יש כאן עוד הריוניות שמתלבטות אם להתחסן??קול ברמה
רואה שיש כאן המון המון שמתחסנות, ואני לא שוללת, אבל כן חוששת..... לא ברור לי בכלל מה אעשה.
השיחה של ד"ר יגל לא הרגיעה אותי, כי מספיק משפט אחד של 'זה לא בטוח ב100%' וכבר אני לא רגועה...
(לא היה נשמע ממנו שהסיבה ללא להתחסן בשליש ראשון היא זה שלא יקשרו בין החיסון להפלות, כמו שמרבים לומר).
נכון שיש כאן ניהול סיכונים, וקורונה מסוכנת יותר, אבל עדיין לא רגועה בכלל....
אני לבדי כאן?...
לדעתי הניהול סיכונים שאת צריכה לחשוב עליו זה בינךבתי 123
לבין עצמך ולא לפי מה שמפורסם.
אם את גרה באיזור עם תחלואה גבוהה יחסית. עובדת עם ילדים. הילדים במסגרות. בעל עובד זה אחרת מאישה שיכולה לבודד ולשמור על עצמה יותר
לגמרי לא מבודדת.... ואפילו קצת בסיכוןקול ברמה
אבל חוששת...
אוףףףףף
ניהול סיכונים לא בדיוק אפשרי...יוצאת לאור
אנשים נשמרו מאוד ונדבקו...אחרים עם מינימום שמירה ולא נדבקו כלל. אין מישהו שהוא לא חשוף בפוטנציאל. אלא אם כן את לא יוצאת מפתח הדלת ואף אחד לא נכנס....זה לא סוד שעל פי כל הדוחות הקיימים החיסונים לא נוסו נשים בהריון או על ילדים מתחת לגיל 16. קשה להסיק מהנתונים בשטח עד היום מה כדאי לעשות במיוחד שברור שהתקשורת ומשרד הבריאות במגמה אחת ברורה וגורפת להתחסן. לא כל הרופאים בדעה הזו של שיטת העדר בטרם בדיקה אצל הריוניות. גם מרגיש לי שלא חושפים לנו את כל הפרטים האחוזים לגבי וההריוניות שיפורסם לגביהם סיבובי קורונה. עם יד על הלב, כן קורץ לי לעשות את החיסון ולו בכדי להתניע את המשק ולעזור להורים ובעלי עסקים לחזור למעגל העבודה...נזקים קשים מידיים ומוכחים..
את לא לבד.יוצאת לאור
אף פעם אין 100%כתר הרימון
אבל להיות בהיריון ובקורונה - אותי אישית היה מפחיד פי אלףףףף.

אגב - מכרה שלי שותפה במחקר: היא התחסנה שני חיסונים לפני הלידה, ואחרי הלידה בדקו נוגדנים דרך חבל הטבור, ויצא שהתינוקת מחוסנת ברמה של חיסון שני!
ממש.. אותי אישית הרבה הרבה יןתר מפחיד לחלות מהחיסון-הריונית
יאאא אני גם רוצה בדיקה כזאת!אמאשוני
כמעט שבועיים אחרי מנה שניה והמטרה הייתה להעביר כמה שיותר נוגדנים לתינוק.
תוכלי לברר לי פרטים על סוג הבדיקה? (מוכנה גם לעשות פרטי)
🙏
בעלי אומר שבכל מקרה לא יתנו פטור מבידוד לתינוק על סמך התוצאה אבל לפחות שאני אדע מה איפה זה עומד...
זה היה באסף הרופא.כתר הרימון
צריך ללדת שם. לא יודעת מעבר.
תודה רבהאמאשוני
וואי איזה כיף לשמוע על חברה שלך!! הלוואי שגם אצלי יהיה ככהחצילוש
את לא לבד אני גם חוששת נוראהשלך על ה' יהבך
גם אני פוחדת להתחסן במיוחד שזה הריון ראשוןadar
את לא לבדך...מיוחדותאינסופית
אני גם חוששת מאוד ולכן החלטתי לא להתחסן בהיריון.
איתךמתחדשת11
אני אומרת לעצמי שאנחנו עושים השתדלות, מתייעצים ומתפללים. והשאר ממנו.. 🙏
את נוסעת בכבישים?אמאשוני
מישהו חותם לך 100% שתחזרי הביתה?
עברת פעם הרדמה כלשהי? אם כן חתמת בעצמך שאת מודעת לסיכונים ובוחרת לקחת אותם.
טסת פעם במטוס? ברכת הגומל בחייך?
את עולה ויורדת במדרגות? את יודעת כמה הריוניות נופלות במדרגות? את יודעת כמה מתוכם סובלות מהיפרדות שיליה וכמה מתוכם לא עלינו מסתיים לא טוב?

אין 100% בחיים ובכל זאת אנחנו לא מפחדים על כל צעד ושעל.

חששות זה הכי מובן בעולם. דברים חדשים גורמים לנו לחשוש ולתחושת מניעה.
ובכל זאת כאנשים אחראים אנחנו לא נכנעים לחשש אלא מתמודדים איתו.
קחי לך כמה ימים להתמודד עם החשש,
רק אל תשכחי שהקורונה לא מחכה לאף אחד.
החשש צריך להיות משני הצדדים.
אני מעלה את החשש מוקדם..קול ברמה
יש לי עוד זמן להחליט.
אני בשבוע 12, ולא אתחסן לפני שבוע 16 ( אם בכלל)...
ומסכימה עם מה שכתבתקול ברמה
חוץ מזה שיש כאן פחד מדבר חדש שלא דומה למדרגות, כביש וכ'ו.
גם המוטציה הבריטית היא חדשהאמאשוני
ובניגוד לחיסון כבר יש הוכחות כמה היא מזיקה ונפוצה בארץ וכמה שהיא מידבקת
ועכשיו פותחים את המשק (בצדק)
כמה זמן מאז שפיתחו את הסמארטפון התחלת להשתמש בו?
קראת מחקרים על הנזקים האפשריים לטווח ארוך?
יש עוד המון דוגמאות על סיכונים שלוקחים
וכביש ומדרגות אכן ידועים הסיכונים לטווח ארוך ואכן הוכח כמסוכן.
אז את מפחדת ממשהו שטרם הוכח אבל ההנחה לפי מנגנון הפעילות שלו שהוא בטוח, מנגנון שכבר נחקר במשך עשור, יותר ממשהו שהוכח כמסוכן.

קשה לענות רציונלית על פחדים. אבל אם היה מדובר על איזה חיסון למחלה שלא היית שומעת עליה אילולא הדיון על החיסון אז נו מילא.
אבל מדובר על חיסון למחלה חיה קיימת בועטת ונושמת.
האם ההחלטה צריכה להתקבל על סמך פחדים או על סמך מידע רפואי מבוסס וזמין?

לא ברור לי למה את מעדיפה לקחת סיכון הדבקה במשך 4 שבועות נוספים אלא אם את סומכת על מתחסנים אחרים שיפחיתו תחלואה,
אבל עד שלא יחסנו ילדים הקורונה פה כדי להישאר. אין עדיין מספיק מחוסנים תצטרכי לדאוג לעצמך לא להידבק.

שוב, אני לא מבטלת את החשש. גם לי יש חששות לאבד את העובר שבבטני בגלל סיבות כאלו ואחרות. ובכל זאת אסור שהחשש יגבר על ההגיון.
אם תצליחי להוכיח הגיונית ועובדתית,
שהסיכון מהחיסון גובר על הסיכון מהקורונה (שמשקלל סיכון הדבקה בפועל) זה עניין אחד.
אבל את לא אומרת את זה. כי את מאמינה לרופאים שאומרים ההיפך.
את אומרת שהחשש= הפחד גובר וזה קצת כיוון פעולה קצת מסוכן...
למה שבוע 16?להשתמח
השליש הראשון נגמר בסוף שבוע 13
מה הסיבה לחשוש מהחיסון, שמיליוני אנשים עברו אותו בשלום?כינוי-לרגע
הרי ההריון לשעצמו עם סיכונים לא מבוטלים לבריאות האם והעובר, שלא לדבר על סטטיסטיקות וסיכויים מוכרים, גבוהים פי כמה מתופעות הלוואי של חיסון הקורונה, לבעיות גנטיות בעובר - ודווקא סיכונים אלו אינם מונעים ומעכבים כניסה להריון?

תופעות הלוואי של חיסון הקורונה יותר מפחידות מסיכונים לבריאות
העובר בהריון סטנדרטי?
מפחיד אותי כי עדיין לא נולדו מספיק עוברי חיסונים...קול ברמה
וגדלו, וראו שהכול בסדר איתם גם פיזית וגם קוגניטיבית...
נכון, אבל ראו שהקורונה כן פוגעת.כתר הרימון
ואם יחכו שיוולדו ילדים, יגדלו ויתחתנו - זה עלול להיות מאוחר מדי מאד מאד.
החיסון הזה מבוסס על ידע מדעי ידוע, לא איזו טכנולוגיה חדשה ולא מוכרת.
צודקת.קול ברמה
אבל כל דבר חדש במדע הוא לא צפוי ב100%. כמו שפתאום התחילו לספר על הדימדומים הוגינליים.

שבוע שעבר הייתי בחברת נשים שדיבאו על החיסון ( והן בעד החיסון, אגב), ודיברו על כך שלפני המון שנים נתנו לנשים בהריון תרופה נגד בחילות שבדיעבד התגלתה כפוגעת בעוברים, והורו לכל מי שלקחה אותה לעשות הפלה. אז אמנם עבר המון זמן מאז, והמדע התקדם, אבל עדיין זה המחיש לי שלא הכול צפוי מראש במדע. היו גם חיסונים שהתגלו כבעייתיים והורידו אותם מהמדף.
אז שוב - יש כאן ניהול סיכונים, אבל באה להמחיש שהפחד שלי נובע ממקום שנראה לי אמיתי.
ההבדל הוא שתרופה בד"כ נכנסת למערכת הדם שלך אם אני מבינה נכוןהשקט הזה
ומגיעה גם לתינוק.
החיסון, מגרה את המערכת החיסונית. כל החומר שמוזרק נשאר ביד באזור של החיסון ורק מגרה את המערכת החיסונית לפעול. המערכת החיסונית פועלת ומייצרת נוגדים גם אם תחלי בקורונה ולנשים שעברו קורונה לפני המוטציות ופיתחו נוגדנים בצורה טבעית ב"ה ילדו תינוקות בריאים. אין בחיסון נגיף חי, ולכן הוא נחשב אפילו יותר בטיחותי מחיסונים אחרים.
בטוח שלא נכנס לדם?קול ברמה
לא כ"כ סביר לי...
אם כן, זה מידע מאוד משמעותי!
אברר... תודה!!
זה מה שקראתי..אנסה לחפש איפה ראיתי את זההשקט הזה
מזריקים לשריר ולא לדם, והחומר נשאר שם באזור.. אחרי כמה ימים החומר מתפרק ומתפוגג ולא נשאר בגוף
שני דברים שראיתיהשקט הזה
האם כדאי להתחסן בהריון?

ועוד מקום.. נשים דיווחו על דימום מהחיסון. הרופאים לא בטוחים שיש קשר
מצטטת משם את החלק הרלוונטי:
נצר מדגיש כי: "עד כה במחלת הקורונה וגם בחיסון לקורונה, לא ראינו בעיות פוריות, ולא מנגנון שאנחנו חוששים שיגרום לבעיות פוריות. **חשוב להבין שכל החומר של החיסון נשאר באזור הזריקה ומתפנה מהגוף תוך כמה ימים".**

אני אדגיש ואומר, אני לא רופאה ואין לי שום רקע בביולגיה.. אפילו לא ברמת המגמה בתיכון..

אני קוראת ולומדת על החיסון הזה מהרגע שהגיע לארץ, ועוד יותר מאז שהמליצו לנשים בהריון להתחסן, מתוך עניין ורצון להבין מה אני מכניסה לגוף שלי.

ממליצה מאד, פשוט להתייעץ עם רופא נשים..
השאלות נובעות ממקום אמיתיאמאשוני
בואי נשים את הדברים על השולחן- החשש מוצדק.
השאלה מה הלאה.
לשאול שאלות זה בריא ונכון!
ומי שמוסמך לענות על השאלות האלו הן רופאים ומדענים שמבינים יותר מאיתנו.
והם אחרי מכלול השיקולים ממליצים להתחסן. ואת חושבת לא להקשיב להם כי זה לא 100%.
רק את רשאית לקבל את ההחלטה בסוף אבל את צריכה להבין את ההשלכות של ההחלטה הזאת.
זה לא שאנשי המקצוע אומרים זה צד א זה צד ב
תחליטי לבד כפי שהיה בתחילה, הם עשו כבר את השקלול המקצועי של הסכנות ואמרו האופציה הזאת עדיפה.

מי שרוצה להחמיר ולא לקחת את הסיכון שבחיסון, בהכרח מקל בקורונה.
האם תבוא עליו ברכה?

ועוד משהו נוסף, אם את יודעת שנשאר לך 4 שבועות למנה ראשונה ו4 שבועות להגנה מלאה,
יכול להיות שיהיה יותר אפקטיבי לרכז מאמץ 8 שבועות לעשות את המקסימום לא להידבק.
אם את אומרת שלא תתחסני בכלל בהריון זה אומר שתצטרכי לפזר את המאמץ על טווח יותר ארוך וממילא יש איזה גבול לכוחות מה שאומר שבכל שבוע נתון תישמרי כנראה פחות.
לדוגמה אם יש לך ילדים במסגרות אז הגיוני להשאיר אותם בבית בלי מסגרות ובלי חברים במשך מספר שבועות סופי וידוע מאשר לסגור אותם בבית חודשים שלמים שאין לך מושג מה הנזקים שעלולים להיווצר בטווח הארוך.
כנ"ל עבודה וריחוק קהילתי משפחתי וחברתי.
נכון שהטכנולוגיה מוכרתקול ברמה
אבל השאלה אם נוסתה על נשים בהריון. זה כל מה שחשוב מבחינתי לעניין בטיחות החיסון.
ולהכנס להריון לא הפחיד אותך?כינוי-לרגע
על רקע הסיכויים / סיכונים הרבה יותר משמעותיים, למחלות גנטיות, אוטיזם, חלילה?

———-
הרי אי אפשר להתעלם מהסיכונים הלא נדירים למחלות אלו.
לעומת הסיכונים מחיסון הקורונה לאישה בהריון.

שיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל בתוך עשור ב–169%, כך לפי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות. ב–2018 אובחן עם אוטיזם אחד מכל 78 ילדים בישראל — אחד מכל 48 בנים ואחת מכל 222 בנות — לעומת אחד מכל 210 ילדים ב–2007. לדברי מומחים, הממצאים מעידים כי ישראל שותפה למגמת העלייה בשיעור האוטיזם במדינות המערב.
המחקר מבוסס על נתוני אמת של מכבי (להבדיל מסקרים או מדגמים), ובמסגרתו נבחנו לאורך השנים מספר אבחוני האוטיזם בקרב ילדים בני שמונה, מבין עשרות אלפי הילדים בשכבת גיל זו המטופלים במכבי, המבטחת כ–25% מאוכלוסיית ישראל. לפי הממצאים, בעשור האחרון חלה עלייה של 177% באבחון אוטיזם אצל בנים, ושל 136% בקרב בנות. ב–2007 היה שיעור האבחון בקרב בנים אחד ל–133, וב–2018 הוא היה אחד ל–48. בקרב בנות, שאצלן אוטיזם שכיח פחות, השיעור בשנה שעברה היה אחת ל–222, לעומת אחת ל–562 ב–2017.
——-

הסיכוי הממוצע ללידת יילוד עם תסמונת דאון הוא כ 1:630 (תלוי באוכלוסיה).
השכיחות של תסמונת דאון גדלה עם הגיל כאשר הסיכוי לתסמונת דאון באישה בת 20 הוא 1:1500, בת 30 הוא 1:1000 ולאישה בת 40 הוא 1:100. הסיכון לתסמונת דאון אינה לינארית, הווה אומר, הסיכון כמעט ואינו משתנה בגילאים 15 עד 25 (סביב 1:1500) אך גדל פי 4 בין גילאים 35 ל 40 ופי 10 בגילאים 40 עד 45.
ואאאא... הודעה עם מלא מספרים.קול ברמה
ממש תודה על ההשקעה!!

אקרא בע"ה כשיהיה לי יותר ריכוז, זה חשוב לי
אני קצת בעייתית עם זה ;).
אבל הי....בת 30
זה לגיטימי לחשוש מחיסון בזמן רגיש כמו הריון....
וכל הנתונים שהבאת...אז מה?
הריון זה זמן שבו יש הרבה חוסר ודאות ממילא. הרבה חשש, הרבה תפילות.
אז לגיטימי לגמרי לחשוש מהחיסון...
וגם אם יקח עוד עשר שנים עד שידעו באמת האם משפיע או לא על העובר, גם כן- אז מה...
זה דווקא עוד יותר מוסיף לחשש.
ולפותחת- אני לא התחסנתי.
אמנם הייתי ממש בסוף ההריון, אז העדפתי להיחנק עוד שבוע-שבועיים בבית וללדת וזהו.
אני לא יודעת מה הייתי מחליטה אם הייתי בשלב שלך של ההריון.
ברור שלגיטימי לחשוש, לגיטימי לבדוק ולברר - אך גם צריך לנהלכינוי-לרגע
סיכונים.

מי שיכולה לבודד את עצמה באופן מוחלט מפני סכנת הדבקה במהלך כל ההריון, די מבטיחה את עצמה.

אך מי שלא יכולה להגיע לבידוד יעיל, אישה עובדת מחוץ לבית, אישה שבעלה עובד מחוץ לבית, נוסעת בתחבורה ציבורית, יש ילדים בבית שבאים במגע עם ילדים אחרים ועם גננות, סייעות, מורות ומורים, יוצאת לקניות בסופרמרקט, וכו׳ - אישה כזו מסתכנת יום יום בהידבקות בקורונה, אם לא תהיה מחוסנת.
לגבי העלייה בשיעורי האוטיזםלהשתמח
זה כנראה קשור בעיקר לשינויים באבחנה, להגדלת סל ההטבות והטיפולים שמעודדים יותר אנשים לדווח על ההפרעה, ולעיתים גם ללחוץ לקבלת אבחנה של אוטיזם במקום אבחנות אחרות, ובנוסף שיעור הפגים שמצליחים להציל שלוקים באחוז יותר גבוה בהפרעות תקשורת (ופעם פשוט לא היו שורדים).
אני חושבת שיש עלייה גם בלי קשר לתת האבחון בעברציפיה.
כלומר, יש עניין של כמות מספרית שלא ניתנת להסבר רק עי זה שמאבחנים היום יותר.

אבל הנקודה היא לא אוטיזם ספציפית. אוטיזם זה רק דוגמא לסיכונים שיכולים להיות בהיריון ויכולים להיות לילד שיוולד.
הבאתי עוד סיבות אפשריותלהשתמח
והפרופסרית שמתמחה בתחום ששמעתי ממנה הרצאה בנושא דווקא חשבה שהן כן מסבירות את הגדילה.
הבאת הנתונים היתה כדי להמחיש את הפער בתפיסה ובהתייחסות - ביןכינוי-לרגע
ההתייחסות לסיכונים מוכרים, לא עלינו ושלא נדע, מיליון פעמים לא עלינו, של לידת ילד לא-בריא עקב תסמונות וליקויים לעונת הסיכון בחיסון הקורונה.

כמה נשים את מכירה שכה חוששות וחושבת פעמיים על כניסה להריון, בגלל הסיכונים לתסמונת דאון או אוטיזם?

לעומת החששות הגובלים בחרדות עמוקים בגלל חיסון הקורונה?
הבנתילהשתמח
נכון מאודיוםטוב
מכירה מקרים כאלו מקרוב.
ילדים שמאובחנים כאוטיסטים ואם לא יספרו לך אין לך סיכוי לראות את זה עליהם.
וכמובן שקיבלו תהכרה אחרי אבחנות מרופאים פרטיים...
ולמה? כי זה הסל הכי שווה היום וככה הם מקבלים קידום הכי משמעותי (מדובר בילדים עם התפתחות איטית יותר)
נכון, זה מה שמלחיץ גם אותימותק 27
אני התחסנתי, וחייבת להגיד שעדיין מפחדת לגלות שמשהו לא תקיןהשקט הזה
כן. זה מלחיץ לחשוב שאולי פגעתי ח"ו בעובר שלי.
אבל אני כן יוצאת ונחשפת, אין לי אפשרות אחרת. ועם כל הסיפורים עכשיו על יולדות במצב קשה, על עוברים שנפטרים, אני מרגישה שלא להתחסן זה סיכון יותר גדול על העובר שלי.
מתפללת כל יום שעשיתי את הדבר הנכון..

וכדי להרגיעע את עצמי אני קוראת דעות של עוד ועוד רופאים שמסבירים למה אין מקום לחשוש שזה ישפיע על העובר.
תודה על השיתוף.קול ברמה
יש מצב שזה מה שאעשה...
מקווה מאוד לחכות עוד חודש-חודש וחצי ושהמצב בארץ יירגע...
חודש יחודש וחציהרבה פנים
זה הרבה זמן במונחים של קורונה. ה' ישמור .צריך להשמר ולהזהר ...תחשבי על כל החולות שחלו שאמרו נחכה עד שיהיה שקט ....
אני בשבוע 12קול ברמה
ואחכה עד 16 בכל מקרה, לפי ההמלצה של ד"ר יגל, כך שמבחינת זה אין לי דילמה.
עוד חודש נהיה בחופשת פסח, ואז הבית יהיה הרבה פחות חשוף, בגלל זה גם חודש וחצי לגיטימי מבחינתי.
הי קודם כל הפחד הזה והחשש נורמליים ובכנותאני זה א
למרות שהתחסנתי היום החשש עדין קיים בי אבל החלטתי שלהתחסן כרגע זה יותר נכון עבורי יש לי עוד ילדים והם כרגע בבית כן עד שאהיההמחוסנת ולא נחשפים ללא מחוסנים עד להודעה חדשה ועדיין יודעת שמספיק שאני יוצאת לסופר או אפילו בעלי שמחוסן כבר ויכולים להידבק שם.
ומה שאותי מאוד הרגיע שזה לא שמשנים את דעתם( הרופאים) לפי מה שבא להם אלא לפי נתונים קיימים.
הרופאה שלי לפני חודש אמרה לי תחכי את עוד בשליש ראשון את לא בחשיפה גבוהה תחכי עם חיסון.
בנתיים יש יותר ויותר נתונים שנשים בהריון אכן בקבוצת סיכון ולכן צכיכות להתחסן.אגב כמו כל קבוצת סיכון אחרת. בשלבים קודמים של הקורונה לא היתה פגיעה מיוחדת בנשים הרות לכן הרופאים השאירו זאת לבחירת האם כביכול ולא יצאו בהצהרה גורפת אבל עכשיו המצב השתנה ולכן צריך לשמור יותר על נשים הרות ואם רבנים ורופאים יוצאים בקריאות כל כך מתחננות לנשים שיתחסנו אני נוטה להאמין שזה מה שצריך ומתפללת שהצעד שבחרתי הוא הנכון ואכן ישמור עלי ועל העובר.
ובנוגע לשבוע תתיעצי עם הרופאה עכשיו אומרים משבוע 14 לא 16 ודבר אחרון שגם בי היתה תקווה שעד שאוכל להתחסן יגידו לי שלא חיבת אבל זה לא קרה והבנתי שבגדר ההשתדלות של ונשמרתם זה מה שנדרש ממני כרגע ובעזרת ה מתפללת עליך להחלטות טובות ושיהיה מתוך ישוב דעת ואגב פחד זה בסדר לא צריך להיבהל מהפחד..
פורסם כרגע בN12נחש משקפיים

דוקטור אורטל נאמן מנהלת היחידה לרפואת האם ועובר באסותא אשדוד: " נשים תפסיקו להסתכן ולכו להתחסן. ככל הידוע בישראל יש 0 הריוניות חולון לאחר חיסון שני"

אין לי ספק שהחיסון עוזר. זה לא העניין.קול ברמה
אני כבר הרבה יותר נוטה לחיסון במיוחד אחרי מה שפורסם עכשיוסופלה מוקה

בעיתונות...  על אשה שנדבקה וזה עבר לעובר והתוצאות קשות מאוד. זה נראה שמבחינת ניהול הסיכונים כפי שאני מבינה ומתרשמת עדיף להתחסן ולא לקחת סיכון להידבק חס וחלילה, בלי לדעת איך הגוף יגיב.  אלא אם כן אפשר להיות כמובן סגורה היכן שהוא או במקום בטוח או בלי חשיפה בכלל עד סוף הריון. לי דבר כזה ל אפשרי ולכן ההכרעה היא להתחסן.

את מדברת על זו שהעובר שלה נפטר?קול ברמה
הייתה רק אחת כזו, לא?
הייתה עוד אחתסופלה מוקה

שהעובר נפטר והיא ב"ה הצליחה להתגבר. ובבדיקה הבינו שהוא לא שרד בגלל הקורונה שלא נדע.

איזה עצוב... באיזה שבוע זה היה?קול ברמה
בפניםסופלה מוקה

שבוע 25. וזו שנפטרה היום עם העובר, שבוע 30. (((( פשוט נשבר לי הלב.

כמובן שלא ממעיטה מהצער העצוםקול ברמה
שיש לאותה אישה!!!!
אבל מבחינת שיקול - זה לא מהווה אצלי שיקול אם זו רק אחת...
המצב של ההריוניות החולות קשה בשליש השלישי הרבה יותר מרתיע אותי כי הוא הרבה יותר נפוץ סטטיסטית. אם כי היה מעניין אותי לראות אחוזים, ולא רק להסתמך על החדשות...
היו כמה חולות קורונהאמאשוני
שאיבדו את העובר.
אם העובר עצמו נדבק או לא מה זה משנה אם זאת התוצאה? 😢
באמת לא ידעתי את זה... עצוב ממש.קול ברמה
😥😥😥😥😥אנונימי????
באמת זה מרגיש פה שכולם בעד נחמד לראות פה עוד חוששותלא מחוברת
אני גם מאוד מפחדת, פחות מאמינה בזה שיש משו נוראי לכולם יותר מפחדת שזה יכול לפגוע בעובר בעתיד הרחוק.
את לא יודעת שתדבקי ואת לא יודעת שלא.
אם את ממש חייה את חייך רגיל כן הייתי מתחסנת. אבל אם את בבית ויכולה להשמר אז אל..
אני גם מאוד חוששת מהחיסון.ציפיה.
אבל מעבר לכל ההסברים הרציונליים שקיימים, אני פשוט לא מסוגלת יותר לא לפגוש חברים ומשפחה.

בסגר האחרון התחלנו הרבה הרבה יותר להקפיד (טוב, גם חורף, אז אי אפשר להפגש בחוץ) ואנחנו ממש סופרים את הימים עד אחרי שבוע אחרי המנה השניה.
אנחנו עובדים שנינו מהבית. בהיריון ראשון. יכולים להרשות לעצמנו משלוחים של מה שצריך. כלומר, יכולים להשמר,
אבל אנחנו כבר הרבה פחות סבלניים אחד לשני. יש הרבה יותר תסכול כללי. אנחנו יודעים שזה בגלל הסגר, אז לא נבהלים כשרבים, אבל זה עדיין נורא קשה.

רוצה לומר, למרות הפחד מהחיסון, קיימים הסברים רציונליים והסיוט של להשאר מבודדים כדי לשמור על עצמנו, וזה מה שדחף אות להתחסן.
תודה... חושבים על זה ברצינות!!קול ברמה
רק אומרת שאנחנו מאד מאד נשמרנובתאל1
היינו בבידודים אינסוף. רק כמה ימים בעלי אחרי הבידוד יצא לסופר ...וזהו בערך.
ונדבקנו. וזה לא נעים בכללל.....
אז גם אם נשמרים זה עדיין לא הרמטי..
מבאס.. אבל כן זה ברור..לא מחוברת
אבל בעיקרון אם ממש נשמרים הסיכוי כן נמוך.
אני לא הולכת לסופר בכלל בעלי מידי פעם וגם אז בחיים לא עומד ליד מישו יותר מ2 דק .
וזה לגמרי ניהול סיכוניים. ואם הסיכון להדבק הוא גבוה זה לא שווה את זה
אז אצלנו הסיכוי היה ממש נמוךבתאל1אחרונה
ובכל זאת נדבקנו.
תודה רבה לכן על כל השיתופים...קול ברמה
מעודד לדעת שאני לא לבד בדילמה...
ביקשתי מהרופאה בדיקה לבדיקת נוגדנים... אולי היה איזשהו נס והייתי חולה בלי סימפטומים מתישהו...
ואז תסתיים הדילמה.
וכמו שכבר כתבתי, יש לי עוד קצת זמן עד לחיסון (חודש), אז אני מקווה שבינתיים יהיה שינוי ברמת ההדבקה ופחות יהיה חשש....
ואווהרבה פנים
ממש ממש חששתי. באמת. חקרתי על זה לכל כיוון אפשרי וקראתי על החיסון .. איך הוא נוצר וכו' וכו'
במקביל שמעתי על מלא היריוניות שחלו ואף אחת לא לקחה את זה בטוב ...(שלא לדבר על סיפורים יותר מפחידים בעניין )
ואז ב'ה התחסנתי חיסון ראשון . השני עוד מעט ..
ואני ממש שמחה על זה.
בביקור האחרון אצל הרופא נשים שלי הוא שאל אם התחסנתי וממש שמח שכבר חיסון ראשון והתבאס שאפילו לא שני .
זה עוד הוסיף לי את הידיעה כמה זה באמת לתת הגנה לנו . לעובר שלנו .אמא בריאה זה תינוק בריא .

לגמרי ניהול סיכונים .
יש סיכונים מאוד גדולים בקורונה בהיריון , לעומת זאת החיסון לא נצפה שהוא מהווה סיכון לעובר ולאם.
בנוסף יש כבר עדויות על כאלה שילדו אחרי החיסון ולאם ולעובר שלום ב"ה.


שיהיה החלטות טובות ונכונות בע"ה.
תודה!!קול ברמה
כתבה שקצת ממחישה את מה שאני מרגישה...קול ברמה
לצערי אחרי המקרה המזעזע של היום שאישה צעירה נפטרהאנונימי????
ולא הצליחו להציל את העובר אני ממש חושבת שכדאי ומומלץ להתחסן אם אין סיבה מיוחדת שלא
חושבת שעדיף לקחת כמה אחוזים של סיכון והרבה של סיכוי מאשר שח''ו יהיו עוד אסונות כאלו

לא סתם יש בסביבות ה 50 נשים בהריון שמאושפזות במחלקות קורונה במצבים שונים ולא פשוטים

כן יעשה את החיסון מתי שהרופא שלי יגיד לי כי כרגע אמר לחכות לאחרי שליש ראשון

חושבת שזה בגדר השתדלות של 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'
במיוחד שגדולי הדור ורבנים גדולים אומרים להתחסן
יוסיף שאני קצת חוששתאנונימי????
ובעלי גם מאד חושש
במיוחד שאני אחרי לידה שקטה
ולטענתו לא יודעים עוד כלום על החיסון

אבל מספיקים הסיפורים שמתפרסמים חדשות לבקרים
וחזקה עלי הוראת גדולי הדור בשביל שאעשה זאת
באיזה שבוע את?ציפיה.
כי אם יש לך עוד איזה שלושה- ארבעה שבועות עד שתוכלי להתחסן, שתדעי שיהיה כבר הרבה יותר מידע.

אומנם נשים שהתחסני בשליש שני עדיין לא ילדו, אולי מעט, אבל בהחלט יהיה מידע על נשים שהתחסנו בשליש שלישי וכבר ילדו.
ומתי את מתכוונת להתחסן?כל היתר חולף
הרופא שלי אמר לי לחכות לפחות עד סוף שליש ראשוןאנונימי????
ברגע שיגיד לי להתחסן אני הולכת
אז תשמרי על עצמך בינתיים, ועד שתוכלי להתחסןציפיה.
כבר יהיה יותר מידע.

רק בריאות.
משתדלת לשמור כמה שיכולהאנונימי????
עובדת בחנ''מ אז קצת יותר מורכב

מקווה שיהיה בסדר
שבוע 34אנונימית בהו"ל
מותר להתחסן? מאיזה שבוע אסור אם בכלל?
בטח שמותר!חצילוש
לא נראה לי שאסור משבוע מסויים.. רוב הרופאים ממליצים מסוף שליש ראשון..
ממש לא לבדך. אני גם פה...מותק 27
זה מפוצץ אותי, אז תסלחו לי שלא קשור לפורוםytrewq

מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.

לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.

עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...

אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.

אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?

לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...

זהו, שחררתי 😁

בעינימתיכון ועד מעון

אני לא אדם פרטי שדואג רק למשכורת שלי, אני מאמינה שריבונו של עולם נתן לי כוחות לא רק כדי שאני אפרנס את בני ביתי אלא כדי שאקדם את מדינת ישראל. יש לי כפרט בעם הזה אחריות לא רק על עצמי אלא גם לדאוג כפסיכולוגית לבריאות הנפש הציבורית. וכך אני חושבת על מקצועות אחרים, ורואה את התעסוקה שלי לא רק מה יהיה נוח לי אלא איך אוכל לקדם

בלניות בבקשה בבקשה בבקשהאלומית

תהיו בלתי נראות

בלתי נשמעות

בלתי קיימות

זה גם ככה קשה. ומביך. ויש לי בטן של הריון עדיין. ונשירת שיער מטורפת שרואים טותה. ואני מתפדחת כולי. ולמרות שאני מנסה לנחם אותי שבלניות רגילות להכל אני מובכת נורא. וגם ככה אני מסתבכת על הטבילה. אוף. לא יודעת מה יש לי. לא מצליחה לצלול טוב.

ועד שאני גומרת אני רק רוצה לברוח משם ומעצמי. ואז את מחכה לי ליד החדר ואומרת שאת מתלבטת אם להגיד לי משהו...

לא!

לא!

לא!

אל תגידי ואל תגידי שאת רוצה להגיד

פשוט לא.

האינטואיציה שלי אומרת שזה משהו מאד לא נעים לשמיעב, ואין לי שום יכולת להכיל ביקורת משום סוג. גם אם זה לטובתי.

בבקשה. זה כל כך רגיש. לא רוצה לצאת מהמקווה בתחושה של אני לא טובלת יותר לעולם.

ואחר כך לבכות שעות ולאכול סרטים על מה היא רצתה להגיד.

איכס. איכס. איכס.

אמאל'הבאתי מפעם

אין יותר מלחיץ מ"אני מתלבטת אם להגיד לך משהו"...

אוף.

חיבוק גדול!

חוויה של טבילה מעורבבת עם כ"כ הרבה רגשות, אני תמיד מדמיינת שיש נשים (סליחה) שמנות ממני/ מכןערות ממני/ מבוגרות ממני/ מוזרות ממני שטבלו פה .. אז... לא יזכרו אותי...

ממש.. אוף. זה עשה לי כזה רעאלומית

אולי תמצאי מקוה אחר?אורי8

מעולם לא נתקלתי באמירה כזו של בלנית, נשואה מעל 20 שנה, ההפך אני ממש מרגישה שהן מנסות להיות בלתי נראות, לא מסתכלות עלי , מסתובבות לצד השני , ומסתכלות רק על הטבילה כשאני בתוך המים( בעיקר באחד המקוואות בעיר שלי, אבל גם בשני הן בסדר). אני חושבת שאת יכולה לבקש שהבלנית לא תסתכל, שתסתובב ותסתכל רק אם כל בראש במיים, והטבילה כשרה, זה בעצם התפקיד,שלה. לא דום דבר מעבר.

אני גרה ביישובאלומית

ולנסוע למקווה איר זה יותר זמן, וכמו שאני מכירה את עצמי אני פשוט רוצה לגמור עם זה כמה שיותר מהר

אני גם גרה בישוב, כנראה אחרמתיכון ועד מעון

אצלנו בזמן שהטובלת יורדת לבור הטבילה הבלנית עומדת עם הגב אליה או מרימה את המגבת למעלה שתחצוץ.

יש רק בלנית אחת?

אצלנו יש כמה

גם אצלינו ככהאלומית

את המשפט הנ"ל היא אמרה לי כשחזרתי לחדר להתארגן

יש לכם עוד בלניות?שימושית

אם כן תבקשי מהאחראית שלא ישבצו אותה אצלך, ומקווה שיהיה לך בלנית נעימה ורגישה יותר

זה זמן כזה רגיש, שצריך להיות אובר ואקסטרה רגישים

אמאלה מזעזע...!רוצה לשאול שאלהאחרונה

אצלנו אני בכלל לא רואה את הפנים של הבלנית... היא דופקת על הדלת שלי ומיד מסתובבת לחדר של הבור ואני הולכת אחריה ואז נכנסת למים ורק אז היא מסתכלת על הטבילה ומיד יוצאת ומחכה עד שאני אכנס לחדר שלי חזרה.... גם ככה כל הקטע של הטבילה לא נחמד להרבה נשים!

ומה זה המשפט הזה לא הבנתי, לא משנה מה היא רצתה להגיד זה ודאי לא עניינה!!

זה לגיטימיאנונימית בהו"ל

להיות בלחץ מעכשו מתאריך משוער של 3 ימים לפני פסח?😂

לא ולא!!!שמעונה

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

הכל לגיטמיאםאני

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

כן לגיטימי, אבל עדיף להניח לזהדיאן ד.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

חישבתי לפי התאריך הלועזיאנונימית בהו"ל

אז זה כן ערב פסח...

כבר התחלנו את תשפ"ז🙂בארץ אהבתי

זו כבר לא השנה הבאה אלא השנה... (לרגע ניסיתי להבין מה הסיכוי שהיא תלד באדר של שנה הבאה🤦🏻‍♀️😅)

חחחח צודקתדיאן ד.

שנה הבאה בשנה הלועזית...

אגב, שאלתי אותה את זה כי היה לי את זה בהריון קודם

איך שגיליתי על ההריון חישבנתי שאני אמורה ללדת בפסח וכמעט התעלפתי

ואחרי כמה זמן אחזתי שבעצם אמורה להיות שנה מעוברת

ובאמת ילדתי בסוף בליל פורים.

אם לא היתה שנה מעוברת כנראה שהייתי יולדת בערב בדיקת חמץ...

אבל זה כבר באמת תרתי דסתריבארץ אהבתי

כי השנה הלועזית בכלל לא מושפעת מעוד אדר... אדר ב' הוא רק בשנה העברית שכבר התחלנו😀

והסיפור שלך באמת מצחיק.. איזה הקלה זה בטח היה...

להוסיף ללחץ?קנמון

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצוה בשבת הגדול עוד סבירשיפור

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

תחשבי מהצד של למצוא דירות של שכנים לאירוחקנמון

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

היינו שםשומשומונית

ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.

ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.

וואו, מאתגר! ואיזה כיף שלא היית בלחץ..קנמון

אנחנו עשינו, היתה בר מצווה נדירה והאוכל הכי טעיםאמהלה

ביקום

(גילוי נאות, אני הייתי השפית )

לשניה הייתי בשוק שבישלת לברית.. חח..קנמון

אלופה!

בטח היתה חוויה מיוחדת..

האמת שגם לברית בישלנו... אני הייתי המדריכהאמהלה

ובעלי והבת שלי עבדו. (לברית האחרונה, לא זו שהיתה אי אז מיד אחרי פסח )

פשוט עשינו חשבון שיש ממש מעט אנשים שישארו לסעודה ושום קייטרניג לא הסכים בכמות כזו

גם זה היה מושלם כמובן

אין כמו שמחות ביתיות....

חכי עם הבר מצווהאנונימית בהו"ל

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

הייתי פעם בברית שהיתה בערב חג,קנמון

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

גם אני הייתי בברית בערב פסחעוד מעט פסח

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

אני מכירה שתי משפחותבארץ אהבתי

שאחרי 4 בנות נולד להן בן, והברית היתה בדיוק בערב פסח🙂

אצלנו היתה אמורה להיות ברית בפסח, הקייטרינג כבר התחיל להכין (ללא קטניות, ללא שרויה, ככה זה בכשרות מהדרין בפסח..) וקנינו כבר הרבה מצות לכבוד הברית, ואז יום לפני הברית התברר שצריך לדחות בגלל צהבת... אז בסוף היתה ברית אחרי פסח עם אוכל של פסח (ולחמניות, ומהמצות נשאר לנו עד החופש בערך...).

וואי לאאא!!יהלומה..

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

טוב זה גם נכוןאנונימית בהו"ל

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

ילדתי פעמיים בפסח😊Doughnut

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

האמת שאני ישמח לשמוע ממך איך היה ללדת בפסחאנונימית בהו"ל

סתם כדי להירגע🙂

יואו זה היה התל"מ שלי. אבל היה כימי בסוף דיליה

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

אני ילדתי בפסחבוקר אור

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

היו לי שתי חוויות שונות לגמריDoughnut

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

ילדתי 3 ימים לפני פסחזריחה123

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

כן. מותר להלחץנופנופ

ואולי השנה מראש תקפידו יותר בנושא חמץ כדי שיהיה יותר קל לנקות

לדוגמה לא לאכול חמץ בחדרים

כי לנקות בית עם בטן של חודש 9 לא סימפטי גם בלי קשר לתל"מ שניה לפני פסח

ברור שלגיטימיהשקט הזה

אני חששתי הריון שלם מברית בתשעה באב בלי לדעת בכלל מה מין העובר.

בסוף יצאה ברית בשבת והיה יותר כאב ראש אפילו😂

לא...בשורות משמחות

אל תחשבי על זה ככה

תהיי בראש שאת לא קובעת את המציאות והכל יסתדר לטובה גם אם זה בתוך החג וכו' זה כבר מוריד מהלחץ

גם הייתי בתקופה הזו לקראת לידה ואנשים יותר נלחצו ואמרו לי שלא תלדי ביום הזה ולא ביום הזה...

כאילו מי אנחנו ומה הבחירה שלנו בדברים האלה בכלל??

ב"ה ותודה על מה שיש מתי אני אלד זה לא משנה העיקר שהחוויה תהיה טובה בבריאות ובידיים מלאות

לגיטימי להצטרף אליך כשהתל"מ הוא בדיוק ערב החג? ;)שפע ברכה

תכלס אי אפשר לצפות כלום.. ובעז"ה ה' יתן לנו חוויה שמחה וטובה וידיים מלאות

זה ממש רחוק ואת בטח תתכונני מראשעדינה אבל בשטח

אבל רק אומרת שגם אני באחת הלידות הייתי צריכה ללדת בסביבות פסח, בסוף ילדתי חודשיים לפני , אז תשמחי, תנשמי, וכשתגיעי לגשר תחצי אותו ותעשי אך ורק מה שצריך מבחינת הלכה ..

לגיטימיאורי8

ילדתי בן 4 ימים לפני פסח, צירים תוך כדי נקיונות... , ברית בחול המועד, בחדר לידה, המיילדת שאלה אותי מה תעשי בבר מצוה? 13 שנה שברנו את הראש, בסוף ארגננו בר מצוה בשבת הגדול בארוח במקום כלשהו( ממי תבקשי דירה בערב פסח)(. ו.... הגיע הסגר הראשון של הקורונה... חגגנו משפחה מצומצמת בבית, עליה לתורה במרפסת ( אאוטינג מטורף למי שמכירה אותי, הי...).אז למדנו שכל התוכניות שלנו בערבון מוגבל בשנים האחרונות... בכל אופן מבינה את הלחץ מלידה בערב פסח, זה דורש התארגנות ומחשבה מראש, במיוחד אם יש עוד ילדים. אחר כך זה דוקא תאריך נחמד ליום הולדת, בשיא הנקיונות של פסח אנחנו עוצרים וחוגגים לו. לרוב כולם בבית( יש לנו כבר גדולים ובשגרה לא כולם כל יום בבית).

ילדתי בן ביב ניסןמתיכון ועד מעון

הייתה ברית בפסח, אחד המוצלחים!!!

ילדתי בליל הסדר והיה מדהים קדםאחרונה

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות!

עומס מנטליניקזמני

איך מתמודדות עם העומס המעשי והמנטלי של תקופת החגים והחיים בכלל?

הרשימה הלא נגמרת של מטלות?

אני נתקפת קיפאון ולא מצליחה לעשות כלום - שזה רק מוסיף לעומס וללחץ..

פתרונות הבו!

