למה אני לוקח אישית מתנגדי חיסונים?פשוט אני..
יפה כתבתבסדר גמור
ממש כואב לקרואמפלצתקטנה
מסכימה איתך ב 100 אחוז. הייתי השבוע עם גיסתי בשבעה של ליאור מבורך (בעלה של בת דודה שלי). בחור בן 30 בריא לחלוטין
שנפטר אחרי שנדבק במוטציה הבריטית.
בת דודה שלי עשתה את החיסון הראשון - חלתה גם אבל עבר לה בקלות.
גיסתי הייתה איתי, בני המשפחה הגרעינית לא מפסיקים להגיד "בבקשה תתחסנו, זה מציל חיים, זה ככ חשוב" . וגיסתי "אני לא מאמינה בחיסונים".
היא אומנם שתקה שם אבל כל הדרך חזרה התחננתי בפניה, איימתי עליה שלא אפגש איתה, רבתי איתה. כלום לא עוזר "היא לא מאמינה וזהו"..
הרגע יצאנו משבעה של אדם בן 30 שנפטר כי לא התחסן..!!! לא עוזר.
איך אפשר לשכנע? איך נצא מהמשבר הזה אם אנשים לא מתחסנים?
אגב שבוע שעבר לא הצלחתי להיכנס למכון ויצמן כי נותנים להיכנס רק עם תעודת מתחסן. לי תהיה כזו רק עוד יומיים
אז לא נתנו לי להיכנס. לדעתי צריכים לאמץ את זה בעוד מקומות.
כואב הלבאמא וגם

זה באמת לא מובן למה אנשים מתנגדים לחיסוןחיים של
מאיפה זה בא להם?
אני מבינה שקורונה זה כיף.
אבל עד כדי כך?
ויוו..
איזו הקלה זה אחרי החיסון.
זה לא שאני עכשיו נכנסת למקום סגור והומה.
אבל לשבת לפני יומיים בחנות נעליים עם עוד עשרות אנשים ופשוט למדוד נעליים,
לחיות את החיים הנורמליים.
רק בשביל זה שווה להתחסן.
כנראה מהיכן שבאות ההטפות לאורח חיים של נטורופתיה.כינוי-לרגע
הרב חיים נבון כתב מאמר מעולה בעיתון מקור ראשון בשבוע שעבר.
מתנגדים מתוך איזה פולחן של פשטות טבעית, וחשדנות כלפי הטכנולוגיה המודרנית.
בנוגע אליהם כדאי לזכור שפולחן הטבע הזה יכול להתקיים רק בזכות אותה טכנולוגיה חשודה. באורח חיים טבעי באמת, תוחלת החיים הממוצעת של בני אדם היא בסביבות שלושים שנה. מים מזוהמים, חיידקים ונגיפים, רעב וחיות טרף הפכו את חייהם של אבותינו לקצרים ומרים. חִשבו על התמונה הדמיונית הבאה: אדם יושב באולפן טלוויזיה לווייני משוכלל, מחזיק בכיסו עוצמת מחשוב שיכולה להטיס אדם לירח, לוגם מכוסו המלאכותית מים שנשאבו ושחוטאו בטכנולוגיה מתקדמת, מישיר מבט למצלמות הדיגיטליות, ואז מדבר על "ריפוי טבעי". ובכן, אאמין לאדם כזה רק כשיחזור באמת אל הטבע, וישתה מי בוץ דלוחים, כפי שנאלצו לנהוג אבותינו.
https://www.makorrishon.co.il/opinion/315421/amp/
..הללויה~
רפואה טבעית לא סותרת את הטכנולוגיה.. היא סותרת את הרפואה הקונווציונלית. זהו.
וכן דרך רפואה טבעית אפשר לחיות חיים בריאים יותר וטובים יותר~
הרפואה הטבעית היא טובה ונכונה לבני אדם.
כל האוכל שאנחנו אוכלים מזיק לנו מאוד, הוא לא בריא לנו, הכל תעשייתי בימנו ומלא בחומרים שגוף האדם לא אמור לאכול.
ובעיניי מי שהולך באמת בדרך הזו, אוכל בריא ומאוזן על אמת
אז גם יכול שלא להתחסן. המערכת החיסונית שלו חזקה מספיק..
ויכולה להעיד על עצמי שכשאכלתי בריא (מאוד מאוד!) לא הייתי חולה באותה התקופה כלל. ברוך ה'. לא שפעת, לא חום ולא צינון ברוך ה'.
אבל רובנו לא שם.
ולכן כן אפשר להשתמש ברפואה הקונווציונלית. ובעזרה שלה..
אבל היא לא האידאל. בעיניי לפחות
תזונה נכונה לא סותרת חיידקים.ה' אלוקינו
צריך לבחור בחכמה "פשוט" במה להשתמש ובמה לא.
בתרופות כן
באוכל עם ניטריטים לא.
הובנתי?
הרפואה הקונבנציונלית אומרת שזה כן בריא לאכול מקדונלד'ס?פשוט אני..
אנשים שאוכלים אוכל בריא בלבד יהיו בממוצע יותר בריאים ממי שאוכל שטויות, אבל זה לגמרי לא מגן עליהם ממחלות.
מים דלוחים משמשים כאירוניה כמובן. לא הרפואה הטבעית היא זוכינוי-לרגע
תודה לאל שאת לא חיה בעולם שלפני המצאת החיסונים והאנטיביוטיקה.
עולם של מגפות אבעבועות שחורות, טיפוס, חולירה,
"המוות השחור", במאה ה-14. מגפת דבר שהחלה באסיה, והגיעה לים התיכון ולמערב אירופה בשנת 1348. במשך שש שנים גרמה למותם של 20 מיליון מבני אירופה, שהם רבע מכלל האוכלוסייה (חצי מהאוכלוסייה במקומות שנפגעו במיוחד).
עולם בו רוב התינוקות והילדים לא זכו להאריך ימים ומתו מחצבת, שעלת, דיזינטריה, אבעבועות שחורות.
כל עולם החיסונים שווה בעיניך למשהו מיותר?
את מערבבת דבריםהסטורי
זה לא סותר את זה, שלפני שהיה מזון תעשייתי, אבל גם לא היו חיסונים לטטנוס, לחצבת, לרוטה, לכלבת, לפוליו וכו' ולא היתה אנטיביוטיקה - רוב הילדים לא הגיעו לגיל חמש ומי שעבר את גיל שישים בריא, היה נחשב נס.
מזכיר לי את המערכון הזה:ספק
"תן לה את הדיאטה הכי הזויה שיש ושאף בנאדם לא יכול לעמוד בה ולחיות - ואז, או שהיא תמות, או שזו לא אשמתינו שהיא דבקה בדיאטה שנתנו לה..."
הדבר השחור הכה באירופה לפני שהיה אוכל תעשייתיעוד סתם אחד
רפואה טבעי לא סותרת קונוונציונליתשירוש16
הם באים יד ביד.
צריך לדעת איך ומתי וכמה להשתמש מכל חכמה.
הרופאה הקונוונציונלית לא שוללת את הנכונות ברפואה טבעית. בחשיבות של אכילה בריאה ונכונה.. להפך, כל אדם עם סכרת, יתר לחץ דם וכו מודרך להימנע ממאכלים שעלולים לסכן אותו, שאינם בריאים עבורו.
זה שאנשים מעדיפים לא לטפל בדיאטה שלהם אבל מוכנים לבלוע 10 כדורים ביום - זה סיפור אחר.
זה לא כישלון הרפואה הקונוונציונלית אלא חוסר אחריות של האדם עצמו
מסכימה עם כל מה שכתבת . למעט מה שכתבת על הרמבם.ה' אלוקינו
אז.....
פחדאמא וגם
כל אחד מלהיש את זה על משהו אחר
(בעיות פוריות, ביל גייסט או כל מיני)
מהרצון להרגיש מיוחדים - יודעי חכמה נסתרה שאף אחד אחר לא יודעספק
במקום לעבוד קשה ולהפוך ל"מיוחדים"\"בעלי ערך לאנושות" - הרבה יותר קל לאמץ איזו תיאוריה מופרכת והזויה ולספר אותה כאילו שזו איזושהי תגלית מדהימה שתציל את האנושות מאשר לשבת וללמוד שמונה-עשר שנים ואז לחקור עוד עשרים שנים במעבדה כדי להועיל לאנושות ולהיות מיוחד.
כולם רוצים להיות מיוחדים אבל לא לעבוד קשה מדי - וזו התוצאה.
וווואו אמאלה דמעותתתתת פשוט דמעות!! עזרת לי הרבהה' אלוקינו
אוי אוי
כמה כאבנגמרו לי השמות
כאב עצום עצום, אי אפשר לתפוס ולהכיל בכלל...
מצטערת מאוד מאוד לשמוע כל מה שעברתם ואתם עוברים
תהיו חזקים
הלוואי שתראו ישועה שלמה בקרוב
באמת שאין מילים
הרבה הרבה כוחות ותמיכה 🙏🙏🙏🌷
..הללויה~
אישית בדרך כלל לא הכי בעד חיסונים. גם לא נגד. אין לי עמדה חד משמעית בנושא כרגע
אבל לא אטיף על כך לעולם, כל אחד צריך לעשות את מה שנכון ומתאים עבורו. ולבדוק בעצמו מה נכון לו ומה לא.
בשורות טובות!
רק אגואיסט מתנסח ככהק"ש
לכן, גם לפני המוטציה הבריטית, הייתי מתחסן, למרות שבתנאים של עד אז, כנראה שגם אם הייתי נדבק, הייתי עובר זאת בקלות.
ועכשיו אני מסוקרן מה היה כתוב לפנינחשון מהרחברון
החזרתיפשוט אני..
בגלל דברים כאלהאיש השקים
אגיד לך משהונחשון מהרחברון
סטטיסטיקה היא משהו מיוחד.
יש למעלה מ4 מיליון שהתחסנו בחדשיים.
המון מקרים יכולים לקרות לאנשים מתוך ה4 מליון האךלו ולא יהיה קשר. זה נקרא נסיבתיות ולא סיבתיות.
צריך להוכיח שכמות האירועים ה"חריגים" היא באמת חריגה ויותר מהנורמל בקבוצה בגודל כזה במשך זמן כ"כ קצר
תתחדש על הניק! לא ידעתי שאפשר לשנות בלי להקים חדשפשוט אני..
מנהל יכול לשנותנחשון מהרחברון
טוב לדעת, עכשיו אוכל לשנות את שלי כשאפסיק להיות פשוט
פשוט אני..
