ברמה שאני אשקול אם לבטל את הפגישה....

----------

ועכשיו ברצינות,

מה קורה היום?

הכל בסדר, באמת.

תהיו בלי עבודה,

בלי רכב,

תגדלו בישיבה

תעשו מה שטוב ונכון לכם

רק בבקשה שלא כל דבר יגרום לאיזה חוסר ביטחון/חשש מה הצד השני יחשוב על זה.

תרגישו בטוב עם מי שאתם ועם מה שיש לכם להביא לקשר, זה הכי חשוב. 

כדאי להוציא את המילה הזאת הלקסיקון..

טיפה ענווה, אף אחד לא צריך לפסול אף אחד

זה מה שהופך את דחיית ההצעה מ'סבבה הכל טוב' ל'באסה'.

אם אני יודע שבחורה חושבת שאני לא מתאים לה - זה מצויין. זה בכלל לא מעליב. להיפך - זה חוסך לי זמן. למה שאני ארצה לבזבז זמן בלצאת עם מישהי שלא יצא איתה שום דבר. למה שאני ארצה מישהי שהיא לא רוצה אותי?

אבל אם היא 'פסלה' אותי - אני יעלב, ירד לי הבטחון. אני אקח את זה באופן אישי. אני אקח את זה כפגיעה בי באופן אישי.

הכל זה עניין של גישה. זה חשוב מאוד.

אתה מחליט להיות שותף לשיח מסויים.

זה נתון בידך

אם אתה מבין שאתה חשוב

אף אחת לא תוכל 'לפסול' אותך

לפני שאדם ניגש לקשר זוגי

הוא מסתכל לעצמו במראה ושואל את עצמו

אני שווה?

אני טוב?

אני מוצלח?

אני שמח ושלם עם עצמי?

במידה שהוא עונה לעצמו בכנות תשובה חיובית -

אזה הוא יהיה מספיק יציב

וגם במקרה שמה שהוא ציפה לו, לא יקרה

זה לא יהרוס לו את הבסיס, את היציבות

גם כשהוא יפול, הוא יקום הלאה.

"שבע יפול צדיק וקם"

הצדיק הוא לא אחד שלא נופל, הוא אחד שקם אחרי הנפילה.

בטחון עצמי נחוץ בכל קשר - גם לבנים וגם לבנות

קשר שמוזן מפחדים אינו קשר בריא

קשר שמוזן מסקרנות, מרצון - הוא קשר בריא 

זאת כבר תהיה התקדמות

כי זה הופך את הקושי ליותר נקודתי

לא. לא כל העולם רע.

יש משהו שצריך לטפל בו.

נכון. יש תסכול מתמשך ואין ידע כעת מספיק כדי לטפל בו

אבל זאת תמונה יותר טובה

שנותנת אפשרות כלשהי לחשוב על תקווה

וגם משקפת יותר נאמנה את המציאות

אם אתה מבין את הבעיה האישית שלך ולא משליך אותה על דברים אחרים אז הדרך לפתרון שלה הרבה יותר קרוב

אבל זה שפחד ממה השני יחשוב עלי נובע מחוסר בטחון עצמי זאת אמת שממש עוזר אם יודעים אותה. זה נכון אצל שני המינים באותה מידה.

אתה חושב שזה נורמלי שכל פיפס שהשני חושב נקח את זה כשפיטה?

אני צריך לתת לו ערך

אם אני חושב שהוא אפס 

לא משנה מה הוא יגיד עלי 

זה לא יזיז לי

אם נתחיל להתייחס לכל מאן דהו בתור שופט עליון לא נוכל להתקדם צעד אחד

לכן יש עניין לא לקחת ברצינות כל חווד דעת של מאן דהו

כדי שתוכל להתייחס אליו בכבוד.

אבל מתי שזה גולש להיות על חשבונך - תפסיק לתת לו ערך.

אין חובה לתת ערך לבנאדם מתי שאתה מרגיש שהוא מאיים עליו.

