אם הבנתי נכון, אתה אומר שבשיחות עם חברים עלו לך תהיות למה ההורים שלך אוסרים עליך "אהבה בגיל הזה", אבל אז אתה כותב שאתה לא מתכוון לזה, אלא לאהבה עם משמעות.

ואז יש לך בעיה עם שידוכים באיזשהו קשר לתמימות ושוב להורים.

ואז אתה מבקש אישור לדעה שלך.

אז דבר ראשון, נראה שוב הבעיות שלך עם זה תלויות בהורים שלך, אני לא מכירה אותם, ואף אחד פה לא מכיר, את הבעיות שלך איתם רק אתה יכול להבין ולפתור, אז אין מה לעשות עם זה.

דבר שני, לאיזו אהבה אתה מכוון? חבר או חברה בגיל 16 עם התכתבויות אבל "אהבה עם משמעות"?

רוב המחולט של הקשרים האלה לא מתקדמים לחתונה, זה בזבוז של אנרגיה נפשית כי רוב הסיכויים שתיפרדו. 

גם אם לא, אתה לא מתכוון להתחתן בגיל 16, שנתיים לפחות להישאר ביחד מעלות את הסיכויים שתפלו בשמירת נגיעה.

זה סתם ילדים שמעמידים פני גדולים, אין לרוב המוחלט של בני 16 את הבגרות הנפשית לשחק אותה בעל תומך שידע להקשיב ל"חברה" שלו, ולהיות איתה בקשר משמעותי, ואותו דבר לבנות.

"אהבה בגיל הזה" היא פשוט מיותרת.

דבר שלישי, גם במקרה של חברה שהכרת בבני עקיבא, מכירים, מנסים, ואם הולך, מתחתנים. ככה הכרויות עובדות, איזו שיטה אחרת מצאת? לפגוש אותה בפעם הראשונה בחופה?

מפריע לך שזה בתיווך של ההורים? אתה ממש לא חייב לקשר לזה את ההורים שלך, שכמו שזה נראה כדי לך להניח את הבעיות שלך איתם ולא לערבב את הנושא הזה.

ובאמת מה הקשר לתמימות? שבשידוכים אתה לא צריך "להתחיל בטרמפיאדה" ויש לך תיווך ומידע מקדים וכמה שיותר מלא על הבן אדם וככה אתה רק נפגש עם מי שרלוונטי?

מה רע בזה?

מאשר כמה חודשים מרוכזים של פגישות ושיחות מעמיקות בגיל 18+? למה זה אומר שהוא לא מכיר אותה?

רק כי סרטים זה כיף יותר?

זה שמשהו יותר כיף לא הופך את זה ליותר נכון.

לפני החתונה אמורים למצוא את הבסיס ועיקר הקשר הוא אחרי החתונה, אין סיבה למשוך את תקופת "לפני החתונה" כ"כ הרבה זמן.

בהנחה שבכלל מתחתנים בסוף, שזה ברוב המקרים לא המצב.

שוב, כמה אנשים אתה מכיר שהתחתנו עם עם החברה שלהם מהתיכון?

וכמה מתוכם באמת דתיים ששמרו נגיעה?

בקשר למה שאמרת שאי אפשר להכיר את האישה תוך חודש חודשיים , רוצה לומר לך שהרב עובדיה יוסף זצ"ל תשמע טוב הרב עובדיה יצא עם אשתו כשלוש דקות בלבד....... ותראה איזה שיידוך יצא לאור שידוך של טהרה שידוך ששורה של ת"ח עצומים ובקיאים שאין להם אח ורעה בקומה כזו גבוהה יצאו ממנו .......................  נקודה למחשבה

הבעיה היא שעילו אם לא תשתדך עם שדכן... איך תמצא מישי... (כי בהנחה שכולם תמימים (וכולם לא) אז הגיוני שלא יהיה מי שיכיר לך בן/בת זוג...  ואם כן אז זה אומר דרשני) אבל כיוון שבגיל שלנו ובדור שלנו אין כזה דבר אנשים תמימים... אם תמצא מישי שמתאימה לך לא משנה באיזו דרך מצאת אותה.... אז לא נראלי שיש בעיה שתתחתנו... אתם יכולים לחיות באושר ועושר גם בלי שדכן באמצע...