נכון אבל הבעיה מבחינתי שעוד לא בדקו את זהאיש השקים
אני אומר למבוגרים מעל גיל 50 להתחסןאיש השקים
כמעט כל מי שאני מכיר מחוסן וכולם בסדרנחשון מהרחברון
אמא שליאיש השקים
דוד של חבר נפטר כמה ימים אחרי פתאום
נשים מדווחות על דימומים
הרשת מלאה אבל קשה לדעת מה אמיתי
קיבלה לכמה זמן?הסטורי
יום כולל בית חוליםאיש השקים
היא ראתה רופא אאג?שירוש16
בוודאי שבדקו את זהעדיין טרייה
מה שעכשיו יכול להתגלות זה תופעות לוואי נדירות מאוד בגלל שבניסוי חוסנו עשרות אלפים אז תופעות של אחד למיליון יכלו להתפספס בניסוי.
אבל כבר עשרות מיליונים של אנשים התחסנו בחיסון של פייזר וכל אחד יכל לדווח על התופעות לוואי שהוא קיבל ועוקבים אחרי זה כרגע לא התגלה משהו מעבר לניסוי (גם דימומים שנשים חוות שמעתי על זה הרבה ברשת אבל למשרד הבריאות דיווחו רק 13 מקרים כאלו נכון לשבוע שעבר).
למה משרד הבריאות נתן הוראהאיש השקים
מי 'בע שהתופעות הארוכות הן נדירות?
כל דבר שקורה אחרי החיסוןעדיין טרייה
כתופעת לוואי של החיסון ואוספים את הנתונים האלו יש גם וועדה של בטיחות החיסון שדנה בממצאים האלו ובודקת אם יש משהו עם שכיחות גבוהה.
לגבי השאלה השניה שלך אתה מתכוון לתופעות לוואי ארוכות טווח? אי אפשר להבטיח שאין כאלו אבל מהידע שקיים על חיסונים לא נצפו מעולם תופעות לוואי ארוכות טווח מחיסון וזה בגלל אופן הפעטלה של החיסון החומר עצמו יוצא מהגוף די מהר ונשארים רק הנוגדנים לעומת תרופה שלוקחים באופן כרוני שם כן יכולות להופיע תופעות לוואי ארוכות טווח או למשל נגיף שמתרבה בגוף ויכול להישאר בגוף בצורה מורדמת.
בעצם אם היו יותר מתים מדום לבאיש השקים
כנ"ל ל דימומים וכו?
אם כן זה מרגיע למרות שברשתות יש כ"כ הרבה דיווחים( ולא מאמין שכולם משקרים)
לגבי דימומים כבר ראיתי שפירסמועדיין טרייה
בקבוצת מתנגדי חיסונים להפיץ ברשתות שקיבלו דימומים למרות שלא קיבלו (לא אומרת שהתופעה הזאת לא קיימת ואולי זאת באמת תופעת לוואי של החיסון אבל אי אפשר להסיק מסקנות מהתדירות שהתופעות מופיעות בפייסבוק).
לא יודעת אם הרופא חייב לדווח ומה הטווח זמן הסביר שבו הוא חייב לדווח (יש הבדל בין דום לב יום אחרי החיסון לדום לב חודש אחרי החיסון) אבל כל בנאדם פרטי שזה קרה לו/ לבן משפחה שלו יכול לדווח על זה למשרד הבריאות.
דימומים ישאמא וגם
הבעיה היא שאין בשום מקום נתונים שאדם פשוט יכול לקרואאניוהוא
ואח'כ תכתוב כמה מתו בשבועיים אחרי חיסון.
כמו שידעו לעשות יפה מאד עם תסמונת ג'וליאן-ברה...
הבעיה שאתה לא תמצא שום נתון כזה, הכל צריך להיות בשושו כי משתיקים אותך, ופייסבוק מוחקים אותך...
לא מבין אותךנחשון מהרחברון
זה שלא תמצא לא אומר שזה בגלל שמשתיקים.
לפני החיסון היית מוצא את הנתון הזה?
לא כל פילוח זמין לכל אחד
משתיקים כל מי שמדבר על הסכנהאניוהוא
קוראים לרופאים לשיחות נזיפה (מיכל הרן)
שוללים רשיון לרופאים אחרים (אבני)
זה השתקה...
והאמת גם פה סוג של משתיקים, לא מצד ההנהלהאניוהוא
השיימינג והכיוניים - פשוט מגעילים. פשוט שנאה נוטפת.
זה שהמשיח עוד לא בא - זה בגלל זה....
לגבי אבני חשבתי כמוך עד שהתבררנחשון מהרחברון
לי שזה הליך שלקח עוד מלפני הקורונה על מעשים פליליים כגון זיוף פנקסי חיסונים
הורדת אחד... נשארו שנים...אניוהוא
לאשרוב רצו להוריד ובעיני זה היה לא נכוןנחשון מהרחברון
בסוף לא הורד.
לגבי שיחת הנזיםה מסכים איתך שזה לא נכון ולא נראה טוב.
מצד שני יש צד שבמללחמה לא לוקחים שבויים.
הבעיה שמתייחסים לזה כמו מלחמה.אניוהוא
אם אכפת לך מאחים שלך,תנסה לשכנע אותם בצורה הגיונית ואכפתית. לא כפיה, לא התנשאות ולא שנאה.
המלחמה היא בנגיף לא באנשיםנחשון מהרחברון
מסכים לגמרי שההתנהלות צריכה להיות אחרת אבל אני מצליח להבין מאיפה היא באה
תתחדש על השםחיים של
לדעתי אתה טועהבת 30
מי שמהסס או מסרב להתחסן נצבע בצבעי שחור, הם הרעים והמסוכנים.
ןהמתחסנים, הם הטובים.
לחלוטין זה לא רק נגד הנגיף.
לגמרי. מוכיח על זה החוק שעבר עכשיואניוהוא
איזה חוק מוכיח את זה?נחשון מהרחברון
חוק מסירת פרטים של מי שלא התחסן.אניוהוא
מסירת פרטים של מי שלא התחסןנחשון מהרחברון
לרשויות המקומיות שיוכלו לעודד אותו להתחסן איך זה מוכיח משהו
מדוכאים חיסון לא מוגנים גם אחרי החיסון של אחריםאניוהוא
והראיה שעדיין צריך להמשיך ללכת עם מסכה
הוכח שהחיסון מוריד את הסיכוי להעביר את המחלהפשוט אני..
לא הוכח,אניוהוא
אבל יתכן והוא ממשיך להדביק.
מוריד לא מונעאניוהוא
ועכשיו פורסם פה באתראניוהוא
ראיתי את זהנחשון מהרחברון
הנתונים הרשמיים שפורסמו השבוע אומרים אחרת
אמנם אלה מחקרים ראשוניים, אבל המגמה ברורהפשוט אני..
https://www.makorrishon.co.il/news/312239/
https://www.themarker.com/coronavirus/.premium-1.9523937
באופן כללי:
ככל שהמערכת החיסונית נלחמת בנגיף בצורה טובה ויעילה יותר, כך הנגיף מתרבה פחות בגוף האדם, מה שגורם לעומס נגיפי נמוך (אם בכלל).
ככל שהעומס הנגיפי בגוף של אדם פלוני נמוך יותר, כך יש פחות סיכוי שהוא ידביק אדם אחר.
ההיגיון הזה עובד בכל החיסונים שיש עד היום.
רק בקורונה, המחקרים עוד לא בדקו את זה כי מדובר בחיסון חדש, אבל זה שאין מחקרים מוגמרים שאומרים את זה - בפירוש לא אומר שההפך הוא הנכון.
אתה יכול להסתכל באתר שלעדיין טרייה
כדי לראות כמה מתים מדום לב.
יש להם דוח סיבות תמותה לפי שנים ולפי גילאים.
זה שלא מגישים לך מידע על מגש של זהב לא אומר שמשתיקים.
בגליין ברה האחוזים היו מעט גבוהים ומחשידים ולכן בדקו לראות אם זה מתאים לאחוז באוכלוסיה. לעומת זאת בדום לב זה היה כל כך רחוק מאחוזי התמותה מדום לב אז לא ראית כתבה ספציפית על זה.
גליאן ברה זה תסמונת שלדעתי קיימת בכל חיסון כמעטיהודה224
כנראה זה קשור למערכת החיסון ולא לחיסון עצמו...
כן אני יודעת שזה כתוב גם בחיסון של שפעתעדיין טרייה
לא נמצא שום קשר - אפילו סטטיסטי - בין גיאן ברה לבין החיסוניםספק
שנותנים היום.
לפני יותר מ-40 שנה היה חיסון לשפעת החזירים שאחריו ראו חריגה סטטיסטית במספר המקרים המאובחנים של התסמונת.
זהו.
זה החיסון היחיד שאי פעם נקשר בצורה כלשהי לתסמונת הזו והחיסון הזה כבר מזמן לא בשימוש.
אתה טועה... לפחות לפי יצרני חיסוני טטנוס...יהודה224
בדקתי מחקרים, כמו השניים האלה:ספק חדש
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1381255/
CONCLUSIONS: If an association exists, it must be extremely rare and not of public health significance.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1381255/pdf/amjph00511-0143.pdf
ואתה מוזמן לקרוא את המסקנות שכתובות שם. (ספויילר: הקשר היחיד הסטטיסטי היחיד בין גיאן בראה לחיסון כלשהו הוא מה שציינתי - חיסון נגד שפעת החזירים ב-1976).
מה שכתוב בעלוני החיסונים כ"תופעות לוואי אפשריות" מכיל כל מה שאי עם מישהו דיווח שהוא חווה או שמע על מישהו שסבל מתופעה כלשהי אחרי החיסון.
מה שכן, יש קשר בין לחלות בטטנוס לבין תסמונת גיאן ברה - כלומר, למעשה, החיסון מקטין את הסיכוי ללקות בה.
אתה כמובן, מוזמן לבדוק.
(וכן, זה ניק חדש. משום מה, הסיסמא שלי השתנתה. אולי יש כאן איזה ניק כועס בפורום שגילה שהסיסמא שלי היתה 1234... )
סיפורים ברשת יש בלי סוף על מה שאתה רק רוצהספק
בסוו של דבר, יש מחקרים ויש מספרים.
אם מישהו קיבל חיסון וקיבל דום לב שבוע לאחר מכן - אולי זה פחות קשור לחיסון ויותר לעובדה שה-bmi שלו היה 40, מעשן ואחרי שלושה התקפי לב...
כמו שפירסמו שבמחקר על החיסון, מתו שני נסיינים שקיבלו את החיסון. בכותרת המשנה כתבו שארבעה שקיבלו את הפלצבו, מתו גם הם.
כשעושים מחקר על עשרות אלפי בני אדם, מישהו ימות. סטטיסטית.
זה כמו הצ'יזבט על חיסוני הילדות והאוטיזם - כל הורה מחפש סיבה או מישהו להאשים בכך שהבן שלו אוטיסט אז ישר מאשימים את החיסונים.
