אוקי אנלא קשורה לכאן מחילה על הפלישה , ישלי שאלונת קטנטנה..משרד החיוך(:

אני רוצה לדעת עם יש פה אנשים, יותר בנות שהתחילו לצאת מוקדם נגיד 17 וחצי כזה

והתחתנו מוקדם כאילו עם זה באמת הלך להם..(אנשים שבאמת מתאים להם להתחיל לצאת מוקדם..)
ועם אתם מכירים זוגות כאלה ..?

 

 

בבקשה תתייחסו נטו לשאלה ולא לדברים אחרים..


 

יש לי קורבת משפחההכול לטובה!

שהתחתנה בגיל 17 ועד עכשיו נושאה והיא בת 30  ואוחתה התחתנה בגיל 16  וגם נושאה עד עכשיו , ומבחוץ זה נראה שטוב להם! אבל חיצוני , אינלי מושג....באמת

מכיר הרבה מאד כאלהחצילים
לא שעבר להם עשרות שנים מהחתונה אבל כרגע זה טוב..
מכיר גם סיפורים שלא הלך טוב ונגמר בגרושים.. אבל ממש קצת
כןאין לי הסבר
גיל 17, לא התחלתי לצאת רשמית, אבל חברה הביאה לי הצעה והיה נשמע לי ודברים התגלגלו משם, עם הפסקה ארוכה כדי לא ליצור בעיתיות הלכתית ועם הרבה סבלנות.
התחתנו בגיל 18.5...

אישית לא ממליצה להתחיל לצאת בשלב הזה אלא אם את רוצה להתחתן לפני סוף התיכון ואז בהרבה מקרים זה או לוותר על תעודת בגרות או להוריד את איכותה. גם קשר לפני חתונה סוחט ומוריד את התעודה, כמובן זה קריטי רק אם תרצי לעשות תואר...
אם את רוצה להתחתן צעירה את יכולה לצאת גם אחרי השמינית.

ברוך ה' נשואים באושר...

אם יש לך עוד שאלות בכיף...
רגע אז התחתנת באולפנה?משרד החיוך(:

בעיקרון יש לי עוד זמן אבל ממש לא קריטי לי התעודה מיצידי להתארס בתחילת שמינית אפילו להתחתן עם החתן יגיע...בע"ה

 

גם לי באותה התקופה לא הייתה קריטית התעודהאין לי הסבר
מזל שלבעלי יש ראש ריאלי וזה היה קריטי.
אם תרצי ללמוד מקצוע כלשהו, ברוב המקרים תצטרכי תעודה. להשלים בגרויות זה לא להיט.
וגם אם תוציאי תעודה אבל היא לא תהיה טובה אבל תאפשר לך להתקבל ללימודים, לנשואות עם ממוצע תעודת בגרות נמוך כמעט ואין סיכוי לקבל מלגות. זה להוציא מלא כסף על לימודים, ולזוג צעיר לרוב אין את התקציב הזה...
אני חושבת שכדאי לחשוב כמה צעדים קדימה לפני שמחליטים לשנות את החיים (אפילו אם השינוי הזה לטובה)

התחתנתי אחרי האולפנה(תוך כדי שירות לאומי)
אהמשרד החיוך(:

וואלה צודקת.. 

לתואר במקצעות קודש תנ"ך תושבע סתם לשון וזה.. צריך תעודה טובה ?

אני לא חושבת שזה ישפיע עלי במקצועות התורניים אולי במ"מ ואנגלית..

 

את מדברת על הוראה של המקצועות האלה או בכללי?אין לי הסבר
בשביל לימודי הוראה מספיקה תעודה בסיסית (בלי פסיכומטרי אפשר אפילו ממוצע 92 בבגרות כולל בונוסים- תלוי מקום)
בסופו של דבר תעודה טובה תעזור לך לא רק בקבלה ללימודים במקום איכותי אלא גם בקבלת מלגה. רוב המלגות מציעות את עצמן לסטודנטים מצטיינים...
אם הראש שלך יהיה שקוע בחלומות על בחיר ליבך/על הקניות שאת צריכה לעשות הסיכוי להוציא תעודת בגרות שאפשר איתה משהו קצת נמוך...
אז זה מאוד נחמד להתחתן צעירים, אבל בסופו של דבר בית צריך להתכלכל איכשהו
(את יכולה גם לעבוד כמטפלת/סייעת, אבל השכר נמוך ושעות העבודה דורשות)
תשאלי בפורום נשואים שאלה לא קשורה לפההפי
נו כבר שאלתי פה .. (לא ידעתי שיש פורום כזה..)משרד החיוך(:


