ליבי איתך..

מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון

שבת שלום ושמחה, שתרים את הנשמה גבוה

ותכוון גם עלי, נשמה אבודה בעולם.

לי באופן אישי מאוד קשה עם המילה 'הישרדות'. אני לא שופטת אבל בהחלט מאמינה שלא באנו לעולם כדי 'לשרוד' ומי שמרגיש ככה,

אז צריך לשבת עם עצמך ולחשוב מה מפריע לך, ומשם לקום ולהביא את עצמך למקום טוב יותר בחיים או גם באמת טיפול.

אני בטוחה שלכל בן אדם יש דברים שמחזקים אותו גם בתקופות לא קלות, כמו האמונה, משפחה...(אומרת על עצמי).

בסוף החיים באמת טובים, כמה שזה קלישאתי אני מאמינה שזה נכון...

התכוונתי השרדות בקטע טוב.

דהיינו אם אני לא מרגיש טוב היום, אז לא להתחיל להגיד שלא בא לי להיות. אלא רק לשרוד את היום. מחר אני כבר ארגיש טוב.

מסכים שזה לא רעיון מוצלח להיות בהשרדות כל החיים.

ואולי גם לנסות לעשות באותו יום דברים שאנחנו אוהבים, שינסו לשמח אותנו.

ברכת חן חן לך ידידי

שאותי לא שכחת, וזה הדדי

בכל התראה אני שוב נרגש 

'מישהו הזכיר אותך', מחדש

אמנם עדין לא לגמרי ברור

מדוע זכיתי להצטרף לסיפור

אכן אשמח מאוד להמשיך ולחרוז

בכל תחום ונושא שאיננו נלוז

אבל איך קושרתי לנושא כה קשה

כשתחושות ומחשבות כאלו אינני נושא

ושורה אחרונה בשביל @ילדה של אבא

לא הצלחתי לקיים את הכלל, רחמי עלי אנא

לא נורא, הן זה דבר פעוט

הכלל נעלם נוכח שיריך הרהוט

הנני גם לתמיהה מצטרפת

מדוע תוייגתי בזו הדפדפת

מהו תכלית הפורום החדש האינטרנטי

סלחו לי, לאורך השרשור לא עקבתי 

וכמובן לך הקרדיט @חופים חופים

שרעיונך תפס תאוצה בקרב הצופים

בחופשיות נגיב, הסר דאגה מלבך

על ההזמנה האישית מודה אני לך

מתי שתרצה ננסה לשלוח לך חיזוק

רק תספר לנו שלכך אתה זקוק

ולא רק אתה אלא גם כל הקוראים והקוראות

מוזמנים להצטרף לחריזה, ולאגור כוחות

את שמי בסגול צריך לנקד

מובך אל תהיה, לא הביישן למד..

חייב אני לציין ברוב אושר ושמחה

שמרגע לרגע אני יותר ויותר נהנה

קוראים לו פורום ריק ומוסתר

פורום ריק ומוסתר

רוב הזמן אני רוצה להיות (למעט רגעים שבהם הייתי רוצה לרצות להיות)

אבל הייתי שמחה להיות חלק מפורום תמיכה סגור

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים