יש כאן עוד הריוניות שמתלבטות אם להתחסן??קול ברמה
רואה שיש כאן המון המון שמתחסנות, ואני לא שוללת, אבל כן חוששת..... לא ברור לי בכלל מה אעשה.
השיחה של ד"ר יגל לא הרגיעה אותי, כי מספיק משפט אחד של 'זה לא בטוח ב100%' וכבר אני לא רגועה...
(לא היה נשמע ממנו שהסיבה ללא להתחסן בשליש ראשון היא זה שלא יקשרו בין החיסון להפלות, כמו שמרבים לומר).
נכון שיש כאן ניהול סיכונים, וקורונה מסוכנת יותר, אבל עדיין לא רגועה בכלל....
אני לבדי כאן?...
לדעתי הניהול סיכונים שאת צריכה לחשוב עליו זה בינךבתי 123
לבין עצמך ולא לפי מה שמפורסם.
אם את גרה באיזור עם תחלואה גבוהה יחסית. עובדת עם ילדים. הילדים במסגרות. בעל עובד זה אחרת מאישה שיכולה לבודד ולשמור על עצמה יותר
לגמרי לא מבודדת.... ואפילו קצת בסיכוןקול ברמה
אבל חוששת...
אוףףףףף
ניהול סיכונים לא בדיוק אפשרי...יוצאת לאור
אנשים נשמרו מאוד ונדבקו...אחרים עם מינימום שמירה ולא נדבקו כלל. אין מישהו שהוא לא חשוף בפוטנציאל. אלא אם כן את לא יוצאת מפתח הדלת ואף אחד לא נכנס....זה לא סוד שעל פי כל הדוחות הקיימים החיסונים לא נוסו נשים בהריון או על ילדים מתחת לגיל 16. קשה להסיק מהנתונים בשטח עד היום מה כדאי לעשות במיוחד שברור שהתקשורת ומשרד הבריאות במגמה אחת ברורה וגורפת להתחסן. לא כל הרופאים בדעה הזו של שיטת העדר בטרם בדיקה אצל הריוניות. גם מרגיש לי שלא חושפים לנו את כל הפרטים האחוזים לגבי וההריוניות שיפורסם לגביהם סיבובי קורונה. עם יד על הלב, כן קורץ לי לעשות את החיסון ולו בכדי להתניע את המשק ולעזור להורים ובעלי עסקים לחזור למעגל העבודה...נזקים קשים מידיים ומוכחים..
את לא לבד.יוצאת לאור
אף פעם אין 100%כתר הרימון
אבל להיות בהיריון ובקורונה - אותי אישית היה מפחיד פי אלףףףף.

אגב - מכרה שלי שותפה במחקר: היא התחסנה שני חיסונים לפני הלידה, ואחרי הלידה בדקו נוגדנים דרך חבל הטבור, ויצא שהתינוקת מחוסנת ברמה של חיסון שני!
ממש.. אותי אישית הרבה הרבה יןתר מפחיד לחלות מהחיסון-הריונית
יאאא אני גם רוצה בדיקה כזאת!אמאשוני
כמעט שבועיים אחרי מנה שניה והמטרה הייתה להעביר כמה שיותר נוגדנים לתינוק.
תוכלי לברר לי פרטים על סוג הבדיקה? (מוכנה גם לעשות פרטי)
🙏
בעלי אומר שבכל מקרה לא יתנו פטור מבידוד לתינוק על סמך התוצאה אבל לפחות שאני אדע מה איפה זה עומד...
זה היה באסף הרופא.כתר הרימון
צריך ללדת שם. לא יודעת מעבר.
תודה רבהאמאשוני
וואי איזה כיף לשמוע על חברה שלך!! הלוואי שגם אצלי יהיה ככהחצילוש
את לא לבד אני גם חוששת נוראהשלך על ה' יהבך
גם אני פוחדת להתחסן במיוחד שזה הריון ראשוןadar
את לא לבדך...מיוחדותאינסופית
אני גם חוששת מאוד ולכן החלטתי לא להתחסן בהיריון.
איתךמתחדשת11
אני אומרת לעצמי שאנחנו עושים השתדלות, מתייעצים ומתפללים. והשאר ממנו.. 🙏
את נוסעת בכבישים?אמאשוני
מישהו חותם לך 100% שתחזרי הביתה?
עברת פעם הרדמה כלשהי? אם כן חתמת בעצמך שאת מודעת לסיכונים ובוחרת לקחת אותם.
טסת פעם במטוס? ברכת הגומל בחייך?
את עולה ויורדת במדרגות? את יודעת כמה הריוניות נופלות במדרגות? את יודעת כמה מתוכם סובלות מהיפרדות שיליה וכמה מתוכם לא עלינו מסתיים לא טוב?

אין 100% בחיים ובכל זאת אנחנו לא מפחדים על כל צעד ושעל.

חששות זה הכי מובן בעולם. דברים חדשים גורמים לנו לחשוש ולתחושת מניעה.
ובכל זאת כאנשים אחראים אנחנו לא נכנעים לחשש אלא מתמודדים איתו.
קחי לך כמה ימים להתמודד עם החשש,
רק אל תשכחי שהקורונה לא מחכה לאף אחד.
החשש צריך להיות משני הצדדים.
אני מעלה את החשש מוקדם..קול ברמה
יש לי עוד זמן להחליט.
אני בשבוע 12, ולא אתחסן לפני שבוע 16 ( אם בכלל)...
ומסכימה עם מה שכתבתקול ברמה
חוץ מזה שיש כאן פחד מדבר חדש שלא דומה למדרגות, כביש וכ'ו.
גם המוטציה הבריטית היא חדשהאמאשוני
ובניגוד לחיסון כבר יש הוכחות כמה היא מזיקה ונפוצה בארץ וכמה שהיא מידבקת
ועכשיו פותחים את המשק (בצדק)
כמה זמן מאז שפיתחו את הסמארטפון התחלת להשתמש בו?
קראת מחקרים על הנזקים האפשריים לטווח ארוך?
יש עוד המון דוגמאות על סיכונים שלוקחים
וכביש ומדרגות אכן ידועים הסיכונים לטווח ארוך ואכן הוכח כמסוכן.
אז את מפחדת ממשהו שטרם הוכח אבל ההנחה לפי מנגנון הפעילות שלו שהוא בטוח, מנגנון שכבר נחקר במשך עשור, יותר ממשהו שהוכח כמסוכן.

קשה לענות רציונלית על פחדים. אבל אם היה מדובר על איזה חיסון למחלה שלא היית שומעת עליה אילולא הדיון על החיסון אז נו מילא.
אבל מדובר על חיסון למחלה חיה קיימת בועטת ונושמת.
האם ההחלטה צריכה להתקבל על סמך פחדים או על סמך מידע רפואי מבוסס וזמין?

לא ברור לי למה את מעדיפה לקחת סיכון הדבקה במשך 4 שבועות נוספים אלא אם את סומכת על מתחסנים אחרים שיפחיתו תחלואה,
אבל עד שלא יחסנו ילדים הקורונה פה כדי להישאר. אין עדיין מספיק מחוסנים תצטרכי לדאוג לעצמך לא להידבק.

שוב, אני לא מבטלת את החשש. גם לי יש חששות לאבד את העובר שבבטני בגלל סיבות כאלו ואחרות. ובכל זאת אסור שהחשש יגבר על ההגיון.
אם תצליחי להוכיח הגיונית ועובדתית,
שהסיכון מהחיסון גובר על הסיכון מהקורונה (שמשקלל סיכון הדבקה בפועל) זה עניין אחד.
אבל את לא אומרת את זה. כי את מאמינה לרופאים שאומרים ההיפך.
את אומרת שהחשש= הפחד גובר וזה קצת כיוון פעולה קצת מסוכן...
למה שבוע 16?להשתמח
השליש הראשון נגמר בסוף שבוע 13
מה הסיבה לחשוש מהחיסון, שמיליוני אנשים עברו אותו בשלום?כינוי-לרגע
הרי ההריון לשעצמו עם סיכונים לא מבוטלים לבריאות האם והעובר, שלא לדבר על סטטיסטיקות וסיכויים מוכרים, גבוהים פי כמה מתופעות הלוואי של חיסון הקורונה, לבעיות גנטיות בעובר - ודווקא סיכונים אלו אינם מונעים ומעכבים כניסה להריון?

תופעות הלוואי של חיסון הקורונה יותר מפחידות מסיכונים לבריאות
העובר בהריון סטנדרטי?
מפחיד אותי כי עדיין לא נולדו מספיק עוברי חיסונים...קול ברמה
וגדלו, וראו שהכול בסדר איתם גם פיזית וגם קוגניטיבית...
נכון, אבל ראו שהקורונה כן פוגעת.כתר הרימון
ואם יחכו שיוולדו ילדים, יגדלו ויתחתנו - זה עלול להיות מאוחר מדי מאד מאד.
החיסון הזה מבוסס על ידע מדעי ידוע, לא איזו טכנולוגיה חדשה ולא מוכרת.
צודקת.קול ברמה
אבל כל דבר חדש במדע הוא לא צפוי ב100%. כמו שפתאום התחילו לספר על הדימדומים הוגינליים.

שבוע שעבר הייתי בחברת נשים שדיבאו על החיסון ( והן בעד החיסון, אגב), ודיברו על כך שלפני המון שנים נתנו לנשים בהריון תרופה נגד בחילות שבדיעבד התגלתה כפוגעת בעוברים, והורו לכל מי שלקחה אותה לעשות הפלה. אז אמנם עבר המון זמן מאז, והמדע התקדם, אבל עדיין זה המחיש לי שלא הכול צפוי מראש במדע. היו גם חיסונים שהתגלו כבעייתיים והורידו אותם מהמדף.
אז שוב - יש כאן ניהול סיכונים, אבל באה להמחיש שהפחד שלי נובע ממקום שנראה לי אמיתי.
ההבדל הוא שתרופה בד"כ נכנסת למערכת הדם שלך אם אני מבינה נכוןהשקט הזה
ומגיעה גם לתינוק.
החיסון, מגרה את המערכת החיסונית. כל החומר שמוזרק נשאר ביד באזור של החיסון ורק מגרה את המערכת החיסונית לפעול. המערכת החיסונית פועלת ומייצרת נוגדים גם אם תחלי בקורונה ולנשים שעברו קורונה לפני המוטציות ופיתחו נוגדנים בצורה טבעית ב"ה ילדו תינוקות בריאים. אין בחיסון נגיף חי, ולכן הוא נחשב אפילו יותר בטיחותי מחיסונים אחרים.
בטוח שלא נכנס לדם?קול ברמה
לא כ"כ סביר לי...
אם כן, זה מידע מאוד משמעותי!
אברר... תודה!!
זה מה שקראתי..אנסה לחפש איפה ראיתי את זההשקט הזה
מזריקים לשריר ולא לדם, והחומר נשאר שם באזור.. אחרי כמה ימים החומר מתפרק ומתפוגג ולא נשאר בגוף
שני דברים שראיתיהשקט הזה
האם כדאי להתחסן בהריון?

