ניתוחים לשינוי מיןשפרינצא בוזגלו
עבר עריכה על ידי שפרינצא בוזגלו בתאריך ד' באדר תשפ"א 12:36
עבר עריכה על ידי שפרינצא בוזגלו בתאריך ד' באדר תשפ"א 12:34

בעזרת כירורגיה אפשר לשנות הרבה מאד.
כך שייתכן שלאחר שינוי כזה מבחינה הלכתית הוא אכן מין שונה.
מעניין מה הדין וכיצד אדם כזה צריך לנהוג (ואיך צריך לנהוג איתו) במידה שכבר עבר טרנספורמציה כירורגית שאינה ברת שינוי.

צריך לחשוב על כך שכל מה שהופך גבר לגבר ואישה לאישה מוסרים ומשתנים בניתוחים הללו (חוץ מהכרומוזומים).
וחוצמיזה בניתוחים משנים ומסירים חיצונית ופנימית- אז צריך לחשוב האם השינוי הפנימי הוא שקובע או דווקא השילוב בין החיצוני לפנימי.

אז יש מעמד הלכתי לגברים סריסים, אבל לא לנשים (ככל הידוע לי).
ואולי בכלל הגברים הם לא סריסים מכיוון שרובם כן יכולים לקיים יחסים?



האם ההלכה כבר דנה בכך לפני שהומצא הטרלול המגדרי?


 

 

 

 

@טיפות של אור
@נשמה כללית
@שחר אורן
@כל מי שיכול להוסיף...

..הָיוֹ הָיָה

 

לא ידוע לי על דיון עתיק בזה, טרום עידן הטרלול.

הסברא נותנת שאין בזה יותר מסריסות גרידא, וצריך להיות פלפלן מאוד דחוק כדי לטעון שהמאפיינים המיניים הם בגדר "סיבה" ולא "סימן" (לא שבהכרח ההגדרה המדוייקת שלהם היא סימן, אבל לטעון שזו סיבה זה רחוק מאוד מאוד, ואגב, גם אם כן - כיוון שניתוח לא יכול להעניק את המאפיינים של המין שאליו רוצה המנותח להשתנות - אז אין סיבה שהוא אכן ישתנה למין זה מבחינה הלכתית, מה הוא כן יהיה? חסר מין אולי? וזה עצמו מביא אותנו להבין עד כמה רחוק מההיגיון להניח שזה אכן סיבה..

יתירה מכך, אם זו היתה סיבה - כרות שפכה לא היה מקבל דין סריס ונותר זכר).

כמובן שסברא אינה הכל, ויש מה לדון בזה. מפוסקי דורינו עסקו בנושא (דבריהם רוכזו בספר "דור תהפוכות") והמסקנה לכאורה שאין בניתוח בכדי לשנות מאום מגדריו ההלכתיים של האדם, מלבד נתינת גדר סריס עליו.

גם לאשה - יש שייכות ל"איילונית", אמנם איילונית זה לכאורה דווקא בשינוי פנימי ("שרה אמנו איילונית הייתה, שנאמר ותהי שרי עקרה אין לה ולד - אין לה בית ולד" - כלומר - רחם) ולא בחיצוני, בשונה מזכר שסריסותו נקבעת גם בנזקים חיצוניים.

כך ששינוי חיצוני - לא אמור להשפיע כלום על דיני אשה, ולגבר הוא נותן דין סריס. ושינוי פנימי - הופך גם אשה לאיילונית.

אני לא מומחה ל"מה בדיוק עושים בניתוח" אבל אני מניח שניתוח כזה מביא למצב של כרות שפכה גם כשניתן עדיין לקיים יחסים.

 

 

 

התלבטתי אם נכון להכנס לנושא בפורום ציבורי.. אבל היות וכבר נשאלה השאלה החלטתי לבסוף לענות

אני מצטערת על הנושא- נראלי שיש עליו טאבו.שפרינצא בוזגלו

@ימ''ל אולי תערוך אלא אם כן זה נראה לך בסדר.

זה בסדרימ''ל
ולשאלתך: זכור לי שיש תשובה של הציץ אליעזר בנושא, ולדעתו ישנה משמעות הלכתית לשינוי החיצוני.
הוו ימ"ל אולי תוכל לעזור ליsimple man
היה פעם שרשור ארוך על זה בצמע והיו הרבה מקורות הלכתיים כולל הציץ אליעזר שהזכרת
אני מחפש אבל לא מצליח למצוא
אני יודע שהוא היה בסוף חודש אייר
ושזה התחיל בשאלה שמישהו שאל האם תכבדו גבר שיבקש מכם לדבר אליו בלשון נקבה
אוף אי איך מוצאים שרשורים בערוץ הזה
ודאיימ''ל

הרי כתבתי אותו דבר גם שם 😌

 

לגבי הדבר הראשון - צעירים מעל עשרים

תודה רבהsimple man
אוף זה רק אצלי שאני לא מצליח לגלול אחורה יותר מכמה חודשים?
או שזה רק אני שלא יודע איך לעשות חיפוש?
או שרק אתה יודע את שניהם
אצל כולםימ''ל

צריך לדעת לעשות חיפוש, ובעיקר לדעת מה אתה מחפש.

יש לי אנקדוטה קטנה שקשורה - לא קשורה לנושא. אם כי קצת קרובדי שרוט

בעבודה הקודמת שלי במשרד גדול (1,500 עובדים) בתל אביב הייתי נוסע אליה באוטובוס יום יום מירושלים.

הייתי סוחב את התפילין טלית שלי כל הזמן ואז כשהייתי מגיע לעבודה הייתי נכנס לחדרון "פינה שקטה" (היה לנו חדרון מיועד לטיפול בעניינים אישיים) ומתפלל שם (לא במניין).

 

יום אחד כהרגלי בקודש אני מתפלל ואני רואה תוך כדי התפילה מישהי שמסתכלת עלי מפעם לפעם כמו מחכה שאסיים כדי לשאול אותי משהו.

 

אני מקפל התפילין טלית ואז היא ניגשת אלי.

 

"תגיד, יש מצב אני משתמשת בתפילין שלך כדי להניח? שכחתי את שלי בבית"

 

אני על אף היותי מכיל ומקבל ונחשפתי להרבה תרבויות וצורות חיים נותרתי יחסית עם פה פעור.

לא הייתי מורגל בכיוצא באלה.

 

אז נתתי לה להניח עם התפילין שלי.

היא לא עשתה מזה עניין גדול, בדיוק כמוני הלכה לחדרון בלי שאף אחד יראה, הניחה, התפללה קריאת שמע + שמונה עשרה והחזירה לי והלכה לה.

 

 

 

איך זה קשור לשרשור?

וואללה לא הכי קשור אבל חיפשתי תירוץ טוב להשתמש בסיפור הזה שקרה לי.

ועיין בסדרה סרוגים פרק אsimple man
שמדבר שם באותו עניין
ומקשר את זה משום מה גם כן לעניינים כאלו, ויש לקשקש בזה טובא
וואללה? מגניב. לא ראיתי הסדרה הנ"לדי שרוט

וגם לא שטיסל.

 

וגם לא כל סרט/סדרה על דתיים/חרדים/ערבים ושאר מרעין בישין.

 

משעמם טילים

ויש להקשותימ''ל

א. אם לא ראית מניין לך שזה משעמם?

או כמו שאמא שלי היתה אומרת: אל תגיד שזה לא טעים בלי שטעמת.

 

ב. מה הפשט "משעמם טילים"? מה משעמם בטילים?

ראיתי טרעיילרעס בלע"זדי שרוט

משעמם טילים בגימטראות הרי הוא "ביטול תורה מהזן הנחות ביותר ומי שצופה באלה הסערייס סופו לירש גיהנם". כך מקובלני.

מה זה זהימ''ל
זה כמו לצאת בקריאת התורה כי מיצית את הפרשה בקריאת התורה של מנחה בשבת שעברה.
..שילה פילהאחרונה
דווקא טילים זה דבר ממש מעניין...
שמעתי על סוגים מאד מעניינים....
עולם ומלואו.
יש ספר שקוראים לו 'דור תהפוכות'. הוא מכריע שהמין לא משתנהחסדי הים
אבל צריך לנהוג לחומרה בענייני צניעות.
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך