מה זה יכול להיות?
אני ממש בלחץ (אין מצב שזה מעיד על הריון כימי או חוץ רחמי, נכון?)
מישהו מצליח להבין אץ הראש של משרד החינוך?
אני מחורפנת לחלוטין
זקוקה לימי נחת ןלא חירפון
מה עושים עם הדבר המזעזע הזה????
מסתבר שבגלל אוכל שהשאירו פתוח
זרקתי הכל ניקיתי עם אקונומיקה נזפתי במי שצריך וקניתי שקיות זיפלוק למה שנשאר פתוח ולא נכנס לי בצנצנות האחסון. מאז שקט ב"ה
לזרוק את כל היבשים למרות שהם סגורים?
אם יש כמו אבקה כזה אז כן
תתחילי מלפנות את כל הארונות לדעתי. ארון ארון אבל שלא יווצר לך הר של בלאגן
תתחילי ממה שפתוח. הכל להעיף כי הם בטוח הגיעו לשם
תחזירי דבר דבר תרססי את העש בספריי ניקוי כחול הוא לא עומד בזה😅
משם תמשיכי הלאה גם לסגורים
זה מה שאני הייתי עושה
אבל שקיות ניילון חדירות גם אם הן זיפלוק,
אין באמת הבדל בין שקיות פתוחות לסגורות.
אם כי באמת ממש מעט משתמש בהן. יש לי אולי 2-3 לא יותר
לזרוק את כל מה שפתוח, מה שסגור לבדוק פעמיים שבאמת סגור ואין חורים קטנים, לנקות מסביב ולהקפיד שהכל סגור.
בנוסף מלכודת דבק מיוחדות לעש המזון, ושיהיו תמיד, להחליף פעם בחודשיים שלושה,
אולי כי לא ניקינו כמו שצריך 🥵
למי יש זמן לזה עכשיוווו
תסתכלי אם יש לכודים במלכודת, אם כן היא עובדת, לוקח זמן עד למיגור האוכלוסיה...
אצלי לקח כשבוע פלוס עד שראו פחות מסתובבים, אח"כ עדיין מדי פעם היו בודדים שנלכדו במלכודת ואם שכחתי להחליף מלכודות אז אחרי כחודשיים הם התחילו להתרבות, עכשו (כשנתיים פלוס אחרי שהיתה כמות גדולה) פעם בכמה שבועות אני רואה אחד מתעופף ונלכד במלכודת, אבל אין כמויות.
לקופסת שימורים הם לא יכולים להכנס
לשקיות ניילון הם מצליחים להכנס
ולנקות טוב עם הרבה אקונימיקה
ממש בכל הסדקים בארונות
לשים הרבה מלכודות
כל מה שבניילונים וכל מה שבקופסאות לא אטומות.
גם מה שלכאורה סגור
הם עושים חור קטנטן ומטילים ביצים וככה ממשיכים להתרבות
לנקות קןפסאות קשיחות ושימורים מבחוץ
לנקות היטב את הארונות
את החדשים לשמור במקרר או בקופסאות אטומות עד שבטוחים שמיגרו הכל
ולבכות מלא...
איך אני עושה עכשיו ניקיון פסח כזה
אני יכולה לזרוק הכל הכל אבל מה אעשה עם שאר המוצרים היבשים?
הדבר ההזוי שבחנייה שלנו יש כמויות הזויות
האמת לדבר כזה הייתי מביאה מדביר...
וכמו שכתבתי פה בתהגובה אחרת- שאיבה טובה ויסודית בכל המטבח, מגירות וכו, זה שואב את הבצים וכל מה שלא תראי.
בחניה- אם זה ממש הרבה, תתיעצי עם מדביר לא?
איך הגיעו לחניה? יש שם מחסן למזון או משהו?
היום לפני 7 שנים
להעביר שואב אבק במגירות וארונות המטבח- בכולם!!! בכל מקום גם איפה שאין, השואב שואב הכל וגם את הבצים וכל דבר קטן שלא היית יודעת על קיומו. שאיבה- ממש הכרחית.
מוצרים סגורים- לא זרקתי כשהיה אצלי, כן בדקתי טוב יותר מכל פעם אחרת לפני בישול...
להעביר מטלית עם אקונומיקה לחיטוי כל המטבח.