ועוד מקום.. נשים דיווחו על דימום מהחיסון. הרופאים לא בטוחים שיש קשר
מצטטת משם את החלק הרלוונטי:
נצר מדגיש כי: "עד כה במחלת הקורונה וגם בחיסון לקורונה, לא ראינו בעיות פוריות, ולא מנגנון שאנחנו חוששים שיגרום לבעיות פוריות. **חשוב להבין שכל החומר של החיסון נשאר באזור הזריקה ומתפנה מהגוף תוך כמה ימים".**

אני אדגיש ואומר, אני לא רופאה ואין לי שום רקע בביולגיה.. אפילו לא ברמת המגמה בתיכון..

אני קוראת ולומדת על החיסון הזה מהרגע שהגיע לארץ, ועוד יותר מאז שהמליצו לנשים בהריון להתחסן, מתוך עניין ורצון להבין מה אני מכניסה לגוף שלי.

ממליצה מאד, פשוט להתייעץ עם רופא נשים..
השאלות נובעות ממקום אמיתיאמאשוני
בואי נשים את הדברים על השולחן- החשש מוצדק.
השאלה מה הלאה.
לשאול שאלות זה בריא ונכון!
ומי שמוסמך לענות על השאלות האלו הן רופאים ומדענים שמבינים יותר מאיתנו.
והם אחרי מכלול השיקולים ממליצים להתחסן. ואת חושבת לא להקשיב להם כי זה לא 100%.
רק את רשאית לקבל את ההחלטה בסוף אבל את צריכה להבין את ההשלכות של ההחלטה הזאת.
זה לא שאנשי המקצוע אומרים זה צד א זה צד ב
תחליטי לבד כפי שהיה בתחילה, הם עשו כבר את השקלול המקצועי של הסכנות ואמרו האופציה הזאת עדיפה.

מי שרוצה להחמיר ולא לקחת את הסיכון שבחיסון, בהכרח מקל בקורונה.
האם תבוא עליו ברכה?

ועוד משהו נוסף, אם את יודעת שנשאר לך 4 שבועות למנה ראשונה ו4 שבועות להגנה מלאה,
יכול להיות שיהיה יותר אפקטיבי לרכז מאמץ 8 שבועות לעשות את המקסימום לא להידבק.
אם את אומרת שלא תתחסני בכלל בהריון זה אומר שתצטרכי לפזר את המאמץ על טווח יותר ארוך וממילא יש איזה גבול לכוחות מה שאומר שבכל שבוע נתון תישמרי כנראה פחות.
לדוגמה אם יש לך ילדים במסגרות אז הגיוני להשאיר אותם בבית בלי מסגרות ובלי חברים במשך מספר שבועות סופי וידוע מאשר לסגור אותם בבית חודשים שלמים שאין לך מושג מה הנזקים שעלולים להיווצר בטווח הארוך.
כנ"ל עבודה וריחוק קהילתי משפחתי וחברתי.
נכון שהטכנולוגיה מוכרתקול ברמה
אבל השאלה אם נוסתה על נשים בהריון. זה כל מה שחשוב מבחינתי לעניין בטיחות החיסון.
ולהכנס להריון לא הפחיד אותך?כינוי-לרגע
על רקע הסיכויים / סיכונים הרבה יותר משמעותיים, למחלות גנטיות, אוטיזם, חלילה?

———-
הרי אי אפשר להתעלם מהסיכונים הלא נדירים למחלות אלו.
לעומת הסיכונים מחיסון הקורונה לאישה בהריון.

שיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל בתוך עשור ב–169%, כך לפי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות. ב–2018 אובחן עם אוטיזם אחד מכל 78 ילדים בישראל — אחד מכל 48 בנים ואחת מכל 222 בנות — לעומת אחד מכל 210 ילדים ב–2007. לדברי מומחים, הממצאים מעידים כי ישראל שותפה למגמת העלייה בשיעור האוטיזם במדינות המערב.
המחקר מבוסס על נתוני אמת של מכבי (להבדיל מסקרים או מדגמים), ובמסגרתו נבחנו לאורך השנים מספר אבחוני האוטיזם בקרב ילדים בני שמונה, מבין עשרות אלפי הילדים בשכבת גיל זו המטופלים במכבי, המבטחת כ–25% מאוכלוסיית ישראל. לפי הממצאים, בעשור האחרון חלה עלייה של 177% באבחון אוטיזם אצל בנים, ושל 136% בקרב בנות. ב–2007 היה שיעור האבחון בקרב בנים אחד ל–133, וב–2018 הוא היה אחד ל–48. בקרב בנות, שאצלן אוטיזם שכיח פחות, השיעור בשנה שעברה היה אחת ל–222, לעומת אחת ל–562 ב–2017.
——-

הסיכוי הממוצע ללידת יילוד עם תסמונת דאון הוא כ 1:630 (תלוי באוכלוסיה).
השכיחות של תסמונת דאון גדלה עם הגיל כאשר הסיכוי לתסמונת דאון באישה בת 20 הוא 1:1500, בת 30 הוא 1:1000 ולאישה בת 40 הוא 1:100. הסיכון לתסמונת דאון אינה לינארית, הווה אומר, הסיכון כמעט ואינו משתנה בגילאים 15 עד 25 (סביב 1:1500) אך גדל פי 4 בין גילאים 35 ל 40 ופי 10 בגילאים 40 עד 45.
ואאאא... הודעה עם מלא מספרים.קול ברמה
ממש תודה על ההשקעה!!

