לדעתי, מה שאת מקבלת באולפנה את לא מקבלת בשנה של לימודי קודש שברוב המקומות (אם אני לא טועה) מכינים אותך לחיים של משפחה וכו'.. 

את תורמת שנה לעמ''י וקוראת לזה בזבוז..?

מה שאמרת באמת יותר חשוב

העיניין הוא שככל שאני מתגדלת מבחינה רוחנית וכו' העולם מתגדל איתי..
זה יותר תורם לעצמי אבל כמו שכתבתי, ממילא תורמת לעמ''י..

(יש מצב שאני ישלב מדרשה עם שירות..)

כמה שהאולפנה תהיה דוסית ומלא שיעורים וזה, עדיין זה לא כמו מדרשה מהסיבה הפשוטה שלמדרשה לא הולכים כדי לצבור ידע תורני! שנת מדרשה היא שנה של תהליך שהבת עוברת. זאת שנה שמכינה אותך לחיים! אמנם עוד לא הייתי בשנה כזאת, אבל דיברתי עם הרבה שכן היו, ואין מה לדבר, השנה הזאת חודרת ומלווה את הבת הרבה אחרי.

באולפנה גם עוברים תהליך, אבל באולפנה אנחנו יותר קטנות, וזאת עובדה. ומה שאפשר לקבל בגילאי אולפנה זה פחות ממה שמקבלים בגיל של מדרשה.

דבר נוסף ומאד משמעותי הוא הגישה של הבת. באולפנה, אתה חייב ללמוד. על הדרך אתה גם מקבל הרבה תוכן רוחני, אין ספק,

אבל זאת לא המטרה! (יש כאלה שאצלן זה לא ככה, איך שאני יודעת, הן לא הרוב...) לעומת זאת שנת מדרשה היא באה נטו מבחירה של בת להקדיש שנה להתעלות רוחנית!

שנת מדרשה לא דומה לאולפנא לדעתי וממרומי גילי הצעיר

ואני רוצה לתרום עמי לפני שיהיה לי פחות זמן לזה...

חוצמזה שאפשר להתחתן גם בשנת מדרשה

אבל אני ממש בונה עלזה שאני מסיימת אולפנא בגיל 17 ואז יהיה לי זמן להכלללל

חושבת שזה ממש משתנה בין בת לבת ההחלטה מה לעשות ובאיזה שלב כל דבר. 

שנת מדרשה- זה דבר מדהים וחשוב!!! יש כאלה שעושות אותו לפני היציאה "לחיים", לשירות. שיש לזה יתרונות כמובן, וגם חסרונות. 

שנת שירות- מעצימה ובונה המוון!! לפעמים ברמות קריטיות..

בקשר לאמירה שאם היינו באולפנה אין צורך במדרשה-

טיפטפו לנו את זה שאנחנו לא צריכות מדרשה כי למדנו במקום מצוין, (ופה חשוב להדגיש שזה מאד תלוי איפה כל אחת למדה, אז לומר שבאופן כללי כל מי שהייתה באולפנה לא צריכה מדרשה זה לא נכון)

ו.. אני לא מסכימה עם זה... קיבלנו המון מהאולפנה אבל מדרשה זה משהו אחר, כשיוצאים מהאולפנה ומתחילים באמת לבחור, זה הזמן להמשיך ולברר את הדרך שלנו. שנת מדרשה (חצי או מלאה.. וגם.. בזה יש יתרונות חסרונות וכו') זו שנה של לימוד תורה נשי בצורה עצמאית, וואי כמה שזה נותן.. כמה!!! על זה הבסיס של הבית הולך לעמוד בע"ה..

ושוב אני אסיים באמירה שכל אחת צריכה לבחון את הדברים מהמקום האישי שלה.. זה באמת משהו שרק אנחנו יודעות 'לשים את האצבע' מה אנחנו צריכות ומה יהיה לנו מקדם וטוב. וכמובן, שגם אם בחרנו ואז אח"כ גילינו שזה לא זה, בוחרים שוב פעם..

תפילות.

א'- אני מאמינה שאין צורך להתחתן בגיל שמונה עשרה, כלומר- תעשו שנתיים שירות(מי שמתנגדת לזה יש לי מה להגיד לה אבל לא משנה שתלך ללמוד) תתחילו לבנות את החיים שלכן ורק אז תתחתנו.
אני מאמינה שצריך שנתיי שירות, תו כדי כבר לעשות פסיכומטרי וישר אחרי זה לימודים
בקשר למידרשה- זה משתנה מנערה לנערה, אבל משפטט שי אמרו פעם- "אם את באמת משקיעה בזמן האולפנה באיזור הערכים, התוניות, ולימוד קודש אז את לגמריי לא צריכה מדרשה". שוב, זה מה שלא מעט מידרשיסטיות אמרו לי ואני מאמינה בזה..

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות