"לֶךְ וגַדֵּל עַצְמְךָ!" – הרבנית ימימה בקריאת התעוררות, הפעם לגברים
ובעצם, השאלה "למה הוא רצח?" היא לא לגיטימית. זו שאלה שאסור שתישָּׁאֵל. כל חיפוש מניע רק עלול להניע עוד מקרים כאלו. אנחנו לא שואלים ביהדות למה הוא רצח. לֹא תִּֿרְצָח! שורה תחתונה וזהו.
אבל המסר שלי הוא: לכו וגָדְלוּ עצמכם.
אני מתייחסת לטוקבקים שאני רואה, טוקבקים חסרי בושה: "תראו איך נשים נהיו", "מה הן עושות לגברים", "איך הן חרגו מגבולותיהן". אז במקום לומר לאישה "לְכִי וּמַעְטִי אֶת עַצְמֵךְ", צו השעה הצועק הוא "לֶךְ וגַדֵּל עַצְמְךָ", ומהר, ומהר. איש חייב להרגיש ולוּ במעט איש-רוח, איש בעל תוכן, איש עם שאר-רוח. הוא חייב להרגיש גדול, ולא להיות מאוים מכל גדילה שמתרחשת במחיצתו.
לֶךְ וגַדֵּל את עצמך, ודחוף. זה הפך להיות פיקוח נפש. ביום שבו חדלו גברים ללמוד לימודי רוח ועברו לכל המקצועות שיש בהם רק מעשה, זה היום שבו הפכו נשים מצליחות לאיוּם על קיומם. צו השעה: לֶךְ וגַדֵּל עַצְמְךָ.
לךְ ותהיה איש רוח. זה לא בזבוז כוחות; אדרבה, אם ארון הספרים היהודי מעמיס על הגבר כזה ציוד, הוא יודע שהוא זקוק לו, לציוד הזה, מאד-מאד. יַגְדִּיל תּוֹרָה – וְיַאְדִּיר (ישעיהו מ"ב, כא). זה הגבר האדיר בעיניי, אבל בעיקר, בעיני עצמו.
לזכרך הטוב Diana Raz
מוסיפה שאני מסכימה איתה מאוד... לצערי חוויתי את זה גם מהבית וגם מהזוגיות הקודמת (מי שזוכר את הודעותי הרבות) ואין פתרון אחר. העולם מבקש מאיתנו לגדול...
גם פסחים מתאים.
