תמיד זלזלתי באנשים שלא הצביעו. לא הבנתי למה הם מתעקשים לפסול את כולם, במקום להצביע למי שהכי קרוב אליהם.
אבל היום, לצערי, אין אף מפלגה שאני לא נגעל ממנה.
בחורבן ההסתדרות ננוחם.
פעם הייתי ניקיתמבינה את האין למי להצביע
אבל עדיין קצת חבל, בתור אחת שהולכת להצביע פעם ראשונה חח
תצביע ללריסה?;)
מציל המדינה!!
מסכימה איתך שאין מפלגה מדי מגרה
אבל צריך להצביע למפלגה ימנית כדי שמה שכתבת לא יקרה
אתה לא חייב לחבב את העומדים בראש, אבל אם אתה רוצה שהמאפיה השמאלנית לא תעלה לשלטון אתה חייב להצביע ימין
הייתה ב1992
מדינה הזויה
מתוך 35 ממשלות שכיהנו בישראל
רק ממשלה אחת! כיהנה כהונה מלאה במקביל לכנסת. ממשלה אחת.
זמן הכהונה הממוצע של הכנסת הוא שנתיים
פעם הייתי ניקיתהם יהיו 6 בכ"מ אם הבית היהודי יצטרפו - זה על חשבון מקומות של סמוטריץ.
המשמעות - סמוטריץ ירצה למחוק אותם ולא לתת להם מקום ולמצב את עצמו כמנהיג הציוות הדתית
על כל פנים, כמו שכתבתי, עצם הצירוף שלהם מלמד אותי על הרשימה ועל ראשיה.
ולא, "בלוק טכני" זה לא תירוץ להכל. הרי את רע"מ הם לא יצרפו בתוך בלוק טכני, נכון?
זה אומר שהם ינסו להסתיר מהציבור את מי שייכנס לכנסת בעקבות הצבעה אליהם.
אמנם זה מעודד שהם מודעים לכך שהדעות של נעם רחוקות שנות אור מהקונצנזוס הדתי, אבל אדרבה - שיהיו גברים ויגידו לציבור "אלה האנשים ברשימה שלנו, אלה הדעות שלהם, עכשיו תצביעו לנו".
וגם כי הם מתנגדים בחירוף נפש לעלייה להר הבית
ועוד סיבות
הפיראטים חמודים, אבל ההומור שלהם קצת גס מידי
רב חובל בשארה שליאן הוא ראש מפלגת איחוד בני הברית...
אמרת שמפריע לך הגסות של אביר קארה עד כמה שאני זוכר גם הפיראטים לא מושלמים בעניין הזה
גם אני לא התעמקתי
אכן, הצירוף של נועם הסביר לי לראשונה את התחושה של אלה שלא מוכנים להצביע למפלגה שכוללת את בן גביר
מצד שני, האפשרות להכניס עוד מנדט אחד של מפלגה סבירה (בנט, אם התיעוב לנועם גדול מדי..) היא קלה יותר מאשר להצליח להעלות את אחוז החסימה בדיוק מעל מי שאתה לא אוהב (גם אני לא).
ולכן בדיוק כמו שבבחירה בין חולדאי לאבו מאזן אצביע למי מביניהם שגרוע פחות, גם כאן כנראה אצביע למישהו בסופו של דבר.
מפלגה שרוצה לייצג אותי, לא יכולה להכיל בתוכה ערסים עם שפת ביבים מהזן הגרוע ביותר. התירוץ העלוב "אני לא מלכת אנגליה" לא יכול להצדיק את הכנסתו של הערס הזה אל משכן הכנסת.
מפלגת נועם הם בעייתיים באידאולוגיה שלהם ובגישה שלהם.
מישהו שבעייתי בסגנון דיבור שלו (כמו לקרוא לאנשים שהוא לא אוהב "ערס", למשל) - אולי לא הייתי רוצה שהוא יהיה הנציג, אבל לא נכון בעיני לפסול רשימה רק בגלל זה.
בראיונות עם מצביעי טראמפ, מישהי אמרה "אני יודעת מי הוא ומה הוא. לא בחרתי בו להיות אפיפיור, בחרתי בו לנהל מדינה"
שימוש בשפת ביבים, איום באלימות כדי "לפתור" בעיות, יכולת איפוק של בן שנתיים - כל אלה הם מאפייניו של הערס הארצישאלי המצוי.
אין כל סתירה.
"ערס" זה רק כינוי גנאי.
ובקשר למהות - הכנסת היא מפעל לייצור חוקים עם שטחי פרסום.