אצלי מה שעוזרהמקורית

זה קודם כל להניח מסך בצד, לשכב רבע שעה ולעצום עיניים. זה מרגיע. אחרי זה מסדרת מחשבות (אפשר על דף גם)

מה אני רוצה לעשות

מה אני צריכה לעשות

מה חייב לעשות

בסדר הזה

מתחילה ממה שאני רוצה בדרכ אחרת זה יידחק לפינה (כל עוד הלוז הגיוני כן?)

ואז מה שאני לא מתחילה - אני עושה אותו לאט. זה מרגיע את הגוף. רק אחרי שאני מסיימת, מתקדמת הלאה.

איזה מהמם! תודה!!אוהבת את השבת

שמחה שהועלתי המקוריתאחרונה

רשימה פיזיתאיזמרגד1

לי יש מגנט של לוח מחיק על הדלת, וכשיש לי עומס בראש אני כותבת שם הכל וזה ממש מוריד את הלחץ

ואז אני מסננת לי מה חייב ומה כדאי שיהיה, ומתנהלת לפי זה

וכמובן שאין כיף יותר מלמחוק כל דבר שעשית כבר🙂

מרוב רשימותניקזמני

ונושאים לרשימות

מתבלבל לי הכל

רשימה להערב איפוס בית כביסה וכו

רשימה לשבת הקרובה הבעל"ט

רשימה לערב יוה"כ

רשימה ליוה"כ עצמו, משחקים חדשים אוכל לילדים וכו

רשימה לסוכות, חוה"מ ושמחת תורה...

אולי אפשר לחלק אחרת?המקורית

אני למשל עשיתי רשימת קניות כללית לחגי תשרי. התפריטים אצלנו די קבועים ולכן הלכתי על המוכר, הרכבתי רשימה, הגדלתי אותה 🤭( בכמויות) וסיימתי. מה שיישאר אם כבר זה השלמות, ובאמת לשבוע הבא יש לי רשימה של ירקות בעיקר והשבוע קניתי דברים יותר בסיסיים כמו ביצים חלב קוטג וכו. גמככה החגים מתפרשים על פני שבועיים וחצי סהכ. אז הכל ביחד רוחבי יותר קל לי וגם פחות יציאות לקניות.

אני מכניסה בפנים הכל - מבגדים עד לקישוטי סוכה ומפיות מיוחדות. גם משחקים ליוםכיפור הייתי מכניסה בפנים. בעדיפות שלי זה תמיד שיהיה הכל מראש. מצדי עוד מאוגוסט😅

איפוס בית אני לא עושה רשימה. לדעתי לא חייב. זו רוטינה קבועה. רק דברים ספציפיים שאני לא רגילה לעשות רושמת כדי לא לשכוח

חזרה לעבודה אחרי 3 חודשים בחל"דניק חדש אנונימי

איך עושים את זה?? חייבת לחזור מסיבה כלכלית

בילדה הראשונה חזרתי אחרי 8 חודשים

אשמח לכל טיפ שעזר לכן להסתגל לעבודה ולשגרה מהר

ומי שהניקה איך עשיתן את זה עם שילוב תמל?

מתכננת לתת תמל למעון ושאחזור ב4+ להניק וגם בלילה הנקה

מפחדת שיהיה גודש איך עושים את זה

קחי בחשבון שלא תמיד עובד החצי חציאונמר

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

זהו אני לא רוצה לשאוב אצל הגדולה היתי שואבתניק חדש אנונימי

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

בלילה זה הספיק לך רק הנקה? או הבאת גם בקבוקניק חדש אנונימי

ח

בלילה תקופה היה רק הנקהאונמר

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אני חזרתי ושאבתי ולא הבאתי תמלעדיין טרייה

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

כן כדאי שאקח איתי משאבה לעבודהניק חדש אנונימי

יש צורך בהסתגלות לתינוקת בת 3 חודשים?ניק חדש אנונימי

אני עשיתיoo

הסתגלות לעצמי

להסתגל לפרידה מהתינוק

מהשינוי בסדר יום

וגם בשבילו

למרות שלא הייתי בטוחה אם הוא צריך

לי ברור שכןאיזמרגד1

גם אם הוא לא יודע להביע את הקושי שלו פוחד מפרידה, עדיין הוא היה רגיל להיות 24/7 עם אמא ופתאום לעבור ל8 שעות רצופות במקום אחר עם מלא רעש וילדים ובלי אמא נראה לי ממש יותר מדי

כדאי לעשות בהדרגה של כמה ימים...

המטפלת זו חמותי ככה שהיא לא אדם זרניק חדש אנונימיאחרונה

והגדולה שלי (שנה ו9) אצלה ואם אוציא את התינוקת מה עם הגדולה? זה יהיה לי קשה להוציא את שניהן מוקדם או שהגדולה תשאר ותבכה

שמלות הנקהקל"ת

אהלן,

למישהיא יש המלצה איפה אני יכולה למצוא שמלות הנקה חגיגיות לשבת/חג? עדיפות לחנות שאוכל למדוד פיזית על הגוף ולא דרך האינטרנט..

התחדשות עלימנגואית

להודולה יש די הרבה שמתאימות להנקהעדיין טרייה

מצטרפת להמלצהתוהה לעצמיאחרונה

גם לכאלו שלא נראות הנקה יש ריצרצים בצדדים שהופכים אותם למתאימות

יש בקמיליון חלק שמלותשלומית.

חגיגיות עם רוכסן

ובכללי אני לא קונה "שמלות הנקה" אלא שמלות עם כפתורים/וי/ רוכסן וכו'

מאיפה את?צועקת לך

לתאירי יש דברים מהממים אבל הסטודיו שלה בקרית מלאכי

אזור המרכזקל"ת

אני גיליתי שסרפן זה די נוח להנקהשמש בשמיים

מורידה את הכתפיה מהכתף ואז ממש נוח לי להניק, ויש סרפנים ממש יפים וחגיגיים (כי כבר נמאס לי שכל השמלות שבת שלי הן מעטפת או כפתורים)

אני עושה אותו דבר עם שמלהרקאני

שהפתח מרובע גדול עם גומי כזה

יש לי חולצת בסיס ואני פשוט שולפת את השרוול

תודה!קל"ת

יש לך רעיונות למקומות ספציפיים בהם אוכל למצוא?

אני לובשת שמלה עם חצאית למטהיעל מהדרום

לקמיליון יש הרבה שמלות עם ריצרץ קדמיטארקו

אני מאוד אוהבת את הסגנון והגזרות

וגם היה לי ממש נוח.

עוקבתאורוש3

באסת חוגים-שאלה מפגרת קצתאובדת חצות

היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.

סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.

הוא בכיתה א שקדי מרק

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

מדויקריבוזום

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

וואו... הוא קטנצ'יק! את יודעת עוד כמה פעמים בחייםמתואמת

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

הממ את זוכרת בן כמה הוא נכון? ;)חילזון 123

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

צודקות;) במיוחד האשה של…אובדת חצות

שאלתי את בעלי אחר כך על זהמתואמת

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

הילד התלהב- זה העיקר מבחינתישיפור

רובוטיקה אלקטרוניקה נשמע אותו דברממתקית

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

יעזרו לך עוד תגובות באותו סגנון? 😅ואני שר

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

הכי חשוב שהוא יאהב את זה ואז את תראי

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

אין שום קשר לחוג שהוא יעשה עכשיועדיין טרייה

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

רק אומרת שכר מהנדסי אלקטרוניקה הוא הטופ שבמשקמקרמה

אל דאגה...

תני לילד להנותשלומית.

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

חוג היום לא בהכרח יעיד על תחום עיסוק בהמשך.קנמון

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

אם זה היה קורה ליאפונה

לא הייתי שמה לב לטעות.

חח... לגמרי...שיפור

חח טובבבאונמר

בואי נגיד שעד שהוא יהיה בגיל של שוק העובדהנופנופ

שוק העבודה יראה שונה לגמרי

דווקא חשמלאים (כן אלה שעובדים עם הידיים) כנראה ירוויחו יותר ממנהדסי תוכנה

אבל יש עוד לפחות 20 שנה עד שהוא יגיע לשם

והחוג לא באמת ישפיע על מה שהוא יהיה בעתיד

בגילו הייתי בחוג התעמלותחושבת לעצמי

קרקע.

היום אין קשר ביני לבין התעמלות ;)

אבל ברצינות, זו אמורה להיות שעה של כיף בלי דרישות לוחצות, בלי הסללה לכיוון מסוים, פשוט לעשות משהו כיף לשם הכיף...

לקריירה יש עוד מספיק זמן לדאוג בעיני...

עוד משהו בנוסף לכל התגובות החד משמעיות😂צלולה

רק חייבת להגיד שחוג רובוטיקה לא תמיד כזה מפתח לכיוון של הייטק, בטח לא בגיל הזה😅

הבן שלי היה ברובוטיקה והם בעיקר בנו רובוטים לפי הוראות ונהנו לראות אותם עושים דברים. בעלי תקופה היה מדריך בחוג רובוטיקה וגם כן, למדו לתפעל איזה שהוא רובוט מוכן מראש.