ככה עשיתי כשהיה לנו
מצאתי מקור אחד ממש קריטי ודוחה וניקיתי
יש סיכוי שזה יעזור?
לא הייתי לוקחת סיכון לכל הבלאגן הזה שוב
אבל לדעתי אין מנוס מלהעביר שאיבה יסודית במגירות ומקומות נסתרים שלא מגיעים אליהם.
ואני רואה תולעת ארוכה ומעט שמנמנה זוחלת לה לאורך הדלת בכיף שלה, נחרדתי ממש , וכבר הרצתי תסריטים בראש של מה אני עושה ומה אני זורקת וכו', ניסי ניסים שבדיוק בישלתי והייתי צריכה שומשום ששעה לפני כן הגיע במשלוח מאיזו חנות, אני פותחת אותו וכבר קולטת חוטים מגעילים כאלו , ויתורים, ופתאום קולטת חור בשקית, אז הבנתי שהחצופה הזו פשוט זחלה לה ויצאה לבדוק את הדירה החדשה וב"ה זה לא היה איזה נגע פושה , אבל שתדעי שאת לא לבד...
ערב חג עם אורחים
כל הילדים בבית
עומס מטורף
בעלי חולה, אתמול ושלשום עוד די תפקד אבל אתמול בלילה היתה התקפה והוא לא יכל לישון כל הלילה
את התוצאות אני יודעת מראש - עכשיו הוא ישן והכל עלי ולא יעזור כלום
עכשיו זה לא הוא, זה המחלה הארורה הזאת אבל קשה לי גם לא לכעוס כאילו זה יעזור משהו
וזה סוכות! זה החג שהסוכה והארבעת המינים עליו, אין לי איך לטפל בזה - והוא כנראה יגיע לזה מתישהו
אבל זה יהיה על חשבוני כי המתישהו הזה יהיה מתי שאני צריכה אותו כמו בלקלח ילדים וקניות
רציתי שישמור על הילדים הבוקר כדי שאני יוכל לעשות קניות נחוצות לחג.. זה לא יקרה
יהיה עוד יום מבוזבז ואז כל העומס ייפול עלינו בבת אחת
ה' שלח לו רפואה שלימה
בדיקה אחת?
כי זה מה שצריך בשביל להתחיל שבעה נקיים.
הרופא נתן לנו מרשם לאחד הילדים, אבל אמר שאי אפשר לקנות בקופה. הלכנו לבית מרקחת פרטי, והם אמרו שזה עולה הון ושכדאי לנו להזמין מחו"ל.
אשמח להסבר איך לעשות את זה...
תודה!
אבל אני לא יודעת בדיוק מה הכשרות...
את הכיתוב על המוצר
אפשר לראות כמו צילום כזה מכל הכיוונים
תבדקי אם יש כשרות
מניחה שבד''כ זה יהיה ou
של המשלוש k רלב"ג, שלא נראה לי שהיא מהודרת...
לא יודעת אם יש שם עוד כשרויות, יכול להיות המגוון שם מאוד רחב. אולי תשאלי איזו בינה מלאכותית.
בכל מקרה, הייתי בודקת עם פוסק שמקובל עליכם לגבי מוצר ספציפי, כי בתוספי מזון לפעמים מקלים, והרבה מהמוצרים האלה הם גם צמחוניים/טבעוניים כך שאין בעיה של ג'לטין מהחי למשל.
אני מכירה מנסיון את המוצר הזה, הכשרות של המשלוש כאמור, והוא גם טבעוני
אגב, אנחנו צריכים סירופ ולא כדורים...
בתוספי מזון אבל זה מאוד תלוי ברכיבים ובסוג המוצר
יצא לי להתייעץ עם הרב זריצקי בעניין. מציעה גם לך האמת
הוא סובר שכל דבר בלי טעם - לא משנה מה הוא מכיל, זה בסדר לקחת אותו.
בעלי קצת חלוק על זה, אז רק במקרים נצרכים מאוד אנחנו הולכים לפיו.
אז צריך להחליט אם גם פה זה מקרה נצרך מאוד...
טוב, אומר לבעלי.
תודה רבה!
אז כנראה שיש טעם.
לא הצלחתי לצרף קישור אבל תחפשי באתר melatonin bluebonnet
ושם את יכולה לבחור כמה מג את צריכה, אז תוודאי מול הרופא.