להיפך - יש עניין שלא בתור פתרון זמני (כל עוד אתה לא פוגע בו)

במילא הוא לא יפגע ממך (כי הוא לא מייחס לך ערך) אז הוא לא ינזק מזה.

וזה מבורך וטוב. זה לא צריך לאיים..

קבל סיטואציה:

בחור מספר משהו, הבחורה קולטת הרבה מעבר.. מבינה ממש.

יודע מה? יכולה להכיר ברגע את מי שמולה. לעומק.

אם הבחור נבהל, מסתגר, נלחץ-- זה גורם לבחורה לזלזל, להירתע.

(זה לא בסדר, צריכה להיות יכולת להכיל גם את זה. אבל זו המציאות)

אם הבחור יודע שהוא זהב טהור, שיש בתוכו כל כך הרבה טוב ויופי,

נכון, גם קשיים וחסרונות. אבל הוא בטוח בעצמו, במי שהוא..

ממה הפחד? מה היא תגלה? כמה טוב יש בי!

ואם היא לא תרצה אותי? מעולה! כנראה אנחנו לא מתאימים..

זה ממש כיף שהבחורה קולטת ברגע..

כי היא קולטת את החסרונות, אבל גם את היתרונות..

ואם עומד מולה גבר שבטוח בעצמו, ולא מפחד מהחיישנים..

היא מצד אחד מרגישה ביטחון, מצד שני מודעת לבעיות. וזה בסדר.

אוףף זה מתסכל שאנחנו מפחידות...

בסך הכל רוצות מישהו שלא ייבהל,

שאוהב את עצמו ככה בדיוק.

ברור ברור שבפועל הבחורה לא יכולה לקלוט ברגע את מי שמולה.

זה עבודה של חיים, של היכרות והבנה.. ואף פעם זו לא תהיה קליטה שלמה.

הקצנתי כדי לחדד, שאפילו אם זה היה ככה, לא כדאי להרגיש איום.

וכן, הלוואי שמצדנו הבנות, תהיה יותר הכלה, רגישות וכבוד.

בלי לשפוט, בלי יומרנות של "קלטתי אותך.."

שנזכה להכיר באמת, בנחת, מתוך סקרנות הקשבה והערכה.

להבחין בין לתת ערך לבנאדם

לבין לתת ערך לדעות כוזבות/התייחסות לא מכבדת שלו.

לראשון V

לשני X

הכבוד לבנאדם לא סותרת את החוסר כבוד להתייחסות לא מכבדת.

הכללת כי יותר נוח להכליל 

אבל שים לב שיש פה עוד קוראים שלוקחים את זה אליהם.

שים לב שזה רק תוקע אותך להשאר בצורה פסיבית בפני 'העולם האכזר'

גם אם הצרות גדולות לא יעזור אם נרחיב אותם עוד יותר

א. לרוב הבנות זה ממש לא מפריע 

שיתארגן על הזמן ויבוא בתחבורה ציבורית 

ב. ואם למישהי זה כן מפריע? 

לכל אחד יש זכות לבחור את הדברים שמפריעים 

ולקחת בחשבון גם את המחיר שמשלמים עליהם 

ג. להסכים לנסוע עם בחורות.. גם יעזור בתחום 

שירגע ואח"כ יצא לדייט

עוצר את הסרט ברגע המתאים ומצלם מסך, או שזה משהו יותר מתוחכם?

בס"ד

מה נראה לכם שבנות פה ירשמו?
מה אתם מצפים? אם היא תגיד שזה חשוב לה יצאו עליה פה ויגידו שהיא רדודה וכו'. (לא נכנס לעניין אם זה נכון או לא להסתכל על דבר כזה, בגדול בנות מחפשות מישהו יציב ובטוח, ורכב זה סימן שהחברה ניכסה ליציבות, התקדמות, התפתחות וכו' עד כאן שיעור פסיכולוגיה)

ברור שהיא תגיד שלא אכפת לה
אבל בתוך תוכה ברור שהיא תעדיף ותעריך יותר מישהו שיש לו רכב, וכל מי שאומרת שלא, או שהיא לא מודעת לזה (בדעת) או שהיא מתכחשת לזה.