אין כמעט שידוכין באופן החרדי בקרב המגזר הדתי לאומי, כולל אפילו בקרב התורניים.
אצל קהילות חרדיות, בייחוד החסידויות, יש ממש מקרים של מעין כפייה, בניגוד חד למצב בציבור הדתי שאיננו חרדי.
אבל זו לא השאלה העיקרית מבין שאלותיך, ולא בנוגע אליה אמורה להיות דאגתך.
לגבי השאלה האחרת, היינו קשרי זוגיות בגיל ההתבגרות, יש מספיק מענה בתשובות אחרות שקיבלת כאן, ברור שבציבור המתנער מתורה מה שמתחולל הוא חרפה מבחינה ערכית יהודית ורוחנית, ואין כל שייכות בין זה לבין מי שמתחנך בתורה ובמצוות.
תפארתנו בתורה ובמצוות היא על הקפדה בדרך, על אושר באמונתנו ועל הקדשת הכוח והזמן והמאמץ בייחוד בגיל הצעיר להתחזקות הנפש והולכתה בדרך תום ויושר, וכל הנושא שציינת מסיח ממנו באופן מוחלט וטוטאלי, ומגיס את ליבו של האדם ומגנה עליו את חיי התורה והיהדות.

אני לא חושבת שיש בעיה לדבר עם בת/בן... בתור בנאדם.. ברור שנגיעה וכל זה זה אסור.. אבל לדבר בפון או משו כזה... אם תוכל להסביר לי מה הבעיה...

כשהבנים מידרדרים בנושא הזה, הציבור הדתי בכללו מאבד שליטה על החינוך והערכים.
ברוב המקרים למרבה הצער בנות נגררות אחרי מה שבנים עושים, וכששולטים בחינוך אצל בנים ניתן בדרך כלל לשלוט גם במצב החינוכי באותם שנתונים אצל בנות.
גם הקדשת זמן לשיחות ולרוב דיבור ומלל שבאמת אינו אמיתי ואינו קשור לכלום - פרט כמובן למתח הרגשי והרצונות שכמובן הם טבעיים בגיל כזה - כל אלו פוגעים בחינוך ומקלקלים ללא תקנה את הכיוון הקהילתי והמחוייבות העמוקה בציבור כולו לתורה, למצוות ולבניית החברה במבנה הדתי היהודי.

אולי לבנים יש את התאווה אבל גם לבנות יש משיכה לבנים!! וכן יצא לי לבהות בכמה חתיכים... זה נושא שצריכים להישמר בו משני הצדדים.. אחרת צד אחד יגרום לשני ליפול...

והתגובה של אבאאבא היתה קולעת ולענין!!

זה ממש לא קשור לבנים או בנות, לבנים אין יותר השפעה על כמה שהדרדרו.

גם לנו עושים מלא שיחות על זה ואני מכירה מלא בנות שדירדרו אחרים וזה עצוב אבל משותף ללכולם

בן אתה 16? בטוח שלא בן 8?

יש לך כמה בעיות ההורים שלך, ועכשיו כל פוסקי ההלכה, וגם עם הקב"ה?

"כול השיטת חינוך הזאת מתפוררת כיו ביסקוויט בתה כאילו מה שדפוק כולם צריכים להודות בזה"

חוץ משגיאות הכתיב, ההקלדה, והניסוח, התוכן מוריד את כל הלגיטימיות שאולי הייתה לך.

מה הקשר לחינוך לשמירת מצוות? ולמה אתה חושב שהוא לא עובד כי יש סייגים שלא נוחים לך?

אתה דתי בגלל שנוח? 

ההורים שלך חייבים לספק לך נוחות אם הם רוצים שתהיה דתי כאילו זה איזו מנוי שהם משלמים לך?

זאת כ"כ "עובדה" שאתה אפילו לא טורח להסביר למה ורק "כולם צריכים להודות בזה"

ויש לך חוסר הבנה מוחלט מה זה סייגים והמצאת סייגים שלא קיימים, ועוד הוספת "חיחי" מראה עד כמה אתה רציני ופשוט לא שווה יחס.

@נשמה כללית מעניין אותי מה יש לך להוסיף, על הנושא, לא על השואל עצמו, עליו לא נראה לי יש מה להוסיף.

אתה עובר פתאום לנושא אחר לגמרי. 

תחליט מה הנושא- קשר לפני חתונה, או תלונות לא אפויות על חינוך לשמירת מצוות?

