זה נורא,
להסתובב עם בטן ולדעת שיש שם תינוק מת.
זה נורא,
להרגיש את המבטים של האנשים על הבטן שלי ולחשוב שיש מי שמקנאה בי בלי לדעת שאני סוחבת גופה.
זה נורא,
להיכנס לשירותים ולגלות חלקיקים בשירותים ולא לדעת לאן הם שייכים.
זה נורא,
לזרוק תינוק מת לאסלה.
זה נורא,
המחשבה שאתקלח ואולי הוא ייצא לי בדיוק שם
(אז אני פשוט לא מתקלחת מהפחד).
זה נורא,
שכל הבית שלי מראות אז כל היום רואה את הבטן שלי ונזכרת בתינוק המת שבתוכי.
זה נורא,
שהלב שלו הפסיק לפעום אחרי פחות משבוע.
זה נורא,
להמשיך את החיים כאילו כלום.
היה לי תינוק נושם.
והוא מת.
(ואל תגידו לי שזה לא היה תינוק. בשבילי זה היה תינוק עם לב שפועם וגוף שמתחיל לגדול. בשבילי זה הילד שלי גם אם הוא היה רק בן 7 שבועות ו5 ימים).
להסתובב עם בטן ולדעת שיש שם תינוק מת.
זה נורא,
להרגיש את המבטים של האנשים על הבטן שלי ולחשוב שיש מי שמקנאה בי בלי לדעת שאני סוחבת גופה.
זה נורא,
להיכנס לשירותים ולגלות חלקיקים בשירותים ולא לדעת לאן הם שייכים.
זה נורא,
לזרוק תינוק מת לאסלה.
זה נורא,
המחשבה שאתקלח ואולי הוא ייצא לי בדיוק שם
(אז אני פשוט לא מתקלחת מהפחד).
זה נורא,
שכל הבית שלי מראות אז כל היום רואה את הבטן שלי ונזכרת בתינוק המת שבתוכי.
זה נורא,
שהלב שלו הפסיק לפעום אחרי פחות משבוע.
זה נורא,
להמשיך את החיים כאילו כלום.
היה לי תינוק נושם.
והוא מת.
(ואל תגידו לי שזה לא היה תינוק. בשבילי זה היה תינוק עם לב שפועם וגוף שמתחיל לגדול. בשבילי זה הילד שלי גם אם הוא היה רק בן 7 שבועות ו5 ימים).
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 