אני לא יודעת אם זה כשרות מהודרת, מהתחקיר שעשיתי בזמנו, זה היה היחידי שכשר שם. ואין מצב שאשלם את המחיר בארץ, רצו על בקבוק סירופ משהו כמו 400₪
לא יודעת לגבי מהודר... אבל זה כדורים בלי טעם/עם טעם מר, אתם פוסקים שצריך הכשר מהודר דווקא גם לזה?
יש סירופ ויש סוכריות גומי
ואני מנחשת שמדובר אם ככה בילד שהוא מתחת גיל מצוות ואולי אפילו גיל חינוך?
הייתי מתייעצת עם רב על המקרה הספציפי.
VitaWorks, ילדים, מלטונין, פירות יער, 120 טבליות לעיסות
Zahler, פרק 1, שינה, סוכריות גומי עם מלטונין, בתוספת טעם, 60 סוכריות גומי (2.5 מ"ג לסוכריית גומי)
וגם טבליות לעיסות-
Zahler, תוסף מלטונין לילדים, בטעם ענבים טבעי, 120 טבליות לעיסות (1 מ"ג לטבלייה)
וסירופ
Now Foods, מלטונין נוזלי, 59 מ"ל (2 אונקיות נוזל)
Vitacost, Melatonin, Natural, 2 fl oz (59 ml)
ויש עוד לא מעט
ממש כתוב ברור אם זה כשר, זה לא מידע מוסתר שצריך לחפש(כן איזו כשרות, אבל לא האם..)
ונראה לי שעם מוצרים ידועים יהיה פשוט יותר להתייעץ.
לא מוצאת בשום חנות מקוונת חוץ משיין
וגם פיזית הלכתי והעליוניות הלבנות מבדים שתוך רגע צריכים גיהוץ ואני ממש לא בקטע! בדים לא משהו..
יש לי מגהץ וקונה משיין
גם לעתמי אני מגהצת בגדים אלגנטיים האמת
** עורכת - חשבתי לבנות הכוונה לבת😅 אם זה לעצמי אני קונה גם משיין אבל מוצאת גם בארץ. אבל רוב החולצות באמת מצריכות גיהוץ
נסי סגנון אחר אולי..?
אני לובשת מה שיש לי ונח לי.
יוצא סבבה
מה אני מפספסת??
אולי טיפה יותר חגיגי מיום רגיל
בקושי לראש חודש יש לי לבן מאיפה אני אביא לחמישה ימים
מעטות החולצות שלי שהן לא לבנות ואז הן כנראה שחורות 😅
יש לי איזה 2-3 חולצות בצבע אחר אבל פחות מתחברת
כל אחת ומה שהיא אוהבת 
לכבוד חול המועד??
הוא שבוע שלם..
לובשים בגדי יום חול יפים או בגדי שבת פשוטים יחסית.
משדרגים עם מטפחת חגיגית.
או פריט חגיגי אחר שמרים את המראה..
היום הורדנו את הטיטול באופן יזום, לא בא ממנו והוא מבחינתו להישאר עם הטיטול.
כשהיה עם טיטול, לא הפריע לו להישאר עם הגדולים עד שהיה חייב לשבת (לדוגמא כשעולים לאוטו).
בכללי, לא הפריע לו טיטול מלא.
אני יודעת שאןמרים שאחד הסימנים שילד מוכן לגמילה זה שמפריע לו שהטיטול מלא אבל זה לא קורה והוא סובל מהטיטול, גם באזור המותניים נהיה לו אדום וגם בישבן מזה שלא אומר שצריך להחליף ולפעמים מפספסים.
בעקבות זה החלטתי לגמול אותו.
מהבוקר פספס כבר 3 פעמים קטנים ופעם אחת גדולים.
הוא יושב בשירותים, אומר שיש לו, אבל בפועל לא יוצא לו ואחרי כמה דקות שקם מהשירותים הוא מפספס ואז אןמר.
יודעת שזה תקין.
השאלה שלי היא איך אפשר לעזור לו להעז לשחרר בשירותים.
ניסינו מפריח בלונים, ניסינו הסחות דעת של סיפור/תמונות בטלפון.
יש עוד איך לעזור לו או לתת לזמן לעשות את שלו?
אני בסדר עם הפספוסים פשוט רוצה שיהיו לו גם חוויות של הצלחה.
עורכת:
לקחת אותו יזום לשירותים?
אם כן, כל כמה זמן?
לק"י
לא יודעת כל כמה זמן. אבל אולי כל שעה-שעתיים. אם עשה, אז אפשר אחר יותר זמן.
אם לא עשה- אז להציע מהר יותר.
בהצלחה!
לחוויית הצלחה, אומרים לתת לשתות הרבה ואז ללכת לשירותים אחרי עשרים דקות.
בהתחלה גם הוא היה הולך לשירותים ולא יצא לו כלום, ואחר כך היה מפספס.
אבל אחרי כמה ימים הוא התחיל לקלוט את העניין.
כיום הוא יודע להגיד כשיש לו, וללכת לשירותים בלי פספוסים.
עדיין יש פספוסים לפעמים, בעיקר כשהוא עייף, ובלילה הוא עוד ישן עם טיטול.
אבל בסך הכל הוא גמול יפה.
אני לוקחת אותו באופן יזום בעיקר לפני שיוצאים מהבית. גם בגן מזכירים להם ללכת לשירותים לפני פעילות.
חוץ מזה, אם נראה לי שהוא צריך, או אחרי שהוא שותה הרבה, אני יכולה לשאול אותו אם הוא צריך.
חמוד בן שנתיים וחצי. התחלנו גמילה לפני חודש +.
קטנים בדכ מצליח. אבל גדולים מזהה שצריך, יושב ולא מצליח לשחרר. גם כשיושב מלא זמן. עושה בועות וכו... לא מצליח וכמה דק אחרי שהולך מהשירותים בורח לו! וגם איך לא לקחת את זה קשה? ממש קשה לי כל פעם שבורח לו גדולים!
עם החזרה למסגרות הייתה רגרסיה רצינית. וגם עם החגים.
ובשבועיים האחרונים מבקש לשים טיטול ולעשות בטיטול.
מתלבטת מה לעשות עכשיו. איך לגרום לו לחזור להיות בלי טיטול? ואיך עוזרים לעשות גדולים בשירותים?
(זה גורם לילד לפחד שזה נופל למים, זה עושה לו הרגשה כאילו הוא יכול ליפול)
לכן כדאי להתחיל את הגמילה בסיר
הילדה מאוד פחדה לעשות בשירותים גדולים, אז היא הייתה מבקשת טיטול עושה בטיטול תקופה עד שעבר לה הפחד... זה יותר קל מפספוסים
לתת לילד לעשות בטיטול כשהוא יושב על האסלה. ואחרי שמתרגל- לגזור חור בטיטול לפני שעושה ולתת לו לעשות ככה שיפול לתוך האסלה, ואחרי שמתרגל-להוריד את הטיטול.
כן הוא יפספס
וכן יהיה לך שלוליות בבית
לקנות 30 סמרטוטים וכל פעם לנגב
בלילה לעשות מכונה שלהם
אחרי יום-יומיים הוא ילמד את ההרגשה שיש צורך לעשות צרכים
ומכאן זה תלוי בילד, יש כאלה שאחרי יום יגמלו ויש כאלה שיקח להם גם כמה חודשים
בדרך כלל אחרי שבוע שבועיים יורדים דרמטית הפספוסים
כל היום הוא פספס אבל לא באמת מפריע לי, הסתובב עם חולצה ותחתון וכל פעם שפספס החלפנו ונגבתי עם סמרטוט.
אבל היה קצת מאתגר כי כל ישיבה בשירותים אני איתו אבל אין לו בעיה גם לשבת רבע שעה בלי לעשות כלום, לקום לחמש דקות ולחזור לעוד רבע שעה.
מצאתי את עצמי מבלה כל רוב היום בשירותים 😅
מקווה שמחר יהיה טוב יותר בעז"ה
@מתואמת דיברנו על זה שאחרי סוכות נוריד, כבר תקופה זה בשיח.
אבל אתמול בערב הוא ממש בכה שכואב לו אז אמרתי לו שבבוקר נוריד טיטול ונשים תחצון וככה לא יכאב לו. הראתי לו שזה כואב לו בדיוק באיזור של בטיטול.
ובבוקר לא הייתה התנגדות אז זרמנו.