גם בנושא הראשון היו בעיקר תלונות לא אפויות, אבל כאן זה ברמה מטופשת.

אם אתה בכלל לא סגור על להיות דתי כאילו כל ההורים והרבנים והתורה והקב"ה חייבים לתת לך רמה מסוימת של נוחות כדי שתעשה להם טובה- מה אתה מנסה להשיג בשרשור הזה?

שוב, בן כמה אתה?

ה40% נשירה זה מספר מאוד לא אמין, ברוב המקרים זה פשוט שאלון של בוגרי חמ"ד איך הם מגדירים את עצמם, חרדי, דתי, מסורתי וחלוני.

יש הרבה מאוד תלמידים בחמ"ד שמעולם לא היו דתיים ולא עברו שום שינוי והם  תמיד היו מסורתיים או חילונים שנרשמו לבית ספר דתי והם הורסים את הנתונים.

וגם בנשירה אמיתית, רוב הנשירה היא מבתים לייטים, לא מבתים חזקים מבחינה דתית.

מי שאין לו בסיס וסיבה טובה כמוך למשל, ברור שלא יחזיק הרבה, והאיסורים המעטים שיש בבית שלו ירגישו חונקים כי הוא מעדיף ללכת עם חברה שלו לסרט "בלי כול ככה צריך וה' אמר וטררם די חיה ותן לחיות פשוט".

אי אפשר לקרוא למישהו כזה באמת דתי, אין פה שום כישלון, לא היה מאמץ מלכתחילה. 

אפשר אם אתה רוצה לקחת את המאמר של מזכ"ל בני עקיבא לשעבר ולהגיע למסקנה שהציבור הדתי בעזרת מוסדות הלימוד שלו מחזיר בתשובה יותר ממה שהוא מוציא בשאלה. לא חייבים תמיד לקחת את העמדה הקיצונית ביותר.

הבנים מותר להם לשיר לבנות אסור
לבנים מותר להתלבש איך שבא להם לבנות אסור
 

יש לך את אותה תמונה כמוה, ואת נשמעת בדיוק כמוה, כבר היו על זה המוני שרשורפלצת חסרי כיוון, אין מה לפתוח את זה שוב.

רק אוסיף לנו אסור לבצע, להם אסור ליהנות מהביצוע- זה הרבה יותר קשה.
כי את יכולה להחליט אם את שרה או לא, הם לא יכולים להחליט אם אישה תשיר לידם. 
בכולופן עדיף שתתמקדי בדברים החיוביים שבמצוות הללו,
ותשמחי שיש לך את היכולת שלא להיכשל אם לא בחרת בזה במודע.

את בוכה שאסור לבנות- אני מזכירה לך שאסור גם להם.
ומסבירה לך שלעיתים לנו יותר קל.
 

את מוזמנת לעיין קצת בקיצוש"ע.
רק אתן לך רמז מאיפה להתחיל:
את שומעת את עדן בן זקן? לגבר דתי אסור (גם לכזה שלא- זה אסור, אבל הוא לא שם פס במילא).
את הולכת לטיילת על הים? גבר שאכפת לו מההלכה לא ילך.


את מוזמנת לשלוח לי תוצאות בפרטי.


 

מאיפה להתחיל?

3 תפילות ביום- בזמן, זאת אומרת לקום עד 7:30, בשחרית, לעזוב הכל באמצע היום להתפלל מנחה, וערבית.

והכל במניין (אם לא הקורונה)

הנחת תפילין.

סוכות- אסור לאכול מחוץ לסוכה וצריך לישון בה.

ציצית- שכבה נוספת כל היום למות ממנה בחום בקיץ.

שופר.

ספירת העומר- תמיד לזכור את התוספת בתפילה בלי להתבלבל.

שירת נשים.

לימוד תורה- חובה ללמוד תורה, ואסור לבזבז את הזמן ולא ללמוד אותה.

אם יש עוד ששכחתי רק מראה כמה לא ממש חשבת על זה-

לגברים יש הרבה, הרבה, הרבה, יותר מצוות מלנשים.

ואת לא רואה גברים בוכים בתור קרבן מקצועי כאילו יוצא מזה משהו.

בבקשה תשקיעי טיפה יותר ממשפט אם רוצה באמת להבין.

התעצבנת שלנשים יש יותר חובות מגברים, הראתי לך שזה לא נכון.

