וגם אם ידעו , נו שוייין.... 

כולם יודעים שאשה נשואה הולכת למקווה ומי שחושב על זה יותר מדי הבעיה בו ובטח שלא בה. לא שאני אומרת שזה סבבה שיש מניין בכניסה למקווה אבל זה אמור להביך בעיקר אותם. כל עוד היא פשוט הולכת למקווה (גם אם מישהו "יחשוד" בה שזה מה שהיא עושה) היא לא עושה שום דבר רע ואין סיבה להסתבך הלכתית בגלל זה... גם אם ידעו שהיא הולכת למקווה... 

לפי מה שהבנתי מבעלי זה פסק אמיץ מאד ולא שגרתי בכלל. ורוב הרבנים לא יתירו את זה.

תשאלי רב מובהק ות"ח ותראי אם יתירו לך

היא בטוח טובלת...

שהוא כבר לא סוד,

הדבר הכי טוב זה פשוט לא לטבול בערב שבת,פותר את כל הבעיות.

בגשם,ברוח,בכפור ובשרב

הלכתי לילות שבת ובערבי חגים

כיום לעיתים ממש נדירות,אם ממש קשה לי אני לא מכריחה את עצמי,מספיק קשה לי עם המצווה הזו.

תכלס,לא בא לי שידעו (אולי אני מוזרה)

אני גרתי בעבר במקום שהרבה זמן המקווה נשים היה בשיפוץ שהתארך והתארך, ובהוראה של הרב יצא לי לטבול כמה וכמה פעמים ממש לפני כניסת שבת ביישוב ליד ולחזור ברכב. הקטע הוא שאז אסור לפגוש את הבעל עד צאת הכוכבים אז צריך להתארגן עם זה.

ולא בשום ערב חג.

א' - למה שאלך ברגל במקום ברכב?!?! משוגעים.

ב' - קשה לא לסחוט את השיער

ג' - זה הזמן הכי הכי תקוע ולחוץ שיש. לא מכניסה את עצמי לזה. במיוחד אם מתארחים באותה שבת. כאילו למה לסבול? למה? הגבר יכול לחכות יפה מאוד עוד לילה. 

ואני עם גלולות, לכן אני יכולה לכוון בדיוק מתי אני רוצה לקבל מחזור (ובהתאמה ללכת למקווה)

אישתו כגופו, לא?...

חייב לכבדה יותר מגופו וכו'...

זאת שחופרת לך מה עשית ומתי כאילו זו הפעם הראשונה שלך.

ואחר כך מסתכלת ובוחנת.... 

ממש כיף חיים מה יש לך

ככה בדיוק זה מרגיש

מה ההפך מגברים עבדקנים ומזוקנים?

נשים.........?

מה קשור בכלל. אלא אם כן היה בהומור.

ואני שונאת לטבול בשבת.

אבל לא דוחה.

והקצין אותו למקומות מוגזמים.

אומר בזהירות אבל זה לא פעם ראשונה שההקצנה הפמיניסטית הזו מופיעה אצל הניקית הזאת.

ו @Lia זה לא נאמר כדי לפגוע.אני בטוח שאת חושבת שזה הדבר הנכון והדרך הנכונה וזו זכותך המלאה. אני חושב אחרת ורק ציינתי זאת.

שלה? 

זה לא פמיניסטיות. זה חוק יסוד.

אל תכתוב דברים חסרי בסיס, בוא תגיד לי מתי הגזמתי. באמת. תן לי דוגמא אחת. 

אין חולק.

אבל גם אין חולק שבמערכת זוגית צריכה להיות התחשבות והסתכלות הדדית על הצרכים של בן/ת הזוג ולא להגיד  הגבר יכול לחכות יפה מאוד עוד לילה. כשאת מציגה כאילו רק הצורך המיני שלו הוא מה שמניע אותו ולא הרצון להיות יחד איתך. בחיבור עמוק. בקרבה, בשלמות זוגית. ובכללי כל ההודעות שלך בפורום על גברים מייחסים להם תכונות של חיות בצורת אדם אלימי חסרי רסן ומתעלמים מהנשים שלהם. זה קיצוניות פמיניסטית שמתעלמת מהמציאות.

