בנות בנות יקרות ומקסימותברוקולי

 

שמתי לב שהרבה פעמים לבנות קשה עם הסוג של "אי ודאות"  במסלול חיים של הבנים

והרבה פעמים הן רוצות תשובות ברורות מראש לפני שהן מחליטות לצאת לדייט 

 

כלומר קשה להן לקבל את האי ידיעה של כמה שנים הבחור רוצה / לא רוצה להישאר בישיבה אחרי הנישואין 

רוצה / לא רוצה לעשות צבא 

ונניח והוא בשיעור צעיר - אז מה הוא רוצה ללמוד וכדומה? אם בכלל ללמוד? 

האם לייעד את עצמו למסלול לימוד תורני? 

וכדומה

 

-- 

האם יש היבטים שלא חשבתי עליהם מעבר לחשש מהפרנסה ותחושת "היציבות"?

האם הייתן רוצות שיציעו לכם בכל מקרה? 

 

תעזרו לי להבין מה אתן חושבות כאילו מוציא לשון

 

 

סתם זורק לאויר, מעניין אם בכלל יש בזה סימטריהבשביל שלי
כאילו שבנות יודעות מה יהיה איתן בעוד עשרים שנה...
חח גם לא בעוד חמש שנים נראה לי.
סליחה שהתערבתי בשאלה שלא מיועדת לגברים 🤷🏻‍♂️בשביל שלי
לבנות דתיות יש 'מסלול' יותר קצרadvfb

המקסימום זה יהיה בדר"כ 3 שנים שנתיים שירות ושנת מדרשה.. זה הכי הרבה שעוד יחסית נפוץ

דווקא אין סימטריהחדשכאן
בנות בדרך כלל כבר לומדות מקצוע ויודעות בדרך כלל שרוצות לעסוק בזה
^^איכה
לא שאנחנו מתחייבות, אבל יש לנו כיוון משמעותי ורציני הרבה יותר מבנים.

כן כי בנים לומדים תורה פשוט, את יודעת....בשביל שלי
'כיוון משמעותי ורציני יותר מבנים'... חח זה נשמע בדיחה.
להיות אברך או עובד ה' זה לא פחות רציני מלימוד הוראה, בסדר?
לדעתיהפי
הבעיה מתחילה כאשר בנים רשומים כאילו הם לומדים תורה .. אך בפועל הם לא לומדים.
אז למה הם רשומים? מהפחד של העתיד/נוחות

מאמינה שאם הבחור רציני בכללי בחיים
. בייחוד בגילאים צעירים.. אז לבחורה זה לא יפריע.
את מדברת על דתיים לאומיים או על חרדים?בשביל שלי
לא מדברת על מגזר מסויםהפי
אלא על תופעה שבורחים לשם כי נוח
ולא מתוך אידאל
היא התכוונהultracrepidam

שהכיוון משמעותי יותר, לא שהכיוון הוא לעסוק במשהו משמעותי יותר.

כנ"ל לגבי רציני - אם היא החליטה לגדל חתולים בגינה, היא מתכוונת ברצינות. בניגוד למישהו שלומד בישיבה שנתיים, שהכיוון שלו הוא לא רציני, כלומר לא מחויב, אלא רק זמני.

סליחה? לא הבנתיבשביל שלי
לא רציני ללכת ללמוד תורה שנתיים?
נכוןultracrepidam

לא שזה מעשה לא רציני, זה לא כיוון רציני.

 

תנשום. תחשוב על מה שאמרתי. אף אחד לא נגדך. אף אחד לא מנסה לזלזל בך.

 

אם אני מחליט לנסוע במהירות של 200 קמ"ש לכיוון של קיר, אני מאד רציני בכוונה שלי. זה מעשה מטופש, אבל הוא נעשה ברצינות.

אם אני מחליט לעזור לאנשים ולתת צדקה למשך שבוע, אני לא רציני בתפקיד שלי. כי אני עושה את זה רק שבוע. אני מתייחס לתפקיד הזה ברצינות, אבל התפקיד הוא לא משימה רצינית, הוא משימה זמנית.

 

מי שהתחיל קריירה (כן, גם הוראה זה קריירה), יש לו כיוון רציני ומשמעותי, והוא עשה כרגע שנתיים מתוך ארבעים שנה של הוראה.

מי שמתנדב במד"א, עושה דברים מאד חשובים, אבל זה לא הכיוון הרציני והמשמעותי שבו הוא הולך להשקיע את חייו.

 

ולכן בחור שישאל "מה הבחורה שאני פוגש מתכוונת לעשות עוד עשר שנים" בדרך כלל ידע לפי מה שהיא עושה עכשיו.

בחורה בהרבה מקרים כן תצטרך להתעניין מה יהיה התפקיד שהוא ייקח ברצינות.

תודה על העצות לנשום ולהירגעבשביל שלי
אבל זה לא נכוןבשביל שלי
מי יודע איפה הוא יהיה בעוד חמש שנים? עשר?

על פי מה אתה מחליט מה רציני ומה לא?
ובעצם שבנות יותר רציניות מבנים?
לגיטימי שבכללי בנות יותר רציניות מבניםהפי
מבחינת התעסוקה העתידית . כן? לא מדברת על משהו אחר.
בדרך כלל לוקח לגבר זמן עד שמסיים צבא וישיבה .
אף אחד לא מזלזל בישיבה או בצבא ..
פשוט בנות לא עושות את זה .. או לפחות לא ישיבה.. ולכן פנויות יותר מהר לחשוב על העתיד.

אבל לבנות קשה להכיל את זהבשביל שלי
אז מה עשינו בעצם?
בסדר. אז ההמלצה היא שכל הבנים ילכו לאקדמיה?
לא ממש לאהפי
יש גם בנות שמחפשות להתחתן עם בחור שכרגע בישיבה
או לפחות בשנים הראשונות בישיבה..
ויש כאלה שרוצות רק בחור ישיבה שתמיד ילמד תורה והיה אברך..
ויש כאלה שלא מחפשות בחור ישיבה אלא שכבר עבר ישיבה.

הכל יפה הכל טוב ושכל אחד ימצא מה שמתאים לו
לא הבנתיהפי
אני כותבת לעצמי?
לא ברור למהברגוע
אבל נראה שהניק "בשביל שלי" נמחק/נחסם
It is so strange!כלי פשוט
He's disappeared!

Im mishehu yodeah letargem az ein tzorech. Todah!
ובנים לא,בשביל שלי
חוץ ממך. זה מה שרצית לומר?
רציתי לומר שהרבה פעמים הכיוון פחות ברור ומכווןחדשכאן
יש בהחלט כאלה שיודעים שהם רוצים להמשיך ללמוד בישיבה שנים רבות ובהמשך לעבוד במקצוע תורני. יש כאלה שיודעים שבעוד מספר מסוים של שנים ילכו ללמוד
מקצוע מסויים ולעבוד. ויש המון שלא ברור להם מתי ואיזה מקצוע ילכו ללמוד והם בינתיים לומדים (שזה בהחלט דבר גדול!).
בכל מקרה זה לא מעניין כל כך בניםענווה1

כלומר זה יכול להיות מעניין כדי להבין מי הבחורה שהם הולכים לפגוש. אבל אצל בנות נראה לי שהצורך לדעת מה הכיוון של הבחור, זה לא רק בשביל להבין מי הבחור.

 

הכיוון של הבחור, זה בעצם הכיוון של הבית שעומד להיבנות. אם הוא ימשיך בישיבה או ילך לצבא או ילמד מקצוע, זה מאוד משמעותי לסגנון של הבית שעומד להיבנות. בסוף האיש הוא ראש הבית (והאישה היא הלב), והראש נותן את הכיוון שאליו הבית הולך. לכן הכיוון של האיש זה הכיוון של הבית. והבחורה רוצה לבחון האם הכיוון שלו מתאים לה, מתאים לבית שהיא רוצה לבנות. 

 

ברגע שהכיוון לא ברור, זה גורם להרגשת חוסר וודאות, שגורם להרגשת חוסר יציבות, שעלול לגרום להרגשת חוסר ביטחון. 

 

הבנים מהצד שלהם לא ממהרים להחליט על כיוון ברור. לא בגלל שהם לא מכירים את עצמם, אלא דווקא בגלל שיש בהם הרבה צדדים בנפש (טוב יש גם כאלה שלא מכירים את עצמם...). ולכן יש לא מעט אופציות שרלוונטיות לגביהם. אתה יכול לפגוש בחור שמצד אחד יכול להמשיך בישיבה עשר שנים, ומצד שני יכול ללמוד מקצוע ולהצטיין בו, ויש לא מעט מקצועות שיכולים להתאים לו. לכן הם לא ממהרים לסגור כיוון סופי, אלא מחליטים מה יעשו בתקופה הקרובה, אך לא לטווח הרחוק. כמובן שהמסלול של הבנים הוא המאפשר להם להשאיר את האופציות פתוחות, בעוד שאצל המסלול של הבנות הן צריכות לקבל החלטות יותר מהר. כי המסלול של הבנים פרוס על הרבה יותר שנים, ואין הגבלה של זמן. 

 

אני כן הייתי ממליץ לבנות לנסות לצאת על סמך הנתונים של הבחור, אם נראה שהוא יכול להתאים, גם אם הכיוון לא ברור. כי בסוף אם הבחור ימצא חן בעיני הבחורה, ויהיה חיבור טוב, לרוב חוסר הוודאות כבר פחות יפריע.

ובנוסף אם הבחורה תרגיש שהיא יכולה לסמוך על הבחור בעיניים עצומות, שיוביל את הבית בצורה הכי טובה לשניהם, אז היא תרגיש יציבות וביטחון. כי לא משנה מה הוא יבחר, היא סומכת עליו שהוא יבחר מה שיהיה טוב לשניהם, והוא ידע למצוא פתרון שיספק את שניהם במקרה של מחלוקת. 

ובנוסף אחרי שמתחתנים גם לאישה יש חלק בהחלטות של האיש, הוא מתייעץ אתה, הוא חושב על טובת שניהם. 

לכן אני רואה במציאות שהרבה בחורים מתחתנים למרות שעוד אין להם כיוון ברור. ואני לא רואה בעיה בזה. 

 

זו דעתי האישית. מוזמנים לחלוק עלי. 

תגובה יפה בינה.
עוקב):מישהו איתי
כרגע אין תשובות של בנות..
נו ברור למה.. רציניות ועסוקות. רק בערב יש להן זמןנוגע, לא נוגע
חחח ואי ואי...לב אוהב


הגישה שלי בנושא הזהultracrepidam

אני מאד מבין את הבעיה

 

וכמו שאמרו אחרים, המסלול של הגבר מגיע לשלב היציב שלו הרבה יותר מאוחר מזה של האשה (בדרך כלל)

ואם האשה רוצה גבר שיוביל ויקבע את הטון בבית, אז דווקא אצלו זה נצרך (כלומר, היא רוצה לדעת)

 

אבל

חשוב לזכור שלא מקומו של האדם מכבד אותו

אלא הוא מכבד את מקומו

ויכולה להיות אשה שמבחינת החוויה שלה נשואה לאברך, על אף שבפועל הוא עובד באבטחה (ראיתי מאבטח מתפלפל על דף יומי עם עובר אורח אקראי)

ולכן מה שחשוב זה מה האדם רוצה, עד כמה הרצון מגובש, ועד כמה יש לו היכולת.

יש גם יתרון מסוים, כשהאדם עדיין לא גיבש מסלול חיים.

מסכים, שבפועל הרבה יותר קל לראות אדם שכבר נמצא בתפקיד מאשר להסתכל על טירון ולראות מפקד אוגדה. ולכן כמו שציינתי, אני מבן את הבעיה

 

יפהנוגע, לא נוגע
ואגב, איכשהו גנץ הצליח לעשות שיסתכלו על מפקד אוגדה ויראו טירון
עונה למרות שברוקולי יודעת מה דעתי בעניין ;)מדרשיסטית20
(ואני בעצם ההשראה לשירשור הזה, ששש.. אל תגלו 🤫)

ולעניינו- לי באופן אישי קשה מאוד עם השאננות הזאת שנמצאת הרבה פעמים בצד הגברי. לא הבנתי איך מצד אחד אתה רוצה להקים בית ואתה זה שצריך לחתום על הכתובה, ומצד שני אין לך שמץ מה אתה תעשה בפועל כדי להחזיק את הבית הזה. זה קצת חי בסרט בעיני, מחילה. לבנות בית זה לא משחק ילדים.. הקמת בית זה עסק רציני, ממש החיים הבוגרים, אז הזוי לי שהבחור לא סיים את התהליכים של גיל ההתבגרות שלו 😅
לא מצליחה להבין את האמירה שכרגע הוא לא מיצה את עולם הישיבה והוא לא יודע מה הלאה. הלו ילד, אתה רוצה להקים בית או לא? תתאפס על החיים שלך! זה לא בא ביחד! אני לא הולכת להיות המפרנסת היחידה+הסטודנטית+האמא שמטפלת בילדים+המבשלת והמכבסת וכו' בזמן שאתה יושב בישיבה כדי "למצות את עולם הישיבה".
כמובן שאני לא מדברת על אנשים שבוחרים להקדיש את חייהם ללימוד תורה וללמד תורה, אלא על הבחורים שתקועים בישיבה כ"תחנת מעבר". לא ברור לי הקטע הזה, פשוט לא ברור.
לא מצפה בהכרח שהוא יהיה אחרי תואר, אבל המינימום זה לדעת לאן אתה מכוון את החיים שלך.

ברור לי שלאנשים שונים מתאים דברים שונים, רק מציגה את הצד שלי בעניין (:
+המדרשיסטית..נוגע, לא נוגע
לא ידעתי שזה עד רמה כזאת היום.
כמעט כל החברים שלי כן היו מאופסים על עצמם. אבל היום כנראה יש יותר בלבול וחיפוש וכו. אצל בנות זה כנראה פשוט הרבה יותר. אני חושב שאחת הסיבות המרכזיות לזה היא שהיחס לעולם הגשמי טבעי יותר אצל בנות.
אולי כדאי להיפגש עם בנים קצת יותר גדולים ממה שהיית רגילה.
ואגב, אם מדובר על אדם ממוצע, אני חושב שסיכוי סביר שהנישואין עצמם והאחריות שבעקבותיהם יפתחו אצלו את הבגרות והוא ימצא את הכיוון.
..מדרשיסטית20
לא מסכימה עם האמירה שהיחס לעולם הגשמי טבעי יותר אצל בנות, על בסיס מה הקביעה הזאת ?

ולגבי המשפט האחרון- לא תודה, לא באתי להעביר את בעלי תהליך התבגרות, שיעשה זאת בעצמו בזמנו הפנוי.
מוסיפה שמעבר לזה שאני לא מעוניינת להעבירבינה.
אותו את גיל ההתבגרות, זה גם לא נכון ולא בריא בעיניי. אשתך היא לא אמא שלך, אתם אמורים להעריך ולאהוב ולכבד זה את זה, ואישית קצת קשה לי להעריך מישהו שאני מחזיקה ממנו "לא בוגר". סבלנות זה דבר חשוב, אבל אנחנו לא מתחתנים בתקווה שהבנאדם ישתנה בעתיד. מתבגרים ביחד, זה נכון - אבל ביחד זה אומר ביחד.
ואם כבר התחלנו עם הכללות על נשים - אישה צריכה לסמוך על הגבר שלה, להרגיש איתו ביטחון ויציבות... איך אפשר לסמוך על אדם לא בוגר ולא אחראי? שאין לו כיוון ואמירה ברורה?
בקיצור, בנים יקרים, תסיימו לברר, להתבגר, תתפסו כיוון ואז תתחילו לצאת לדייטים.
לא ביקשנו חוזה מפורט על כל תוכניותיכם עד 120, אבל כיוון כללי זה נראה לי בקשה הגיונית.
אם היית בן היית מבינה..נוגע, לא נוגע
בקטע החיובי- אין לכן יצר כמו של בנים. בשבילך יציאה לרחוב או לקניון זה כיף וסבבה. בשביל חלק מהבנים, אלו ששומרים על עצמם, זה יכול להיות ההיפך.
בקטע השלילי- אין לרובכן יכולת לשבת שעות על גבי שעות וללמוד תורה (לא מדרשים והרב קוק אלא גמרא בעיון ובעמל) ולקבל סיפוק מעצם הלימוד, בלי קשר לרלוונטי או לא. ככה שקשה לכן להבין מה זה להיות בעולמה של תורה וכמה זה מושך וחשוב ואידיאליסטי.

ולגבי הסוף (מכוון גם ל@בינה.)
בחור בן 23. שיעור ה. נכנס לישיבה בשיעור א ועבר מהפך עם כל הנגזרות והקשיים של זה. ואז הגיע שיעור ב, צריך ללכת לצבא. היה קשה וחיכה לחזור לישיבה. חזר.
עכשיו הוא מתלבט עם עצמו מה לעשות. מאוד רוצה להישאר עוד בישיבה אבל מצד שני צריך גם להתכונן לפרנס. הוא מרגיש שעוד לא מיצה את הישיבה ומבולבל. בנוסף לזה, הוא רוצה להתחתן ולהתחיל את הנישואין כשהוא עדיין בחור ישיבה. עולה גם מחשבה רחוקה אולי להתאברך לזמן מסויים וללמוד קצת לרבנות. ההורים, שחלקם הגדול לא יודעים מה זו באמת ישיבה, לוחצים שילך ללמוד (מה רע במכון לב? גם תורה וגם מקצוע).
בנוסף לזה, הבחור עובר עוד תהליכים עם עצמו. הרי הוא צריך להתרגל למחשבה שהוא הולך להנהיג בית (הרי זה מה שבנות רוצות,לא?). כן הוא, זה שתמיד היה תחת הסינר של אמא, הישיבה, הצבא (מבחינת זה שלא היה עצמאי).
הוא יודע גם שהוא צריך ללמוד להקשיב, להכיל, לשתוק, לקבל מצבי רוח. להיות עוגן רוחני לבית.
וחוץ מכל זה, הוא מתחיל ללמוד מה זה אישה. אחרי דייט או שניים התברר לו שלמרות שיש לו אחיות הוא לא באמת מבין. הוא גם מנסה להתרגל לשיח החדש, היותר פנימי ורגשי.
קשה לו גם עם זה שהבחורה מקדימה אותו, למרות שהיא צעירה בשנתיים שלוש. כבר התחילה ללמוד ואפילו קצת לעבוד. היא גם מבינה בעוד כל מיני עניינים כספיים כמו ביטוח לאומי וכדו' ובשבילו זה סינית.
ואז עולה לו המחשבה אולי לחכות עם הדייטים, למצוא כיוון. לנהוג כמו הרמבם, קודם פרנסה ובית ואז אישה. אבל הוא רוצה להתחתן. לאהוב. לתת. זה בוער בו.
מי שמוכנה "לקבל" אותו, מוזמנת. מי שמפריע לה ויש לה השגות על הבחור, פשוט שתחפש מישהו גדול יותר במקום להתלונן. בת 20-21? למה את נפגשת עם מישהו בן 23? תחפשי מישהו בן 26 שיתאים לך.

*אני לא שם ולא כותב מפוזיציה. ואני מסכים שבנים צריכים להתאמץ יותר. אבל לדעתי הגזמתן.
מהדברים שלךלב אוהב

אני מסיקה שזה ממש טעות לעשות צבא באמצע הסתגלות לישיבה

וגם באמת נראה לי שדורשים הרבה מהגברים הדתיים

גם ישיבה, גם צבא, גם להתחתן תוך כדי, גם למצוא במה לעבוד ואז אולי להתחיל תואר מתישהו.

כאילו רגע, לנשום... 

 

בינגוadvfb

הנורמה אצל בנים לא נורמלית

משהו השתבש שם.

זה ממש כואבלב אוהב

זה מרגיש כאילו איזה רצון לבלוע את כל העולמות ויש כאלה שהכל מתפספס להם בסוף....

כאילו גם להכיר את העולם בחוץ, גם את העולם הפנימי שלך, וגם את עולם התורה והישיבה.

רצון להיות ממלכתי/לאומי/לתרום לחברה, לתרום לרוחניות של עמ"י, לתרום להקמת בתים בישראל.

הרבה מטרות, איפה מכניסים את כל זה?

ונראה שמשהו נוגס בשני... 

כאילו אין מספיק זמן לגדול או להסתגל רוחנית כי צריך לצאת לצבא (מי שהחליט שכן), ואז להתאפס שוב למצב ישיבה

אבל אז כבר צריך להתחיל דייטים...ואז צריך להיכנס לכל המקום של אחריות כלכלית...

 

נכוןadvfb

לגבי מסלול ההסדר  והקפיצות שבו - ישיבה צבא ישיבה...

זה באמת פשרה שנובעת מעניין יותר מהותי - לעשות גם וגם.

רגע היית חייל קרבי אבל לא היית פרק זמן משמעותי בישיבה? X

רגע היית תלמיד ישיבה ולא עשית צבא משמעותי? X

המסלול הישיבתי לא מתאים לכל אחד וזה בסדר. דבר כ"כ פשוט כיום פשוט לא מובן להרבה אנשים

וואי בנאדם לא מתאים ללמוד כל היום מהבוקר עד הרעב... כמה מפתיע!!

דווקא החלק של הללמוד כל היוםלב אוהב

הוא מאוד מובן לדעתי....

סתם העניין של לרצות לגעת בהרבה עולמות בו זמנית יכול להקשות... 

 

למה מובן?advfb

זה ברור לך שכל מי שרוצה לעבוד את ה' צריך לעשות את זה על ידי לימוד אינטלקטואלי יומם ולילה שכולל רק שעתיים הפסקה ביום?

תחשבי לרגע - סדר יום של ישיבה במינימום מתחיל ב7 ורבע בבוקר ומסתיים ב10 בערב ורק שעתיים שלוש הפסקה באמצע (כולל ארוחות בפנים). זה נראה לי מתאים ליחידי סגולה.

זה שהיום הרוב עושים את נראה לי נוצר מסוג של פנצ'ר שקרה מתישהו

 

ואלו לא שיעורים בנושאים של נפש ורגשות.. אלו נושאים בהגדרות של הלכה וכולי. ממש יחידי סגולה.

 

התכוונתי שמובן למה זה קשה ולא מתאים לכולם....לב אוהב


מהקטע הישיבתי מתחיל הקושי בלגעת בכל העולמותadvfb

תורידי לבחור ישיבה את הפרק זמן של השיבה תראי שיש חלל פנוי שאפשר למלא בו המון

אה ברורר....לב אוהב

אבל החלק של הישיבה הוא מאוד חשוב...

מה אפשר לעשות?

כמו כל בעיה - מודעות פותרת חצי ממנהadvfb

ברור שישיבה ולימוד תורה זה טוב וחשוב ויסודי ומאוד חשוב.

אבל כל דבר צריך להיות במקומו.

וצריך לדעת לקבל את המקום הזה.

ואם אדם מודע לעצמו ויודע כמה *הוא* צריך להשקיע בכל דבר - אין בעיה.

אין גם צורך למדוד אדם רק בגלל שהיכולת שלו לימודית שונה. העיקר זה החיבור

 

ראיתי פוסט על סיפור של הרב שטיינזלץ ממש מגניב על זה -

Yair Feiglin

 

אל תחפשי בחור לפי שנות ישיבה או לפי כמה שעות הוא לומד ביום..

אלא האם הוא מחובר לתורה.. האם הוא מוליך חשמל. ואם הוא מוליך - כבר בטח יש לו כמה מעשים טובים בתחום.

 

 

כשהולכים לצבא זה כבר אחרי שיש הסתגלות לישיבהנוגע, לא נוגע
בגלל זה הבאסה.. עם כל החשיבות של הצבא כמובן.
לדעתי הכי טוב להתגייס בשיעור ג, ולהישאר אחרי זה שיעור ה,ו. זה עוד שנה אבל זה מאוד משנה. בשיעור ב הראש כבר בצבא ברמה זו או אחרת למי שמתגייס אז.

וצודקת. זה לא פשוט (למי שרציני..). אבל היתרון שעוברים את זה יחד כחבורה.
...לב אוהב

אני לא חושבת שזה נכון לכולם להתגייס (ולא מדברת רק על המגזר הדתי, בכללי הרעיון שכולם מתגייסים כי צריך זה לא נכון ומתאים לכולם בעיניי...)

 

לא יודעת, מרגיש שקצת יוצאים קרחים מכאן ומכאן.... 

מי שלוקח את הצבא נכון זה מאוד בונה אותו גם רוחניתנוגע, לא נוגע
אפשר לדוג' לדבר הרבה על כלל ועם ישראל וכו'.
בצבא אתה מיישם את זה כפשוטו. מי שפיתח את המודעות הזו וחוזר איתה לישיבה, ילמד הרבה יותר טוב ובקלות ומתוך כוונה גבוהה יותר.
אתה בטוח בגלל שאצל בנות יש יותר חיבור אצל העולם הגשמיadvfb

או שזה בגלל שבנות יוצאות אל ה'עולם' כבר בגיל יותר צעיר?

נראה לי בעיקר האחרון

יכול להיות שזה תלוי אחד בשנינוגע, לא נוגע
בנים צוו על לימוד תורה כי מצד אחד הם מועדים יותר לפורענות ומצד שני יש להם פוטנציאל רוחני גבוה יותר.
אצל בנות אני רואה שאין ממש סתירה. הן יכולות להישאר מחוברות גם בלי הרבה תורה. אצל בנים בלי תורה באופן יומיומי קשה יותר להרגיש את הרוחניות.
אייייייadvfb

אני מסתייג מאוד מהגישה כי היא יכול להביא לחולשה אצל בנות (אין להן פוטנציאל רוחני?) ולכן אני חושב שצריך לחדד את הדברים ולדעת שמסוכן להגיד באופן כללי.

 

אני חושב שהמחשבה ש'מי שרוצה להיות 'דוס' צריך ללמוד כל היום מבוקר ועד ערב גורמת לנזק רב.

זה בעיקר העניין. כל האמירות הגבוהות קשה לי לקבל אותם אם אני לא רואה ביטוי מעשי

 

וגם מה זה 'בלי תורה'? -בלי *לימוד תורה*.

הם חייבות תורה בתוך אוויר לנשימה לא פחות מבן.

אולי ב*לימוד* תורה יש עניין אחר.. 

זה דגש חשוב

אבל לא אמרתי שאין להןנוגע, לא נוגע
אמרתי רק שלבנים יש יותר.
עם הפסקה השניה אני מסכים.
וצודק עם הדגש.

ובאופן כללי אני כן חושב שאצל הרבה בנים החיבור של הלב לתורה ועבודת ה' מגיע בעיקר דרך המאמץ השכלי ועמל תורה ואילו אצל בנות יותר דרך הרגש. מה שגוזר סוגי לימוד שונים.
הבנתי אותךadvfb

ואני מתנגד לדבריך בתוקף אבל לא נראה לי ששייך לדון על זה בעומק פה.

 

וגם השאלה מה זה אומר שאצל בנים זה יותר בשכל.. כאילו מה ההשלכה לזה?

 

מבדיקה לא עמוקה שבדקתי - גמרא נוטה לשעמם בנים ובנות כאחד. 

ולימוד הגות/אמונה נוטה לעניין בנים ובנות כאחד.

לכן לפני שאני נותן הסברי עומק ללמה בנים נמשכים לזה ולמה בנות נמשכות לזה - נראה לי שיש תשובות הרבה יותר פשוטות לפני. המציאות לא מוכתבת ע"פ אילו אידיאות של בנים ובנות - יש עוד הרבה מורכבות עד שזה מגיע לשטח.

אני לא כותב על סמל אידאות אלא על סמך דברים שראיתינוגע, לא נוגע
מקבל את הנקודה הזאת.advfb


רק לגבי גמרא ואמונה- לדעתי אתה לא צודקכלי פשוט
ואחדד שהנושא המרכזי הוא מה האדם חי ולא מה יותר מעניין אותו.
ופה אני חושב שאתה לגמריי לגמריי טועה

כמה בנים חיים אמונה אתה מכיר לעומת בנות?
וכמה בנות חיות גמרא ודברים שכליים יבשים יותר לעומת בנים?

לדעתי הקטנה, המציאות ממש הפוכה ממה שתיארת. בתור בן שמאוד מחובר לאמונה. ועדיין... תשמע שיעורים של רבניות באמונה (למשל הרבנית עידית), תשמע בנות שמדברות על אמונה. זה כוחות אחרים ומוקד אחר בנפש...
אני חושש זה ממעיט מערכם של הבניםadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ד בשבט תשפ"א 21:39

הם חיים אמונה וזה בא לידי ביטוי בצורה שונה.

לא פחותה משל בנות.

אז מה אם הם מביעות רגש בצורה יותר גלויה? אז מה? 

יש חסרונות ויתרונות לכל מין.

נזהר מלהגיד מה יותר טוב במה כדי לא להנמיך את הזולת

אני לא חושב שזה ממעיט בכלל.כלי פשוט
כי הערך נקבע לפי נקודת היחוס שבין האדם למהות שלו.
אם המהות של הגבר הוא יותר קשור לשכל מופשט ולא לאמונה- החיסרון הזה הוא לא חיסרון בו.
ואותו הדבר לגבי האשה-
החיסרון של לימוד הגמרא הוא לא חסרון. החיסרון נמדד ביחס להשלמה של אותו הדבר.

יהיה לי יותר קל להשתמש בהגדרה 'צורה'. לכל חלק בעולם יש צורה אחרת, אידיאות אחרות. והיחס שבינו לבין הצורה המיוחדת זה השלימות שלו. הוא לא צריך לחפש צורות אחרות, ומה שלא שייך אליו זה לא חסרון בו.