מה הקשר להאשמה שלא מקיימים מצוות?

כלפי מי היא מופנת?

אותו דבר אפשר להגיד שהרבה נשים לא שומרות על צניעות- איך זה קשור לחובה של גברים?

אבל האידיאל והאוטופיה של היהודים המאמינים זה השאיפה לקיים מצוות בהידור!
הרעיון הוא שהם מחויבים   להישמר.
אם הם עומדים בזה בפועל או לא זו שאלה אחרת, שלא רלוונטית בכלל.

רק בשביל לראות על מה הם מקפידים, או יותר נכון כמו שכתב @שחר אורן- ממה הם נמנעים.
אם תלכי לישיבה דוסית מספיק, יהיו כאלו שישמרו עיניים ממך.

ואני רק רוצה לציין שהקושי הכי גדול בעולם הוא לשמור עיניים.
לדעת שיש משהו יפה, אבל לא להסתכל עליו כי ה' אמר.
@שומרי עיניים, אתם מוערכים!

כל השאר לא קשור לתיוג.

שמה שמפריע לה זה שיש לבנות יותר איסורי לא תעשה מלבנים, לא הבנתי איך מה שכתבת קשור (או שבאת להראות שגם לבנים יש כאלו).

מה שככל הנראה מפריע לה הוא ריבוי איסורי לא תעשה.

אולי יש בסביבתך 'דתיים' שלא מקפידים- אבל לא זה מה שאמור להיות.
כל אחד באיזשהו שלב בחיים בוחר, הבחירה לגיטימית בעיני ה': "נתתי לפניך את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחיים", אבל הוא מצווה עלינו לבחור בתורה, אחרי שהאדם מודע לכל הנתונים- הוא מוזמן לבחור.
והיה ובחר בתורה- הוא חי, "שנא' כי הם חיינו".
והיה ובחר שלא- אני לא יודעת מה גורלו, אבל באיזשהו שלב הוא יצטרך להתעמת מול הבחירה השגויה שלו.
את לא אמורה ללמוד על הכלל מתוך מיעוט פסול שאת מכירה.


וכן, גם את יום אחד תעמדי מול הבחירה הזו- מקווה שתבחרי נכון.

בקטע הזה שמישהו פורק וממש סותרים את ריגשותו ויש תגובות לא מתאימות אנשים לפעמיים צריך לדעת לסתום

ולשמור את דעותייך אצלך..

(מדברת גם לעצמי..)

אבל למה אני צריכה להיות מוכללת בפריקות הללו, למה צריך לכתוב עלי דברים שקריים?
למה הם טוענים שכל הנשים מופלות לרעה? אני לא מופלית לרעה,
ואם אלו הרגשות שלכם אתם מוזמנים לכתוב: 'אני מרגישה מופלית לרעה'.

זה בעיה שלך!!

באישה רווקה כי היא נידה, גם ללחוץ את היד יש מניעה הלכתית.

חכמים המשנה כתבו "ואל תרבה שיחה עם האישה" זה ממש לא חידוש של הדורות האחרונים.

ייחוד הוא ספק דאורייתא.

אני מציע שלפני שאתה מקטר על החומרות הרבות שפשו בדורינו (ויש כאלה) תבדוק מה עיקר הדין ומה גזרו חז"ל עוד בתקופת הגמרא.

לא טובלת, למעט מקרים מאד נדירים. אסור לגעת בנידה כל נגיעה (מחלוקת אם זה דאורייתא או דרבנן). מ.ש.ל

למה אסור מישו פה כבר כתב .. כי היא לא אשתך ואסור לגעת בבת סתם וכל בת שעדיין לא טבלה(כמובן רק לפני החתונה..) אסור להיות איתה כי היא טמאה ..

שההורים צכים לדבר חוצמיזה נגיד אחותי התחילה לשאול על זה ואמשלי אמרה לה שתיגדלי נסביר לך..

יש פה גם ילדים בכיתה ה' לא נראלי שהם מודעים לנושא..

ב. אם יש פה ילדים בכיתה ה' זו אכן בעיה, הפורום מיועד לנוער.

אבל אם זה ממש מפריע לך אני אעביר את הדיון לפורום ביהמ"ד.

לא הייתי קורא לזה לימוד אולי בירור הילכתי  

 ומדבר עם נערים בסוגיות הלכתיות קשות שלא למדת

לימוד זה שאתה פותח ספרים רואה מה הרב הזה כתב איך המפרש הזה הבין פותח שולחן ערוך, טור ועוד רואה ת'דברים משווה מקשה מתרץ עד שאתה מגיע להבנה וזה לא נראה לי כל כך מתבצע  שאתה במחשב 

אני מבין שגם בשיעורים אתה לא רואה לימוד?

אם מדובר שאתה נמצא באיזה שעור לא משהו רציני בכלל     לא אקרא לזה לימוד כי באמת לא הגעת להבנה האמיתית והנכונה כי יכול להיות ובטוח שיש מפרש שסובר אחרת וחוץ מזה אתה זולג אנחנו דיברנו על הלכה שבהלכה משהו שאתה לא מברר אותו על בוריו לעומק הלימוד שלך קצת טפל. אני אתן לך דוגמא השו"ע רבי יוסף קארו אתה לא יכול ללמוד בלי מפרש אחר עליו ואת זה תשאל כל מי שפתח פעם שו"ע למה כי יש השתנות הדורות דברים שהמציאות בהם השתנתה מזמן השולחן ערוך לאיסור ולהיתר כך גם בזה אתה לא יכול לומר דברים בלי שבדקת למדת בררת  סליחה על החפירה!

והתשובה שקיבלתי הייתה שניתן ללומדו בלי מפרשים.

סימן כה סעיף יב אומר השו"ע  שאם אדם מניח תפילין כמה פעמים ביום חייב לברך מחדש משנ"ב חולק :אין צריך .כף החיים מביא בשם השל"ה שבזמננו אין המנהג כן  .כפי שאתה רואה סימנים רבים ושלמים רובם של המפרשים חולקים עליו 

על זה שאמרת שלא חייב ללמוד מפרשים בשו"ע אני רק אומר שצריך לברר ולחקור וזה נקרא ללמוד

אומרת שללמוד אותו לבדו לא נקרא לימוד?

שורה תחתונה אין המנהג כמותו לפי כל המפרשים אשכנזים\ספרדים

לעשות כמותו אבל ישנם מקרים רבים שאתה לא תנהג על פי ההלכה שנפסקה

שהשו"ע אומר שמברכים שוב ושאר המפרשים חולקים עיין שם

אבל חברה שלי שהתארסה לא מזמן ממש לא נכפתה ע"י אף אחד.
היא מאושרת וחוגגת (וחיה בסרט שאני לא יודעת מתי תצא ממנו, מקווה שהנחיתה תהיה רכה...)
ומבחינתה מצאה את בחיר ליבה- כמובן שאין על ההורים שלה שעזרו לה כ"כ במציאתו...
אני יכולה להגיד על ההורים שלה שהם אנשים מאוזנים ובעלי דעה (כאלו שלא תמיד הולכים עם הזרם)- אני בהחלט סומכת עליהם שהם לא כפו עליה, אני לא יודעת איך התנהל שם השידוך, אבל הוא לא התנהל בסגנון "אם את לא, אז..."
הם באמת יודעים הרבה על הילדים שלהם, ומנסים להתאים להם את מה שהם רואים שיכול להצליח, הם מונעים הרבה עוגמות נפש בכך שהם פוסלים מראש נתונים שגם הילד בסופו של דבר יפסול, אבל אם הילד יפסול הוא יהיה לאחר מעשה עם לב שבור- את זה הם מנסים למנוע.
באמת שפקפקתי ביעילות של זה, ואני עדיין מפקפקת- אבל דבר אחד ברור לי, הורים שפויים לא כופים!

ולצערי ישנם מגזרים שהמאפיין 'שפויים' לא היה מתוייג אחרי שמם...
אני יצאתי בהנחה שלא כל החסידים סתומים.

הביטוי לא היה "כולם"
נא לדייק גם כאן

אבל בכל אופן, מקווה שיהיו כאלה שיקראו את התגובה הקודמת- ויבינו שלא כולם שם מתחתנים כי אבא אמר...

בסוף אנחנו לא כלכך תמימים אבל זה כן מגן עלינו ושם אותנו בבועה ובסוף אנחנו יותר תמימים וחמודים.

אבל אין טעם בחבר בגיל 16 כי אסור ייחוד ואסור לגעת ורק לדבר, ואם זה לא לנישואין זה חסר פואנטה

עד כמה אתה חושב שצריך להיות נפרד (אם בכלל)?

אני נולדתי בבית חב"די ואני כולה בת 14 וחצי עוד מעט 15 ואני עדיין חושבת על כל העניין שמה?? שאני יכיר את בעלי מ4 פגישות

וכל הבלה בלה אני לא רוצה אתזה לי זה לא מתאים וההורים שלי הבינו והם איתי ...

לכל האחיות שלי הם יתנהגו כמו שמתנהגים לכולם 

ואני שאני קצת פחות כאילו צדיקה מהם ואני רוצה קשר עם הבנאדם לפני החתונה בלי אף שדכן\שדכנית על הראש

כאילו אני רוצה להתחתן רגועה , בלי כל השטויות והתנאים וכל הקטע הזה של השידוכים בציבור החרדי

להשתדך עם שדכן וכל הקשקושים האלו- זו לא הברירה היחידה.
יש עוד אופציות מאד כשרות מבחינה הלכתית.
אפשר להתחתן עם אדם שהתחיל איתך ברחוב, וזה יהיה בסדר מבחינה הלכתית כל עוד שמרתם נגיעה, וייחוד וכו'.
כך שזה שאת לא רוצה שדכן לא הופך אותך לפחות צדיקה או כשרה.
זה הופך אותך לשוברת מוסכמות- שכשתגיעי לגיל הזה תחשבי אם זה שווה לך.

אגב התגעגעתי שפרינצוש

זה שזה הופך אותך לפחות בעיני הסביבה, לא הופך אותך לפחות בעיני ה'!

1. אהבה בגיל הזה לא תחזיק מעמד 99 אחוז מהפעמים, ופרגנתי. זה נטו לספק את היצר

2. אם אתה רוצה אתה מוזמן לצאת עם מישהי משידוך גם שנה ויותר, אבל אני יכולה להבטיח לך שגם אחרי שלוש שנים אתה לא תכיר אותה טוב יותר מאשר איך שהכרת אותה אחרי חצי שנה. הדרך של ההיכרויות במגזר החילוני היא הכרה דרך מגע, שזה כאילו מקפיץ לך את האהבה וההנאה, אבל זה כמו שוקולד, מקפיץ לך לזמן קצר וצונח בחזרה. היכרות בדרך בריאה חייבת להיות דרך שידוך ושמירת נגיעה.

*וממש לא חייב לשתף את ההורים בעניין

האמת, דבר ראשון, שכתבת מאוד מבולבל, כמו שכבר ציינה חושבת בקופסא (ואם לא שהיא קצת הסבירה אותך, לא הייתי מבין..) הא"ב של לנסות להשיג הסבר ולהבין זה לסדר את הדברים בראש, לא לשפוך הכל כאילו זה פריקה.

לעצם העניין, בא נתחיל לדייק, זה לא ש"אצלנו במגזר" אלא שככה ההלכה, לגיטימי לשאול על ההלכה, אבל בוא נזכור על מה אנחנו שואלים, ולא לערבב. ההלכה אוסרת, ויש לך שאלה על ההלכה, יפה.

נמשיך, אתה חושב שההורים לא רוצים שתהיה לך חברה כדי לדפוק אותך? תגיד - אמא שלך מסכימה שלאבא שלך תהיה חברה? אני מניח שלא. למה לא? כדי לדפוק אותו או שיכול להיות סיבה אחרת? מה דעתך?

ובכלל לא הבנתי את ההקשר לתמימות, למה אתה חושב  שההרחקה בין המינים קשורה לתמימות? אני פשוט לא מבין את ההקשר.

זה לא קשור לתמימות ולא לדפוק אותך, זה נובע מסיבות מאוד מובנות וחכמות, שאני חושב ש@חושבת בקופסא ואחרים הסבירו פה טוב מאוד. אתה מוזמן לקרוא גם מה שכתבתי כאן: אהלן, - נוער וגיל ההתבגרות

אם עדיין אתה לא מבין או לא משוכנע, אתה יכול לשאול, אבל בבקשה ממך - תעשה את זה מתוך חשיבה והתבוננות, תקרא, תבין מה אתה קורא, תבדוק מה נשמע טוב ומה עוד לא, ומה לא מובן, ותכתבו בצורה מסודרת מה לא מובן, וככה יהיה שייך להתקדם. סתם לשפוך פריקה של עצבים לא תקדם לשום מקום.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...