אז אין לי מושג איך החוגים אצלכם אבל אצלנו זה ממש לא משהו שנראה שישפיע על העתיד🤭

אני הייתי פעם בחוג רובוטיקהתוהה לעצמי

בה עושה היום משהו רחוק מאווווד מתכנות

מותר להגידמחיאחרונה

שרואים שאתם רוסים? 🤭 (סתם, זוכרת שציינת את זה פעם. אלא אם כן התבלבלתי עם מישהי אחרת)

זה מאוד רוסי לרשום את הילד לחוג מתוך מחשבה על העתיד המקצועי שלו ולדחוף אותו לשם, אבל זו טעות. הילד לא נועד למלא את הציפיות שלנו ואנחנו לא אמורים להחליט בשבילו מה יהיה המקצוע שלו.

תנו לו להיות ילד ולהנות מהחוג. איזה כייף שהוא נהנה ומתלהב! חסכתם מאבק אחד

יש עוד המון שנים עד שתוכלו לראות איזה מקצוע מתאים לו, ובסוף הוא יבחר את מה שהוא נמשך אליו, ויכול להיות שזה יהיה שונה מאוד ממה שאתם מתכננים לו...

אמא תקני לישמחה כפרוייקט

הייתי שמחה לשמוע אם משהו לא תקין אצלי או שיש מזדהות.

אז ברור שאנחנו חיים בעידן של שפע וחד פעמי, אבל מרגיש לי שהצרכים של הילדים פשוט לא נגמרים.

כאילו כל היום אני סביב לקנות להם מה שהם צריכים וזה רק ממשיך ומתעדכן כל הזמן.

סתם דוגמאות: הגדולה מבקשת גוזיות כי הן בלויות, לאחת נשבר הבקבוק בביצפר, לשני חורים בגרביים, לקטנה צריך צעד ראשון דחוף, המורה ביקשה מחשבון מדעי, משקפיים מחכים בתור, מתנה ליומולדת שעדיין לא קניתי, לגברת שוב נעלם עגיל….. שלא נדבר על חגים שעכשיו וקולקציית חורף לרענן. בקיצור, הם כל הזמן צריכים.

עכשיו עזבו כסף, זה מתיש אותי. ויותר מזה, לא נשאר לי כח ופניות לקנות לעצמי (וגם אני מרגישה שכבר צריכה לחדש מלא דברים כמו חזיות, קרם פנים, סניקרס…)

אני מנסה להבין אם הלופ הזה נורמלי ועל מה לוותר.

פליז תעשו לי סדר בראש

כשקראתי את הכותרתהשם שלי

חשבתי שתכתבי על ילדים שכל הזמן מבקשים מותרות. צעצועים, ממתקים, דברים שקנו לחברים וכד'.

אבל את כותבת על דברים שבאמת נצרכים.

צריך למצוא את הדרך לנהל את הקניות האלה בצורה שהכי נוחה לך.

אם זה לקנות דרך האינטרנט ולא להסתובב פיזית בחנויות.

אולי לנסות להיערך מראש ולא להיתקע עם משהו דחוף שחייבים לקנות. (למשל לקנות כמה בקבוקים, ואם נשבר מייד יש חדש).

אפשר לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות, ולקנות באופן מרוכז.

זה תלוי גם אם אתם גרים במקום עם חנויות נגישות, או שכל קנייה זה לצאת במיוחד.

ודברים שאת צריכה לעצמך, תשלבי עם הקניות לילדים.

אפשר גם לבדוק כל דבר עד כמה הוא נצרך ודחוף, ועל חלק מהדברים לוותר או לדחות את הקנייה.

וואי זה קטע, גמני כל הזמן סולקת😅המקורית

הנה הילדון קרע מכנסיים, הנה מדי בית ספר לילדה,הנה נקרע לה הרוכסן בחצאית שהיא הכי אוהבת

כיפות ציציות גרביונים קולקציית חורף טרנינגים פיגמות

ואצלי יש רק 2 ב"ה, אבל בן ובת ואין ירושות אז הכל חדש כל פעם וכן זו התעסקות

וזה עוד בלי העונה של הקלפים, גולות כי לכולם יש, ספרי קריאה.. ב"ה אין לזה סוף

אני עושה ככה: ביגוד זה עליי, כולל ציוד לימודי

כל השאר - בעלי כי זה בנוסף.לתחזוק של הבית באוםן בלעדי שלי כמעט

אבל אני לא מוותרת על עצמי האמת.

יש תקופות של הכנותאמאשוני

כמו לפני חגים, כמו לפני חופשים ולפני חזרה לבית הספר.

אין סיבה חודש אחרי תחילת הלימודים להיזכר שחסר בגדים או בקבוקים או נעלי צעד ראשון או מחשבון מדעי.

לדעתי את צריכה ליזום בתקופות של קניות הצטיידות מקיפה ולא רק חולצות סמל נגיד.

נכון שאין קשר בין נעלי צעד ראשון לתחילת הלימודים,

אבל זאת הזדמנות לעשות יישור קו על כל מה שצריך בתקופה הקרובה.

אם נשבר בקבוק חדש פתאומי שתיקח בקבוק מי עדן עד שתהיה הזדמנות לקנות, לא דחוף. אם נשברה קופסת האוכל שיקחו בשקית אוכל לבינתיים.

אם זה דברים קטנים כמו מתנה ליום הולדת של חבר או חטיף למחר או קרם לשיער שפתאום נגמר, אני שולחת אותם לבד לקנות בסופר הקרוב.

יש כרטיס אשראי אצלם ופירוט אשראי אני רואה מה סליקה עם כרטיס ומה בגוגל פיי ואז יש לי מעקב רציף אחרי החיובים שהם משתמשים.

לעצמי אני לוקחת יום חופש מרוכז מדי פעם וקונה.

זה מזכיר לי שב1.9 הלכתי לקנות משקפי שמש ובכל בחנויות נגמרו מבצעי הקיץ עד 31.8

והייתי בשוק מי מסיים מבצעים עד שסוף סוף אפשר ללכת לקנות בלי ילדים סביבי כל היום..

מרובים צורכי עמךשמחה כפרוייקט

לא יודעת, זה מרגיש לי שזה לא נגמר.

מדובר בשישה ילדים, גילאים שונים.

פשוט לא מצליחה לרכז את זה!

וברור שקנית הכל ללימודים והצטיידנו מעל ומעבר אבל כל הזמן צצים עוד ועוד

וכמה שנראה לי שעשיתי להם קניות הם שוב צריכים דברים

מרגישה שזה לא סביר כל היום להזמין ולהזמין לקפוץ לפה לקפוץ לשם

(וכן, בכוונה לא התייחסתי למותרות. אבל הם אוכלים את הראש עם הבקשות האלו)

וואי גם אני מרגישה ככה!אוהבת את השבת

מאוד עזור לי לקפוץ מדי פעם לחנות יד2

וגם לבקש דברים בקבוצות מסירה ולא אוגרות בסביבה...

אני גם לא טובה בקניות בצורה די קיצונית

והייתי רוצה יותר להצליח לקנות מה שהם צריכים בזמן

אבל גם זה כן נראלי עוזר להרגיל אותם קצת לצרכנות יותר מווסתת...

השנקל שלי-קנמון

קונה מראש ובזול.

בדר'כ בסופי עונה, המבצעים, עושה קניות של ביגוד לשנה הבאה. יכול לצאת לי זול ברמת עשרה שקלים לחולצה/מכנס/חצאית (תמנון, קיווי, גולף, פוקס). עושה ככה גם עם בגדי שבת.

יש לי בארון למעלה ארגזי בד של איקאה ובהם אני מכניסה את הביגוד החדש, לרוב כבר מכובס, מקופל ומוכן,(וגם את הבגדים שעוברים מאחד לשני ויהיו רלוונטים בשנה הבאה).

כך כשמגיעה עונה חדשה, אני פותחת את הארגזים ומגלה שפע. לרוב כמעט ולא צריכה השלמות.

היה לי לא מזמן מקרה שהיינו צריכים לצאת לאירוע, ובדיוק מכנסי השבת של אחד הבנים הוכתמו קשות והזוג השני נקרע. שניה לפני שנכנסתי לפאניקה נזכרתי בארגז, פתחתי והיו שם 3 זוגות חדשים.. אחד לקחנו ואת השאר השארנו לחדש בחגים.

עכשיו למשל, לראש השנה, היו לי לכל אחד מהילדים בגד חגיגי חדש, שאף לא אחד מהם נקנה עכשיו ולא הצריך אותי להתרוצץ ערב חג..

המינוסים שעלולים להיות:

  • צריך טיפה מקום אחסון (כי אם ראיתי מכופתרות חגיגיות לשבת שבדר'כ עולות 60₪ יורד במבצע ל10 או 20, אקנה כבר כמה מידות הלאה ואשמור לשנה-שנתיים הבאות)

  • עלולה להיות טעות בהערכה של המידה. כמעט כבר לא קורה לי.

  • יצא לי שלא זכרתי שכבר קניתי וראיתי פריט במבצע וקניתי עוד מאותו סוג. (עדיין, שווה מבחינה כלכלית ומבחינתם הלחץ)

מתנהלת ככה גם לגבי פריטים אחרים. השנה למשל לא הייתי צריכה בכלל לקנות עטיפות שקופות לספרים ולמחברות, גם לא צבעים, טושים, מחקים, מחדדים וכדומה.. כי בשנה שעברה קניתי כמה סוגים ונשארה כמות. הציוד לבית הספר מאוחסן לי בארון פתוח במחסן, בקופסאות שקופות לפי נושאים, ופשוט שולפים כשצריך.

היום בבוקר, שניה לפני שיצא לתלמוד תורה, הבן שלי פתאום אומר לי שצריך מחברת 14 שורות.. אין בעיה חמוד שלי, לך למחסן, תוודא שהוצאת את קופסת המחברות הנכונה וקח מחברת. (וקח גם עטיפה שקופה מהקופסה ליד(;)

אגב, בן אחר היה צריך מחברת 14 שורות לפני שבוע ולא היה, כי קניתי בטעות חבילות של סוג אחר. אז נכון שהייתי צריכה לקנות. אבל כשכבר קניתי, קניתי חבילה של כמה וכמה. וכשייגמר, בע'ה מקווה לשים לב ולמלא מלאי ולא לחכות שהם יצטרכו.

כשקניתי בקבוקים לבית הספר, קניתי עוד אחד ספייר. כדי שאם יישבר/ יאבד/ או כל בעיה אחרת- יהיה לי לתת בשלוף.

(בקבוק פשוט של 5 שקלים מהסטוק).

אפילו מתנות לימי הולדת של חברים יש לי כמה במלאי לעת הצורך. השבוע היה יום הולדת לחברה מהגן של הבת שלי- פתחנו את הקופסה של המתנות, בחרנו מתנה, עטפנו, ברכה וביי.

אני מוצאת שהשיטה הזו אומנם תופסת קצת מקום בבית או במחסן,

אבל:

א. מוזילה לי עלויות בצורה דרסטית

ב. מאפשרת לי להיות מאובזרת מראש להרבה צרכים ולחסוך לי התרוצצות ברגע האמת.

אם קראת עד פה- סחטיין עליך.

הצלחה ושמחה!

רק לגבי החיסרון השלישיברונזה

אני השנה מצאתי פיתרון, פתחתי קבוצת ווצאפ עם עצמי וכתבתי לכל ילד מה יש, איזה צבע, איזה חברה

ככה שגם אם אני מסתובבת בקניות ואני רואה שיש מספיק חולצות לדוגמא, אז אני לא קונה

תודה(:קנמון

כןoo

שישה ילדים זה פרויקט גדול

גם מבחינת צריכה

זה הרבה עבודה

לי יש ארבעה

וברור לי שכל הזמן צריך לקנות ולעשות דברים שצריך

נראה לי האישו הוא הציפייה שלך שזה יהיה אחרת

כשברור מראש שזה סיזיפי

וואו איך אני מזדהה, אני גם ממש לא אוהבת לקנותשמשית123

לא בגדים, לא ספרים, כלום, גם פחות מוצלחת בזה ותמיד מבזבזת יותר משרציתי רק כדי לסיים.

עכשיו יש לי שני גדולים שיכולים לקפוץ פה לחנויות קרובות לעשות לי השלמות והם סבבה עם זה וכיף להם הסיבוב הזה.

אבל בגדים לחגים או מלתחות חדשות זה עוד לא מצאתי פיתרון

אולי שיין זה פתרון לפחות לחלק מהדבריםשמעונה

לא מוצאת את עצמי שםשמשית123אחרונה

עם קשקושים ללימודים או בגדי בסיס אני מסתדרת שם, אבל בגדים לגדולים או לעצמי לא מצליחה למצוא (גילוי נאות, גם בחנויות פיזיות לא מוצאת🤦‍♀️)

מזדהה ממש... כרגע בחופשת לידה אז פחות נוראytrewq

אבל אם זה בשגרה, אני צריכה לסנכרן עם זה שבעלי בבית והרבה פעמים יש לי זמן קצוב ואז אני צריכה בלחץ לרוץ ולקנות מה שיש....

משתדלת לרשום לעצמי את הדברים שצריך לקנות. לתעדף את הדחופים, ומה שלא דחוף יחכה כמה ימים.

וכן, לפעמים לוקחת יום חופש בשביל לעשות את זה בנחת. אין ברירה.

נראה לי יש תקופות כאלו שפתאום כולם צריכים ביחדשיפור

מזדהה מאוד!יראת גאולה

בפרט כשאני חושבת איזה כיף שסיימתי עם כל הציוד הלימודי, ופתאום בתחילת השנה מבקשים גם חוצצים, צבעי מים, טושים מחיקים ודפדפת חשבון...

באמת למי שיש חנות קרובה וילדים שמסוגלים ללכת לבד - זה ממש מקל. נכון שזה עולה שקל שניים שלושה יותר, אבל גם להתאמץ לנסוע בשביל פריט בודד עולה מאמץ ודלק. הכי מתסכל אלו פריטים ספציפיים שאין בחנויות מכולת. רק בתחילת השנה קלטתי שיש לנו שני ילדים שצריכים את אותו חומש (וכשבדקתי וקניתי ספרי לימוד - ראיתי שיש בבית חומש וחשבתי שאין צורך לקנות).

זה לא רק לילדים, גם פתאום נשבר הקולפן, והתינוק הגיע לגיל שצריך כוס אימון, ונגמר לי הויטמינים...

מה שאני עושה בפועל,

עושה לעצמי רשימות, ופעם בכמה שבועות עושה סיבוב בקניון. ביגוד אני קונה הרבה אונליין. ואם אני בתקופה עמוסה מחפשת אונליין גם פריטים אחרים כמו ציוד לימודי או ציוד תינוקות.

לי עוזר לרכז רשימה על המקרר,ד' הוא האלוקים

ופעם בשבוע בערך, לדאוג לקנות את מה שכתוב.

רב הדברים זה לא פיקוח נפש, וברגע שהילדים רואים שזה כתוב, הם יודעים שנדאג לזה.

זה מוריד מראש את הנידנודים: נו מתי כבר תקנו לי...

ובשבילך, זה ירכז את הכל לפעם בשבוע, ולא כל יום, כל היום..

תודה על הנרמולשמחה כפרוייקט

רשימות מרוכזות זה רעיון מעולה. אאמץ.

לגבי קניות מראש - יותר קשוח כי הבית פיצי וזה באמת לא רק סביב בגדים אלא המון חפצים שהם צריכים כמו שאחרות גם ציינו פה.

מוכר. סורי שאין לי עצותממתקית

קחי לך יום ותצאי לקנות רק לךלקטנים קונה רק ביד 2...

גם ככה מתלכלך מהר

מזדההרק טוב!

עם 7 ילדים ב"ה.

אין לי פתרונות קסם כי כאמור אני באותה סירה.

אבל כמה דברים להתייעלות:

  1. יש לי רשימה בפלאפון (בפתקים) שהיא רשימת קניות סופר ומתחתיה רשימת קניות לבית/לילדים. לפעמים כשאני מרגישה שעמוס אני אומרת להם תכתבו לי ברשימה כי מה שלא כתוב אני לא זוכרת.

  2. אני לא קונה מיד כשמבקשים. אם הלכתי עם הבנות לפני שבוע וחצי לקניות, אז הקניה הבאה תיהיה עוד שבועיים כנראה. אלא אם יש צורך דחוף. ואז לפני שיוצאים מבקשת מהן להכין לי פתק עם כל מה שהן צריכות. ואז אני עושה סדר עדיפויות. איזה חנויות הולכים קודם. איפה יש גם דברים לי או לקטנים, או מה מיותר בעייני וצריך להזכיר להן שקנינו בסוף העונה הקודמת או אפשר בלי.

  3. אתרים מחו"ל בעיקר. אני לבית מזמינה הרבה מאלי אקספרס. גם הילדים כל מיני חפצים קטנים כמו קליפסים, תיק רחצה, בקבוקים, ציוד כושר של הבן, משחקים קטנים, דברים לתינוקת ועוד. הבנות אוהבות את שיין אז הן לפעמים מחפשות שם. אחרי זה אני עושה להן סינון מה לא נצרך או מה הן לא שמו לב לפרטים של בגד מסוים וכו.

  4. אם הם מספיק גדולים (אצלי הגדולים בני 12-14.5) הם יכולים לפעמים ללכת לבד עם פלאפון ולקנות בעצמם. את יכולה לבקש שיעדכנו אותך מהחנות לפני כל קניה. וגם עוד אופציה לשלוח אותם עם חבר/ה שאת סומכת עליהם או עם דוד. במיוחד אם יש דוד/ה רווק/ה שקצת יותר פנוי/ה ורוצה קשר עם האחיינים הגדולים ומתאים להם להסתובב ביחד, יכול לחסוך לך.

  5. התייעלות בקניה עצמה- אני הולכת איתן לאזור מסחרי. אני הולכת לחנות אחת לקנות משהו שאני צריכה והילד/ה נכנסים בנתיים לחנות אחרת לחפש את מה שהם צריכים אם יש שם. ואז או שהם משלמים בעצמם ממני או שאני באה מאשרת ומשלמת.

אולי יעניין אותך