כדאי לך לפתוח גם שם advfb
איך ואיפה את רואה את עצמך בעוד עשר ועשרים שנים?כינוי-לרגע
האם בנוסף להיותך אישה, רעיה לבעל ואמא לילדים - את מעוניינת להתפתח מקצועית? קריירה מקצועית? או שתסתפקי במשהו שלא מצריך השכלה והכשרה מיוחדת (מטפלת, סייעת)?
מה הקשר?advfb


אין קשר בין גיל נישואים מאוד מוקדם ובין פיתוח עצמי של השכלה,כינוי-לרגע
מקצוע, עיסוקים בחיים?
יש קשר אבל אין תלותיות מוחלטתadvfb

זוגיות זה עניין שיותר חשוב מקריירה, לכן היא בדרך כלל תועדף קודם.

גם בגיל צעיר עם ילדים, אפשר ללמוד. זה ממש לא פשוט, אבל זה אפשרי.

מסכים שזה שיקול שצריך לתת לו מקום.

זה אומנם קשה יותרחופשיה לנפשי
אבל זה אפשרי
..משרד החיוך(:

טוייב א. יש לי עוד זמן

ב. אפשר ללמוד גם תוך כדי חוצמיזה אני מכירה הרבה זוגות שתחתנו מוקדם והסתדרו מעולה עד שהאישה למדה משהו..

מה כבר זוג צעיר צריך מסתדרים אכשהו ותוך כדי לומדים.. נכון אני יודעת שזה סיוט ללמוד והריונות ושמעתי סיפורים

אבל זה אפשרי .. ושאני חושבת על זה אני מוכנה להקריב קצת מעצמי בשביל להקים בית מוקדם אני חושבת שכמה שיותר מוקדם יותר טוב כן לא לכל אחד אבל לי ספציפי 

 

ואני שונאת שאנשים מסתכלים על זה ככה את מתחתנת הכל מפסיק את לא יכולה ללמוד נורמאלי וכלום ודופקת לעצמך תחכי קצת..

זה טיפשי ההסתכלות הזאת..ציטטתי את הורי..

תעשי מה שטוב לךadvfb

כל עוד את מודעת להשלכות (עד כמה שניתן) ולוקחת אחריות עליהם - מצויין

מבחינה טבעית - זה הכי טבעי להקים בית בגיל הזה

בגלל צרכים כאלה ואחרים הגיל מתאחר כיום אבל מבחינת הצורך והיכולת הבסיסית זה קיים אצל כולם

 

אם משלמים מחירים זה אפשרי

לא מסכימהקל"ת
שהצורך להתחתן קיים אצל כולן בגיל 17.
מה טבעי להקים בית בגיל 17?
..משרד החיוך(:

אצלי הצורך קיים ובטח שלא אצל כולם אבל אצל הרבה .. ותחשבי שאפשר לזייף תרצון הזה והופ יש רצון לחבר..

 

ולא אמרתי שצריך להתחתן גיל 17 רק להתחיל לצאת..

וכל אחד יעשה מה שמתאים לו יש כאלה שממש מתאים להם והם רוצים אז למה לא..

סבבהקל"ת
אבל עניתי ל @advfb
והוא רשם במפורש שהצורך טבעי וקיים אצל כולם.

וחוץ מזה שהאמירה "לצאת בגיל 17 אבל לא להתחתן" זה אמירה חסרת אחראיות וחשיבה לא רצינית מבחינתי כיוון שבחורה תורנית לא תצא בידיעה שהיא תמרח את הקשר עד חתונה
לא לא לא התכונתי שבתאכלסמשרד החיוך(:

אנחנו לא יכולים לדעת עם זה ילך ונתחתן מהר יכול להיות שמישהו יתחיל לצאת בגיל 17 ויתחתן בגיל 20 ו..

לזה התכוונתי 

מחילה שזה לא היה ברור

אבלקל"ת
יכול להיות שלא, ומה אז? מה אם היא יוצאת בגיל 17 ומוצאת על הבחור הראשון את בחיר ליבה?
אז מזל טוב..משרד החיוך(:


במצב טבעי אין שירות לאומי/צבא/ישיבת הסדר/מדרשהadvfb

בן 18 לחופה...

כיום, הבגרות הנפשית הטבעית היא קודמת זמן רב ליכולת העצמאות הכלכלית/תורנית

הוא לא אמר שהצורך קיים אצל כולןאין לי הסבר
וכן, זה טבעי בגיל 17, כשהנפש תועה והגוף עם הורמונים, לרצות להיות שייכת, להרגיש נאהבת.
זה טבעי מאוד, הגיוני מאוד, אבל כמובן שכל אחת שונה ויש כאלה שגם בגיל 23 לא ירצו עדיין..
לפי תחביר המשפטיםקל"ת
הוא כן רשם זאת
הוא אמר שביכולת הבסיסית זה אפשרי אצל כולםאין לי הסבר
וזה נכון...
תיאורטית כולם יכולים לטפס הרים, מעשית לא אצל כולם זה מפותח ויש את הרצון הזה...

ולכן, למרות שתיאורטית זה אפשרי, מעשית זה לא אפשרי..
מצטטתקל"ת
" מבחינת הצורך והיכולת הבסיסית זה קיים אצל כולם". אני מדברת על המילה "צורך".
מניין נובע הצורך להקים משפחה?advfb

אחרי שנענה על השאלה הזאת נוכל גם להתווכח באיזה גיל הוא קיים.

התשובה שאני עונה היא מגיל שאדם כבר לא מסתפק במבנה המשפחתי של ההורים שלו, יש לו צורך לאלטרנטיבה.

ברך כלל בסוף גיל ההתבגרות בנאדם כבר רואה את עצמו לא מסתפק בזה.

 

מסכימה עם המניע של הצורךקל"ת
אבל ממש לא מסכימה שזה קורה בדרך כלל בסוף גיל ההתבגרות. וגם אם לדעתך זה כן ה "בדרך כלל", זה עדיין לא "כולם" כמו שתיארת בראשונה
באופן פוטנציאליadvfb

זה לא מתעורר לרוב בשלב הזה מהסיבות שקשורות בהבניה חברתית שאנו חיים בה.

ויש לזה מנעד כלשהו, זה לא מדע מדוייק.

אני מבין מאוד למה בתרבויות אחרות שאנו לא חיים בהם כיום, אנשים מקימים משפחה בגיל 18. 

בסדרקל"ת
אני לא מדברת מה יכול לקרות בפוטנציאל.
מדברת על מה שקורה בפועל.
בפועל בדרכ לא חושבים על להקים משפחה כבר בסוף גיל ההתבגרות. לדעתי
יש כמיהה וצורך בזוגיות, גם לפני גיל 18.כינוי-לרגע
זוגיות אינה באופן אוטומטי הקמת משפחה.
צריך להפריד בין הדברים.

הצורך בזוגיות אכן עולה ומתעורר, אף לפני גיל 18.
בקרב תרבויות אחרות ואף בקרב יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות, יש לכך ביטוי מעשי.

אך עדיין הנורמה בעולם הגדול, שלא ממהרים להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם לפני שיש ביסוס כלכלי.
אי אפשר להתמקד במילה כחלק ממשפטאין לי הסבר
אני חושבת ששתינו הבנו את המשפט באופן שונה
"משלמים מחירים" = מטפלים זוגייםה' אלוקינו

זה המחיר למי שלא מבין מה זה הקמת בית... 
זה א ח ר י ו ת 
וויתור 
עבודת המידות אמיתית ממש . 
התגברות 
אהבה
הענקה
כמובן גם דברים טובים בעה. 
אבל זה נישואין . 
ואם אדם שם , אז שיחשוב על זה בגיל צעיר..

ומי שמבין מה זה הקמת בית?advfb

למי שיש אחריות ובגרות בגיל צעיר?

 

זה לא שזה טומן חובות דברים טובים ורעים,

זה טומן בתוכו פצצת אחריות, וככל האחריות היא גדולה כך היא יכולה להיות קיצונית לטוב ולרע.

זכו שכינה בניהם, לאו - אש אכלתם..

מיסכמה איתך!הכול לטובה!


אחותי...*אשתו של בעלי*
הכירה את בעלה בתנועת נוער בגיל 15 וחצי....
התחילו לצאת ממש רק כשהיתה בת 17.
התחתנו כשהיתה בת 18 וחצי.
השאלה מה עם העתיד - מה היא עושה כיום?כינוי-לרגע
למה זה משנה מה היא עושה כיום?*אשתו של בעלי*
הכי חשוב זה שהיא נשואה באושר כבר 18 שנה!!!
ברור שזה משנה ...כינוי-לרגע
באיזו רמת חיים היא חיה, מה היא עושה בחיים, ממה המשפחה מתפרנסת, מה היכולות הכלכליות של המשפחה, האם האישה מאושרת במה שהיא עושה בחיים...


אישה שמסתפקת ברמת חיים נמוכה, הכנסות המשפחה (שלה ושל בעלה ביחד) לא משהו... - מול אישה שרוצה לחיות ברמת חיים טובה, לעסוק בעבודה מעניינת ומתגמלת.
אני מסכימה איתך.ה' אלוקינו


צודקת ממשאין לי הסבר
וזה לא קשור רק להכנסות, אלא גם להרגשת מיצוי עצמי שעלול להיות חסר.
לכן אני חושבת שזה מבורך שהפותחת חושבת על כל העיניינים האלו מראש...
חסר כאלה שהתחתנו בגיל "נורמלי"*אשתו של בעלי*
מעל גיל 25 נניח,
ולא מרוצות מעיסוקן ומרמת החיים שלהן?
לא חסראין לי הסבר
פשוט כשהראש עסוק בחשיבה על הבעל/חבר יש סיכוי פחות טוב להצליח במבחנים ובלימודים ולכן ייתכן יותר קושי בפתיחת דלתות אקדמאיות...

זה ממש לא מחייב...
חברה יקרה יצאה עם בחור מכיתה י' וברוך ה' הלוואי על כולנו בגרות כמו שלה...

פשוט לפני שלוקחים את הרצון הזה למעשה חשוב להאיר את עינייה של הפותחת גם לקשיים הכרוכים בכך...
היא התחילה לצאת בכיתה י'?משרד החיוך(:

או פשוט יצא שהיא פגשה מישהו?

פגשה מישהו..אין לי הסבר
..משרד החיוך(:

זה נשמע ממש ישן הסיפור..

אני מכירה זוג שהכיר באיזה דרך מוזרה גם הם שיא הדוסים בגיל 16 וחצי והתחתנו בסוף לא יודעת באיזה גיל אבל מנסתם 18 כזה אפילו לפני .. 

ששמעתי את זה נהיה לי מין לגיטמציה ותרוץ לחבר עכשיו ..

אבל בתאכלס זה דפוק כי אפשר לצאת חודש בגיל יותר מאוחר ולהתחתן בגיל שהם התחתנו..

לא מומלץ בכלל!!אין לי הסבר
בתור אחת שהייתה במקום הזה.
למשוך קשר כי ''סתם אנחנו עוד צעירים'' זה לא לעניין ועלול להוביל לנפילות בנגיעה.
אין למה להכניס את עצמך לניסיון.
פשוט אין למה.
גם אם את רוצה להתחתן בסוף שמינית אל תתחילי לצאת לפני פסח של השמינית.
ולהיפרד על מנת לחזור מושך אחורה את הזוג ולא עושה טוב לאף אחד...

אם מגיעים לסיטואציה כזאת ''במקרה'' מילא, אבל אין למה לחפש אותה מראש.

למרות זאת מובן לי ממש הצורך שלך ב''חבר'' (כלשונך), בני אדם מחפשים קירבה ואהבה, ויש לנו צורך להרגיש נאהבים.
מכיוון שכל העניין הזה מופעל מתוך רגש נטו חובה לפעול כאן מתוך שכל...
..משרד החיוך(:

לא אמרתי שאני רוצה לעשות את זה אמרתי שסיפורים על זוגות כאלה עשו לי רצון לזה..