לא משנה כמה פעמים הצ'יזבט הזה הופרך ואפילו אחרי שהוכיח שה"מחקר" שהתחיל את כל הסיפורים הללו, הוא מזויף והזייפן קיבל תשלום עבור ה"מחקר" הזה - זה עדיין קיים.
אז לא כל סיפור שמישהו מספר באינטרנט הוא נכון.
נכון זה אפשרי אבלאיש השקים
וכשאתה שומע הרבה סיפורים ממקורות שונים אתה חושש
היה המון זמן לחקור. עובדה שחקרו המון דברים אחריםספק
למשל, ש-8% מהמחלימים מקורונה (כולל חולים קלים) סובלים מבעיות נוירולוגיות.
אני מכיר אינסוף סיפורים על אנשים שנחטפו ע"י חייזרים. המון אנשים שלא קשורים אחד לשני.
אני לא חושש ממתקפת חייזרים.
וכן, יש אנשים שמתו כמה ימים אחרי החיסון. אם לא היו כאלה, זו היתה אנומליה סטטיסטית מטורפת ולא כל מספר סיפורים, מספר את כל הפרטים של הסיפור. (מהניסיון שלי, בד"כ לא).
וכן, יש תופעות לוואי לחיסון. לי, באופו אישי, כאבה מאוד היד במשך יום שלם.
אף אחד לא מסתיר את זה.
לא היה המון זמן לחקוראיש השקים
אם תזלזלו באמת לא יהפוך אתכם לצודקים יותר
יש הרבה מקרים שהניסוי לא הכיר ושוב אני לא אומר לא להתחסן. קבוצות סיכון בודאי שיתחסנו צעירם בריאים צרכים לשקול את זה
היה המון זמן לחקור, ואישור החירום הוא רק בירוקרטי.ספק
זה לא זלזול - זו פשוט המציאות היום.
יש כ"כ הרבה סיפורים ברשת, שאם הייתי מאמין לכולם, הייתי צריך להיות סיינטולוג...
אני לא שמעתי על מקרים מאוששים שלא נצפו בניסוי.
לא רואה שום הגיון בלא להתחסן.
אני מסכים איתך לגמרי.אניוהוא
האם עדיף הסיכון מהחיסון שלא ידוע, או הסיכון של הקורונה. ובגלל זה לא התחסנתי עד היום.
אבל לאחר שנחשפתי בשבוע האחרון לשני דברים -( ולאו דווקא דרך התקשורת שהיא מגמתית כהרגלה)
1. התגברות אדירה בחולים בקרב צעירים, עד חולי קשה ואפ' מוות.
2. כמות הפייק של מתנגדי החיסון, אמרו בשם רבנים שהם מתנגדים לחיסון - וזה לא היה ולא נברא. ועוד שאומרים על אנשים שמתו אחרי חיסון - וזה גם לא היה, הם מתו מקורונה בלי שום חיסון...
איפה ההמשך? מה המסקנה אחרי שנחשפת לזה?נחשון מהרחברון
כתוב לא התחסנתי עד היוםאניוהוא
איפה ראית שצעירים בריאים מקבלים קשהאיש השקים
בכל מקום,אניוהוא
המחלקות מלאות עכשיו בחולים קשים בגילאי 30-40 וגם ילדים חולים יותר,
כאן למשל:ספק
זה רק מחזק שזה לא מסוכן לצעיריםאיש השקים
כלומר 3 אחוז מחולים קשה הם צעירים?
כשחולים קשה מכלל החולים הם 0.3 אחוז?
תכפיל אחד בשני תראה שהסיכון מזערי. ועוד לא נכנסנו לזה שמן הסתם רובם בסיכון כך שלאדם בריא כמעט אין סיכון
עכשיו מנגד זבץה לדחוף חומר שמאמץ את מערכת החיסון והוא ניסיוני חלקית לפחות
לא, זה לא.ספק
זה אומר שאמנם רוב החולים הקשים מבוגרים - מעל גיל 40 - אבל גם צעירים יכולים לחטוף מחלה קשה.
זה לא סיכון מזערי.
ותוסיף לזה את הסיכון להתפתחות תסמונת פוסט קורונה שקיימת גם בקרב חולים קלים + הסיכון להשפעות ארוכות טווח של המחלה שעדיין לא ידועות...
אין שום דבר ניסיוני בחיסון הזה. הוא נחקר מכל הכיוונים ועבר את כל השלבים הדורשים אישור.
לא הבנתי, איזה אחוז מכלל האוכלוסייה זה נחשב מזעריאיש השקים
אם זה אותו אחוז של שפעת זה עדיין לא מזערי?
פוסט קורונה זה לא "מסוכן" זה לא נעים אבל עובר
אז אתה מתכחש שזה אישור חירום? אתה יודע כמה זמן לוקח לאשר חיסון?
לחיזוק, אתמול דיברתי עם רופא ריאות בכיר הוא אומר להתחסן אבל מסכים שלא היה זמן לבדוק את התופעות לוואי של החיסון אבל לטענתו לפי החומרים שמכניסים לא אמור להיות מזיק יותר מהנגיף
14% מהחולים, מגיעים למצב קשה. קצת יותר מ-0.3%, לא?ספק
אם אתה כותב מספרים לא נכונים, אז אתה יכול להגיע לכל מסקנה שתרצה.
https://www.themarker.com/news/health/1.8568415
פוסט קורונה זה גם מסוכן.
גם לילדים:
שלושה ילדים עם קורונה מאושפזים במצב קשה: "נאבקים על חייו של אחד"
אישור חירום חתך בבירוקרטיה. (למשל, התחילו את השלב השני במקביל לשלב הראשון).
האישור כלל את כל שלבי הניסוי הרגילים על מספר מספק של נסיינים.
אני לא יודע עם איזה רופא דיברת, אבל בגלל זה יש התמחויות ורופא ריאות מבין באימונולוגיה כמו שאני מבין בריקודי עם.
איך הגעת למספר?איש השקים
ערכתי ושמתי קישור.ספק
די אתה לא רציני!נחשון מהרחברון
לא אוהב את המניפולציה הזאת.
זה מלפני שנה!!!!!!!!!! מדובר שם על תמותה של 2 אחוז כשאנחנו על עשירית מזה.
התעדכנו הנתונים.
יש הרבה פחות חולם קשה הן מצד הידע הטיפולי שנצבר והן מצד המציאות
יודע מה? בישראל היו 760000 חולים עד היוםספק
מתוכם, כ-19,000 הגיעו למצב קשה.
זה 2.5%.
זה כמעט פי 100 מהמספר שאיש השקים זרק כאן - וזה כולל את כל התקופה בלי להתחשב שכך שהמוטציה הבריטית יותר גרועה וגורמת ליותר מקרים קשים.
איך זה בשביל רצינות?
התקדמנו. אבל אין 760k חוליםאיש השקים
אין אחד שטוען שיש 760k, יש המון אסמפטומטים אם נאמר שזה רק פי 3 זה פחות מאחוז
מכאן אפשר לעשות את החישוב לסיכון לצעירים בריאים
לפי נתוני משרד הבריאות, היו בסה"כ 760,000 מקריםספק
אתה מוזמן להתווכח איתם.
ואגב, גם אם נניח שהיו כפול מהמקרים המדווחים, אתה עדיין טעית בפקטור 50.
אתה מניח שהיו יותר חולים אסימפטומטיים ואז הכל מסתדר.
רוצה להניח עוד כמה דברים חסרי ביסוס כדי לחזק את הטענה שלך?
אתה מתעקש להצמד לנתונים כי משרד הבריאות אמראיש השקים
מחפש את המחקר שבוצע לאחרונה שיש פי 4.6 חולים
כי אין מספר אחר שהוא יותר אמין.ספק
בבקשה הכתבה על מספר החוליםאיש השקים
קרא הכל - לא מדובר במדגם מייצגספק
אלא מראש, אנשים שהיתה סיבה לחשוד שהם חלו.
"בקופת חולים לאומית מבהירים כי אין מדובר במדגם מייצג, אולם בכל זאת מדובר במדגם גדול של 18 אלף נבדקים. יתרה מזו, ישנה הטיה מסויימת בקרב הנבדקים שכן רבים מהם העידו כי היו בקרבת חולה מאומת אך לא נבדקו בבדיקת PCR או קיבלו תשובה שלילית"
נכון לעכשיו, אין נתון אמין ורשמי יותר מזה המפורסם.
אם וכאשר יתפרסם נתון אחר, נדבר שוב.
נכון עדיין זה פי 4.5 מאלה שכן דווחואיש השקים
גם משרד הבריאות אם תשאל אותם יגידו שיש לפחות פי 2 לא צריך ללכת ראש בקיר בגלל שזה מה שכתוב
לא, זה לא. זה לא מדגם מייצג.ספק
אין שום משמעות לסטטיסטיקה על מדגם לא מייצג.
ברור שיש פה ושם אסימפטומטיים - אבל המספר שלהם קטן בהרבה.
כשיהיה מחקר על מדגם מייצג, תעדכן אותי.
כרגע, המסר הכי אמין, הוא המספר שמשרד הבריאות מפרסם.
אגב, לפי שני מחקרים שפורסמו לפני חודשיים בערך, אחוז החולים שלא מפתחים תסמינים עומד כל כ-10% או 15% (אני לא זוכר בדיוק - אבל אחד מהם נמצא באתר ה-cdc).
כלומר, תוסיף עוד בערך 100,000 חולים למספר של משרד הבריאות. זה הכל.
יודע מה?
שאל את משרד הבריאות ותעדכן אותנו בתשובה.
בהצלחה.
אתה סתם מתעקשאיש השקים
לא שאני חושב שהנתון נכון
מדגם סרולוגי ראשון בישראל: 200 אלף נדבקו בקורונה - פי עשרה מהמדווח
אתה סתם מתעקש... קח:ספק
https://journals.plos.org/
https://www.cdc.gov/mmwr/
לפי ה-cdc, רק 4% לא מפתחים סימפטומים.
קצת יותר רציני.
בבקשה.
אם אתה חושב ש 760k חוליםאיש השקים
אני יוצא מנקודת הנחה שהוא הרבה יותר גדול ואתה חושב שזה המספר
ימים יגידו מי צדק אני מתנהל לפי המחשבה שזה לפחות פי 2
אנחנו לא חלוקים - אתה חולק על מחקריםספק
ומטא-אנליזה שבוצעה עליהם.
אתה מניח הנחה חסרת בסיס ואני מסתמך על נתוני ה-cdc ועל מטא-אנליזה שפורסמה בלנסט.
איכשהו, זה תמיד מגיע לזה עם מתנגד חיסונים.
