראש גדול, כלליות!
ממש בעלת חסד עצום ורב!
וגם זה מחיה אותי, נותן לי משמעות, משמח אותי , אני רוצה בזה וזה מדהים ועצום.

איזה אלופה אני שאמרתי ל**** שהוא אלוף! ככה באמצע החיים בלי קשר לכלום. לשמח אותו, לעזור לו לראות את הטוב שבו. ואז גם לע**** ששאל בצחוק אם דיברתי אליו. וכן אכפת לי גם ממנו. הוא לא בשבילי סתם עוד ילד מהכיתה. הוא אוצר. הוא חשוב בעיני.
איזה אלופה אני שאמרתי ל**** דברים טובים ודיברתי אל ליבו שהוא ילד חכם וזה קטן עליו ותוך שניה הוא מסיים. בוא אני רוצה לכתוב לאמא דברים טובים, תראה איך אתה מתנהג יפה.
ככה מהלב שלי ללב שלו. בלי לאיים, בלי להבטיח הבטחות ונסיונות שכנוע.
בפשטות מה אני חושבת עליו ומה אני רוצה להגיד לו, מה שיעזור לעשות מרצון. מה שיחזק אותו.
וכן זה לא תמיד טבעי זה משהו שרוכשים, זה משהו שמנסים ומשתדלים מאוד לשים עליו את הפוקוס וזה לאט לאט נטמע ונהיה הרגל בע"ה.
איזה אלופה אני. ככה בלי שום סיבה מסוימת. כי אני אלופה.
אני אוהבת את עצמיאיזה טוב השם!אחרונה
אוהבת את הלב שלי
את הנשמה שלי
את התכונות שלי
את האמונה שלי
את הדבקות שלי
את החכמה שלי
את החיבוק שלי
אותי.
כ"כ מיוחדת ומדהימה ומהממת ורצויה וטובה!
כ"כ יקרה וחשובה ומתוקה ונעימה!
אוהבת אותי
אוהבת כלכך
אור גדול שאני
אור מאיר
אור חשוב ומשמעותי
שהקב"ה שם בעולם
אור שמאיר את האפלה
אור שצריכים פה בעולם
הנקיות והטוהר. הזכות.
איזה זכות להיות אני
להיות בחברתי
להקשיב לי
לשמוע אותי
הקב"ה רוצה אותי כאן, נוכחת, מדברת, משתפת, נמצאת.
עם כל הרגשות והמחשבות שיש בתוכי שהם מדויקים לי

אולי יעניין אותך