מפלגת נועם המעוותת מעוניינת בעיקר בשטחי פרסום (אלא אם הם באמת חשבו שהם יעברו את אחוז החסימה)
אביר קארה מעוניין לעבוד במפעל לייצור חוקים. הוא כנראה לא יקודם לתפקיד שר בשום שלב, בגלל הבעייתיות שלו. הוא בסך הכל פועל במפעל לייצור חוקים. כשאתה מצביע בנט, אתה מכניס לכנסת את האצבע שלו. יש כאלה שתשמח להכניס גם את הפה שלהם, אבל במקרה שלו, אצבע זה גם משהו.
בנוסף, הוא מקום 7, כך שהצבעה לבנט תכניס מישהו במיקום מאוחר יותר, ותיתן יותר כוח לבנט מול מפלגות אחרות.
ושוב, אתה לא הופך אותו למחוקק. הוא יהיה שם גם אם תצביע לחולדאי
כתבתי מה שכתבתי מתוך המחשבה הזאת. ייתכן ואתבדה ויום יבוא ואנשים עם בעיות אלו ואחרות שמונעות מהם לתפקד כן ייבחרו לכנסת. אבל אני חושב שברור מה התכוונתי
פשוט אני..או שזה רק לכבוד הבחירות?
זה לא עובד ככה.
תאר לך איש אחד בצעירותו יגיד "בגלל הרב מוטי אלון אני לא אלך ללמוד באף ישיבה"....
לא פוסלים רשימה על פי איש אחד.
יש לך את בנט, שקד, כהנא, פינטו, אלון דוידי, עידית סילמן, עמיחי שיקלי, תראה איזה אנשים איכותיים, אבל לא, רק בגלל אביר אחד לא תצביע?
בכל רשימה יש ליצן חצר.
אם זה אורן חזן/מירי רגב
אם זה אהוד ברק (בשנים האחרונות)
ואין לי עוד דוגמאות בשלוף אבל חבל ככה.......
אביר קארה הערס
בנט שהכניס אותו לרשימה
אם הוא היה נבחר בפריימריז כמו אורן חזן, אז זה היה פחות מפריע לי. אם אין ברירה אז אין ברירה.
אבל כאן הייתה ברירה. היו"ר לא היה חייב להכניס אותו. הפתק שלי לא יילך לאביר "יא הומו מאנייק" קארה.
עד היום הצבעתי בכל מערכת בחירות, למרות שאף פעם לא הסכמתי עם מפלגה כלשהי ב-100%.
אבל יש הבדל בין לא להסכים על היחס הנכון לנושא זה או אחר, לבין תחושת גועל קשה.

דילמת הקרונית:
אתה עובד בתחנת רכבת, ורואה רכבת דוהרת במהירות לעבר 5 עובדים שעומדים על המסילה.
אתה לא יכול לעצור את הרכבת, אבל אתה יכול להסיט אותה למסילה אחרת, עליה עומד עובד אחד בלבד.
האם אתה תעדיף לראות 5 אנשים מתים, או שאתה תעדיף שימות רק אדם אחד בלבד?
התשובה כמובן לא פשוטה כלל וכלל, כי אותם 5 אנשים כבר נמצאים על המסלול של הרכבת, ואילו האדם הבודד נמצא על מסילה אחרת ואתה תצטרך פיזית להסיט את הרכבת ובכך לגרום למותו באופן ישיר.
הכלל "פרימום נון נוקרה", הלקוח מעולם הרפואה, עונה על הדילמה הזאת בצורה פשוטה: ראשית, אל תזיק.
אל תעשה משהו שיגרום לנזק, זה הדבר הכי חשוב. אחר כך, אם זה אפשרי, גם תעשה משהו טוב.
אם ניקח את דילמת הקרונית לעולם הרפואה, אז התשובה תהיה פשוטה מאוד:
בבית החולים שוכבים 5 אנשים במצב אנוש. הם צפויים למות עוד היום, אם לא יקבלו תרומת איברים (אחד צריך לב, אחד כבד, שניים כליה, ועוד אחד צריך ריאות).
בדיוק באותו הזמן, מגיע לבית החולים אדם מבוגר עם צינון קל, ואם תהרוג אותו - תוכל להציל את כל חמשת האנשים.
למעשה זאת בדיוק אותה הדילמה: לתת ל-5 אנשים למות בלי להתערב, או להתערב ולהציל 5 תמורת אדם אחד שאתה באופן אקטיבי מביא למותו.
אז בהמשך לכך,
אני מעדיף לראות 5 אנשים מתים - ובלבד שאני בעצמי לא אהרוג במו ידי אפילו אדם אחד.
או בשפה הפוליטית,
אני מעדיף לראות 5 חברי כנסת גרועים שלא באשמתי, ובלבד שאני לא אכניס אפילו חבר כנסת אחד שגורם לי לבחילה.
כשזה נוגע לבחירת נפשות.
אין לנו את הסמכות לבחור נפשות שימותו.
אבל דוקא כשצריך לבחור בין שתי עבירות, כן יש להלכה המלצה על עבירה מסוימת ולא תמיד אומרים "שב ואל תעשה".
אז לא הייתי מדמה לדילמה בנפשות כשאפשר להשוות לדילמה בין מתן ארבע למתנה אחת (האם לזרוק את הדם 4 פעמים מספק, או רק פעם אחת), האם להטיל תכלת או לא, האם לבוא על אישתו נידה או להוציא זרע לבטלה, ועוד.
אם המוסר שאתה מדבר עליו הוא מוסר של תורה, אז יש לתורה. מה לענות על זה (ואז באמת אני מניח שתמצא רבנים שאומרים שעדיף להצביע למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה, אבל אני מניח שהם לא יהיו הרבנים שלך), ואני לא מתכוון שתשאל את הרב שלך אם לא להצביע, אלא תשאל אותו האם דומה לנפשות או לדילמות אחרות בהלכה, שבהן מותר להכריע בעצמך. ואז תבחר מי המפלגה הפחות גרועה מכולן.
ואם המוסר שאתה מדבר עליו הוא מוסר אחר, אני לא מתווכח. אולי מבין, אבל לא מסכים ובהחלט מכבד גם אנשים שהולכים לפי מוסר אחר.
אם הבוס שלי יקרא לי "יא הומו מאנייק" אני לא אתפטר, אלא אתבע לו את הצורה.
לכן אני פשוט אגרום לו להיות מפוטר.
ודאי וודאי שאני לא אמליץ להנהלה לקדם אותו.
אני לא מכוון את המילים האלה כלפי מישהו מהנוכחים כאן, וגם לא כלפי אף אדם אחר בעולם. להבדיל ממנו, שהוא אמר אותן למישהו ספציפי.
האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax
משהיום הרווקים. הרווקו תגם?
קפיץאבל יאללה, לקחתי. למה לא
במהות הוא מצד אחד חג אבל מצד שני יום חול שאפשר לבחור את התוכן שלו.
לעצור
לעשות חשבון נפש
לקבל החלטות חדשות
לחיות בלי שכל 🙈
היום צעקתי על בתי כך ששמעתי את דלתות השכנים נסגרות בדיסקרטיות.
(גם החלונות). הפצתי המון המון חושך. ניסיתי להדליק נר אבל לא הצלחתי כי הידיים שלי
רעדו מרוב כעס ועצבים..... הכי נורא שהיא לא היתה אשמה, המסכנה. זו היתה פשוט
הצטברות של דברים שנחתו עליה פתאום בלי הכנה מוקדמת (אני תמיד עושה דברים
בלי הכנה מוקדמת, זה היחודיות שלי.....)
אנחנו בני אדם ולא מלאכים
ראש השנה לאמונה ולאוןמה הישראלית (לפחות כך הנתיבות שלום ראה את זה)
הזה שונה ואני יכולה להגר אליו במהירות האפשרית.
בעברי חורבן,
בהווה בנייה, תיקון והתחדשות
הכנות, קניות, הוצאות כספיות, טרחה רבה?
עם הכל ולא להספיק הכל. שינוי מהשגרה וכו' וכו' וכו'.....
ראש השנה נורא מלחיץ אותי. כבד. שלא אכוון מה שצריך לכוון
שלא ארגיש מה שצריך להרגיש. שהתפילה תהיה חיצונית ולא אמיתית.
ביום כיפור אני יותר רגועה וזה ה כ י מלחיץ אותי!
כולן בבית הכנסת מתייפחות נוראות ואני בבחינת
היוצא מהכלל המאשר את הכלל.....nada!
חייבת לספר לכם איך נפתרה הבעיה....
משום מה, לקראת סוף מוסף (אם אני זוכרת נכון) עלה בי
מן הרהור מבעית שאולי בנעליים שלי יש שמץ של עור...
אלו נעליים נחמדות שקניתי לפני כשנתיים לא בהרבה
כסף (מאה +), הן תוצרת איטליה ולכן כנראה הן מחזיקות
מעמד יפה למרות שאינן עשויות מעור...כלומר...
ומשום מה, כפי שכתבתי, פתאום חשבתי באמצע התפילה
שעצם העובדה שהן עדיין נראות כל
כך טוב כמעט כמו ביום הקנייה, אז
אז... אמא'לה!... אולי...?!
קצת ניחמתי את עצמי שבתור אדם עם נרווים וגם היסטרי
לא קטן - אז די מתאים לי לחשוב כך...
קצת שכחתי מזה, ונזכרתי שוב לפני נעילה (תפילת נעילה
הכוונה.....). התיישבתי ובדקתי את הנעליים
ולמרבה הזוועה, מצאתי רצועת עור (כך זה נראה) צרה ומשובחת, בחלק
העליון של הנעל. מבפנים...
הרגשתי שאני או טו טו לפני התקפת לב,
אירוע מוחי או משהו דומה...
(למזלי (סד"ש?), הבן שהיה בבית השאיר את נעלי
הבית הסינתטיות שלו וכך יכלתי לדדות לבית הכנסת.
(האפשרות האחרת היתה להגיע לבית הכנסת יחפה,
או בכלל לא...).
ובכיתי. אוהו בכיתי. כל הדרך....
עד עכשיו לא התאוששתי מזה.
"משל לעבד שהגיש לאדונו קיתון מים
והוא שפך לו את זה חזרה בפניו...."
אבל אצלי זה הוקדם קצת.....
אולי היה בזה חסד; רצית דמעות?...
בבקשה!
אף פעם אף פעם לא קרה לי דבר כזה.
וזה, יחד עם המתח של יום כיפור, אי היכולת
להתחבר ממש לתפילה כפי שרציתי וכו', הצטרף לדברים נוספים
שהצטברו, וגרם לכך שאת המים האלה
שנשפכו עלי חזרה מלמעלה, שפכתי על בתי
המסכנה.... הייתי חייבת שעוד מישהו ישתתף
אתי בקטסטרופה!
לא אספר לכם לאן היא ברחה, למה שהפורום
הזה הוא כל כך לאומי אדוק...
רמז קטן: לא לצפת.
סליחה על האריכות. עדיין מזועזעת.
חג סוכות שמח לכולכם!!!
באמת.
תודה שהקשבתם.
וכולם ביחד מזכירים לי קיץ, ואני בכלל איש של חורף
אבל את שבועות אני אוהבת בגלל עוגות הגבינה שאיני יכולה לעמוד בפניהן
(ואחרי שסיימתי כמה כאלו, גם לשבת לא.....)
שהיו זוכים לתגובות מזועזעות.....
אחד מבני המשפחה אמר לי את זה ודי נחרדתי. לא כי
זה למעלה מהשגתי אלא שאני רוצה לעצמי ולהם שהכל
ילך פיקס! יורגש פיקס! יוחגג פיקס! וכו' וכו'....
שמחה, נתינה, ביחדנס
אני אוהבת אנשים ואוהבת לתת
אם אתם מתקשים לצום ומרגישים חולשה מעיקה,
עקבו אחר ההוראות הבאות ותזכו לצום קל (אולי) ולחיסכון כספי (בוודאות):
א. קחו כדור סוכרזית
ב. תעטפו אותו בנייר עם הכיתוב ''קליצום''
ג. תבלעו את הכדור שעה לפני כניסת הצום
האפקט זהה לכדורים שנמכרים תמורת עשרות שקלים ליחידה, תמורת אגורות ספורות בלבד.
בהצלחה!
ששילמת מחיר גבוה על זה.
אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)
במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.
כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.
אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.
יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית
למשל- פרוצדורה ניתוחית בבי"ח היא פלצבו יותר חזק מכדורים שרופא נותן, או מסשן לא חודרני קצר של משהו.
Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.
אז לא חסכתי כלום 😂
של שיטה שבגדול הרעיון שלה זה לא לאכול. אלא "לאכול מהאוויר".
טוב, מסתבר שהגוף מאמין לזה. לא יודע אם לימים שלמים אבל זה מספיק בשביל השלוש שעות של סוף הצום.
הידיעה שעוד מעט יהיה מותר לאכול,
היא הפלצבו הטוב בעולם...
היה נוטה לקרוס סביב 16:00-17:00.
אמורא אחד נחלש ביום כיפור עד שהוצרך לאכול. ברגע שהתירו לו, התחזק וכבר לא נצרך
חושבים שהוא התרופה האמיתית.
אבל האמת שלעיתים גם אם יודעים שזה פלצבו זה עוזר פסיכולוגי
בפיתו בסלו האמת היא מה שעוזר.
שמיים וארץ.
ויאמרו לו שמותר לו לאכול זה יעשה אותו אפקט, כל עוד הוא חושב שזה אמיתי
חשוב לקחת את הכדור הנ"ל עם 2 כוסות מים כל שעה עגולה (חשוב להיות מדוייקים!)
וכוס מים נוספת כל חצי שעה עגולה
למשך 5-6 שעות לפני כניסת הצום.
סגולה בדוקה ומנוסה
גם השתדלתי לשתות כ2 ליטר מים לאורך היום, וגם נשנשתי כמה צימוקים מידי פעם, וגם לקחתי צומקל ליתר ביטחון ולסגולה להצלחה
הפלצבו הזה עוזר לי, אז למי אכפת...
35 שקל "חיסכון" זה לא מה שיעשה אותי עשיר יותר. לעבור צום בקלות, לעומת זאת, שווה לי יותר.
זה הצריכה של אדם בוגר במזגן (אפילו מינימלית)
צריך לשתות יותר כדי שהגוף יגיע רווי לגמרי בנוזלים.
לא להעמיס יותר מדי.
אבל לדעתי לפחות 3-4 ליטר מים
אני שותה יותר...
כי 1.5×1.5, ועוד כוסות מחוץ לבקבוקים, ועוד צלחת מרק
90% מהקושי בצום זה חוסר בנוזלים.
בבית הכנסת וזה לא כל כך נעים.....
ונגועים. מאז אנו לא משתמשים למרות שאנו מאוד אוהבים אותם.
במידה וכן משתמשים בהם, הוא מסביר איך לבדוק. זה קצת בדיעבד נדמה לי.
אני סומכת עליו.
חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.
יש עניין?
כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?
לא הלכתי אגב
(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)
מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..
בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.
מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?
אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.
אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.
אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.
אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.
אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.
כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.
איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?
אבל זו רעה חולה במובן זה שמאוד קשה לקום בבוקר, כמובן.
ומפסידים הרבה. גם לא מתפללים בזמן. זה לא טוב.
אלה המהודרים; מהערב עד הבוקר. נטו.
תודה.
בלי אור לבן אחרי 20:00 בערב
בלי סוכר וקפאין (והמהדרין בלי אוכל בכלל) אחרי 21:00
כל המחשבות הטורנדיות כתובות עם תאריך יעד למחר
מינימום שנ"צ
בתור התחלה.
בוקר טוב.
מחפש מקום נחמד ליום כיפור, יכול כמובן להשלים מניין, גם להיות חזן בעיקרון (אשכנזי-קרליבך והמסתעף
).
אם למישהו יש רעיון במקום נגיש לתח"צ מירושלים זה יהיה מצוין, כן, הרגע האחרון וכו'.
ככה זה.
מתוך סקרנות
ל המשוגע היחידיאחרונהשמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.
סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים
בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.
יאללה שוטו
(שמחתי לראות אותך)
אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.
אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".
המשפט הזה משפיע עלי עד היום.
מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן
סוכת חירות, מהבחירות
איזה כיף שהשנה סוכות בשבת
אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.
נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".
אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)
ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.
ויש עננים - לענני הכבוד
ויש לויתן גדול
ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊
אבל אני אף פעם לא שבעה...
חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.
אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)
(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)
אך אם כבר כותבים, אפשר
יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!
(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")
איוב לח, לט - מ
משיח נאו בפומ!אחרונהשתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
על דבר כזה? זו לא פגיעה מינית. וזה ללא שם. אז מדוע?
מי ומה עלולים להיות מנצלים/מנוצלים כאן?
אנשים רעים שמחפשים טרף קל
הרבה פעמים אנשים עם קושי או חולשה מסויימת עלולים להיות כאלה. ואז זה מתחיל בהזדהות ורצון לעזור ויכול להמשיך למחוזות לא רצויים
אף פעם אנחנו לא באמת יודעים אם מי שמולנו זה באמת מי שהוא אומר שהוא והאם מה שהוא מספר על עצמו אמיתי וכמה מזה.
אז פשוט צריך להיות זהירים, ולחשוב פעמיים לפני שמשתפים דברים אישיים באינטרנט, זה הכל;)
כמובן גם אם יודעים מי נמצא בצד השני, צריך להיזהר שלא ינצלו אותנו, זה יכול לקרות עדיין.
שיתוף בנקודה מאוד רגישה יכול לסייע לנצל חולשות עבור אנשים רעים ולכן כדאי מאוד להיזהר בפרסום חולשות שלנו, אפשר דרך הניק לפגוע בבן אדם בסוף.
יש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.