אקרא בע"ה כשיהיה לי יותר ריכוז, זה חשוב לי
אני קצת בעייתית עם זה ;).
אבל הי....בת 30
זה לגיטימי לחשוש מחיסון בזמן רגיש כמו הריון....
וכל הנתונים שהבאת...אז מה?
הריון זה זמן שבו יש הרבה חוסר ודאות ממילא. הרבה חשש, הרבה תפילות.
אז לגיטימי לגמרי לחשוש מהחיסון...
וגם אם יקח עוד עשר שנים עד שידעו באמת האם משפיע או לא על העובר, גם כן- אז מה...
זה דווקא עוד יותר מוסיף לחשש.
ולפותחת- אני לא התחסנתי.
אמנם הייתי ממש בסוף ההריון, אז העדפתי להיחנק עוד שבוע-שבועיים בבית וללדת וזהו.
אני לא יודעת מה הייתי מחליטה אם הייתי בשלב שלך של ההריון.
ברור שלגיטימי לחשוש, לגיטימי לבדוק ולברר - אך גם צריך לנהלכינוי-לרגע
סיכונים.

מי שיכולה לבודד את עצמה באופן מוחלט מפני סכנת הדבקה במהלך כל ההריון, די מבטיחה את עצמה.

אך מי שלא יכולה להגיע לבידוד יעיל, אישה עובדת מחוץ לבית, אישה שבעלה עובד מחוץ לבית, נוסעת בתחבורה ציבורית, יש ילדים בבית שבאים במגע עם ילדים אחרים ועם גננות, סייעות, מורות ומורים, יוצאת לקניות בסופרמרקט, וכו׳ - אישה כזו מסתכנת יום יום בהידבקות בקורונה, אם לא תהיה מחוסנת.
לגבי העלייה בשיעורי האוטיזםלהשתמח
זה כנראה קשור בעיקר לשינויים באבחנה, להגדלת סל ההטבות והטיפולים שמעודדים יותר אנשים לדווח על ההפרעה, ולעיתים גם ללחוץ לקבלת אבחנה של אוטיזם במקום אבחנות אחרות, ובנוסף שיעור הפגים שמצליחים להציל שלוקים באחוז יותר גבוה בהפרעות תקשורת (ופעם פשוט לא היו שורדים).
אני חושבת שיש עלייה גם בלי קשר לתת האבחון בעברציפיה.
כלומר, יש עניין של כמות מספרית שלא ניתנת להסבר רק עי זה שמאבחנים היום יותר.

אבל הנקודה היא לא אוטיזם ספציפית. אוטיזם זה רק דוגמא לסיכונים שיכולים להיות בהיריון ויכולים להיות לילד שיוולד.
הבאתי עוד סיבות אפשריותלהשתמח
והפרופסרית שמתמחה בתחום ששמעתי ממנה הרצאה בנושא דווקא חשבה שהן כן מסבירות את הגדילה.
הבאת הנתונים היתה כדי להמחיש את הפער בתפיסה ובהתייחסות - ביןכינוי-לרגע
ההתייחסות לסיכונים מוכרים, לא עלינו ושלא נדע, מיליון פעמים לא עלינו, של לידת ילד לא-בריא עקב תסמונות וליקויים לעונת הסיכון בחיסון הקורונה.

כמה נשים את מכירה שכה חוששות וחושבת פעמיים על כניסה להריון, בגלל הסיכונים לתסמונת דאון או אוטיזם?

לעומת החששות הגובלים בחרדות עמוקים בגלל חיסון הקורונה?
הבנתילהשתמח
נכון מאודיוםטוב
מכירה מקרים כאלו מקרוב.
ילדים שמאובחנים כאוטיסטים ואם לא יספרו לך אין לך סיכוי לראות את זה עליהם.
וכמובן שקיבלו תהכרה אחרי אבחנות מרופאים פרטיים...
ולמה? כי זה הסל הכי שווה היום וככה הם מקבלים קידום הכי משמעותי (מדובר בילדים עם התפתחות איטית יותר)
נכון, זה מה שמלחיץ גם אותימותק 27
אני התחסנתי, וחייבת להגיד שעדיין מפחדת לגלות שמשהו לא תקיןהשקט הזה
כן. זה מלחיץ לחשוב שאולי פגעתי ח"ו בעובר שלי.
אבל אני כן יוצאת ונחשפת, אין לי אפשרות אחרת. ועם כל הסיפורים עכשיו על יולדות במצב קשה, על עוברים שנפטרים, אני מרגישה שלא להתחסן זה סיכון יותר גדול על העובר שלי.
מתפללת כל יום שעשיתי את הדבר הנכון..

וכדי להרגיעע את עצמי אני קוראת דעות של עוד ועוד רופאים שמסבירים למה אין מקום לחשוש שזה ישפיע על העובר.
תודה על השיתוף.קול ברמה
יש מצב שזה מה שאעשה...
מקווה מאוד לחכות עוד חודש-חודש וחצי ושהמצב בארץ יירגע...
חודש יחודש וחציהרבה פנים
זה הרבה זמן במונחים של קורונה. ה' ישמור .צריך להשמר ולהזהר ...תחשבי על כל החולות שחלו שאמרו נחכה עד שיהיה שקט ....
אני בשבוע 12קול ברמה
ואחכה עד 16 בכל מקרה, לפי ההמלצה של ד"ר יגל, כך שמבחינת זה אין לי דילמה.
עוד חודש נהיה בחופשת פסח, ואז הבית יהיה הרבה פחות חשוף, בגלל זה גם חודש וחצי לגיטימי מבחינתי.
הי קודם כל הפחד הזה והחשש נורמליים ובכנותאני זה א
למרות שהתחסנתי היום החשש עדין קיים בי אבל החלטתי שלהתחסן כרגע זה יותר נכון עבורי יש לי עוד ילדים והם כרגע בבית כן עד שאהיההמחוסנת ולא נחשפים ללא מחוסנים עד להודעה חדשה ועדיין יודעת שמספיק שאני יוצאת לסופר או אפילו בעלי שמחוסן כבר ויכולים להידבק שם.
ומה שאותי מאוד הרגיע שזה לא שמשנים את דעתם( הרופאים) לפי מה שבא להם אלא לפי נתונים קיימים.
הרופאה שלי לפני חודש אמרה לי תחכי את עוד בשליש ראשון את לא בחשיפה גבוהה תחכי עם חיסון.
בנתיים יש יותר ויותר נתונים שנשים בהריון אכן בקבוצת סיכון ולכן צכיכות להתחסן.אגב כמו כל קבוצת סיכון אחרת. בשלבים קודמים של הקורונה לא היתה פגיעה מיוחדת בנשים הרות לכן הרופאים השאירו זאת לבחירת האם כביכול ולא יצאו בהצהרה גורפת אבל עכשיו המצב השתנה ולכן צריך לשמור יותר על נשים הרות ואם רבנים ורופאים יוצאים בקריאות כל כך מתחננות לנשים שיתחסנו אני נוטה להאמין שזה מה שצריך ומתפללת שהצעד שבחרתי הוא הנכון ואכן ישמור עלי ועל העובר.
ובנוגע לשבוע תתיעצי עם הרופאה עכשיו אומרים משבוע 14 לא 16 ודבר אחרון שגם בי היתה תקווה שעד שאוכל להתחסן יגידו לי שלא חיבת אבל זה לא קרה והבנתי שבגדר ההשתדלות של ונשמרתם זה מה שנדרש ממני כרגע ובעזרת ה מתפללת עליך להחלטות טובות ושיהיה מתוך ישוב דעת ואגב פחד זה בסדר לא צריך להיבהל מהפחד..
פורסם כרגע בN12נחש משקפיים

דוקטור אורטל נאמן מנהלת היחידה לרפואת האם ועובר באסותא אשדוד: " נשים תפסיקו להסתכן ולכו להתחסן. ככל הידוע בישראל יש 0 הריוניות חולון לאחר חיסון שני"

אין לי ספק שהחיסון עוזר. זה לא העניין.קול ברמה
אני כבר הרבה יותר נוטה לחיסון במיוחד אחרי מה שפורסם עכשיוסופלה מוקה

בעיתונות...  על אשה שנדבקה וזה עבר לעובר והתוצאות קשות מאוד. זה נראה שמבחינת ניהול הסיכונים כפי שאני מבינה ומתרשמת עדיף להתחסן ולא לקחת סיכון להידבק חס וחלילה, בלי לדעת איך הגוף יגיב.  אלא אם כן אפשר להיות כמובן סגורה היכן שהוא או במקום בטוח או בלי חשיפה בכלל עד סוף הריון. לי דבר כזה ל אפשרי ולכן ההכרעה היא להתחסן.

את מדברת על זו שהעובר שלה נפטר?קול ברמה
הייתה רק אחת כזו, לא?
הייתה עוד אחתסופלה מוקה

שהעובר נפטר והיא ב"ה הצליחה להתגבר. ובבדיקה הבינו שהוא לא שרד בגלל הקורונה שלא נדע.

איזה עצוב... באיזה שבוע זה היה?קול ברמה
בפניםסופלה מוקה

שבוע 25. וזו שנפטרה היום עם העובר, שבוע 30. (((( פשוט נשבר לי הלב.

כמובן שלא ממעיטה מהצער העצוםקול ברמה
שיש לאותה אישה!!!!
אבל מבחינת שיקול - זה לא מהווה אצלי שיקול אם זו רק אחת...
המצב של ההריוניות החולות קשה בשליש השלישי הרבה יותר מרתיע אותי כי הוא הרבה יותר נפוץ סטטיסטית. אם כי היה מעניין אותי לראות אחוזים, ולא רק להסתמך על החדשות...
היו כמה חולות קורונהאמאשוני
שאיבדו את העובר.
אם העובר עצמו נדבק או לא מה זה משנה אם זאת התוצאה? 😢
באמת לא ידעתי את זה... עצוב ממש.קול ברמה
😥😥😥😥😥אנונימי????
באמת זה מרגיש פה שכולם בעד נחמד לראות פה עוד חוששותלא מחוברת
אני גם מאוד מפחדת, פחות מאמינה בזה שיש משו נוראי לכולם יותר מפחדת שזה יכול לפגוע בעובר בעתיד הרחוק.
את לא יודעת שתדבקי ואת לא יודעת שלא.
אם את ממש חייה את חייך רגיל כן הייתי מתחסנת. אבל אם את בבית ויכולה להשמר אז אל..
אני גם מאוד חוששת מהחיסון.ציפיה.
אבל מעבר לכל ההסברים הרציונליים שקיימים, אני פשוט לא מסוגלת יותר לא לפגוש חברים ומשפחה.

בסגר האחרון התחלנו הרבה הרבה יותר להקפיד (טוב, גם חורף, אז אי אפשר להפגש בחוץ) ואנחנו ממש סופרים את הימים עד אחרי שבוע אחרי המנה השניה.
אנחנו עובדים שנינו מהבית. בהיריון ראשון. יכולים להרשות לעצמנו משלוחים של מה שצריך. כלומר, יכולים להשמר,
אבל אנחנו כבר הרבה פחות סבלניים אחד לשני. יש הרבה יותר תסכול כללי. אנחנו יודעים שזה בגלל הסגר, אז לא נבהלים כשרבים, אבל זה עדיין נורא קשה.

רוצה לומר, למרות הפחד מהחיסון, קיימים הסברים רציונליים והסיוט של להשאר מבודדים כדי לשמור על עצמנו, וזה מה שדחף אות להתחסן.
תודה... חושבים על זה ברצינות!!קול ברמה
רק אומרת שאנחנו מאד מאד נשמרנובתאל1
היינו בבידודים אינסוף. רק כמה ימים בעלי אחרי הבידוד יצא לסופר ...וזהו בערך.
ונדבקנו. וזה לא נעים בכללל.....
אז גם אם נשמרים זה עדיין לא הרמטי..
מבאס.. אבל כן זה ברור..לא מחוברת
אבל בעיקרון אם ממש נשמרים הסיכוי כן נמוך.
אני לא הולכת לסופר בכלל בעלי מידי פעם וגם אז בחיים לא עומד ליד מישו יותר מ2 דק .
וזה לגמרי ניהול סיכוניים. ואם הסיכון להדבק הוא גבוה זה לא שווה את זה
אז אצלנו הסיכוי היה ממש נמוךבתאל1אחרונה
ובכל זאת נדבקנו.
תודה רבה לכן על כל השיתופים...קול ברמה
מעודד לדעת שאני לא לבד בדילמה...
ביקשתי מהרופאה בדיקה לבדיקת נוגדנים... אולי היה איזשהו נס והייתי חולה בלי סימפטומים מתישהו...
ואז תסתיים הדילמה.
וכמו שכבר כתבתי, יש לי עוד קצת זמן עד לחיסון (חודש), אז אני מקווה שבינתיים יהיה שינוי ברמת ההדבקה ופחות יהיה חשש....
ואווהרבה פנים
ממש ממש חששתי. באמת. חקרתי על זה לכל כיוון אפשרי וקראתי על החיסון .. איך הוא נוצר וכו' וכו'
במקביל שמעתי על מלא היריוניות שחלו ואף אחת לא לקחה את זה בטוב ...(שלא לדבר על סיפורים יותר מפחידים בעניין )
ואז ב'ה התחסנתי חיסון ראשון . השני עוד מעט ..
ואני ממש שמחה על זה.
בביקור האחרון אצל הרופא נשים שלי הוא שאל אם התחסנתי וממש שמח שכבר חיסון ראשון והתבאס שאפילו לא שני .
זה עוד הוסיף לי את הידיעה כמה זה באמת לתת הגנה לנו . לעובר שלנו .אמא בריאה זה תינוק בריא .

לגמרי ניהול סיכונים .
יש סיכונים מאוד גדולים בקורונה בהיריון , לעומת זאת החיסון לא נצפה שהוא מהווה סיכון לעובר ולאם.
בנוסף יש כבר עדויות על כאלה שילדו אחרי החיסון ולאם ולעובר שלום ב"ה.


שיהיה החלטות טובות ונכונות בע"ה.
תודה!!קול ברמה
כתבה שקצת ממחישה את מה שאני מרגישה...קול ברמה
לצערי אחרי המקרה המזעזע של היום שאישה צעירה נפטרהאנונימי????
ולא הצליחו להציל את העובר אני ממש חושבת שכדאי ומומלץ להתחסן אם אין סיבה מיוחדת שלא
חושבת שעדיף לקחת כמה אחוזים של סיכון והרבה של סיכוי מאשר שח''ו יהיו עוד אסונות כאלו

לא סתם יש בסביבות ה 50 נשים בהריון שמאושפזות במחלקות קורונה במצבים שונים ולא פשוטים

כן יעשה את החיסון מתי שהרופא שלי יגיד לי כי כרגע אמר לחכות לאחרי שליש ראשון

חושבת שזה בגדר השתדלות של 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'
במיוחד שגדולי הדור ורבנים גדולים אומרים להתחסן
יוסיף שאני קצת חוששתאנונימי????
ובעלי גם מאד חושש
במיוחד שאני אחרי לידה שקטה
ולטענתו לא יודעים עוד כלום על החיסון

אבל מספיקים הסיפורים שמתפרסמים חדשות לבקרים
וחזקה עלי הוראת גדולי הדור בשביל שאעשה זאת
באיזה שבוע את?ציפיה.
כי אם יש לך עוד איזה שלושה- ארבעה שבועות עד שתוכלי להתחסן, שתדעי שיהיה כבר הרבה יותר מידע.

אומנם נשים שהתחסני בשליש שני עדיין לא ילדו, אולי מעט, אבל בהחלט יהיה מידע על נשים שהתחסנו בשליש שלישי וכבר ילדו.
ומתי את מתכוונת להתחסן?כל היתר חולף
הרופא שלי אמר לי לחכות לפחות עד סוף שליש ראשוןאנונימי????
ברגע שיגיד לי להתחסן אני הולכת
אז תשמרי על עצמך בינתיים, ועד שתוכלי להתחסןציפיה.
כבר יהיה יותר מידע.

רק בריאות.
משתדלת לשמור כמה שיכולהאנונימי????
עובדת בחנ''מ אז קצת יותר מורכב

מקווה שיהיה בסדר
שבוע 34אנונימית בהו"ל
מותר להתחסן? מאיזה שבוע אסור אם בכלל?
בטח שמותר!חצילוש
לא נראה לי שאסור משבוע מסויים.. רוב הרופאים ממליצים מסוף שליש ראשון..
ממש לא לבדך. אני גם פה...מותק 27
דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345אחרונה

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהפרח חדש

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

עונה לךאחת כמוני

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

עונהממשיכה לחלום

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי


 

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

עונה גםאנונימית בהו"ל

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

עונה גםנויה12345

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה


עונההמקורית

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

עונהדיאן ד.

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

עונההתייעצות הריון
1. מונה ליזה

2. לא


3. מעט כתמים לפני


4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

ממש מענייןגלי מטר
מה קורה כשנכנסים להיריון עם התקן? הרופא פשוט מוציא אותו כרגיל? או שצריך פרוצדורה מיוחדת? לקח הרבה זמן עד שקלטת שאת בהיריון? כי בטח ממש לא ציפית לזה
עונהעם ישראל חי🇮🇱

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

אני איתך עם הקטע של הכאביםפרח חדש

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

זה גוף זר לכל דברעם ישראל חי🇮🇱

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

אנימקקה

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

עונהשלומית.

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

עונה^כיסופים^

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

עונהעל הנס

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

עונהשמ"פ

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

עונהשיפור

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

עונהואילו פינו

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

אני גםעוד מעט פסח

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.


אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

שמתי התקן נחושת, לא יודעת איך קוראים לוממתקית

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

לפני כמה שניםשיח סוד

ניסיתי נובה טי

לעולם לא אחזור אליו

האריך והכביד מאוד ווסת

היה מלא בין לבין כתמים

קיבלתי היתר לראשון ושביעי אבל לא ממש עזר

לא ממליצה בכלל


חצי שנה של סיוט היה, ועוד אחרי לידה ראשונה עם כל הלחץ שבדבר.


(אבל כן שמעתי בנות שהיו מרוצות ממנו אז זה די אינדיבידואלי)

עונה גםאשת בעלי

1 התקן נחושת לא הורמונלי- מה שהיה בבית מרקחת של הקופה

2. האריך והכביד בעיקר חצי שנה אחרי ההתקנה, אחר כך נרגע מעט . אבל עדיין נורא נורא קשה המחזורים.

יכולים להיות פתאום מחזורים עם שטפי דם מטורפים כמו אחרי לידה. יכול להיות גם בגלל שאני עם ברזל גבולי

3. היו דיי הרבה כתמים וכו שוב, בעיקר בחצי שנה ראשונה היו המון , כל שבעה נקיים היו בגדר סיוט פלוס פלוס . כיום שנתיים פלוס אחרי ההתקנה כבר כמעט אין כתמים, יש רק לפני מחזור יום או יומיים.

היו הקלות - בדיקות רק ראשון ושביעי

4. מרוצה בהתחשב במכלול. אבל כשמקבלת מחזור מטורף קצת תוהה אם זה שווה את זה

עונהמחכה להריון

1.נובה טי (נחושת)

2.כן הווסת תמיד היתה לי 4-5 ימים עם ההתקן 9 ימים,

3.לא

4.מרוצה חוץ מהדימום הארוך..שוקלת להבא התקן הורמונלי..

וואו אני קוראת את התגובות וחושכות עיניכבתחילה
אם היתה לי איזה מחשבה לעתיד לשים התקן לא הורמונלי, אחרי השרשור הזה לא יודעת אם אעיז.

עצוב שאין פיתרון לא הורמונלי לנשים דתיות. 

אני כבר לא מעיזה בכלל 🙄פרח חדש
ולמרות זאת אני ממליצה תמיד לנסות ורק אז לפסול 
יש, דיאפרגמה היא פתרון. בשבילי לפחותהמקורית
לא קראתי את כל התגובותאמאשוני

מהניסיון שלי מנע כמו שצריך.


יש לי הפרשים של:

שנתיים ורבע

שלוש ורבע

שלוש ושלושת רבעי

ואחרי האחרון גם היה לי התקן לא הורמונלי לכמעט 3 שנים (ואז עברתי למירנה על רקע מילואים, לא קשור להתקן)


לכל ההריונות שלי נכנסתי בפעם הראשונה.

מה שאומר שהפעמים שלא נכנסתי היו כי המניעה עבדה כמו שצריך.


להתקן לא הורמונלי יש אחוזי מניעה טובים.

יותר פיקנטי לספר על המקרים שלא מנע מאשר הפוך.

לא יודעת מה השיקולים שלך אבל לא כדאי שסיפורים יפחידו אותך אלא להסתכל על עובדות.

בעיקר סעיפים 2,3 כאן בסקר מטרידים אותיכבתחילהאחרונה
כי לא מספיק שצריך לעבור את הטרללת של אסורים כל חודש-בדיקות-מקווה , גם להוסיף מחזור כבד וארוך ודימומים בין וסתיים..🤦

כאילו, למה אנחנו צריכות להיות מלאות הורמונים בשביל לא לעבור את כל הסאגה הזאת..

עונהרוצה לשאול שאלה

1. התקן נחושת לא הורמונלי - הכנסתי בחו"ל וזה לא קיים בארץ אבל אני חושבת שהוא מקביל לנובה טי

2. האריך אולי ביום, הכביד - כן מאוד, הייתי צריכה טמפון ופד ולהחליף כל שעתיים... אחרי יומיים שלוש זה התמעט

3. לא בין וסתיים, עושה בדיקות בראשון, רביעי ושביעי

4. בעיקרון זה סוג של שגר ושכח, ואני אחרי הרבה זמן של מניעה הורמונלית אז יש בזה מעלות, אבל זה עשה לי כאבים מטורפים באגן משהו לא נורמלי, כרגע מתלבטת אם להשאיר או לא.

תבדקי שאין לך דלקת...עם ישראל חי🇮🇱

זה סופר מסוכן ואם לא מטפלים יכול להביא לאי פיריון חלילה, מניסיון.

לא מבינה איך ממשיכים לשווק את המוצר המסוכן הזה.

עונה, מורכבכובע שמש

1. פעמיים ג'יינהפיקס ופעם פלקסיטי. נובה טי לא התאים למבנה רחם שלי (עד שעברתי להורמונלי מסיבות שתכף אפרט)

2. הווסת שלי גם ככה כבד וזה הכביד עוד יותר. 

3. היו מעט כתמים בהתחלה עד שהסתדר. בודקת ראשון אמצע ושביעי בלבד. בכללי שלא ב7 נקיים לובשת רק תחתון כהה.

4. הייתי מרוצה עד שנכנסתי עם זה להריון.... פעם עם ג'יינהפיקס ופעם עם פלקסיטי, מאז עברתי למירנה - הורמונלי וממש ברכה, בקושי מקבלת ווסת וזו ממש הקלה משמעותית בשבילי. גם נחשב למניעה יותר משמעותית למרות שהסיכויים נמוכים בנחושת, אבל אני נחשבת למאוד פוריה (לדברי הרופאים). עם אמצעים הורמנליים אחרים ממש סבלתי ובהתקן לא. חוץ מקושי בחזרה למשקל לפני ההריון, אך זה לא מוכח.

בהצלחה!

לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמןאחרונה

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

סליחהתקומה

לא התכוונתי


אבל הסברת את זה רק אחר כך.

וזה לא מה שהיה נשמע מהדברים שלך בהתחלה


בכל אופן, מצטערת

אשמח להתייעץ - מטפלתאמא טובה---דיה!

המטפלת של הבן שלי (בן שנה) צריכה ללדת בעז"ה בערך בל"ג בעומר, ואני מתלבטת אם אחרי פסח להחזיר אותו אליה ואז אחרי שלושה שבועות הוא יעבור למישהי אחרת, שאז אני חוששת שההסתגלות תהיה קשה יותר (אני לא יודעת כמה הוא זוכר את המטפלת אחרי החופש הארוךךך הזה), או להעביר אותו מייד למטפלת החדשה.

 

למטפלת הרגילה יש ממ"ד בבית, והיא אמרה שהיא פותחת גם אם לא יחזרו למסגרות, ולמטפלת החדשה אין ממ"ד.

 

ואם אני מעבירה אותו למטפלת החדשה מייד אחרי פסח זה גם אומר לשלם כפול על הזמן הזה, אבל יש לי אפשרות כלכלית לזה, אז אם זו האפשרות הטובה אני אעשה את זה.

 

(וסתם מעצבן שהיא דורשת תשלום מלא על כל התק' של המלחמה, אבל זה נושא אחר...)

את צריכה לעדכן מעכשיו?איזמרגד1
אולי פשוט לחכות ולראות אם המסגרות יפתחו או לא ולפי זה להחליט
הייתי שולחת לשלושה שבועות עם ממדמקקה
גם אני, אבל לוקחת אותוכורסא ירוקה
פעם פעמיים לפני להכיר את החדשה לקצת זמן, ומסבירה לו על השינוי
הוא יבין את ההסברים בגיל שנה?אמא טובה---דיה!
אני חוששת שהוא אפילו לא זוכר את המטפלת הישנה, ואז תהיה תק' הסתגלות, ועד שהוא יתרגל הוא יעבור למישהי אחרת...

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

אם הוא בן שנה ויש לך אפשרות שיהיה איתךממתקית

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

אם יחזרו למסגרות יהיה לי קשה להישאר איתואמא טובה---דיה!
בבית.

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.


אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

וואי באמת דילמה.ממתקיתאחרונה

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

הוא יבין חלקיתכורסא ירוקה
ככל הנראה הוא כבר לא זוכר את הישנה. אם יש לך אופציה לא לשלוח אליה בעיני עדיף. אבל אם את צריכה מסגרת אז פשוט להסביר לו
תהיי רגועהעוד מעט פסח

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.

אני מירושלים, לאחרונה אין פה הרבה אזעקות.אמא טובה---דיה!
אבל לא יודעת אם לסמוך על זה.
יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגע
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה  עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

 

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

לצערי יש הרבה רופאים שלא מבינים בזהרק טוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

תודה רבה על כל העצות!!!אוהבת את השבת
ועל החיבוק והדאגה חיממת ת'לב🩷

תאכליבשורות משמחות

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות

מעניין ממש. תודה!!!אוהבת את השבת
תפוחי אדמה בכמות גבוהה!חוזרת בקרוב
מצות, אבל מיץ תפוזים מתקן את זהממשיכה לחלוםאחרונה

אולי יעניין אותך