ימים יגידואיש השקים
אני מקווה שגם אתה
ורק אוסיף שאני לא מתנגד לחיסונים להיפךאיש השקים
יום טוב וחג שמח
"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"ספק
כרגע, אלו הנתונים שיש ועל סמך הנתונים הללו יש לקבל החלטה.
אני גם מעריך שהם לא ישתנו הרבה לשום כיוון כיוון שמדובר על מטא-אנליזה של כמה עשרות מחקרים שפורסמה בלנסט.
גם אם בעתיד יתברר שהיו שם טעויות גרנדיוזיות - עדיין, יש לפעול בכל רגע נתון על סמך המידע שנמצא ברשותנו.
במידה וזה יקרה, אני אסכים שיש לשקול את דרכי הפעולה מחדש בהתאם למידע החדש.
זה לא ממש משמעותיאניוהוא
אין לך נוגדנים, אז עדיין הסיכוי לקבל מחלה לא נעימה, הוא גדול מאד
לקבל מחלה ברמה שלשפעת הוא גדול
לקבל יותר מזה הוא בינוני
להיות בסכנה הוא עוד קצת פחות..
אבל עדיין זה יותר מהחיסון
מצויין.נחשון מהרחברון
הרבה יותר טוב מאשר 14%.
לא אמרתי מי צודק אמרתי שהנתון של ה14% מכתבה על סין לפני שנה לא רציני.
סבבה. חיפשתי איזשהו נתון מהיר ולא בדקתי עד הסוףספק
עדיין, זה עדיף על פני ה-0.3% שאיש השקים פשוט המציא.
אשמח למקור של ה19,000נחשון מהרחברון
(זה כולל המתים או לא?)
הדש-בורד של משרד הבריאות.ספק
אפשר קישור?נחשון מהרחברון
let me google it for you...ספק
מצאתי את זה אבל לא ראיתי שזה לא כולל מתיםנחשון מהרחברון
לדעתי זה נראה שלא כולל (3000 מונשמים ו5600 מתים. אז לדעתי המספר הוא 24K מגדיל בעוד כמעט אחוז
אני גם לא הבנתי אם זה כולל מתים - לדעתי זה כן כולל מונשמיםספק
אבל הפירוט שם לא משהו.
הלכתי על המספר הכי קטן.
צריך ללכת על המספר הכי גדולנחשון מהרחברון
תעשה לי טובה נתונים מסיןאיש השקים
יש לנו שנה של קורונה בארץ בא נדבר על המספרים פה
כמה חולי קורונה קשים היו עד כה כולל נפטרים?
לילדים זה בהחלט לא מסוכן גם אם יש 3 ילדים שבמצב קשה, לא ככה בודקים מסוכנות של מחלה.
רופא הריאות מנהל מחלקה שזה חלק מהתחום שלו אל תזלזל
בארץ מדובר על 2.5% - אתה כתבת 0.3%.ספק
אני מתבסס על נתונים רשמיים של משרד הבריאות.
תזכיר לי בבקשה על מה אתה מתבסס?
תודה.
אז טעית רק בשני סדרי גודל בניחוש שלך...
רופא ריאות לא מבין (כמעט) כלום באימונולוגיה.
אורתופד של כף רגל לא מבין בברכיים.
זה המצב.
ואתה כתבת שפוסט קורונה זה לא מסוכן - אז זה כן יכול להיות מסוכן. אפילו בילדים, אבל ודאי שבמבוגרים.
היה מחקר בריטי שהראה שהסיכוי של חולה קורונה קשה למות ממחלה אחרת במהלך שלושת החודשים הראשונים להחלמתו, קופץ בכ-30%.
בקטנה.
זה לא מסוכן...
תקרא את התגובה למעלה אין אחד שפוי בארץאיש השקים
חוץ מהנתון הרשמי של משרד הבריאות...ספק
נכון למבוגרים ולחולים זה מסוכן אני איתךאיש השקים
גם לצעירים ואפילו לילדים.ספק
אין עדיין ילד אחדיהודה224
תסמונת קווסאקי קשה אבל בארץ לדעתי לא מת ממנה אף אחד ב"ה
לפי הדש-בורד של משרד הבריאותספק
0.1% מהנפטרים הם בגילאי 0-9 ו-0.1% מהנפטרים הם בגילאי 10-19.
אז משרד הבריאות אוהב את המספרים 0 1 ו 9.......די שרוט
אולי, אבל יש ילדים שמתו מקורונהספק
ואגב, בין "קרה לו משהו" למוות, יש מנעד די רחב של אפשרויות.
אין לי מושג מה כתבת לי כי לא עקבתי אחרי הדיון שלכםדי שרוט
פשוט ראיתי את השרשור מקופל ואת התגובה שלך שהייתה האחרונה אז פשוט כתבתי שמשרד הבריאות אוהב את המספרים 0 1 ו 9 חחחחח
לא שמתי לב שזה אתה שהגבת לי...ספק
כן, משרד הבריאות נותן פילוח לפי עשורים בדש-בורד.
אתה יודע מה זו התסמונת הזו?שירוש16
זה לא ממתק או סיבוב בקרוסלה.
זו תסמונת קשה שמותירה נזקים קרדיאליים לכל החיים. אם בכלל שורדים..
זה כמו שתגיד- שאדם מפתח מחלת אסתמה אחרי קורונה. זה אומנם קשה אבל לא מתים מזה.
נכון, לא תמיד מתים מזה, אבל לחיות עם אסתמה (תלוי בחומרה ובתריגר) יכול להיות קשה עד קשה מאוד.
במיוחד בילדים שאצלם זה מתבטא בהליכה מאומצת וספורט. אז הילד חי, כל הכבוד, אבל נגזר עליו ילדות שלימה ללא משחקים תחרותיים, ספורט, שחייה, אפילו משחק תופסת/כדורגל/תניס הוא בעייתי...
כנ"ל בקוואסאקי. ילד עם בעיות קרדיאליות (תלוי בחומרה) לא יוכל לשחק עם כל הילדים בני גילו במגרש. תהיה לו אי סבילות למאמצים, ובמקרים קשים - אפילו ההתפתחות הפיזית שלו נפגעת.
אל תחשוב שאפשר לשחק עם מחלות ילדים כאילו הם קלפים ולהגיד "אבל לא מתים מזה". לך תדבר עם מבוגר שמתמודד יום יום עם אי ספיקת לב - תופתע לגלות כמה שזה מגביל אותו בחיי היום יום. מסוג האוכל שהוא יכול לצרוך ועד הכמות מדרגות אותם יכול לעלות עד שהוא מתחיל להתנשף...
מה? פוסט קורונה זה לא מסוכן?שירוש16
מסכנים. באמת.
אגב, שניהם כבר לא בעולם הזה...
והם מחלימים קורונה.
מחלות רקע?איש השקים
כמובן גם חולי סרטן סופניים שנדבקו בקורונה
קורונה לא באה והולכתשירוש16
היא משאירה נזקים כבדים. היא ממש הורסת את הריאות - הופכת את ריקות הריאה מאלסטית וגמישה לפיברוטית.
גם כשהאדם מחלים- הוא צריך שיקום ריאות ארוך.
שלא נדבר על מונשמים שצריכים גמילה מהנשמה.
אתה חי באופוריה שרק חולים על מחלות רקע מתים מקורונה. עובדה שהופרכה לפני כמעט שנה.
אגב, לחולי סרטן מגיע להחלים.. לא? לא כולם נידונים למוות. יש (הרבה) כאלה שמחלימים. אבל בתקופה של קרינה וכימותרפיה המערכת החיסונית שלהם לא מתפקדת כרגיל והקורונה יכולה למוטט אותם.
אני מסכימה איתך שאנשים שגורמים לעצמם למחלות רקע כמו COPD בגלל עישון או השמנת יתר צריכים לחשוב על הבריאות שלהם ולקחת בחשבון את הנזקים שהם מחוללים לעצמם.
אבל, זה לא אומר שהקורונה לא החמירה את המצב שלו.
אגב, המטופלת מחלימת קורונה שהגיעה להנשמה זה היה על רקע ירידה בסטורציה. לא בגלל צבירת CO2. כמעט כל אדם שמגיע לגיל 60-70 חי עם המחלות רקע.
והם הרוב שחולים.
אז להגיד שמחלימים קורונה מתים אך ורק בגלל מחלות הרקע שלהם ולא בגלל הנזקים של קורונה זה פשוט לא נכון.
שוב, אני יוצאת מנקות הנחה שקראתי את התיק הרפואי שלהם ומכירה את מחלות הרקע. לא מתוך כתבה בעיתון..
כשרואים בעיניים - זה אחרת..
אגב, אתה תמיד מוזמן לבוא לבקר את היולדות הבריאות במחלקות הקורונה -
צעירה בת 30 מונשמת מורדמת, לידה 6, על אקמו ודיאליזה חירום בגלל קריסת כליות. מחוברת לאמינים, זונדה ומה לא..
לא טענתי שרק חולים מתיםאיש השקים
בסך הכל אמרתי שבניהול הסיכונים לא בטוח שלאדם בריא צעיר עדיף להתחסן
כנ"ל פווסט קורונה, לאנשים בריאים צעירים הסיכון הוא קטן יחסית
האמת שככל שאני קורא ברשתות על תופעות לוואי של החיסון אני יותר מוטרד
בנוסף עיקר התועלת של החיסון זה לא בהדבקהאיש השקים
הוא מונע את מהנגיף לחדור לתאים - כלומר, מונע את המחלהספק
עדיין אפשר לשאת אותו, מבלי לחלות. (לא רק בלי סימפטומים, אלא בלי לחלות).
מי שלא חולה, לא מפתח תסמונת פוסט-קורונה.
וזה בנוסף לכך שהעומס הנגיפי יהיה קטן יותר בגלל שבלי לחדור לתאים, הוירוס לא יכול להשתכפל - כך שהחיסון גם מונע הדבקה במידה רבה.
התופעות לוואישירוש16
התופעות פוסט קורונה הן למשך חודשים או יותר..
מצחיק אותי שאתה מפחד מהתופעות לוואי מחיסון שהוכח כבטוח . לעומת מחלה שהוכחה כמסוכנת..
אתה לא רוצה להתחסן? תהנה.
רק אל תשכח להישאר בבית ולא לסכן אחרים.
אגב, גם אם נניח שחולי קורונה שמבריאים חוזרים הבייתה בשלום ובשלווה ללא תופעות לוואי חלקן מסכנות חיים.. נניח.
מה עם מערכת הבריאות שקורסת? מה עם האי ספיקה של בתי החולים?
גם ככה הסטנדרט של יחס אחות/רופא למטופל הוא מהגבוהים בעולם.. עכשיו זה בכלל מטורף.
איך אפשר להגיד בוודאות כזה דבר?בת 30
על איזה טווח רחוק את מדברת?שירוש16
החומר של החיסון עצמו הרי מתפרק תוך דקות בתוך גוף האדם. הוא לא נשאר שם...
המחלה עצמה גורמת לעיתים לנזק בלתי הפיך.
את יודעת שקורונה היא מחלה מסוכנת.
את יודעת שהחיסון הוכח כבטוח, לפחות עד עכשיו.
את עדיין בוחרת בנודע (מחלה קשה) לעומת הלא נודע בגלל פחד. נטו פחד.
לא בגלל ההיגיון.
כי ההיגיון הבריא אומר - אם אתה נמצא מול 2 חדרים שונים, עם 2 דלתות שונות- דרך דלת אחת יש חדר ובו טמונה סכנה ידועה, לעומת דלת שנייה שאתה לא יודע מה יש שם אבל כולם אומרים שנכנסו לשם ולא קרה להם כלום - ואת עדיין בוחרת לפתוח את הדלת עם הסכנה.
את פוחדת.
וזה לגיטימי.
מה שלא לגיטימי בעיני זה לסכן אחרים.
תעשי את הבחירות שלך - רק אל תשכחי שוש לכל החלטה השלכה. ייתכן ותמצאי את עצמך כמו ישראלים אחרים שמפחדים להתחסן, מחוץ לחברה, מרכזי קניות, נופשים בארץ ובחו"ל.
לא בגלל שאת אכזרית, ביזארית או מסוכנת - אלא בגלל שקיבלת החלטה שמסכנת אחרים. זה הכל.
ברורבת 30
ושלי לא.
אני מונעת מרגש שאין לו ביסוס
ואת מונעת משיקולים שכליים הגיוניים.
אם יש משהו שלעולם לא אבין, זה זה:
איך זה, שאני יכולה להבין את הלך המחשבה של אנשים שחושבים אחרת ממני, ולקבל ולהפנים שהוא שונה, אבל לא שקרי.
ואילו הצד השני, ברוב המקרים, לא יכול.
נשגב מבינתי.
ואל דאגה, לא מפריע לי לא להיכנס לקניונים, לא לטוס לחו''ל וכד'. אלו דברים שממילא אני לא עושה...
ולגבי הטיעון שאני מסכנת אחרים. גם כן נשגב מבינתי. הרי אחרים מחוסנים!! הרי בשביל זה הם התחסנו!! אז אני מסכנת אותם? אני מסכנת את עצמי, לכל היותר.
את שואלת באמת למה אומרים שמי שלא מתחסן מסכן אחרים?קופצת רגע
יש אנשים שלא יכולים להתחסןשירוש16
יש אנשים אחרי מחלה המטולוגית שעברו השתלת מח עצם. זה אומר למחוק את כל הזיכרון החיסוני מהעבר.
את לא חסרת רגש, את אמא ואישה ומאמינה גם בת ואחות.
חסר לך לראות בעיניים ובאמת להבין מה קורה לחולי קורונה כדי להבין את המשמעות של המחלה והסכנה שלה לעומת החיסון.
ייתכן והחיסון מסוכן. אנחנו לא יודעים מה יקרה בעוד 3 שנים או 30 שנה. אי אפשר לדעת.
מה שאנחנו כן יודעים זה-
שקורונה זו מחלה קשה עם תופעות לוואי קשות וקטלניות
מאות אלפים מתו ממנה בשנה האחרונה
אני מבינה את הפחד שלך מהלא נודע.
את פשוט לא היית במקום שלי, לא עבדת עם צוות בבי"ח על סף קריסה בגלל אי ספיקה, לא ראית יולדת מונשמת על אקמו ודיאליזה, לא ראית מחלימי קורונה עם פחד מוות בעיניים, PTSD אמיתי. לא עמדת במקום שאני עומדת ואומרת את הדברים.
את חייה בבית שלך, עובדת הן בחוץ או אפילו מהבית, הולכת לקניות ומדברת עם חברות, אולי אפילו מורידה את הילדים לגינה...
אין לך מושג איזו מלחמת חורמה מתנהלת בבתי חולים.
אין
לך
מושג!
אין לך אפשרות להבין מה זה לראות חולה קורונה מת כשאין לו ידיד או מכר לצידו.
גם הצוות הרפואי מוגבל בזמן שהם יכולים לשהות לצד המטופלים.
חולה שמבקש כוס מים ואין לצוות זמן לתת לו! כוס מים!!!
את חיה באופוריה שבך זה לא יפגע כמו שזה פגע באחרים.
כי אם היו אומרים לך שמחר את תיבדקי, תוך יומיים ירדימו וינשימו אותך ואחרי יומיים תשאירי את ילדיך יתומים - את תרוצי להתחסן.
את בונה על האפשרות שלא תידבקי, או שלא תחטפי מחלה קשה.
אם תחלי, את או אחד מבני משפחתך או כל אדם אחר ששיכנעת אותו לא להתחסן - את חושבת שזכותו לתפוס מיטה בבית חולים? להעמיס על המערכת הקיימת?
החיסון לא בטוח נקודהאיש השקים
מדי ומים ועד אנשים שמתעלפים או לא יכולים לבצע פעולות ספורטיביות
זה קיים ואתם מתעלמים מה שמוריד את האמון במערכת
רוב מוחלט של חולי הקורונה שאני מכיר עברו את זה בהליכה בלי שום פוסט קורונה
לצעירים כנראה שזה שולי( לא יודע מה קורה עם המוטציות החדשות)
מצד שני ראיתי אנשים שהתחסנו וקיבלו את זה קשה מאד פלוס אחד בריא שמת אז אפשר לומר שזה לא קשור וכו אין הוכחה לא יכלו לבדוק ומי לא החיסון לא בטוח עד שיבדקו
דיברתי עם רופא שמבין מאד בתחום והראש הוא בחומרים שמכניסים אין משהו מסוכן לכן לא נראה שזה מסוכן
אבל יש תאוריה ויש את המציאות בשטח
גם אני מכיר מישהו בריאנחשון מהרחברון
הרבה לפני הקורונה. יש הבדל בן נסיבתיות וסיבתיות. זה שזה קרה לא אומר שזה בגלל החיסון.
כואב שמישהו מכירים חוטף בצורה פתאומית דום לב. אבל שטטיסטית זה יקרה כמה טכמה פעמים כשחיסנו כ4 וחצי מיליון איש מעל גיל 16 תוך חודשיים וחצי
נכון לא טענתי שזה אומראיש השקים
אם היו מיחסים באותה הצורה לנפגעי הקורונה היו חצי מהמתים..
חצי מהמתים מתוך הכמות שנדבקו בקורונהסמיילי12
קבליאיש השקים
אז חלו פחות מ100 אנשים עד גילסמיילי12
כי היום מתו שניים. זה לא מסתדר עם הגרף.
גם הגרף לפני חודשיים. לא רלוונטי לעכשיו.
המוטציה הבריטית מכה בכוח.
אגב אני התייחסתי למה שאתה כתבתסמיילי12
גם החצי האלה. שזה לצורל העניין כמעט 3 אלף איש
זה כמעט 3000 אלף יותר מכמה שמתו מהחיסון (כותבת כמעט, כי שמעתי שנפטרו. ולא יודעים לקשר לחיסון,אבל גם אם נצא מנוקה הנחה שזה קשור זה עדיין לא 3 אלף)
ובאחוזים זה הרבה הרבה יותר.
כי התחסנו יותר מכמה שחלו. פה במדינה לפחות.
אני אומר שוב מסוגרים ואנשים בסיכוןאיש השקים
הגרף מראה אחוז נמוך מאד של צעירים שלא יוצאים מזה ושימי לב לזה
N12 - 10 מקרי תחלואה בדלקת רב מערכתית לאחר קבלת חיסון קורונה
ואני בטוחה שאתה לא רוצהסמיילי12
אני בכל אופן מעדיפה שלא.
החיסון הרבה יותר בטוח מבחינתי מהקורונה.
גם לא באחוז הזהאיש השקים
עכשיו ברור שתגידו אין קשר לחיסוןאיש השקים
ואולי לך יהיה ברור משהו אחר בהמשךסמיילי12
שלא חלילה תרגיש את יסורי הגוף והנפש שהקורונה מביאה איתה .
בהחלטאיש השקים
השאלה למה כל המבנץינים והיודעים לוחצים על צעירים בריאים להתחסן ולסכן את עצמם בשם הידע הבלעדי
עוד לא חקרו תופעות כאלה לעומק כשזה יהיה ברור אני ארוץ להתחסן
אף אחד לא לוחץסמיילי12
כי גם הלא מחוסנים הם חלק מהמדינה שלנו. ואם חלילה ידבקו בקורונה הם עלולים להעמיס על בתי החולים. אז לא רוצים להתחסן, אין בעיה. החלטה שלכם. אבל תשארו בבית ואל תעמיסו על המערכת/ תסכנו אנשים שלא יכולים להתחסן.
זה הכל.
יש לי שאלה, יש לך ילדים?
האם היית מוכן שהגננת של הילד שלך תהיה לא מחוסנת? והמטפלות במעון?
והפילפיני שמטפל בסבא בבית אבות גם היית מוכן שלא יהיה מחוסן?
אז את רוצה לשים אותנו בכלאאיש השקים
אבל לא לא לוחצת בכלל
רוב האוכלוסייה מחוסנת ונדבקה אז העומס אמור לרדת תהי רגועה
וכן הייתי מוכן שלא יתחסנו אם החיסון מסוכן להם
מה אני אמרתיסמיילי12
אין לזה סוף.
כרגע רוב האוכלוסיה לא מחוסנת כי לא ניתן לחסן ילדים.
וגם כי תנועת מתנגדי החיסונים גדלה וצירפה אליה אנשים נוספים.
וגם כי יש אנשים שלא יכולים להתחסן.
אני רגועה. אני מחוסנת ב2 החיסונים בעלי מחוסן והמשפחה שלי.
אני רק מודאגת ממצב שחלילה מישהו יצטרך בית חולים אבל הרופאים לא יהיו פנוים לטפל בו.
נחיה ונראה. זה בדיוק זה.
מקווה בשבילך שלא תצטרך לבשר ודם.
וחוצמיזה איך אתה לא מבין את ההבדל?סמיילי12
מחוסן, אם החיסון לא בטוח כהגדרתך, מסכן רק את עצמו.
אז בטח שהלא מחוסנים צריכים להקפיד יותר.
אם יש בחירה חופשית היא לא אמורה לבוא במחיר של פגיעה באחר.
כתבתי שיש אנשיםסמיילי12
וחוצמיזה אם רק אתמולסמיילי12
וכולנו יודעים שלא מספיק להתחסן בחיסון אחד.
אז אתה לא יכול להשליך על החיסון.באותה מידה ניתן לטעון שזה מהקורונה.
כי הוא גם קיבל חיסון אבל גם נדבק בקורונה.
קורונה לא ידועה כגורמת לדום לבאיש השקים
אני בהחלט לא יודע מה גרם אבל את גם לא אז אל תלחצי עלי בטענה שהחיסון בטוח
לא לוחצת עליך. תעשה מה שאתה רוצה.סמיילי12
אגב, הבוס שלי לשעבר גם נפטר מדום לב. הרבה לפני הקורונה.
ויש הרבה אנשים שמתואיש השקים
מה זה אומר? כלום
כשיש הרבה דיווחים צריך לחקור עד אז זה לא בטוח
ולא התכוונתי אלייך ספציפי אלא באופן כללי
לא באותה כמותסמיילי12
השנה לא היתה שפעת כי היה ריחוק חברתי.
אבל כן היתה קורונה.
מסקנה פשוטה, קורונה מדבקת *הרבה* יותר.
השפעת ידעה שיש קורונהאיש השקים
נו את מאמינה שהשפעת לא הדביקה אף אחד כי יש ריחוק?
בוודאי שאין שפעתסמיילי12
ובאמת אחרי המשפט הראשון שלך אני מבינה שלא יהיה סוף לדיון.
אני פורשת פה.
חג שמח ושבת שלום. והכי חשוב הרבה בריאות.
חג שמח ובריא
איש השקיםאחרונה
רוב מי שראיתי שהתחסן,ומכירה המון שהתחסנו.סמיילי12
אני עצמי הרגשתי מעולה. אחרי 2 החיסונים מלבד כאב בשריר.
תלוי איך מסתכלים על זה.
ודווקא קורונה הכרתי אנשים שהתאשפזו. ברוך השם יצאו בחיים אבל היו מאושפזים במצב קשה.
קראתי מוקדם יותר והתלבטתי רבות אם להגיב.אניוהוא
אבל כמו בכל דבר לא נכון להשליך ממקרה פרטי לכל המציאות
לא בכל דבר,ד.
אבל בנידון הזה, יש יותר מידי "מקרים פרטיים" מכדי שאפשר יהיה לא להשליך מהם על כל המציאות.
מגיפה קשה, מדבקת, גובה מחירים כבדים - ומולה תיאוריות שווא.
ואם רואים שיש אנשים מסויימים מבוגרים, למשל, במצב מאד "שביר", שכל תופעת לוואי קטנה של חיסון יכולה לגרום להם לדברים קשים, אז זה לא משהו ש"יסתירו", אלא יעדכנו רזולציות בהוראות. בדיוק כמו שנזהרים בקביעה לגבי ילדים קטנים וכד'.
אבל בכללי - ההבדל בין המתחסנים לשאינם, מאד ברור כיום. מי יהין לפרסם דברים "כנגד"? החושש, שיחשוש לעצמו.
אני לא ראיתי 'יותר מידי מקרים פרטיים'אניוהוא
דווקא במצב בריאותי שברירי צריך יותר להזהר מדברים כאלה.
א. ראיתי הרבה מאד. ממש קשה..ד.
ב. לגבי דום לב, צריך נתונים סטטיסטיים מדוייקים, ובאיזה מצבים מדובר.
ונכון, זה מה שכתבתי. שאכן לגבי כאלה שאפילו תופעת לוואי קצת קשה, שאצל אחרים עוברת וזהו, יכולה "להפיל" אותך, באמת צריך להיזהר. ומה שאני רואה, זה שכל הזמן מפיקים לקחים ומעדכנים בהתאם. לא מדיניות של "הסתרה".
כמובן, שכאשר מראש יש זרם עכור של בעלי קונספירציות "מקצועים", אז גם נזהרים שלא כל מקרה חרגי יהפוך אצלם ל"ראיה" שיכולה להרוג רבים חלילה.
איך ראית יותר מידי?שירוש16
מתוך יותר מ2 מיליון מתחסנים. קצת פרופורציה.
מקרים פרטיים - יש אלפים. תראה כמה אנשים מתו עד היום..
זה מה שדווח בתקשורת הכלליתבת 30
אגב, זה היה צפוי מראש שזה מה שיקרה.
מכיר ממקור ראשון מישהו לא נראה לי שדווחאיש השקים
בעוז קדימה בני עקיבא, אלא אם כן אתם שוניםפשוט אני..
עברו הרבה מאוד שנים, אבל זה עדיין צורב.
במיוחד סביב שבת ארגון.
כיתה י', אני מדריך בשנה הראשונה. נהנה מאוד מההדרכה, אוהב את החניכים ומקבל מהם המון הערכה.
מתישהו באביב אני מספר לקומונרית על האישיו שלי. התמודדות עם משיכה לבנים.
טיפש. הייתי בן 16 והיא 18, אבל היא היתה קומונרית אז חשבתי שהיא סגנית של אלוקים. תמיד דיברה כל כך יפה על ערכים, על הנפשות של החניכים, דקלמה ססמאות שנכנסו היישר לליבי.
במקום לקבל את מה שציפיתי, תמיכה או עידוד או אפילו עצה טובה, קיבלתי תנאי:
לך לפסיכולוג מסוים שאני אגיד לך, ואני גם אדאג למימון של הטיפול, אחרת תסולק מההדרכה.
המום, פגוע, אבל לא רוצה לאבד את ההדרכה - הלכתי אל הפסיכולוג.
נזק עצום, הורדת הביטחון, החדרת שנאה עצמית פתולוגית. זה מה שיצא לי מהפסיכולוג הזה.
עד היום אני לא יודע איך היא מימנה את הטיפולים, איך היא בכלל הגיעה אליו, ואיך היא גילתה שהפסקתי להגיע למפגשים איתו.
כשהיא הודיעה לי שאני מסולק מההדרכה, מתישהו בימי בין המצרים, ביקשתי שתתן לי לפחות להמשיך עד תשעה באב, כי כבר הכנתי מערך מדהים שמתאים לתקופה.
היא לא הסכימה. אמרה לי שאני צריך לעזוב מיד.
לפחות פעולת פרידה? התחננתי על נפשי.
לא, הגברת החליטה שאני אסולק מעכשיו לעכשיו. גם אסרה עלי להיפרד מהחניכים.
פשוט נעלמתי מחייהם ביום קיצי אחד.
והמערך שלא העברתי, כמה אירוני, דיבר על שנאת חינם.
כואבנפשי תערוג
🥺פצל"פ
גיל העשרה הוא באמת קשה בקטע הזה
הכל קיצוני
כואבשבורת,לב
ואני מבינה שזה פגע,
אבל יכול להיות שהיא התנהגה באחריות שתואמת את הגיל שלה והסיטואציה.
ותואם את החברה שגדלה בהמתנחל חייכן
ואת המחשבות של פעם על הנושא
בעיקר את ה"סכנות" שעלולות לקרות ממפגש כזה,
לצערי, אני בספק אם ההחלטה לא הופלה עליה מלמעלה
אולי היום בני עקיבא מקום יותר ליברלי פוסט מודרנישבורת,לב
ואולי גם קצת ווק.
אבל גם היום מסגרת דתית לא תיקח מדריך פנמיה גיי למשל.
ולא צריך שזה יהיה הרבה מלמעלה, סביר ופשוט שהרבה הורים לא היו רוצים את זה.
מדריך זו דמות מאוד משמעותית, דמות להערצה, ובודאי שילד בכיתה י' לא יכול להבין את זה.
היא לא היתה צריכה לשלוח לטיפול, זה לא עניין שלה אבל זה מה שידעו אז לעשות ובטח בגילה הצעיר. אני משערת שגם אם טעתה היא התכוונה לטוב ולעזור לפשוט אני.
אין ספק שהחוויה קשה ופוגעת 💔
אמתמתנחל חייכן
גם היום זה מאוד שונה, רק שבעבר ידעו פחות לאכול את זה , לא רק דברים כאלה היו מחוץ לסף ההתמודדות,
וליבי עם פשוט אני
היא פעלה מתוך שנאה, לא מתוך רצון לעזורפשוט אני..אחרונה
והאיסור על פעולת פרידה הבהיר את זה היטב.
איךתתעלמו ממני
עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?
קשה מאוד. כואב מאודהסטורי
לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.
וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.
בהצלחה רבה
אי אפשר כל כך 😕נעמי28
משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה
, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.
הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני
מה אני יכול לשנות
לא בידיים שלנו בשום צורהמשה
אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.
אמoo
בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה
אי אפשר לתת לו אותה בכוח
ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים
אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי
ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו
כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים
הכלה
ואם יש מחיר להחלטות שלו
שישא אותו בעצמו
ולא יפיל על אחרים
היא רוצה עזרהתתעלמו ממני
אבל לא שום דבר ספיציפי
אנחנו נשואים
אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא
היא רוצה עזרה.. אומשה
היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?
משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות
רק כדי לרוקן אותו?
יכול לחדד קצת?
זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28
למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".
ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".
מענייןמתוך סקרנות
משה
והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.
רוצה עזרהתתעלמו ממני
שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות
וגם השם של הניק ממש כואב 
אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!
אנחנו רואים אותך ❤️
והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.
גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי
וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.
זה אכן קשה מאוד מאוד.
כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.
אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.
כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.
חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.
ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.
לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה
גם בינך לבין עצמך
וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.
מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.
אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.
אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.
אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.
ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.
שולחת חיבוק גדול גדול 
ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה
(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)
שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷
תודה על המיליםתתעלמו ממני
מעריך
אני גבר וכתבתי על אשתי
אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת
אבל פחות פה על גבי הפורום
ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר
אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות
וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.
בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,
אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.
אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.
עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.
אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".
וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.
אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.
אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.
אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.
ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.
הכל בסדרתתעלמו ממני
מובן
אפשר לעזורshindov
לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.
מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה
ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו
ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות
הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.
הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.
מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"
אבל הוא רוב הזמן משקר.
ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן
להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?
והתחלתי רק להביט.
פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.
המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני.
הטלפון שלך.
המסך.
המסיח.
שכל הזמן גורם לי להיסח.
באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.
אתה הטלפון שלי.
אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.
ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.
וכולכם באתם אליי לשם מה?
איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?
אני רוצה לזכור שקודם העיקר.
ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.
אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.
פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.
אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"
ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?
וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.
פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.
אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?
למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?
ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."
ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.
כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד
ולא יצרנית
מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?
ואיפה כל היצרנים שבנו?
אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.
נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...
אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?
אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?
אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.
אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.
"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".
ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"
ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.
המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.
והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים
אין ריכוז
אין בהירות
אין פניות
אין צלילות הדעת
אין ישוב הדעת
יש הסחה
יש בילבול
יש מיסוך
מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים
וגם מסיחים מהחיים עצמם
וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר
כי "מה עכשיו אני מפספסת"?
אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום
כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.
אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"
כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל
אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!
אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.
אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.
ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.
אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:
קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!
ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?
ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?
ורק אחרי בירור כל הרצון
ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם
ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -
רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.
אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.
אז לפחות להיום, אנסה את זה.
כי זה חשוב.
כי אני רוצה בעצם להיות בעדי
ולא נגדי.
כהתחלהנגמרו לי השמות
לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.
א. לקחתי לי את ברכת המזון.
ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.
ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.
ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.
ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.
כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!
איזה כיף לחיות באמת
את החיים עצמם 😊
ואפשר גםנגמרו לי השמות
לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:
"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)
"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)
וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו" 
המסך הוא מסךמשה
עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.
רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....
נכון,נגמרו לי השמות
כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.
ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.
אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."
כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.
וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.
כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.
(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).
כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.
וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.
פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).
הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה
לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).
אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.
סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.
מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות
(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),
זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.
רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.
ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.
זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.
רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.
וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך 
ועוד משהו על סמארטפוןמשה
מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".
במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.
כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.
כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.
נגמרו לי השמותאחרונה
בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית
אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.
בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.
הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.
אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.
בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.
מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.
אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.
אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת
מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.
זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.
ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?
בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש
ממה נובע
מה עד כעת התול של הבית
והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים
כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות
הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.
לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.
כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.
עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.
והכל כמובן קשור להכל.
לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?
איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?
(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)
איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?
וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.
על הצרכים שלך כאן.
מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?
מהם כאן הערכים שלי?
מה כאן חשוב לי ויקר לי?
(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)
לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.
וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.
כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":
כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.
לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?
וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.
וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.
ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.
לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.
ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.
ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.
כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.
ב"הצלחה רבה יקרה 
ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות
לאיך זה יכול להיראות בפועל:
יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.
גם העניין עם החניון.
גם העניין עם המוסך.
גם העניין עם הטסט.
גם העניין עם הטיולים.
גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.
וגם העניין עם הנסיעות בכלל.
ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.
אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,
כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."
אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:
את:
רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.
ובעלך:
יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.
אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?
מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?
כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.
אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.
בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה
ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.
כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."
וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".
ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:
אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?
אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?
וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.
תודה על זה !אנוני.מית
עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.
אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".
בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות
תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.
וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.
לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו 
תגובה מהממת!יעל...
התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת
ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.
בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..
תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות
סליחה שאני אומרפשוט אני..
אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.
אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?
שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה
יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:
תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....
ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?
בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?
ולא לא תמיד זה עניין של
בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות
חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?
כי גם אוטובוס מאוד מזהם.
או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.
להעביר טסט,
תני למוסך לעשות את השירות הזה.
יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.
ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.
הוא מכבס את הבגדים?
הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?
נכנס לשירותים? זה גם מזהם
גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.
אם ירוק, אז עד הסוף. לא?
מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור
עדיף ללכת ללקט עשבי בר.
אבל בתכלס,
כדי לא להתכנס רק בכעס עליו
תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?
רצון בחופש?
רצון לשמור על הכדור?
להיות מוסרי יותר?
חיסכון כספי?
רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,
תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם
יש לי שאלה מעניינת לפנימשה
לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?
כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?
איך הדינמיקה עם הילד?
הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית
הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.
מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור
.
בתרגום לעברית פשוטהמשה
הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.
כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.
הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .
אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע
הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.
הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.
ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.
מה מצב השיח ביניכם?shindov
לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.
מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות
במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים
הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד
נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik
נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?
שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות
לרבנות ונושא בתואר רב?
איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג
גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?
גם רופא שהוא רב?
למה לא רופא שהוא מוסכניק?
אוליקל"ת
רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.
לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..
יש כאן ממד דתיshaulreznik
בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂
מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה
קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן
איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?
במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.
לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?
ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?
ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?
>>שימושית
לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.
אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\
נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר
אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.
גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן
אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?
כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר
קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:
כן, וכן.
לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.
ובכן, מה עזר לי?
קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.
דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.
ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.
גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.
לא כל כך הבנתיפצלשן
החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?
תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.
אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..
היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר
רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.
ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.
אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי
לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.
אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.
כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.
אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום
הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.
הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.
איך זה קשורנעמי28
כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.
כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.
זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.
יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות
לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.
אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...
מאוד אינדבדואלישבורת,לב
אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.
אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.
אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.
צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת
לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..
צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר
שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.
ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.
דוגמה מהמקרה שלי:
התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.
כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.
סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות
מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב
זאת שאלה לגבריםנעמי28
אני מניחה שזה שונה מנשים
מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,
לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.
וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית
צודקת בהחלטהברדיצ'בר
משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.
אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.
אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?
זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.
לכן, השאלה צריכה להיות,
ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-
היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.
עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.
זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.
אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.
זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.
זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.
ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...
מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.
יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.
יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.
מקווה שהועלתי
לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון
לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי
זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.
אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.
תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה
משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.
אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99
חבוטנפש חבוטה
מרגיש כל כך חבוט
מכל הבחינות.
נפש
גוף.
ורוח.
זוגיות בסימן שאלה ענק
תפקוד בסימן שאלה ענק
איך קמים כל בוקר?
לא מרגיש אבא
לא מרגיש בן זוג
לא מרגיש.
פרקתי.
דבר אלינו איש יקרדי שרוט
בתרגום לעברית שלימשה
אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)
מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?
בהחלטנפש חבוטה
זוכר ויודע מה היו היכולות שלי
מנקודת המבט שלך או שלהם?משה
שלינפש חבוטה
מתי זה התחיל?משה
ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.
לא אמרתינפש חבוטה
את המילה דחוי.
לא מרגיש גם כזה
אז בסדר. חבוט וכושלמשה
והכי חשוב
בהצלחה !
תודהנפש חבוטה
זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה
שתדע שיש עוד כליםמשה
אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים
ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".
אם יש יכולותשבורת,לב
אפשר לחזור אליהם,
זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.
יש זמנים כאלה של עייפות.
מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.
טוב שאתה מדבר על זה.
איזה כאב.שוקולד פרה.
גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.
תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?
ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?
תודהנפש חבוטה
כן יודעים.
אנשי מקצוע.
מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם
הייתי שםוהנה חלום
לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.
לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.
זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף
כמה כואב וקשה
נגמרו לי השמות
שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏
וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.
שיהיה רק טוב ב"ה
ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏
ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.
תודה רבהנפש חבוטה
מעריך את המילים
כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה
יודע לומר נק' מפנה?
מספרנפש חבוטה
נקודות מפנה..
רצף של דברים קשים ומאכזבים
מה קרה? ומה קורה?shindov
הרבה דברים קרונפש חבוטה
כרגע בעיקר דעיכה נפשית.
לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום
זה אפילו יותר מזהמשה
עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.
זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.
הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?
מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?
זה היה אניאנוני.מית
וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.
גם איתיחושבת בקופסא
לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).
זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום
לק"י
אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.
לא שייך זה דבר אחדמשה
אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).
זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב
זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות
זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.
אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,
באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?
שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.
זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.
שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.
באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!
אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!
למה? ובשביל מה?
זה כ"כ מעוות
כ"כ לא שייך
כ"כ רע.
אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.
לא זו הדרך.
ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!
כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!
באמת איך אפשר ככה לסמוך,
אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.
ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!
לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!
זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.
וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך
וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.
וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.
זה פשוט עוול.
רק משפט אחדמשה
בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.
אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.
אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמות
גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.
ואתה יודע מה?
אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,
שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה
שרק יעצור רגע ויחשוב
איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)
אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר
ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?
שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!
רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.
יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,
במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.
על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".
כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.
הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.
אבל כן היה חשוב לי להגיב.
מאישה נשואה.קופסא מכסף
כמו שאת כותבת על אישה נשואה, כביכול שהיא דבר קדוש.
היא מקודשת לאדם שקידשה. היא לא דבר קדוש. אפשר לדבר אליה, להתייעץ איתה, ולקבל ממנה אפילו יחס ואהבה.
הקיצוניות של קידוש האישה הנשואה לעיני כל מביא לבעיות כמו,
הטרדות במקווה.
גילוי עריות במשפחה.
מרחב נשימה בבקשה, גבר לא חייב לעשן כל היום כדי לשלוט במה שקורה במרשתת. יש אפשרות להבליג ולחכות רגע אחד ולראות שזה לא כזה "מיני" מה שהאדם רשם, הוא פשוט מגמגם.
עשרת הדברות כוללות גם את "לא תרצח".
מה עישנת?נעמי28
לא הבנתי מה כתבת
ומה הקשר בין הסוף להתחלה ולאמצע
ולהסקת המסקנות
ובסוף מתגלה שאתה אישה נשואה שהיא גבר גרוש🏳️🌈
והדבר היחידי שמביא להטרדות - זה אנשים שמטרידים.
מה עישנתי?קופסא מכסף
מה לא עישנתי... זו השאלה.
מצטרפת לכל מילה של נעמי28 שכתבה לךנגמרו לי השמותאחרונה
לא יודעת איך להתייחס להודעה הזו אפילו מרוב שהיא הזויה ונשמעת כמו גיבוב של מילים ללא שום קשר אחת לשנייה.
אז למען הסדר הטוב ולמען כל הקוראים בכללם אכתוב בנקודות:
א. אישה נשואה אכן מקודשת לאיש שלה.
שאמר לה תחת החופה - הרי את - ורק את
מקודשת לי - ורק לי
והיא מיוחדת לו והוא מיוחד לה.
ושום דבר אחר שנכנס ביניהם לא שייך כאן.
ולא אני שאני כלום אומרת אלא הקב"ה והתורה והמוסר האלוקי ולא האנושי.
אז שום דבר שיכול לחצוץ בקדושה הזו, בין במחשבה, בין בדיבור, בין במעשה - הוא פסול.
ואיך תדע?
יש לך את התורה הקדושה שמפרטת הכל ואת חז"ל שמלמדים אותנו ברחל בתך הקטנה (בדיוק בפרשה "רחל בתך הקטנה") מה ואיך וכמה ולמה.
מעבר לזה אתה רוצה לדעת?
זה לא כ"כ מסובך:
תשאל את עצמך איך היית רוצה שידברו / יחשבו / יעשו לבת שלך הנשואה. זה הכל.
היית רוצה שגבר זר יתחיל איתה שהיא נשואה?
היית רוצה שגבר זר ימשוך אותה בערמומיות ובמסווה למקומות לא ראויים, כמובן שהכל במסווה של מצוקה ורק להתייעץ או כל דבר אחר?
היית רוצה שלאט לאט יצור איתה קשר אישי שיכול לנוע מאפלטוני, דרך שיחות, דרך וידאו, ועד לפיזי ממש?
זה היחס שאתה מאחל לבת שלך?
הקב"ה לא מאחל זאת לאף בת שלו. ולאף בן שלו.
אז גם אני הקטנה לא.
מעבר לזה עדיין מסובך לך להבדיל? זה גם פשוט מאוד:
כל מה שאדם לא היה מעז לכתוב בפומבי ע"ג הפורום אלא רק במחשכים של מסר אישי או כל מחשכים אחרים שהם בהיחבא - כנראה יש כאן נורת אזהרה.
רוצה להתייעץ? בצורה נכונה וראויה ועניינית? אין בעיה. אפשר כאן ע"ג הפורום כמו שעשו ועושים ויעשו הגולשים כאן.
אין שום צורך לפנות בפרטי.
וגם אם כן - אם הוא לא היה מעז לכתוב זאת בפומבי - כנראה שצריך לחשוב שם פעמיים.
יש היום צילומי מסך והכל מתועד, אם היה חושש מצילום מסך וכו' האם היה כותב זאת מלכתחילה?
אם היה יודע שאשתו תצפה בזה? שילדיו יצפו בזה? היה כותב את זה?
הנה לך כל הדרכים להבדיל.
יש טוב. יש רע. יש הפרדה.
אנחנו לא בבילבול ובבלילה בין טוב לרע.
יש תורה אלוקית ואמת אלוקית.
אז אדם רוצה להתייעץ עם אישה אף שהיא נשואה? שיתכבד ויעשה זאת לפי האמור. בטח ובטח בפורום דתי.
יש לנו את המוסר האלוקי ואת התורה הקדושה.
וכמה שהתורה מדגישה את כל האמור על אשת איש. אחת מ3 העבירות שהן יהרג ובל יעבור. וכל ההרחבה שם ומשם.
ב. אין שום קשר, אבל שום, בין יחס ראוי לאישה נשואה לבין הטרדות במקווה או גילוי עריות במשפחה. ה' ישמור, מאיפה הבאת את זה בכלל? פה ממש מצטרפת למילים של @נעמי28 שזה במקרה הטוב עישנת משהו ובמקרה הפחות טוב אין לי מושג איך זה הגיע לך לראש.
אבל האמת צריכה להיאמר - אין שום קשר בין הדברים.
זה כמו שתכתוב ששמירה על בלעדיות בנישואים היא הגורמת לצונאמי / רציחות / עבודה זרה וכל קישקוש אחר.
מעבר לזה כל מילה וכל פירוט מיותר כיוון שחוסר ההיגיון זועק כאן מכל מילה.
ג. לא יודעת למה התכוונת "שהאדם רק מגמגם ולא כזה "מיני", אבל דע שאתה לא מעורה עד הסוף בכל מה שקורה מאחורי הקלעים, מה שנקרא במה שנשים דיווחו לי אישית בפרטי. לא אחת ולא שתיים ולא שלוש ולא ארבע. יש הרבה מעבר למה שאתה רואה, וכן, יש גם כיוון כמו שכתבת. הדברים לא נכתבו סתם, ובטח שלא בכזו נחרצות. יש סיבה להכל.
ד. מעבר לזה, ומעבר למקרה ספציפי כזה או אחר, לא חייב ולא צריך בכלל להגיע עד להכי גרוע. גם הרבה לפני זה רע מספיק. גם לקחת אנרגיה וכל מה שלא שייך במחשבה דיבור ומעשה לאישה נשואה או לאיש נשוי זה לא ראוי. שוב, כאן כל סעיף א' אפשר לקרוא שוב ולדעת להבדיל ולמצוא את האיזון בין מה שכן למה שלא.
יש לנו תורה. יש לנו מוסר אלוקי. מדובר בפורום דתי. וגם בלי קשר יש מוסר.
ואיך אמרת בשורה אחרונה, אכן עשרת הדיברות כוללות "לא תרצח", לא לרצוח ולא לקחת לא לאישה ולא לאיש את העולם הזה שלהם ואת העולם הבא שלהם.
גם אם אדם חושב שזה בסדר, או שאם זה "מתוך הסכמה" אז הכל טוב, כי גם אז זה לקחת את העולם הזה ואת העולם הבא. משניהם. שום דבר טוב לא יכול להיות מדבר כזה, אולי רק לטווח המאוד מיידי ומאוד קצר איזו הרגשה של ריגוש או סיפוק רגעי בלבד, אבל אחריו שבר ועוד בור ועוד תהום ועוד ריחוק מהאישה או מהאיש עצמם ועוד רע, בטח ובטח לטווח הארוך.
ומעדויות רבות מכלי ראשון יש כאן בהחלט המון שבר וכאב וממש לא טוב.
ובטח ובטח אם זה נעשה בצורה של מניפולציה זה אף עוד יותר גרוע.
וכן, גם אדם שמביע מצוקה, וכותב לאישה רנדומלית (ואיזה גועל נפש זה שכל אישה תחשוב שניק מסוים פשוט פונה לכ"כ כ"כ המון נשים, כל מי שיש לה דופק כאן בערוץ, ושפשוט מחפש לפתח שיח. איך אישה כזו צריכה להרגיש? אפילו אם הייתה רווקה זה מגעיל, מה היא חפץ אחד מני רבים שרק מנסים עליה את מזלו מבין כל ההמונים? פשוט מגעיל).
אבל קל וחומר שהיא נשואה, אז מה עניין לפתח שיח ומתוכו לצלול למעבר לכל מיני מחוזות, לא רק הגרועים שהם, שוב, גם לפני יש הרבה רע. מה עניין למשוך אישה נשואה ככה במילים?
הכך יעשו את אחותנו? ואת בתנו? ואת נשות ישראל?
אז אני לא מוכנה לזה. בטח לא במרחב של הפורום אם יש לי איזושהי שליטה מינימלית על ההנהלה ולדווח ולחסום ולהזהיר על נושאים כאלה.
בנות ישראל, אחיות שלי, יקרות לי. יקרות מדי ויקרות מפז.
ואף אחד לא יתייחס אליהן ככה.
כן, נכון, יהיו תמיד עוד אחוזים לא מבוטלים גם של גברים וגם של נשים שימשיכו להתכתב בפרטי, מרצונם החופשי, וכן, גם ילעגו לי ולכל מה שאני כותבת ואיך כתבו? יכנו זאת "משטרת מחשבות", אבל זה לא מזיז לי, כי אני מדברת אל מי שזה כן שייך אליו ומי שזה כן רלוונטי אליו, וגם אם זה רק אישה אחת או רק איש אחד שבעקבות הדברים יותר נזהרים - דייני.
וכל אחד אחראי על עצמו בלבד.
ברוך השם ותודה לאל שכבר יודעת שזה כן עזר לפי פניות באישי, אז לפחות בטיפה שאני יכולה לעשות זה יקר מאוד. ולאותן אלו שפנו בפרטי ולאותן אלה שקוראות סמויות (או קוראים) - בעיקר להן אני מכוונת. ותודה לה' על כך ועל כל מה שכתבו לי.
שיהיו רק בשורות טובות ב"ה
שנזכה להתחזק, כולנו, בקודש הקודשים שבין איש לאשתו, ובכל הטוב שבחיים,
שבת שלום ומבורך
📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות
לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.
באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!
תזכורת חשובה לכולנו. שוב.
על הסכנות כאן במרחב הזה.
לא משנה מי כותב.
לא משנה מה הותק שלו או שלה.
לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.
לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.
כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.
וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.
לא לפותחי השרשור.
ולא למגיבים.
לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן
ואז לפנות אליה בפרטי
והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה
שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!
ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!
לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!
אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו
עם כל ההתפתחויות שלה
עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן
ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.
אז לא.
לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.
למען יראו ויראו.
ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.
אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.
ולמען נישמר כולנו.
כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.
ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.
צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית
משהו פה לא עובד לי כמו שצריך
מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.
הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.
איך אני משגיחה על כל זה?
שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.
כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.
AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..
אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.
מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח
אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית
שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא
היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?
רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.
כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.
אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.
פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)
בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).
והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.
לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.
שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית
שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.
איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.
רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..
רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.
בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן
אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי
אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.
באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג
כרצונך
ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.
אין כל כל פתרוןמסתתר
אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..
יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון
שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).
יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.
וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.
אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.
לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.
תודה, אנסה לשבת על זהירדנית
(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)
בשמחהנקדימון
לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.
אלוף אתה
פתית שלג
בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה
ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.
ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.
שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.
ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.
מה קרה לפאות?פשוט אני..
כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:
פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.
פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.
וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.
בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.
בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.
אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?
איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?
תמונה מתוך AI לשם המחשה
חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא
שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.
התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.
גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.
במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.
היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע
אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות
אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2
בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.
חולשה בחינוךנקדימון
הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!
כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.
זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.
אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה
אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.
מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג
אינטרסטינגימח שם עראפת
איך הילדים שלך מסופרים?
כהלכהפשוט אני..
מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov
היום לא שואלים.
אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..
אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים
יש לי רעיוןנפשי תערוג
ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית
אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.
הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)
כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.
היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ
יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)
יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה
זה לא זרם דתי קלאסי
זה יותר מסורתי +
אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..
אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות
גיל 12רקאני
זה לגמרי גיל ההתבגרות
אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה
אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת
לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם
אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו
תלוי איזה תספורתנפשי תערוג
אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא
אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים
מסכימהרקאני
אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....
אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?
בגדול ההלכה היאנפשי תערוג
שאסור להקיף פאת הראש
משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.
אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.
(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)
רקה, לא רכהירושלמית טרייה
צודקתנפשי תערוג
הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה
אפילו ספר תורה שבהיכל.
יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.
למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.
גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.
לא יודע מה גורם לזה...