המהר''ל בדרך חיים (פרק ב' ה' נראה לי) כשהוא מתבטא על מאמר חז'ל של אל תרבה שיחה עם האישה אומר את זה, שזו ממש ממש לא פחיתות באשה אלא רק לגבר זו פחיתות. אני חושב ששם אפשר להבין יותר טוב את ההבדל שבין הגבר לאשה בדרך זאת של חומר וצורה, זה יותר מאוזן שם. עיין שם (לא בתיאוריה)
תן נפק"מadvfb

אידיאות גדולות עלי

מה היחס בין שכל מופשט לאמונה?

 

חושש מכל התפיסות המהותניות מתי שהם מכלילות.

אבל בא נסכים עם זה שכל אחד צריך להעמיק בכשרונות שלו. בזה אני תומך 100%

אבל מה נפק'מ עכשיו?כלי פשוט
דיברנו על ערך של האיש מול של האשה,
לא על תכל'ס...

אבל בעצם בכל זאת, אם אתה רוצה תכל'ס-
אז האשה צריכה להרגיש מספיק שלימה עם עצמה כשהיא לומדת אמונה ולא גמרא (ואם היא לומדת גמרא וזה תואם לאופי שלה אז גם.. לא איכנס לזה כעת),
והגבר צריך להרגיש שלם עם עצמו לחלוטין כשהוא לומד גמרא ולא אמונה (ואם הוא לומד אמונה וזה תואם את אופיו אז גם.. ולא איכנס גם לזה כעת).

זה לגמריי בתכל'ס.
והאמירה היא שזה לא חיסרון כשאין בך דברים שהם לא התפקיד שלך. כי שלימות היא רק ביחס לתפקיד.

לגבי דרגה רוחנית שהגבר יותר עליון מהאשה- זה לא רלוונטי לנו כבני אדם. זה ענינים אלוקיים, אני חושב שלא צריך להיכנס לזה במחשבה ובטח ובטח לא בתכל'ס.
כל אחד צריך להתעסק בעבודתו המיוחדת, אנחנו לא מחפשים מי יותר טוב ממי כשיש פה שלימות אחת. ונקודות התייחסות שונות. את זה אני אשאיר לה' ולתלמידי החכמים שלומדים תורה, הגם שזה ודאי אמת כי התורה תורת אמת. אבל לא כל אמת צריכה לבוא לידי ביטוי בפועל.
אני לא חושב שזה דיכוטומיadvfb

אני חושב שכל אחד צריך לדעת יסודות בעולם ההלכה (שקשורות לגמרא, תורה שבעל פה) גם ידע כללי וגם חיבור לתורה שבעל פה שהוא הולך לאורה.

אני אוהב ללמוד חסידות וכיף לי ואני לא חושב שזה שייך לבנות או אני צריך להכריח את עצמי ללמוד גמרא רק בגלל שאני בן. 

 

כמו כן, אתה מתעלם מאסכולה שלימה שקיימת כיום ולא סוברת כמוך. מאיפה הודאות כ"כ במחלוקת גדולים?

(הגרי"ד לימד את בנותיו גמרא וכולי).

 

בכל מקרה גם מי שלומד בעיקר אמונה או מי שלומד בעיקר גמרא - לא כדאי שיהיה ניתוק בין השתיים, זה לא בריא.

בוודאי שחסידות למשל לא קשורה רק לבנותכלי פשוט
אני אפילו לא מדבר על המקצוע לכשעצמו.
אני מדבר על התכונות של הלימוד.

התכונה האמונית והקבלית היא על פי רוב תכונה יותר רגשית, יותר מחברת. אם תרצה- יותר 'חסד' או 'אהבה'.
הגם שיש גם הרבה מאוד דין, אבל כידוע חסד בלי דין הוא לא לגמריי חסד. גם אברהם אבינו היתה לו בחינה של דין (וזה נכון גם הפוך).

התכונה ההלכתית/ התלמודית היא יותר שכלית, יותר 'דין'. יותר דברים חותכים, יותר יראה. הבדלה בין דברים.

התכונה הראשונה יותר בנמצא אצל הבנות, התכונה השניה יותר בנמצא אצל הבנים.

לכן, אם אתה יותר מחובר לאמונה, בוודאי שזו תכונה שמתאימה לך גם אם אתה לא אשה. אבל תדע שכנראה יש לך אופי יותר רגשי מבנים אחרים שאמרו לי בזמנו שהם לא מבינים אנשים שמצליחים ללמוד כל כך הרבה אמונה. הם כל היום לומדים רק גמרא, לפעמים גם הלכה. זו תכונה יותר גברית, מצד התכונה- כמו שהסברתי, זה לא קשור לרמת המשכל שכידוע יש בעמ''י גם גברים וגם נשים מאוד חכמים ב''ה. בזה אני לא רואה הבדל. אבל התכונה הזאת של הריחוק שמאפיינת יותר את השכל (השכל מתרחק מהדבר וככה הוא בוחן אותו.. לעומת הרגש שהוא נפעל מהדברים שהוא מתחבר אליהם או פועל עליהם, כלומר הוא מבטא קרבה).

לכן. אחרי כל מה שאמרתי- מה שאמרת שאסור שיהיה ניתוק בין השניים אני מסכים,
אני חושב אבל שהתפיסה הזאת קצת דיכוטומית. כי הטענה שלי היא שכל אדם צריך ללכת לפי טבעו, ואם הטבע שלו יותר רגשי או שכלי- כזה הוא צריך להיות ולאזן מהמקום הזה לכיוון השני, אבל אין ממנו את אותה הדרישה של מי שתפקידו להיות מאוזן לחלוטין אובייקטיבית ושהוא נולד ככזה לכתחילה.



לגבי מה שאמרת בשם הגרי''ד-
ממש ממש מסכים עם מה שאמרת. לא סותר בכלל בכלל.
הרי אמרתי והדגשתי כבר, זה שיש יוצאים מהכלל- ככה ה' ברא אותם וזהו תפקידם ואני אפילו חושב שאמרתי שבנות שזהו תפקידן צריכות ללמוד גמרא אם זה האופי שלהן (לשיטתי האופי מלמד על התפקיד) ולא איכנס לזה כעת... תעיין בתגובה שוב
הכל הוא על פי נקודת הייחוס של האדם.
אבל יש נקודות ייחוס כלליות לגברים ולנשים. זה מה שאמרתי. והשלימות היא רק ביחס לנקודת ייחוס הספציפית, יש נקודת ייחוס כללית לגברים ונקודת ייחוס ספציפית לכל אחד ואחד, וכנ''ל אצל נשים- נקודת ייחוס כללית ונקודת ייחוס פרטית, מיוחדת.

זה ברור שזה ככה. ה' עשה אותנו שונים כי אנחנו משלימים. כל זה ברמה הכללית, ושוב אדגיש שיש יוצאים מן הכלל

וכל אחד צריך להיות לפי מה שהוא.

עד כאן תורת השוני בין גברים לנשים על רגל אחת. אם צריך הרחבות, הסברים, הורדה למציאות, השלמות-
אני כאן.
מקבל, תודהadvfb


ממש בכיףכלי פשוט
אולי אני צריך לכתוב מאמר שלם על זה...

כשאני כותב את דעתי בתגובה פה תגובה שם-
מה שקורה זה שתופסים רק צד אחד של הדברים שלי ואני צריך לאזן. וכל הזמן צריך לאזן לצד השני 🙈. לאזן בין האידיאל למציאות, לאזן בין ההכללה להחרגה, וכו' וכו'

אולי אני אכתוב מאמר שיפרוש את כל דעתי הקטנה.. אמנם אני לא חדשן גדול ואני רק מלקט קצת ממה שאני לומד ושומע, ומעתיק מאחרים,
אבל גם מעט זה משהו. כל אחד והתרומה שלו, גדולה או קטנה.
חחח יפהadvfb

תשלח לי אם תעשה את זה (אם לא תפרסם לכולם)אין פה הרבה נודניקים זה בסדר ;)

בע''הכלי פשוטאחרונה
המשימה היותר קשה היא לא לכתוב את הדברים, אלא להתמודד עם העצלנות מראש ועם ההתמדה אח''כ..
ואוו.מדרשיסטית20
האמת, אין לי הרבה מה לומר אחרי זה.
מורכב.
נשמע שיש כאן שני צדדים עם צרכים אמיתיים שפשוט מתנגשים אחד עם השני.

למרות שגם ברור לי שמה שאתה מתאר הוא אינדוודואלי ולא בהכרח כולם חווים את זה ככה. אבל וואלה מעולם לא חשבתי על המסלול הזה לעומק. מעניין.
באמת מורכב. מבין גם את הצד השני. ואגב אני חושב שמי שרצינינוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך י"ג בשבט תשפ"א 23:48
בישיבה ומי שרציני בעבודה שלו עם עצמו, יהיה אחר כך גם רציני בהתנהלות שלו כבעל וכמפרנס.

ונכון. כל אחד חווה את זה אחרת. הרבה פעמים דווקא אלה הרוחניים יותר, מסתבכים. כי המעבר בין קודש לחול מורגש יותר אצלם ומקשה.
וזה נכון גם לגבי בנים רגשיים יותר. הישיבה נותנת להם חיות ושמחה וקשה להם לעזוב אותה. למי ששכלי קל יותר להחליט לעזוב.
אני חושב שאם יש שני צדדים שמתנגשים-כלי פשוט
המסקנה האמיתית שאנחנו אמורים להסיק היא שכל צד צריך ללכת לקראת הצד השני. וזה לא תפקיד של צד אחד בלבד. הבנים צריכים מתוך הבנת העולם הנשי ללכת לקראתן בכיוון של השיחה והרגש,
והנשים לעומתם- צריכות ללכת לקראת העולם הגברי בכיוון של השכל.

רגש ושכל לא מתחברים בלי מתווכים. המזל שלנו זה שה' ברא אצל הגבר גם שכל וגם רגש, ואצל האשה גם רגש וגם שכל, כשהדגש זה על הראשון. ועבודת החיבור אמורה להיעשות, באופן אישי, על ידי איזון הצד שפחות מודגש בנפש לכאורה.
חוץ כמובן מאנשים שנמצאים בדיוק באמצע.

מקווה שהתגובה שלי תרמה.
יש לי מקור למה שאמרתי שצריך לעשות את החיבור הזה. אם תרצי/ו
תגובה יפהענווה1

ממש מתאר יפה את המורכבות בצד הגברי. 

תודה. אהבתי גם את שלךנוגע, לא נוגע
אוי. כל כך מדויק. במיוחד 3 המילים האחרונותכלי פשוט
אני מבין את התסכול שלךענווה1

אבל הישיבה זה ממש לא רק תחנת מעבר. לדעתי זה התקופה הכי חשובה בחיים של האדם. זה השורש לכל המשך החיים שלו. הדברים שהוא קונה בישיבה יישארו אתו לכל החיים, ומאוד ישפיעו על הבית שהוא יקים. ולא דומה מישהו שלמד בישיבה שלוש שנים, למישהו שלומד שם שש שנים (כמובן שזה גם אינדיבידואלי). כל שנה היא התקדמות עצומה ביראת שמים, בחיבור לקודש, בתיקון המידות, באהבת התורה, בהבנת רצון ה', בהשתוקקות לקדושה, בעבודת ה', בלימוד תורה, בידיעת התורה. וככל שהוא יותר זמן בישיבה, הדברים האלה יחקקו וייטמעו יותר עמוק בנפש שלו.

לאחר היציאה מהישיבה האדם די מתקבע על המקום שהוא נמצא בו, וגם אם יש התקדמות היא יותר איטית, ובאיכות פחות גדולה. ולפעמים אם הדברים האלה לא הספיקו להיטמע במידה מספקת בנפש שלו, יכולה להיות גם התדרדרות לאחר הישיבה. 

 

וכן כל שנייה שהבחור לומד תורה, כל מילה, כל אות, מביאה גאולה לעולם, גם אם הוא לא הבחור הכי חכם שיש, ולא ייצא ממנו תלמיד חכם, עצם העיסוק בלימוד תורה זה דבר עצום. ולא דומה לימוד תורה בישיבה, ללימוד אחרי הישיבה. האיכות של הלימוד בישיבה הוא גדול בפער עצום מהלימוד אחרי הישיבה. וכל אחד שיצא מהישיבה יאמר לך את זה. 

 

אני חולק על התפיסה שאומרת שרק בחור שרוצה להקדיש את חייו ללימוד תורה צריך להישאר בישיבה, ומי שהישיבה היא תחנה זמנית בשבילו אז שיצא ויתקדם בחיים. הישיבה היא לא רק בשביל להצמיח תלמידי חכמים או אברכים, אלא זה בשביל לבנות את האדם, לבנות בו יראת שמים, לבנות בו חיבור לקודש. 

 

ואני מעדיף שבחור יישאר עוד כמה שנים בישיבה, עד שהוא מרגיש שהוא מיצא את הישיבה, כל עוד הוא מרגיש שהוא הולך ומתקדם שם (אם הוא מרגיש שהוא כבר לא ממשיך להתקדם אז זה באמת הזמן לעזוב). גם במחיר שהוא יצטרך להתחתן יותר מאוחר. ובטח בדור שלנו יש חשיבות עצומה לפתח אנשים עם יראת שמים אמתית ויציבה, לא משנה במה הוא הולך לעסוק בהמשך החיים. 

 

אני מאוד מבין למה בחורה לא תרצה את זה. כמו שכתבת הרבה אחריות נופלת על האישה. לכן כל אישה תבחר מה שמתאים לה. לא חסר בחורים שעוזבים את הישיבה מוקדם ומתקדמים לתחנות חדשות בחיים. לא חייבים להתחתן עם בחור ישיבה. 

 

שוב אני מאוד מבין אותך. אבל כן רציתי להראות לך זווית ראייה אחרת. 

תודה על התגובה הזאת !מדרשיסטית20
מראש לא חשבתי אחרת, אבל בהחלט הרחבת לי את נקודת המבט (:
ברור לי חלוטין שלהיות בישיבה זה משמעותי מאוד. כתבת דברים יפים וחשובים מאוד שאני לא חולקת עליהם. כשדיברתי על הישיבה כ"תחנת מעבר" לא התכוונתי לזלזל בחשיבות של הישיבה בחיים של הבחור, התכוונתי לזה שבעיני אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה. קשה לי ממש שאת התהליכים שאתה מתאר אני כבר עשיתי לפני שפניתי להקמת בית והוא תקוע מאחור ועדיין רוצה במקביל להקים בית. אתה מבין? למה שהעול יפול רק עלי אם זה הבית של שנינו רק בגלל שלא סיימת את התהליכים שלך? (בלי לזלזל בחשיבות של בתהליכים האלו כמובן). זה מרגיש לי חסר אחריות ולא הוגן.
לדעתיענווה1

תהליך ההתקדמות הרוחנית הוא תהליך אינסופי. ככה שלא בהכרח שאת סיימת תהליך שהוא עדיין לא סיים, אולי הוא המשיך מעבר למה שאת הגעת. ואולי הוא זה שימשוך אותך יותר קדימה מהבחינה הזאת, דווקא בגלל שהוא עדיין לומד בישיבה. 

 

לדעתי כאשר אישה מתחתנת עם בחור ישיבה, היא מתקדמת ביחד אתו. ככל שהוא מתעלה יותר מבחינה רוחנית, גם היא מתעלה יותר. 

 

 

בנוסף לגבי מה שכתבת שכל העול נופל על האישה - אני מסכים שזה דורש מהאישה יותר, אבל ממש לא כל העול נופל עליה. נכון שבנושא הפרנסה היא תהיה המפרנסת הדומיננטית, אבל בשאר הדברים האיש יכול להיות שותף מלא. 

ואולי דווקא בגלל שאת המפרנסת העיקרית, אז הוא ייקח על עצמו דברים אחרים להיות אחראי עליהם. בסוף ניהול משפחה כולל הרבה מעבר לפרנסה. 

...מדרשיסטית20
טוב, מאמינה שהניואנסים של מי לוקח אחריות על מה משתנים כבר בין זוג לזוג.פשוט מה שעולה לי לראש כשאומרים לי "אברך" זה מישהו שיושב כל (או רוב) היום בבית מדרש, והוא פחות בבית.. אז גם פחות עושה דברים שקשורים לבית. ו-וואלה, גם להיות המפרנסת היחידה זה לא פשוט בכלל (בטח כשבאופן מובנה האישה צריכה לג'אגל את זה עם הריונות וילדים. בעיני האישה לא בנויה לדבר הזה. זה הזוי שזה נהפך להיות ככה.)

ולגבי הפסקאות הראשונות -
הכל טוב ויפה, אני מסכימה איתך.
אבל הקב"ה ברא גם גשמיות בעולם, יחד עם הרוחניות, והוא רוצה שגם נדאג לצרכים הגשמיים שלנו.
...ענווה1

באופן עקרוני אני לא חושב שהעובדה שהאישה היא המפרנסת היחידה זה מוסיף עליה עוד עומס. בכל מקרה היא הייתה עובדת במקביל להריונות וגידול ילדים (כמו כל הנשים בעולם בערך כיום). הדבר היחיד שזה גורם, זה שיש פחות כסף, כי חיים רק על סמך משכורת אחת. ואכן אני מבין שזה לא מתאים לכל הנשים. 

 

וממה שאני רואה מאברכים שאני מכיר, הם שותפים מלאים בבית ובגידול הילדים. דווקא העובדה שהם לומדים בישיבה, מאפשרת להם לפעמים הרבה גמישות כשצריך. בסוף גם מישהו שעובד כל יום עד חמש או שש בערב, והולך לתפילות, ולשיעור תורה בערב, הוא גם בלי הרבה זמן פנוי...

 

אבל הכול בסדר אני מבין אותך. ברור שהדרך הרגילה זה שהאיש מפרנס. אבל אני רואה שיש הרבה זוגות שמתאים להם הדרך הזאת של בעל לומד, ויש להם חיים טובים גם מבחינה גשמית. 

מסכימה ממשפרח-אש

לדעתי עיקר התפקיד של האישה הוא בבית ושל הגבר בחוץ

 

מה שלא אומר שהאישה לא עובדת אלה שזה יותר התפקיד של הגבר 

 

ולכן ממש לא מבינה איך זה מוזר אם לבחורה אין לימודים של מקצוע שנחשב יציב כלכלית כשהבחור בישיבה ולא חשב על עבודה עדיין בחייו (כן גם אם שניהם רוצים שהוא יהיה עוד כמה שנים בישיבה )

לגמרימדרשיסטית20
ואיכשהו מהאמירה הזאת שהאישה בבית והגבר בחוץ יצא שהאישה גם בבית וגם בחוץ, כמה כיף ✌
ברור האשה היא הכל.בשביל שלי
הגבר צריך להיות רק מחוץ לבית. בתוך הבית זה לא לגיטימי.
מה הקשר בין זה לבין מה שאמרתי ? 🤔מדרשיסטית20
'האשה גם בבית גם בחוץ, כמה כיף'בשביל שלי
אז אמרתי שזה נכון. בניגוד לגבר.
לא הייתי ציני
ומה אתה אומר בזה ?מדרשיסטית20
שלא לגטימי שהגבר יפעל בתוך הבית ?
שלגיטימי שהאישה תעשה הכל ?
שמגבר מצופה להיות פעיל ובחוץ וכו'בשביל שלי
אשה יכולה להרשות לעצמה הכל

לא אמרתי שזה רע
לא ברור ליברגוע
אם הבחור מתכנן להשאר בישיבה עוד כמה שנים, למה הוא צריך כבר עכשיו להחליט במה הוא יעבוד? למה לא מספיקה אמירה כללית שלו שהוא מתכנן לעזוב את הישיבה עוד כמה שנים ולצאת לעבוד?
אם הבחור אומר משהו בסגנוןפרח-אש

עוד שנתיים אני יודע שאני בישיבה שנה שלישית נראה אם מתאים ואחכ אני רוצה לעבוד בתחום X או Yאו Z

 

כמובן שהמספרים לפי התאמה אישית 

 

זה אחר מזה שבחור אומר 

בנתיים טוב לי בישיבה ואני רוצה להמשיך עוד כמה שנים ואחכ נראה במה אני אעבוד...

 

 

כי בראשון רואים שיש לו כיוון בחיים הוא חשב ברצינות אפילו שהוא לא סגור על עצמו לגמרי לעומת השני שכמה שנים יכול להיות 2,3,5,10 וכו ואחכ הוא יחשוב 

 

 

הבנתיברגוע
בגדול מסכים עם מה שכתבת עכשיו.

למרות ששמעתי בשיעור של הרב לבנון שדווקא יש חיסרון בלתחום את הזמן שנמצאים בישיבה, ושעדיף להיות בגישה (וגם לומר בפגישות) של "אני נמצא בישיבה כל עוד אני מרגיש שטוב לי שם ושאני מתקדם משנה לשנה."
אבל אולי זה לא מתאים לכל אחד/אחת.
שניהם לא מוזריםחופשיה לנפשי
את לא יכולה לחייב אחרים 'להתאפס על החיים שלהם'בשביל שלי
בטח שלא לקבוע שהם עוד לא התאפסו,
רק בגלל שהרף שלך הוא שונה לענין הזה.
את לא מבינה את העולם הגברי?
אז תלמדי, תכירי אותו.
אם עדיין יש לך ביקורת תבדקי אם היא מוצדקת או נובעת מחוסר הבנה. למשל ניסיון לנתח את העולם הגברי מנקודת מבט נשית

ואם יש לך ביקורת, עדיף שתעזרי לבנים להבין מה לא בסדר איתם מאשר למתוח עליהם ביקורת. זה תמיד יקדם יותר את המטרה. אלא אם המטרה להרגיש יותר טוב עם עצמך כ'אשה'
לא מחייבת אף אחד שום דבר, תנשוק עמוק.מדרשיסטית20
בסה"כ הבעתי את דעתי על התופעה.

והרף שלי הוא לא רף שונה. זה לא נראה לך לגיטימי לרצות שהבית שאני אקים יוקם בשותפות ושלא הכל יפול עלי?
לגיטימי לרצות שותפותבשביל שלי
לא לגיטימי לדרוש כל הזמן עוד ועוד מהבחורים.
תחשבי כמה את דורשת ממנו בדייט, כמה נדרש מהבחור כדי שהוא יתאים לרף שלך,
וכמה נדרש ממך...

אה אבל הגבר צריך לחזר אחר אבידתו,
והגבר צריך להיות רגיש ושכלי ופעיל אבל להתחשב ומדבר אבל מקשיב...
יאללה. תפסיקו לדרוש מאחרים
...מדרשיסטית20
אפשר בבקשה שתפסיק לצאת מנקודת ההנחה שעצם זה שאני אישה משמע אני מכשפה שרק דורשת לקבל עוד ועוד ??
לא דורשת שום דבר בדייט, אין לי שום "רף" גבוה בילתי אפשרי ובילתי אנושי שהבחור חייב לעמוד בו. אז די. אני מבינה שהיה לך חוויות מבאסות בעניין, וזה מבאס, אבל אתה חייב להפסיק להשליך את זה על כל בחורה קיימת.
סליחה, מתי לפני כן הגבתי לך בנושא?בשביל שלי
או שאת קוראת מתגובות אחרות שלי ומשליכה אותן על התגובה הזאת גם?

וכן, אפשר. לא כתבתי דווקא כלפייך
אתה כנראה לא זוכרמדרשיסטית20
אבל היה לנו ויכוח ארוך בנושא.
וכן, גם מתגובות אחרות שלך בפורום, פשוט הגישה שלך לעולם הנשי קשה לי, מחילה.
כנראה לבחורות היה חשוב שגברים מסוימיםבשביל שלי
ירגישו ככה. אני לא המצאתי את הגישה

ויכול להיות שאני לא זוכר. וכנראה שגם אז לא הבנת על מה התלונה נגד הבחורות בדייטים

חבל שאת לא מכילה תגובות ששונות מהתפיסה שלך
תקשיב, בשבילך אני אומרתמדרשיסטית20
הגישה שלך פשוט לא בריאה. היא לא תוביל אותך לשום מקום חוץ מתסכול.
היא לא תוביל?בשביל שלי
אני כבר בעיצומה...
גישה לא בריאה. מסכים
לא ממליץ לאנשים המוצלחים לחוות את זה
לא נעים בכלל מה שאתה מתארלב אוהב

כאילו אנחנו איזה מפלצות אגו שרק דורשות דורשות דורשות

לא יודעת, נשמע שיש לך חוויה לא משהו מאיך שאתה תופס את עולם הדייטים וכל מה שקשור אליו.

 

כי זה כל כך לא נכון.

לי אין שום ציפיה מבחור שייקח/ישלם, בסה"כ שיהיה הוא ויהיה כנה. זה הכל.

וכנ"ל לגבי פרנסה- כמו שאני דורשת מעצמי, פשוט להבין מה זה בית ומה זה אחריות. אבל בקצב שלו... לפי מה שנכון לו....

 

 

אבל לא כתבתי לך, נכון?בשביל שלי
עכשיו כל בת בפורום תקפוץ על מה שכתבתי?

טוב בסדר. אם הן רוצות

לגופו של ענין. את מודעת לכך שרוב הבחורות לא משקפות את מה שכתבת כאן?
שרוב רובן של הבחורות כן דורשות?

כי אני לא נתקלתי במה שאת מתארת.
לא אני ולא חבריי
וועליה... מה קרה? למה ככה?לב אוהב


ערכתי בפניםבשביל שלי
אתה טעון ממש... חבל... באתי ממש בקטע נעים וטובלב אוהב


ידעתי שזה מה שתגידלב אוהב

תראה, אני לא מביאה איתי סטטיסטיקה ואני מאמינה שגם אתה לא...

זה פרשנות סובייקטיבית מהחוויה שלך פשוט

כי אתה יכול להיתקל בבנות כאלו ואתה יכול גם לא, השאלה איך תתפוס בסוף את העולם הנשי, והשאלה גם אם יש טעם בכלל לתפוס אותו כעולם ואולי פשוט להבין שיש כמה סוגים של אנשים ואתה צריך משהו מסוים שהוא זה שיעשה לך טוב.

 

 

 

סוגים של אנשיםבשביל שלי
שהרבה תפיסות מעוותות פשוט הפכו אותם לדעות אחידות, לתמימות דעים. ככה שבנושא הזה, תרשי לי לפקפק בכך שכל בחורה מתנהלת אחרת.
היא מתנהלת אחרת אבל עדיין על פי אותן העצות. אותן השיטות

ולא מעניין אותי אם אלו העצות של מיכל וולשטיין או של כל שם אחר. זה אותו הדבר רק השופרות שלהן שונים
תביא לי דוג' ספציפיותלב אוהב

שאבין על מה התסכול הכל כך גדול...

באמת שאני פחות נתקלתי בזה... גם מצד חברות שלי... 

 

צודקת לגמרי!Naman123
זה מישהי נורמלי כאילו החיים בישעבה אפורים
אני רוצה להציע צד הפוך של זהultracrepidam

בשביל להוביל, אני צריך לדעת את מי אני מוביל, ולאן אני מוביל.

אם אני יודע בדיוק מה אני רוצה לעשות, ומישהי מתיישבת בבגאז' - זה לא להוביל בעיני. להוביל זה להסתכל על הצורך של מי שמובילים אותה, ואז להוביל לשם ולבטא את מה שאני יכול לתת.

ולכן אשה שיודעת שהיא לא מתחייבת לפרנס וכו' אלא היא עושה את זה מיוזמתה, קל לה הרבה יותר להיות סגורה על זה, ולהגיד לגבר "זה מה שאני יודעת לעשות, עכשיו תוביל". לעומת גבר, שאם הוא רגיש מספיק, יהיה לו מוזר לפעמים לבוא לאשה ולהגיד לה "זה מה שאני מתכוון לעשות, בואי אחרי". הוא צריך את הנישואין כעוגן לפני שהוא מרים מפרש.

 

שווה לבחון את הצד הזה

זאת בהחלט נקודת מבט ששווה לאמץהארה--

אני לא חושבת שמישהי מצפה שגבר יגיד לה: "זה מה שאני עושה/רוצה, מתאים לך או לא?" =הובלה החלטית.

ברור שהשאיפה היא שזה יקרה ביחד, מתוך שותפות, מתוך הקשבה אמתית לצרכים. מתוך זה מגיעה ההובלה.

 

אבל אי אפשר להתחתן על סמך זה שבהמשך, אחרי הנישואין, הגבר יוביל.. שכרגע הוא בודק, חושב, לא סגור על עצמו..

 

עצם האחריות וההובלה חייבת להיות ברורה לפני הנישואין.

איך? כמה? לאן? איפה?

לא משנה. זה ביחד, מתוך שותפות והקשבה.

$$ultracrepidam

אבל רק תסתכלי עד כמה - בעיני הגישה שלך כאן לא רוצה תשובות ברורות - לקראת נישואין וזוגיות היא שונה בפער ממה שהציגה השואלת שאליה הגבתי כאן. וכולם מגיבים לך שזה "דיוק חשוב", כשבעבור הרבה גברים זה עלול להתפס - כמו שזה נתפס בעיני - כהבדל קיצוני, גישה שונה לחלוטין.

 

וזה אומר שהרבה פעמים כשגבר נראה לך לא החלטי, זה פשוט כי הוא שומע את הקיצוניות השניה והוא אומר "מה פתאום" ואת שומעת בהסתייגות שלו את הקיצוניות האחרת, במקום להבין שאתם מדברים על אותו הדבר.

או כשאת אומרת "אני רוצה בחור בוגר ולא ילד" את מכריחה אותו לעשות הרבה יותר ממה שאת רוצה (כי הוא לא יודע כמה זה בשבילך מספיק, והוא רוצה להתפס כבוגר), ואת מקבל מישהו שבאופן מלאכותי עשה מעצמו מה שהוא לא ומה שאת לא רוצה, במקום לתת את המקום שלו להבנות לתוך זוגיות בצורה בריאה.

זאת מציאות עצובה ממשהארה--

וואו לא חושבת שהתגובה שלי מציגה משהו שונה וחריג..

אבל מבינה לגמרי שזה יכול להיתפס ככה.