אני עדיין מחכה שתביא לי דוגמא פמיניסטית קיצונית

ולגבי מה שכתבתי שגבר יכול לחכות עוד לילה, הסברתי לך בתגובה הקודמת. תעבוד על הבנת הנקרא שלך

אלא אם כן סתם התחשק לך להתביית על מישהו עם טענות חסרות בסיס, ועם זה אין לי מה להתווכח או להוכיח לך.

אם אין לך עניין להתווכח, אל תשמיץ אחרים.

בשום תגובה אני לא רואה "פמיניסטית קיצונית"

90% מהתגובות בכלל לא קשורות

ומה שנראה שכן , צריך לקרוא את ההקשר שבהם נאמרו הדברים.

ומה שאני אומרת לדי שרוט זה בכלל לא נחשב... זה סתם בדיחות וירידות....

מתאים לך לעבוד בתקשורת. אתה משרת את המגמה שלהם.

אגב, גם סגנון ההתבטאות שלך מגעיל. זה שהוא נאמר אל אדם ספציפי (במקרה הזה, אני) זה לא יותר טוב מאשר לדבר על ציבור (לטענתך, "גברים").

אז קשוט עצמך קודם. לבך מלא שנאת חינם לכל מי שלא חושב כמוך. 

א"א לשכנע אותך שזה קיצוני כי את חושבת שזה לא.

לדבר על האגו של גברים שצריך למות

לחשוד בבעל שרוצה לצאת בגשם שהוא בוגד. (איכשהו רק את מכל מי שהגיב בשרשור הבין שזה הכיוון של השאלה)

להתייחס לגבר שלא לומד כפיקוח נפש

אז בואי. רוב האנשים יגידו שזה קיצוני. (אגב כדוגמא הרבה מהתומכים של בן גביר יותר קיצונים ממנו אז הוא נראה להם מתון מידי. א"א לשכנע אותם אחרת כפי שא"א לשכנע אותך אחרת. בענייך זה מתבקש)

מה הקשר לתקשורת באמת לא הבנתי ואיזה מגמה אני משרת???

אשמח לראוות מקום בו כתבתי מגעיל (כתבתי בצורה הכי מכבדת שיש. אני תופס את העמדות שאת מביעה כפמיניסטיות קיצוניות. מה מגעיל כאן בדיוק?9

ומאיפה הבאת שאני שונא מי שלא חושב כמוני?

אני לא מסכים איתו ? בהחלט. שונא? ממש לא.

מוזמנת אליי הביתה לראות בעצמך יקירה

מה נסגר עם הבנת הנקרא של אנשים פה

זו סתם התנשאות. אתה לא מכיר אותי וגם לא יכול לדעת כלום עליי רק בגלל צורת כתיבה.

כשאמרתי שגבר יכול לחכות עוד לילה לא סותר את זה שזה בהסכמה מצידו. לא באתי לדבר בגנות הגבר, אם כבר להפך, לומר שהוא לא איזה בהמה חסרת שליטה בסיפוקים. בזוגיות תקינה לא תהיה לגבר בעיה להבין את הקושי של אישתו בזמנים חריגים. בכל מקרה אם הוא לא מסכים זה כבר עניין ודיון אחר.

הבעיה שלך (ושל אחרים פה) איתי זה שאני לא דוסית כמוך ומעצבן אותך לראות אחרים שלא מקפידים קלה כבחמורה. זו בעיה נפוצה של חרדים.. ההתנשאות הזו כלפי כל מי שלא כמוכם... לא פלא שהציבור הכללי סולד ממכם..

שהציבור הכללי ברובו סולד מחרדים בגלל צורת ההתנהגות שלהם. 

נכון הכללתי, כי זה הרוב. נראה לי שאתם מספיק בוגרים להבין שלזו הכוונה... לא כל דבר צריך להסביר כמו לילדים קטנים

והסתייגויות, לא מבינים פה כלום.

ואני לא רואה שלמישהו פה זה מפריע. אתם פשוט מוכיחים את מה שכולם (אופס... הרוב) חושבים

את באמת מבקשת ממני לא לענות להשמצות האלה?

במקום להמשיך לפנות אליי באצבע מאשימה אולי תפני לאלה שמלבים פה שיח מגעיל? חשבת על זה?

לשבת מהצד ולומר לאחרים איך ומה להגיב או לא זו לא חכמה גדולה.

אני יודעת שזה לא פופולרי להגן על כבוד האדם פה בפורום, אבל לפחות אל תבקשי ממני לשתוק

כי זה בדיוק מה שעשית לי. הכללת והתיימרת לצייר איזו מן דמות אני.. על סמך מה? גם אתה לא מדבר עניינית אלא תוקף דעה שונה משלך ע"י השתלחות וירידה לפסים אישיים. אז איך אתה מצפה שיגיבו לך?

עד לפני שהגבת לי בכלל, לא דובר פה על מלחמות ולא על זהויות. זה התוצאה של איך שאתם מדברים אליי ואחר כך צווחים על שעונים לכם בצורה לא "עניינית"...

תעשה טובה ופעם הבאה כשמישהו לא בא לך בטוב, תשמור את זה בלב שלך אם כל מה שאתה רוצה זה דיון ענייני.

הבהרתי שאם לא מסתדר לאישה והיא לא רוצה.. אז כן, בזוגיות תקינה הגבר יכול לחכות עוד לילה (והוא יעשה את זה בשמחה בשבילה)

כל עוד אישה רוצה בשביל עצמה אין פה בכלל דיון, כי ברור שהיא תלך ותעשה והקושי יתגמד לנוכח הרצון. לא על זה דובר. 

זהו נרגעת?

תנשמי אוויר..

לומר או אפילו לרמוז שאנחנו טובלות רק בשביל הגברים...

כנראה שזה באמת מטעה לקרוא בלי לשמוע את טון הדיבור גם..

אני מחברת חפיסות אפילו שזה עלול להזיק אולי רק בשביל שנוכל להיות כמה שיותר ביחד. בשביל שנינו. 

ומה שלך נראה ברור, לפי המגיבים פה זה נחשב שאת לא מבינה בזוגיות ואפילו פמיניסטית קיצונית..

האם כשאישה עוברת ליד מנין רחוב בערב שבת,עובר לכם בראש שאולי היא הולכת למקווה?

וגם אם כן,מה זה אומר?

ואם זו אישה של חבר,מה זה אומר לכם?

אולי נפתור את זה אחת ולתמיד?

@מופאסה

@די שרוט

@ד.

מי עוד?

כל עוד היא לא נוסעת על חד אופן ועושה ג'אלינג עם לפידים רוב הסיכויים שלא אשים לב

(לא אשים לב הכוונה לא אקדיש לזה מחשבה לא שלא אראה)

אתה באמצע תפילה להתחיל לחשוב על כל מי שעובר ברחוב לאן הוא הולך פשוט לא קורה.

הבנתי את תגובתך,אולי כי אנחנו כן בודקות אנשים/נשים,

וכן לפעמים עובר לנו בראש לאן היא הלכה,או מאיפה היא חזרה?! לכן,יש נשים שחושבות שגם הגברים כאלה.

שכחנו שכשאתם עסוקים במשהו אחד,הראש שלכם שם,ולא בעוד 20 מקומות.

בטח בערב שבת שהולכים ברגל והכל, שלא חושבים על זה.

ולמה לעזאזאל בונים מקוואות ליד בתי כנסת ובתי מדרש????????????????????

ה' יצילנו.

חוסר הבנה של המציאות פשוט.

הבנתי שזה בגלל שנח לבנות את כל מבני הדת ביחד מבחינת התכנון העירוני.

מצד שני יש לי חבירה שגרה במקום שהמקווה מבודד, ואז :

א. אין סיכוי שאשה שנמצאת שם לא הולכת לטבול

ב. קצת מלחיץ שם בלילה

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר