כל דבר שהוא תוספת לעיקר הדין מלכתחילה, ולא מגדירים את זה כתוספת אלא כהלכה באותה רמת דרגה של עיקר הדין בלי להדגיש את ההבדל, זה "בל תוסיף".
לגבי עבדו את ה' בשמחה,
אני אומר שוב, יש את עיקר הדין, שאת זה כולם חייבים, וגם שם, אם זה מעיק, צריך ללמוד. אבל מה ששייך למעבר לזה, אין שום חיוב להחמיר ולהקפיד, כל שכן לא בנושאים האלה שהם קשים מלכתחילה.
עכשיו לשאלה הראשונה שלך,
עיקר הדין הוא בסיס ההלכה מלכתחילה.
אני לא מדברת על הקלות למי שקשה לה, שגם לזה בהחלט יש מקום וכדאי שמי שקשה לה שתברר מה עיקר הדין גם במצב של דיעבד כדי שהיא לא תעבור על איסורים.
מה שהוא מעבר לעיקר הדין מלכתחילה (וצריך ללמוד), אלו חומרות.
מה עיקר הדין ומה מלכתחילה? תלוי ב"רב" שלך.
ב"רב" אין הכוונה לאדם שיש לו סמכות לפסוק הלכה למרות שגם זה נחשב, אלא לדרך כללית. (ויש דברים שכמעט אם לא לכל הדעות זו חומרה ולא עיקר הדין. למשל מה שהובא פה באחת התגובות לגבי כיסוי ראש. חבל על הסבל שלה...)
למשל, מי שמתאים לה מראש להחמיר והיא עושה את זה בשמחה, שתלך לפי הרב אליהו או הרבנים האשכנזים.
מי שקשה לה (או אפילו קשה להם), שילכו ע"פ רבנים בעלי דעת רחבה שמקלים כדוגמת הרב עובדיה.
הקלה זו לא קללה.
במיוחד לא בתחום הזה.
וכן, בהחלט, הכי חשוב בנושא הזה להיות שמחים בו, זו מצווה שמלווה אותנו כמעט לכל החיים ואנחנו מצווים לחיות בה ולא לסבול בה (בתורה).
ולכן, גם אם מישהי עד עכשיו הלכה לפי רב מחמיר מסויים, שתדע שיש לה אפשרות לבחור ברב מקל יותר.
את לא מתחברת? את לא חייבת.
אבל חשוב לא להיות חלק מאותם אנשים שמטעים את הציבור ומוסיפים להם גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהם עד שבגלל זה ודווקא בגלל זה הם עוברים על עיקר הדין (של הדיעבד אפילו!).
כל אחת תשאל את הרב שלה.
אבל חשוב להדגיש. בהלכות טהרה בהחלט רוח ההלכה להקל (ולא רק במה שכתבת).
דווקא כי זו מצווה חשובה מאוד, אסור להחמיר כשזה לא תואם לכלים שלנו, אחרת בטעות נעבור על הבסיס.