אני חושבת שאם נציע לו טיטול הוא לא יתנגד אבל אנסה עוד כמה ימים ונראה איך יילך.
הבעיה היחידה שלי היא היציאות בחול המועד שבטח יהיה סיוט עם פספוסים.
@השם שלי שמתי לישון בלי טיטול גם צהריים וגם ללילה.
מקווה שלא אתחרט על זה אבל תמיד כשאני גומלת זה מיום ולילה יחד.
למרות שאני לא בעד ישיבות ממושכות. אבל סתם שיהיה לו זמין בלי לנטרל אותך.
שבהתחלה יותר קל להם לזהות את הצורך כשהם בלי תחתון.
גיסתי הצעירה לקראת לידה ראשונה בע"ה, אחי (בעלה) מתוק ממש! אוהב אותה, מכבד אותה..
אנחנו גם בקשר טוב, יש בינינו דיבור פתוח ואוהב...
הם פשוט ממש צעירים...
אני שומעת ממנו, מבין המילים, שהוא לא מספיק מבין כמה אשה אחרי לידה צריכה לנוח...
גם גיסתי כנראה עוד לא יודעת מה היא תצטרך, ואיך לתווך לו את זה..
אתמול נפגשנו אצל ההורים, ותוך כדי בניית הסוכה שלהם דיברנו, ואמרתי לו שחשוב להתכונן לשבועות שאחרי הלידה, ש"עול תפעול הבית" יהיה עליו בלבד..גם אם היא נראית לו בטוב, או אפילו אומרת שהיא מרגישה מצוין- אסור לה להרים דברים כבדים, חשוב לתת לה לנוח כמה שיותר, וכו' וכו'.. ממש להיות ה"משרת" שלה, שהיא תתפנה להחלמה ולטיפול בתינוק הקטן..זאת למידה של כל המציאות מחדש...בטח אחרי לידה ראשונה..!
אחי מהמם ורוצה לשמוע.. מהיכרותי איתו, יעזור לו לקרוא מידע אמין על המושג הזה של "משכב לידה"..
אז- אם יש למישהי הפנייה לחומר כתוב שמסביר טוב מה חשיבות משכב לידה עבור הבריאות הפיזית והנפשית של היולדת- אשמח לקבל. חשוב שיהיה נקי ומתאים לבחור דוס ממש..
תודה רבה!!
כל מיני נושאים, בין היתר - משכב לידה
הבלוג נקרא "הורות בחסד"
המאמר מצורף : משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד
יש שם פוסט אורח בנושא מנשאים, שכתבה תמר בן ברק - מרפאה בעיסוק.
הפוסט ארוך והונגע בכל מיני נושאים, אבל בין היתר היא גם פירטה שם על תקופת המשכב לידה, ולי זה היה משמעותי לקרוא את זה.
מעתיקה את הקטע הרלוונטי, מתוך הפוסט -
אם תיטיב שאת: פוסט אורח | הורות בחסד
משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.
בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.
כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית.
אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.
אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה:
א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק.
ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב.
ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר.
ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ.
ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה).
כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.
באנגלית זה נשמע יותר טוב 😉
אמונה :)אז את צריכה לכתוב את התגובה שלך בתגובה להודעה שלה (כשההודעה שלה פתוחה - ללחוץ על 'תגובה').
כשכתבת את זה בתגובה להודעה שלי, זה נראה כאילו כתבת לי שאני אחות חמודה (אני אולי באמת אחות חמודה, אבל אין בהודעה שלי שום התייחסות ליחסים שלי עם אחים שלי...). ניסיתי במשך כמה דקות להבין מה מתוך ההודעה שלי גרם לך לכתוב לי את זה, עד שפתחתי שוב את ההודעה הפותחת והבנתי שבעצם התכוונת לכתוב את זה לה...😊
אבל כל הכבוד לך שאת מנסה לתווך לו !
במחלקה לפני השיחרור מה כדאי להקפיד.
וגם אפשר שיבוא איתה לטיפת חלב בפעם הראשונה וישאלו שם.
בהנחיות לפני השחרור,
לפחות איפה שאני ילדתי , נכנסים את כל האמהות המשתחררות נותנים הנחיות לאמא ולתינוק, כמה חבל שהגברים לא שומעים את זה באוזניים שלהם.
ממש מזימים שם
אמרו אצלנו שאסור להרים כלום
גם את התינוק ממש לא כדאי להרים
אולי זה האידאל
אבל ברור לכולם אין אף אחת שלא הרימה את הילד שלה 6 שבועות
אלא אם כן יש לך סופר נני בבית
צריך להגזים שהם יחשבו שזה באמת ההנחיות 😉
וככה הנשים מרוויחות 🤭
הוא יגיד, עזבי הם סתם מגזימים
ולא יתייחס ברצינות
תלוי במי שמעביר ואיך המידע עובר.
ויכולהיות שזאת בעיה גברית כללית, אגו וזלזול במה שנשמע מגורם שהוא לא הגבר בעצמו חח
לק"י
ההנחיה היא לא במקרה- לא להרים משקל גדול יותר מהתינוק?
התייחסו כל כך ברצינות למשכב הלידה..
היה מפגש עם הנחיות לפני השחרור, התמקדו בעיקר בהנחיות לטיפול בתינוק, קצת על הדימום של אחרי לידה ודברים חריגים שצריך לשים לב אליהם, ובסוף האחות שאלה אם יש מישהי שעברה ניתוח קיסרי, אז מישהי אחת הצביעה, והאחות פנתה אליה ואמרה שחשוב שהיא לא תקין שום דבר כבד יותר מהתינוק במשך 6 שבועות.
ומה עם כל השאר? אם זה לא ניתוח כנראה שלא צריך לנוח... (גם לא היה כמעט כסאות לשבת כשקראו לנו לתינוקיה לבדיקות לתינוקות אז היו אמהות שהיו צריכות לחכות בעמידה, יום-יומיים אחרי לידה..).
שיתפתי פה אחרי הלידה כי הייתי כל כך בשוק מהיחס, בזכותכן שלחתי תלונה, מקווה שמאז הדברים השתפרו.
מאנונימי כי התייעצתי הרבה בסביבה
יש לי ילד מתוק בן שנתיים עגול, וסיוט השינה איתו הוא שגרה אינסופית שמפרקת אותנו. הוא מגיע לסך הכל של אולי 5–6 שעות שינה בממוצע בלילה, למרות שבפועל הוא שוהה במיטה סביב 10–12 שעות.
בצהריים הוא ישן בדרך כלל שעה בערך, קצת יותר (למשל מ-11:45 עד 13:00), ובערב ההרדמות פשוט בלתי נגמרות. הוא יכול לשכב שעתיים רצוף במיטה עד שהוא נרדם, ואנחנו מנסים הכל בסבלנות, בלי כעס ובלי מאבקים, אבל המוח שלו פשוט מסרב להיכבות. הוא מפריע נורא לאחיו הגדול להירדם. הבית פיצי, להפריד לא עוזר..
החלק שהכי שובר אותנו קורה באמצע הלילה – מעבר לזה שהוא מתעורר המון פעמים (חופשי 20 פעמים), יש לילות שבהם הוא מתעורר, שוכב ער לגמרי איזה 20 דקות, מבקש בקבוק (שותה רק מים) או שישבו איתו, ולאט לאט זה מידרדר להתקף צרחות היסטרי. הוא נכנס למין אמוק כזה, רץ בהיסטריה במיטה מצד לצד, צורח בלי הפסקה, דוחה כל מגע ואי אפשר לגשת אליו או להרגיע אותו בכלל. מופע כזה יכול להימשך שעתיים שלמות עד שהוא פשוט קורס מותש ונרדם שוב לכמה שעות בודדות עד הבוקר.
מבחינה פיזית ונשימתית הוא נושם חלק לגמרי, בלי נחירות ובלי פה פתוח.
מישהי חוותה משהו דומה בעוצמות האלה בגיל שנתיים ויודעת להגיד ממה זה נבע? כיוונים של בדיקות דם שחידשו משהו, או אולי מלטונין שעזר לשבור את המעגל הזה? אשמח לכל תובנה או שיתוף, אנחנו כבר ממש קורסים. תודה מראש לכולן!
מה שעזר זה או לתת ארוחה מבושלת ממש לפני השינה או כשמתעוררת באמצע הלילה לתת משהו קטן לאכול - קרקר, עוגיה.
תנסי כמה לילות