חבל שאין הקשבה פשוטה, כנות אמתית. שיתוף של צרכים אמתיים בלי סיסמאות..

 

בכלל, אני מאמינה שעל הכל צריך לדבר, לדייק.

אם גבר "לא יודע מה הוא רוצה להיות", אם אישה רוצה גבר מוביל עם תכניות ברורות,

זה יכול להתאים בול עם טיפה הקשבה ועבודה משותפת.

 

יאללה די עם הפוזות זה סיוט ככה

אבל זה לא שווה להוריד את הפוזותבשביל שלי
אומר לך מניסיון.
אני לא מסוגל לעשות פוזות,
אבל מי שכן מסוגל-
אני אמליץ לו בחום להמשיך איתן כדי להיפגע כמה שפחות. בהנחה שהוא גבר רגיש יחסית
זה קשה, זה מסוכן, אבל זה שווההארה--

כי אם אתה ממשיך עם הפוזות אתה מפסיד את האישה שלך..

את מי שתרצה אותך ככה, איך שאתה.

אם תבוא לה עם פוזות, זה לא ידבר אליה בכלל.

 

נכון, זה פוגע. יש המוווןן מה לתקן בשיח ובעולם הדייטים.

אבל תאמין שכמוך יש מי שמחפשת אמת.

 

(ואגב, יכול להיות שיש מישהי שגם עושה פוזות.. והיא מפחדת להפסיק..

ואם אחד יהיה ראשון עם אומץ.. יהיה פה קשר אמתי)

אז תדעי שזה מאוד מדבר,בשביל שלי
והאנשים האלה מתחתנים די בקלות.
ודווקא מי שהוא בלי פוזות הרבה פעמים הוא זה שנדפק
אני לא חושב שמה שכתבת הוא חריגultracrepidam

מה שכתבת הוא הגיוני ויפה ולכן אני רוצה להאמין וגם מאמין שזאת תפיסה נפוצה.

 

אבל באמת הרבה פעמים היא מוצגת בקיצוניות, וקיצוניות גוררת קיצוניות, והרבה אנשים מאבדים את השנים היפות שלהם בנדודים וטלטולים בגלל שעולם השידוכים הוא נחרץ מדי, רץ מהר מדי, החלטי מדי, ומלא ב"פסילות", הסקת מסקנות, חששות ופסילות קטגוריות.

יכול להיות שחלק מהדברים האלה קיימים מסיבה טובה, ועדיף שיהיו מאשר שלא יהיו; אבל יש לזה מחיר ושווה להיות מודעים אליו

אז תתפלאיבשביל שלי
יש מלא שבעיניהם הגבר בדייט צריך להיות החלטי ברמה כזאת
אוקיי לא יודעת מה עם כולןהארה--

ואני מרשה לעצמי לפקפק-

אולי באמת הרצון שהגבר יהיה החלטי מגיע מתוך פחד שאם לא אז הוא חסר אחריות..

ואם יהיה דיבור כנה, ושיתוף, יתברר שהגבר בדייט יכול להיות גם ממש מהסס ולא סגור על עצמו.. (ברמה מסוימת)

 

לי אישית נשמע סיוט בן אדם החלטי שסגור על עצמו וזהו.

קשה לבנות זוגיות עם בן אדם כזה

האמת שאני מסתכל על זה הפוךענווה1

להוביל זה לדעת לאן אני מוביל, ואז מישהי מצטרפת למושב לידי, כי היא מרגישה שהכיוון שלי, זה גם הכיוון שלה, לכן היא רוצה להצטרף ל"נסיעה" שלי. ברור שבדרך אני אתייעץ אתה, אהיה קשוב אליה, ונעצב ביחד את הדרך שלנו. 

 

כלומר אני חושב שהאיש הוא זה שאומר - זה הרצון שלי, זה הכיוון שלי. תבחני אם מתאים לך או לא. ואם מתאים לך, אז מתחילים מסע ביחד, ששנינו שותפים לעיצוב שלו. 

@פשוט אני הרימו לך כאן להנחתה (בקטע טוב כמובן)מישהו איתי
אוהוהו... שאילת השאלות...מזמור לאל ידי
דיון חשובCherry
כתבו פה דברים יפים.
לדעתי דרוש שינוי תפיסה במערכת החינוך שלנו הגברים.
שבישיבות יהיו שיעורים על כלכלה/ כלכלת בית,
על העולם האקדמי,
על זוגיות, ועוד.
אני חושב שההתעסקות בזה עוזרת לפתח ציפיות, ולקבל איזשהו כיוון.
מסתמא יהיו שיראו בזה 'ביטול תורה',
אני חושב שזה חיוני.
וגם... שרמי"ם, יהיו עם יד על הדופק,
וידעו לתפוס מי שצריך ולדחוף אותו בעדינות לחיי המעשה.
שני דברים 1.מפריע לי שהם לא באים ממקום של עשיהפרח-אש

כלומר יש בחור שלומד בישיבה וזה מצויין אבל לי עשיה זה דבר חשוב וכן זה משהו שיותר יבוא לדי ביטוי עם בחור עובד 

אבל זה יכול להגיע לידי ביטוי גם בעשיה בקשר או בהתנדבות בישיבה ...

 

וגם מפריע לי לפעמים שבחור לא יודע מה הוא רוצה מחייו כי זה הרבה פעמים נובע מחוסר בשלות הוא לא יודע ככ מי הוא חוץ מהישיבה וזה מאוד מורגש ומפריע 

 

לא יודעת לומר אם רוצה לשמוע הצעות כאלה כי משתנה ...

כי עשיה מלמדת אותך על עצלנות?בשביל שלי
או כי אם הוא לא בעשיה אז הוא לא גבר? או פחות גבר?
והאם עשיה לימודית של לימוד תורה נחשבת בעינייך כבטלנות? כחוסר מעש?
לא בכיוון של עצלנות.אני לא באה בשום מקום של ביקורת לשום כווןפרח-אש

עשיה מלשון מעשה עולם המעשה וכדו לפעמים בחורי ישיבה מרחפים (שזה גם מקסים ויפה ) ולא מחוברים בכלל למציאות 

זה קצת מקשה עלי לסמוך על היציבות שלהם ועל היכולת שלהם להתמודד עם העולם הגשמי (לא מתוך חוסר הערכה רק יש כאלה שבאמת לא פה ככ)

 

וגם (שוב לא ממקום של עצלנות כן או לא )יש אנשים שהם יותר פעילים אקטיבים ויש יותר פסיבים 

 

והחיים שאני רוצה לחיות כוללים בית של עשיה אקטיבית ושותפות בקהילה והשפעה טובה על הסביבה בעזרת ה' 

וזה משהו שחשוב לי שגם בעלי ירצה ויהיה כזה כי הוא ראש הבית ובהיותו כזה הוא זה שמוביל את הבית הרבה פעמים 
(לא מוריד מההשפעה שלי בעינין והעשיה שלי מקווה שהובנתי )

 

 

טוב מבין.בשביל שלי
בעצם, עולם העשיה האקטיבי כלפי חוץ הוא יותר נחשב מעולם העשיה הרוחנית.
אני יכול להבין את המחשבה בכל מקרה
לא חושבת שיותר או פחותפרח-אש

ממש לא ממקום שיפוטי רק מה מתאים לי או לא 

 

ממש לא מזלזלת בעשיה שבלימוד 

 

פשוט לא רואה את השליחות שלי בזה 

 

אולי עוד יגיע מישהו שישנה את דעתי אבל לא סביר לי

טוב סבבהבשביל שלי
בקיצור בינישים הזויים,בשביל שלי
תפסיקו להתבטל.

אדם שלומד באקדמיה יותר שווה מבחור ישיבה.
בחור ישיבה עצלן וילדותי,
מי שלומד באקדמיה פעיל ובוגר.

ובכללי בחורות יותר פעילות מבחורים, ולכן בכלל... הן יותר שוות.


אולי נפסיק כבר את השיח הזה של מי יותר בוגר ומה הסיפור של הדייט הכי הזוי שהיה לי? ומה הקריטריונים לאדם בוגר ונונסנס?

זה לא תורם כלום חוץ מלאגו ולתחושת שלימות מדומינת.

באמת זה מרגיש לי שיח ילדותי. ופה דווקא מי שפתח את הדיון זה הצד שחש את עצמו יותר 'בוגר'
בן אדםאדמך
גם אם לביינישים יש מה ללמוד בהתנהלות בדייטים ובחיים, בסוף רוב הבחורים נבנים מאוד בישיבה ונהיים בן אדם טוב יותר.
ובסוף מתחתנים עם אדם כי הוא טוב ולא עם אדם כי הוא תואר. או "בוגר".

לגבי ההערה שלך בסוף, כדאי לקרוא את זה שוב ושוב.
שים לב שמהרבה מהשרשורים הללו אפשר ללמוד הרבה. זה לא סתם
אני אשמח להבין מאיפה הסקת המסקנות הזו?ברוקולי

 

 

מהתגובות פהבשביל שלי
לא רוצה תשובות ברורותהארה--

כמו: "אני רוצה להיות 4.5 שנים בדיוק בישיבה, אחר כך ללמוד תואר ב.. או לעבוד ב.."

הגיוני שלבחור אין מושג, והאי ודאות הזו לא מפריעה לי.

(לעומת הבנות שבדרך כלל יודעות בערך מה יהיה, כמה זמן התואר, ומכוונות לעבודה)

 

אבל--

זה קריטי ממש שתהיה הבנה מה זה להקים בית. מה זה דורש.

שהבחור יהיה אחראי. לגמרי. מודע.

 

אם האי ידיעה של העתיד נובעת מחוסר אחריות- בלתי אפשרי להקים כך בית.

אם זה נובע מרצון אמתי ללמוד, בנחת, בלי תאריך סיום מוגדר ותוכניות ברורות- אין בעיה. זה אפילו מבורך.

רק שיהיה ברור שמה שלא יהיה יש פה גבר אחראי. שמוכן בכל רגע נתון לפרנס אם צריך, שהוא שותף מלא לצרכים של הבית.

^^^מדרשיסטית20
דייקת יפה (:
^^בינה.
ובעיקרון אשמח גם שיהיה לו כיוון כללי. זה מעיד על בגרות ויציבות כלשהי, ובעיקר על מודעות עצמית שזה ממש חשוב לי.
חידוד יפה ברוקולי


מסכיםמישהו איתי
ונראלי החילוק שלך מרגיע קצת את הדיון למעלה..
רוב האנשים שאני מכיר מתחתנים מתוך מוכנות ללקיחת אחריות, וידאגו לעבוד מהצד בכל מיני דברים, לעזור עם הילדים וכו.
אממה, יש לבנים המון דרישות טכניות - ללמוד טוב, להתגייס רציני (ולצאת מכים), להתחתן באיזור גיל 23 (וזה קשור גם לכל מערכת החינוך, הכללית והדתית, כמו שכתבו קצת למעלה, אבל זה באמת דיון אחר וארוך..).
ולצרף לזה את הרצון לכיוון ברור בחיים, ברמה של ממה אתפרנס ומתי אלמד מקצוע, זה יותר מדי לענ"ד.
בעיקר לחברה שיש להם כשרונות ונטיות לב שונות, שלוקח להם זמן להתבשל על משהו מסויים.
וצריך גם לקחת בחשבון, שיש שינויים בחיים - אנשים שהתחתנו במחשבה שיהיו אברכים x שנים, ואחרי כמה זמן היה משבר (במלעיל), או סתם אנשים שמחליפים מקצוע, וזה יכול להיות גם אצל בנות.
ונראלי זו תופעה שתתרחב בעולמנו, הנפשות פחות בנויות לאותה עבודה במשך 50 שנה, לטוב ולרע ואכמ"ל
לכן, העיקר לדעתי הוא לבוא בראש פתוח ולב רגוע, ששני הצדדים בוגרים, אחראים ומודעים לרצון, ליכולת ולכשרון שלהם, ומשם לעוף ביחד

* גם מבנות יש דרישות גבוהות, בעיקר אחרי החתונה, להיות גם בפנים וגם בחוץ, וזה באמת משימה לא פשוטה.
נראלי שאחד הדברים שיכולים לעזור לכולנו, במשימות הנפרדות והמשותפות, זה להרגיע, לא להתקבע על מוסכמות חברתיות ודרישות חיצוניות, ויותר להתחבר לעצמיות שלנו (זו מילה גבוהה אבל הכי מתאימה כאן), באמונה ושמחה
תגובה של אנונימיתברוקולי

 

לי דווקא קשה עודף יציבות, כשהחיים שלו מדיי מתוכננים ולא אוכל לתכנן איתו אותם ביחד

וואו מפתיע...בשביל שלי
מזל שיש גם בחורות כאלה.
הצלחתם להלחיץ יותר מדי
דווקא מבינה את זהחופשיה לנפשי
ואני לא אדם ספונטני
וואו..ברוקולי

 

תודה לכל המגיבים והמגיבות,

החכמתי מהמחשבות שלכם/ן  

אני מתנצלת שהצפתי את חלקכם (ותודה שבאתם להגיד) , נגעתי אולי במקומות חשופים ולא סגורים 

נגעתי בשאלה שאני מניחה שמעסיקה את כולנו וקצת מלבה את האש. 

 

בסוף, אני חושבת שאחד הדברים היחידים החשובים בפער הזה 
הוא הרצון והמוכנות ופחות הליבון הטכני שמתרחש בתוך מרקם של כל זוג 

 

 

 

רוצה לציין שיצא דיון ממש מעניין וחשובultracrepidam

יש כאן כמה תגובות מפורטות שבאמת מציגות צדדים מאד חשובים בדיון הזה

ומהתגובות לתגובות נראה שהדברים היו צריכים להכתב

מהתגובות לתגובות?בשביל שלי
התכוונת אליי?
התכוונתי שיש הרבה תגובות שמציינות על תגובות אחרות שהן טובותultracrepidam

ולכן זה מראה שהדיון חשוב לא רק בעיני אלא גם בעיני כל אותם אלה שטרחו לציין את זה

חוץ מהקטע של הצבא(שלא רציתי לצאת עם חייל/חייל עתידי)חופשיה לנפשי
אני חושבת שכלום לא הטריד אותי
אולי זה קשור בעיקר לזה שאני בעצמי האדם הזה שאין לו תכנונים מעבר ליומיים הקרובים בדרך כלל
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

יש לך עבודה רגשית לעשותמשה

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.


אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

מה זאת אומרת "מחזיק"?מה כבר ביקשתי

ואיך עושים עבודה רגשית? 

תתחיל בלכתוב בפנקס רשימותמשה

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

זה כואב, אך תזהר לתלות את הערך העצמי שלךadvfb

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

 

מקדיש לך את שורות השיר -

 

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

 

 

בסוף אתה לא צריך את על הבנותתפוחית 1

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..


ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

נכון אבלמה כבר ביקשתיאחרונה

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

ואוו אחי, משתתף בצערךדרייב

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.


וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

אהלן אחשפלות רוח
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 1:37

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.


 

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

 

תודה רבה חברמה כבר ביקשתי

ריגשת ועודדת אותי מאוד

שאלה קטנהפצל"פ

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

אולי קצת באיחור אבל כןמה כבר ביקשתי

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfbאחרונה
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

מה הקשר?!הסטורי
חחחחחחח הסטורי אני מדמיין אותך על פי הודעותיךצדיק יסוד עלוםאחרונה

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפיאחרונה
ומנגד משדרים נחת נעימות
קניתי לה מתנה קטנה, מה לכתוב בפתק?אני הנני כאינני
הכוונה, מה סגנון הדברים? מחמאה? עקיצה קלה? משהו מאוד כללי? משהו רומז? מפורש? חמשיר?
..שפלות רוח

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

משו משמחניצן*

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

...advfb

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

אולי משהו בסגנון כזה?נקדימון
"חשבתי עלייך כשראיתי את זה"
תלוי בשלב לדעתיארץ השוקולד

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

בהצלחה!מבולבלת מאדדדד

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ברור לכתובהפי
לא יודעת מה שעולה לך שאתה חושב עליה
מהלבברוקוליאחרונה

ואתה מרגש אותי 

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
בסדר גם אתה רשמת שטויותהפי

קשה להתייחס לזה ברצינות

לגבר מותר לאישה אסור ..

נו באמת

משפחה פחות דתייה בדייטים.יובללל

חבר'ה אני צריך ייעוץ.

אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).

אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.

אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!

מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?

יש מצב שאיבדת. אבללגיטימי?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

א. מאוד מסתייג מהביטוי הזהadvfb

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

לא זוגיות, אבל בהחלט שזה מרכיב חשוב בולגיטימי?

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

 

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

 

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

 

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

באמת לא טוב להכנס לפנטזיות וחלומות ורודיםadvfb

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

 

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

מה זה משנה מאיזה משפחה היא באה?תוהה לעצמי
בעלי ממשפחה דתית לייט מאוד, והוא יותר דוס ממני. אנשים גדלים ועושים בחירות משל עצמם בחיים
סליחהיובללל
סליחה שאני שואל, אבל האם וכמה יש חיכוכים שזה יוצר? זה בוודאי לא פשוט הרי, כל המנהגים, כשרות, שיח, צניעות, שמירת שבת ועוד המון מורכבויות שיכול ליצור. אז איך מתמודדים עם זה?
לא יוצר חיכוכים בכללתוהה לעצמי

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

לא יודעתהפי

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

לגיטימי אבלזיויק

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

..יובללל
בוודאי שחשבתי על זה. אבל גם יש הבדל בין הדור שלנו לבין הדורות שלהם. הנושא אשה יבדוק באחיה.. וכו וכו. ברור שהאדם עצמו הוא העיקר, אבל זה חבילה שלמה. 
נכון ולכן נשאר פה עניין האופיזיויק
של שניכם
אני חושב שיש לתת משקל למשפחה.אדם פרו+

לאו דווקא רק בפן התורני.


לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.


אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.


אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.


אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.


וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.


אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.


מה דעתכם?

מענייןיובללל
מעניין מה שאתה אומר. בסוף ברור לי שהבית הוא משקל מאוד מאוד משמעותי. והשאלה שלי היא בתכלס כמה יחס לתת בין המידות של הבחורה לבית המידות של הבית שלה (או בפן התורני וכו)? הרי בסוף כמו שכתבו מעליי ראינו מאיפה הגיעו האבות והאמהות שלנו..
יש כאלה שחשוב להם יותר ויש כאלה שפחות חשוב להםadvfb

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

חשוב שתקרא את זההמצפה לישועה

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות


וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

עונה בתור בעלת תשובההמקורית

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.


ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

איזה כיף שענית את התשובה הזאת מהמקום שלךadvfb
חבל לפסול בחורה טובה בגלל המשפחה שלהחושבת בקופסא

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

אתה מתחתן איתה לא עם המשפחה שלה.shindov

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

...יוני.ו.אחרונה
קשרים בעיצוב דעות וההשקפות: איך קשריםחסדי הים

השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?

זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.

מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?

יש המון השפעהultracrepidam

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

בהחלט, היו אנשים שהמפגש איתם הוביל אותילגיטימי?

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לדוגמא? גם בעולם הדייטים?בחור עצוב
אצלי זה יותר השפעה במה שמעניין אותיחסדי הים
אני יותר מתעניין באמונות ודעות הנוגעים לתורה. הייתה לי פרידה אחת, שלא רוצה לפרט, אבל זה גרם לי לחדד גישות אמוניות ודרכי לימוד תורה בכללי.
כןרק נשמה

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

כןכלה עצבנית
אני ייקית של פעם וחשבתי שאני איזה וואו עד שנפגשתי עם בחור איכותי מאוד, בלדי כבד ואדוק, שלימד אותי מהן באמת עקשנות, דייקנות, ופדנטיות. הדייטים הכי טובים שהיו לי, ובלי ציניות לשם שינוי
שאלה מקסימהadvfb

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

 

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

תודה. לי קרה כמה וכמה פעמים שקראתיחסדי היםאחרונה

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

אולי יעניין אותך