לא ידוע לי על דיון עתיק בזה, טרום עידן הטרלול.

הסברא נותנת שאין בזה יותר מסריסות גרידא, וצריך להיות פלפלן מאוד דחוק כדי לטעון שהמאפיינים המיניים הם בגדר "סיבה" ולא "סימן" (לא שבהכרח ההגדרה המדוייקת שלהם היא סימן, אבל לטעון שזו סיבה זה רחוק מאוד מאוד, ואגב, גם אם כן - כיוון שניתוח לא יכול להעניק את המאפיינים של המין שאליו רוצה המנותח להשתנות - אז אין סיבה שהוא אכן ישתנה למין זה מבחינה הלכתית, מה הוא כן יהיה? חסר מין אולי? וזה עצמו מביא אותנו להבין עד כמה רחוק מההיגיון להניח שזה אכן סיבה..

יתירה מכך, אם זו היתה סיבה - כרות שפכה לא היה מקבל דין סריס ונותר זכר).

כמובן שסברא אינה הכל, ויש מה לדון בזה. מפוסקי דורינו עסקו בנושא (דבריהם רוכזו בספר "דור תהפוכות") והמסקנה לכאורה שאין בניתוח בכדי לשנות מאום מגדריו ההלכתיים של האדם, מלבד נתינת גדר סריס עליו.

גם לאשה - יש שייכות ל"איילונית", אמנם איילונית זה לכאורה דווקא בשינוי פנימי ("שרה אמנו איילונית הייתה, שנאמר ותהי שרי עקרה אין לה ולד - אין לה בית ולד" - כלומר - רחם) ולא בחיצוני, בשונה מזכר שסריסותו נקבעת גם בנזקים חיצוניים.

כך ששינוי חיצוני - לא אמור להשפיע כלום על דיני אשה, ולגבר הוא נותן דין סריס. ושינוי פנימי - הופך גם אשה לאיילונית.

אני לא מומחה ל"מה בדיוק עושים בניתוח" אבל אני מניח שניתוח כזה מביא למצב של כרות שפכה גם כשניתן עדיין לקיים יחסים.

התלבטתי אם נכון להכנס לנושא בפורום ציבורי.. אבל היות וכבר נשאלה השאלה החלטתי לבסוף לענות

@ימ''ל אולי תערוך אלא אם כן זה נראה לך בסדר.

הרי כתבתי אותו דבר גם שם 😌

לגבי הדבר הראשון - צעירים מעל עשרים

צריך לדעת לעשות חיפוש, ובעיקר לדעת מה אתה מחפש.

בעבודה הקודמת שלי במשרד גדול (1,500 עובדים) בתל אביב הייתי נוסע אליה באוטובוס יום יום מירושלים.

הייתי סוחב את התפילין טלית שלי כל הזמן ואז כשהייתי מגיע לעבודה הייתי נכנס לחדרון "פינה שקטה" (היה לנו חדרון מיועד לטיפול בעניינים אישיים) ומתפלל שם (לא במניין).

יום אחד כהרגלי בקודש אני מתפלל ואני רואה תוך כדי התפילה מישהי שמסתכלת עלי מפעם לפעם כמו מחכה שאסיים כדי לשאול אותי משהו.

אני מקפל התפילין טלית ואז היא ניגשת אלי.

"תגיד, יש מצב אני משתמשת בתפילין שלך כדי להניח? שכחתי את שלי בבית"

אני על אף היותי מכיל ומקבל ונחשפתי להרבה תרבויות וצורות חיים נותרתי יחסית עם פה פעור.

לא הייתי מורגל בכיוצא באלה.

אז נתתי לה להניח עם התפילין שלי.

היא לא עשתה מזה עניין גדול, בדיוק כמוני הלכה לחדרון בלי שאף אחד יראה, הניחה, התפללה קריאת שמע + שמונה עשרה והחזירה לי והלכה לה.

איך זה קשור לשרשור?

וואללה לא הכי קשור אבל חיפשתי תירוץ טוב להשתמש בסיפור הזה שקרה לי.

וגם לא שטיסל.

וגם לא כל סרט/סדרה על דתיים/חרדים/ערבים ושאר מרעין בישין.

משעמם טילים

א. אם לא ראית מניין לך שזה משעמם?

או כמו שאמא שלי היתה אומרת: אל תגיד שזה לא טעים בלי שטעמת.

ב. מה הפשט "משעמם טילים"? מה משעמם בטילים?

משעמם טילים בגימטראות הרי הוא "ביטול תורה מהזן הנחות ביותר ומי שצופה באלה הסערייס סופו לירש גיהנם". כך מקובלני.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה