אני שונאת את זה עוד לפני שזה התחיל בכלל

זה מעורר בי סלידה

לא רוצה את זה

אופ אופ ואופ

למה הכל חייב להיות כל כך מטומטם ולא מובן?

חבורה של פרנואידים מוגזמים

זה מה שהם

לא אכפת לי שזה לא מכבד לומר את זה

ככה אני מרגישה

ואם הייתי שם בטוח היה נכנס קצת יותר היגיון לעסק

אופ איתם

יואו אני פשוט מתוסכלת מזה

מרגישה ששונאת את זה

ואני לא בנאדם ששונא דברים

מוזר לי נורא להרגיש ככה

לא זוכרת אי פעם ששנאתי משהו עד כדי כך ועוד בלי להכיר

ולא כנראה שזה לא זמני ויעבור

כי הסיבות לזה טיפשיות בעיני

אז לא נראה לי שיש סיכוי שזה יראה בעיני כמשהו חיובי

זה מבאס ומרגיז ומתסכל וככה זה ודי

ואולי אני דופקת את עצמי שמסתכלת על זה ככה

אבל במקום בו אני נמצאת אין לי יכולת לראות את זה באור אחר בכלל

זה דורך לי על מקומות כואבים נורא בפנים

ואולי גם בגלל זה אני ככה בתסכול

אני פשוט מרגישה שלא מסוגלת לעשות את זה

וזה בעייתי

מאוד בעייתי

כי אי אפשר בלי

לכאורה

אבל רק לכאורה

אופ עם זה

ומחר בבוקר זה יעבור לי כנראה

עד הפעם הבאה

שוין

ככה זה החיים

כואב

מדחיקים

כואב שוב

מדחיקים

מלא משמעות כזה

ולא אוהבת את המרמור הזה

אבל כואב לי

יש דברים שצריך לעבד נטו עם עצמך ודי

אסור לאף אחד להיכנס לבפנים

בסוף זה שלך ורק אתה מכיר ויודע את עצמך

ונכון שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים

אבל לפעמים הבחוץ הזה כל כך טועה ולפעמים אפילו מזיק

באלי לברוח או להעלם.

כבר לא מפחיד אותי לא להיות פה.

הכל חסר טעם וזה מוציא את החשק לחיות

ראיתי את הסטורי שלה

וכן אני מקנאה. מודה בזה.

אני יודעת שחברויות לא נשארות לנצח

אבל דמט באלי את זה שוב

באלי אנשות שהיו איתי בתוך השיט והן היחידות שהיו איתי שם

אולי זה טוב שאין אותן עכשיו

אבל פאק זה נראה שלהן ככ טוב

ולי ככ רע

והן ביחד ונשארו חברות

ואני קצת חסרת חברות כרגע

למה לעזאזל אני מתגעגעת לפעם.

שום טוב לא היה שם. כלום.

אז מה יש לך מפגרת

המילים שלה מהבוקר לא יוצאות לי מהראש

למה זה עדיין משפיע עליי ככ חזק. מה נדפק איתי

ולראות אותו לא עשה לי טוב

ולקרוא את מה שהוא כתב עוד יותר

למה אני כישלון.

באלי לצרוח לאלוהים אבל אני שונאת אותו עכשיו

פאק.

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

I feel like shit

I want to run away to the beach

I want to sleep forever

I don't know

.Fuck

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"