"אני? מה פתאום, אני פשוט לא חושבת שיש חיבור טוב" "הוא לא הטעם שלי" " לא מספיק דוס/יותר מידי דוס" ועוד כל מיני צורות יפות של "אתה לא מספיק טוב בשבילי" אם זה בגלל רכב, או דברים אחרים. (כמובן שלא הכל מתחיל ונגמר ברכב אבל ->) מי שימצא חן בעיני מישהי, פחות יהיה אכפת לה והיא תחפש לראות בו נקודות טובות ודווקא לסנגר, אבל מי שלא (וזו טעות גדולה שבנות חושבות שהן צריכות להרגיש משהו בפגישות הראשונות [וגם בנים]) תוסיף לזה אם במודע אם בתת מודע את העניין שאין לו רכב וכו' וזה יסתיים או יעיב על הקשר (=זה יחשב כמינוס, מה שאמור להיות נטרלי אם באים לפגישות בראש בריא מה שבכלל לא פשוט בדור שלנו)

אי אפשר לפרוש משנה שלמה פה בפורום אבל מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה.


*עריכה - ככל שהגיל עולה, ככה הן יותר ישימו לב לזה ויתנו לזה משקל עד שכבר הן יחשבו את זה בבירור וכבר לא יסתירו את זה/ידחיקו שהן חושבות כך. "הוא בן 30 ואין לו רכב?" כבר ממש מוריד "נקודות" כי שוב - פסיכולוגיה. ויותר ויותר תיתנה לגיטימציה למחשבות הללו.

**עוד עריכה - זה ממש מתקשר גם לשרשור הזה: בנות בנות יקרות ומקסימות ש@מדרשיסטית20 ניסתה להעלות בצורה אנונימית דרך @ברוקולי (והצליחה)
כי זה אותה נקודה ששוב - חשוב לנשים יציבות וחוסן.
ואחד הדברים שהכי קשה לנשות אברכים זמניים זה אי הידיעה הזאת של העתיד.
ממליץ לכם לקרוא את התגובות של @מדרשיסטית20 בשרשור הנ"ל כדי להבין את הראש הנשי יותר בהקשר הזה. [יש לה חשיבה בריאה בהקשר הזה, רואים שהיא מדרשיסטית;) ואהמר לאמר שהיא בטח היתה גם יותר משנה במדרשה]
אישית אני חושב שהיא צודקת ולא צודקת.

צודקת כי היא באה ממקום אמיתי ונכון ובמציאות מתוקנת ככה הקב"ה ברא ורצה שיהיה, וכך באמת היה במשך אלפי שנים. (ושני המינים שמחו והרגישו סיפוק)

אך לא צודקת כי חסרה לה ההבנה העמוקה והרחבה יותר בתמונה הכוללת, אנחנו בדור מאד מיוחד שלא נראה כמותו לעולם והרבה דברים השתנו, לא ניכנס לזה בדיוק למה (זה קשור לתיקון חטא האדם הראשון ועיקבתא דמשיחא), אך קיימת צמיאה, שקיקות ורוחניות עמוקים, וכבר ולא מספיק "מצוות אנשים מלומדה" ועוד יותר עכשיו כשאנחנו בדור מבולבל בכל כך הרבה בחינות, ויש מחסור בזהות והמון תרבות מערב ואין אמת. פשוט האמת קשה להשגה. טוב לא ניכנס לשיעור אמונה, הרב שלי אמר על העניין של אברכים שזה "עת לעשות לה' הפרו תורתך", זה ממש לא פשוט העניין ואף פעם לא היה דבר כזה שציבור כל כך גדול לומדים תורה לעומק ועוד במשך שנים ומבררים סוגיות בכמעט כל רבדי התורה.

וסליחה שאני לוקח אותך כדוגמא @מדרשיסטית20, לא בא אלייך או אף אחת בטענות, זכותכן לבקש ולחפש את הדבר שהקב"ה יצר אצלכן כמיהה אליו.
אך לדעתי זה פספוס כשבאים בטענות לחלק מציבור הרווקים כמו שיצאת בשרשור אז, ולא מבררים את זה לעומק.
בסופו של דבר אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה, רווק לא נשוי צריך הרבה יותר את הישיבה מאשר נשוי בהקשר של העולם הרוחני, כי זה חלק מלתי נפרד מהקישור שלו לקב"ה (שלא קיים אצל בנות ובנות לא תבינה) מה שמתעצם במשך השנים בישיבה ואז כשבבת אחת יוצאים מקודש לחול [כפשוטו] - הרבה לא יודעים לעכל את זה. ו"מתקררים" לצערנו. (לא כאן המקום להאריך אך בישיבות הבינו שזו בעיה ובשנים האחרונות עובדים על לתת כלים והכנה נכונה להמשך)

עד למצב שכל כך הרבה בנות 30 בערך מעידות שאין רווקים תורניים בגילאים האלה.

טוב אני לא יודע לאן אני חותר עם זה אבל מקווה שהועלתי במשהו וקצת פתחתי לכל מי שקורא את זה, את החשיבה ולהבין שהעולם מורכב.
וכמובן לא לצאת על אף צד, גברי או נשי כי באמת אנחנו נורא שונים וקשה לנו להבין ולקבל את המציאות הנגלית לעינינו. בגלל זה בדורנו "עשה לך רב" חשוב לא רק בהקשר ההלכתי כי אם בפן הנפשי, מחשבות עצמאיות בנושאים אלו עלולים להביא קלקולים רבים.

נ.ב
השתדלתי לדבר על הכלל אך בוודאי שקיימים יוצאים מן הכלל.

ואני מעלה את זה מפצל"ש לא כי אני מתבייש לומר זאת ולא שום דבר כזה או אחר אלא מסיבות השמורות עימי.

בס"ד

קליקבייט חחח סתם,

קודם כל סלחי לי על ההתלהמות והתיוג הלא פוסק של ניקך, פשוט הצגת את זה בצורה ברורה אז החלטתי לצרף את זה כי זה קשור לתגובה שלי לשרשור.
 

לגבי השרשור של ברוקולי, אז הבנתי לא נכון (אין אפשרות לערוך יותר) (לא שזה משנה את תוכן דבריי אבל..)

לגבי ההכללות, כתבתי למטה שיש יוצאים מן הכלל אבל צריך להבין בצורה ברורה - יש כלל.

עכשיו העולם לא שחור לבן, נגיד שיש סקאלה.
ובסקאלה הזאת יש בנות שיותר מודעות ויש כאלו שפחות.
עכשיו ההיתפסות שלי לדוגמא (רכב) היא לא חזקה וכתבתי שכמובן זה לא מתחיל ונגמר בזה, אבל זה מבטא את הרעיון.

מה שניסיתי להעביר בשרשור : (לא בהצלחה רבה בגלל הפיזור שלי למלא נושאים צדדיים)

1) קודם כל שהשרשור הזה מיותר ולא יציג כשורה את המטרה שלשמה הוא נפתח.

על הדרך ניסיתי להעביר עוד :

2) שזה צודק אבל לא חכם להסתכל על הדברים בדרך שאת מסתכלת כשאת ניגשת בגישה כזאת לעולם הפגישות. (כשאני אומר את אני לא מתכוון אישית אלא הגישה שהבאת, פשוט את אמרת את הדברים בשרשור אחר אז...)

-------------------------------------------------------------------------------------------

רוצה לומר משהו נוסף אך לא בטוח איך זה ישמע פה כשזה מול כולם אז שולח לך לפרטי.

 

בס"ד

ממאות שיעורי וספרי זוגיות

יש את אסף זולדן הוא תותח

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח