כל הסיפור הזה של רגש בדייטים. נושא מוכר אהה?!
נפגשת עם מישהו 9 פגישות, התחיל בשיא של הרבה טוב, התרגשות, פרפרים, חוסר שינה בלילה, מתח עד שמתקשר וכו...
יש פתיחות, יש גם עומק לפעמים. ומאד נעים. מאד.
היו פגישות טובות יותר, היו פחות. היו פגישות גם שהיה ממש כייף וטוב.
אנחנו הפכים משלימים. ואני מרגישה שאני ממש טובה לידו. משהו בו גורם לי להיות אני בגרסה הכי טובה שלי. וזה מדהים וכייף ואפילו ממכר. יש בו מידות טובות. ונעים לי במחיצתו ומרגישה בנח, שזה ממש לא קורה עם כל אחד.
אז מה הבעיה?
חסר רגש. קרבה. חמימות. לב הפתוח.
(תופעה שקוראת הרבה משום מה, נכון?)
אין התעניינות בין לבין, השיחות בטלפון לא משו, אין הודעות של התעניינות או איך עובר היום וזה למען האמת גם לא ככ מעניין אותי איך עובר לו היום כי הרגש והקרבה לא מפותחים. הוא לא מחמיא וגם לא אומר מילים טובות.
פתחתי את זה עם הבחור. הוא אומר שהוא מבין על מה אני מדברת, ושזה לא תקין וזה קורה בגלל שהוא רואה פוטנציאל אז הוא נחסם, כי יש פחד ולחץ. והוא מטפל בזה ועובד כל הזמן. ושבכללי שלו, הוא בחור חמים ומאד מכיר טובה, אך בקשר קשה לו.
ואני?
לא קל לי ולא פשוט. כי עם כל הכבוד שנחמד אני מצפה משלב כזה בקשר להיות כבר הרבה יותר חמים, ועם קרבה, ורגש וחמימות ושיעניין אותי מאד מה עובר עליו במהלך היום. ומרגישה ששום דבר מזה כרגע.
האם אתם מכירים? יש תקווה?
אשמח מאד לעידוד כי די מיואשת.