אבל זה לא אומר שאני חושבת לעשות את זה 

 

לפי דעתי לצאת קצת לפני החתונה ולא למשוך יותר מידי את ממש צודקת ..(רק שזה קשה כל הקטע הזה..)

את מותק אמיתית ! באמת !ה' אלוקינו

אני לא יודעת בת כמה את , אני חושבת שאת צריכה קצת לגדול . 
נישואים זו אחריות
עבודה
ועוד כהנה וכהנה. לא נשמע שאת שם כרגע, את מחפשת אהבה , וזה חמוד אבל לא מספיק להקמת בית
אלא אם כן תרצי אחכ מטפלים זוגיים... 

אמ אני שואלת לא על עכשיו בכללימשרד החיוך(:

כן אני עדיין קטנה

ואתה ממש צודק לא כדאי שאני יעשה אתזה עכשיו גם חוקית זה לא חלק..

אני בת. שמחה שאת מסכימה איתי.. בהצלחהה' אלוקינו

תתרכזי בלבנות את עצמך 
את מי שאת 
את היכולות , השאיפות , העוצמות ש ל ך 
את תעודת הבגרות שלך 
ואחכ.. בע"ה !

אה , תודהמשרד החיוך(:

כן זה בסיידר כולם אומרים תתרכזי בלבנות את עצמך וכו וכו אבל מה נעשה שזה קשה עכשיו ככה .

קיצור לאמשנה נתמוידדה ..

אני מבינה אותךה' אלוקינו

זה קשה ממש ! 
הרצון לאהבה, ולהרגיש נאהבת הוא עצום 
וזה מבורך !!! זה אומר שאת בגיל ההתבגרות ובריאה מאוד. 
גם אני הרגשתי כך , הרגשתי שהכל לא שווה בלי אהבה . 
ממש ככה.
אמרו לי תצאי , תבלי, אמרתי לא מעניין אותי כלום 
אז, מבינה אותך מאוד מאוד

וחיבוק גדול !!!ה' אלוקינו
תודה תודהמשרד החיוך(:


מבינה אותך...אין לי הסבר
ממש אבל
לכן ממליצה לך לפעול בנושא הזה מתוך השכל..
בהצלחה🙏
את נשמעת ממש נשמה!לא מחוברת
אני התחתנתי בסוף שמינית ואני בעיקרון לא ממליצה את זה.
יש אנשים שמתאים להם. אבל לרוב לא. אני חושבת שצריך לצאת קצת מהבועה של האולפנא לפני שמתחתנים ואז ממקום יותר בוגר להחליט.
לגבי מה שאמרו לך על הלימודים אני לא ככ מסכימה . אני לומדת עכשיו תואר קשה במקום די נחשב. ובגרויות זה די שטויות תשקעי אחרי זה בפסיכומטרי ותגידי שבדיוק התחתנת ויבינו..
בסוף החלק הקשה זה באמת בתאור עם ילדים והריונות ומהנסיון המעט שיש לי זה באמת הרבה יותר קשה!
ברוך ה אלף פעמים מדהים לי בזוגיות וזה הדבר הכי טוב שעשיתי.אבל זה דורש ים השקעה- תהיי מוכנה לזה. מכירה מקרוב סיפור דומה שנגמר רע ולי די ברור שזה היה פשוט בגלל החלטה פזיזיה שלא היה קורה בגיל יותר מבוגר.
וואי תודה עלזה..משרד החיוך(:

אבל אני מכירה זוגות שכן טוב להם..

לגבי הסיפור אני חושבת שזה ממש תלוי אופי ובבנאדם אנלא יתחתן מוקדם עם יגידו לי שממש לא מתאים ולא לעניין..

ההורים שלי בעד להתחתן מוקדם כמובן תלוי איזה ילד ..

קיצור תודה תשובה לעניין 

 

גם בנות שמתחתנות יותר מאוחר תמיד היו באמצע לימודים וזה עם הריונות וילדים בת דודה שלי התחתנה בגלי 20 וגם

ביב לה קשה בלימודם וזה סה"כ לכולם קשה..

מסכימה איתך אנשים מתגרשים בכל הגילאים.לא מחוברת
פשוט אני חושבת שההבדל בין סוף שביעית לסוף שמינית לסוף שנה שירות/מדרשה/עבודה עצווםם.
ונכון רוב הסיכויים שבלימודים בכל מקרה תלדי אבל זה לא רק זה. תחשבי אני הייתי צריכה פסיכומטרי אז התחלתי ללמוד שנה אחרי החתונה (יכלתי כבר להיות עם ילד. ברוך ה ה רצה ולא) אני צריכה ללדת סוף שנה א. יש לי חברה שמתחתנת עכשיו במקרה הכי מוקדם היא תלד בסוף סמסטר א של שנה ב. ויש לי חברה שלא מתכוונת לצאת עד סוף שנה אז תיאורתית היא תלד הכי מוקדם סוף שנה ב.
וכמובן שיש לי חברות שהם בסוף התואר ורק עשיו מתחתנות. בסוף ההבדל הוא עצום. זה כולה חצי שנה שנה אבל את מרוויחה עוד זמן להשקיע בלימודים.
אם בכל מקרה את מתכננת ללמוד הוראה אז באמת זה לא משנה אבל אם את רוצה תואר יותר קשה זה כן משנה. לא אומרת שזה בלתי אפשרי ואפילו לא סיבה לדחות חתונה. אבל לגמרי יש הבדל .
הי יקרה אני לא לגמרי עונה לקריטריונים שלךבוקר אור
כי התחתנתי יותר מאוחר טיפה. אבל כן ילדתי תוך כדי לימודים
אם זה הבחינה שאת רוצה לשמוע עליה
ויש לי חברה מתוקה שהתחתנה בגיל 18 וחצי
כן מכירהחיים של

חברה טובה שמאד רצתה להתחתן מוקדם.

והתחתנה בגיל 18 וקצת.

לי זה מרגיש שאת פשוט רוצה חבר, נפש קרובהשחרית*
וזה טבעי ונורמלי בגיל הזה ומראה על בריאות נפשית.. אבל זה בהחלט לא מראה על בשלות לנישואים ולא הייתי נכנסת במודע לפגישות מתוך מצב כזה שבו הרגש גובר על השכל, מכיוון שהוא עלול להוביל אותך גם לבחירות בהן הרגש גובר על השכל שאני חושבת שהסיכון שיקרו בגיל הזה גדול משמעותית מהסיכון שיקרו אחרי סיום שנת שירות, למשל. (לא כי את לא בוגרת, אלא כי כך הנפש שלנו בנויה, וזה בדיוק הגיל).

אני בטוחה שיש הרבה סיפורי הצלחה והם הסיפורים שמתפרסמים, כי אנשים תמיד ישמח לספר איך הם הכירו את בן הזוג שלהם בגיל 15 והתחתנו וכו'. הסיפורים שפחות תשמעי עליהם הם אלו שנגמרו בשברון לב.

מעידה על עצמי שנכנסתי (לא בתכנון מראש) לקשר בסוף השמינית, הייתי בוגרת מאוד והבחור היה מאוד בוגר גם. הקשר נבנה בצורה לא טובה, בעיני, כתוצאה מהגיל הצעיר בו היינו. נפרדנו עם השלכות קשות מאוד שמלוות אותי עד היום (היום אני נשואה באושר, כבר יותר מעשור אחרי).

קראתי בעיון את השרשור, דיברת בקלילות (שלא באה ממקום נכון בעיני, אלא בקטע של "יהיה בסדר") על הלימודים יחד עם הריונות ולידות ותחזוק זוגיות, לא הזכרת בכלל מהיכן את חושבת להתפרנס או לכלכל בית. לכן נשמע לי שאת לא במקום הנכון והבשל לחתונה, אלא באמת באמת צריכה נפש קרובה.

חכי עוד קצת, תבני את עצמך, תבשילי גם מבחינת הבחירות שלך בחיים (שרות לאומי, לימודים, כל אלו עוזרים לך לגלות מי את ומה הרצונות שלך) ותגיעי לחיפוש בן זוג ממקום בשל ומתאים יותר.

בהצלחה!
בחירות טובות!
..משרד החיוך(:

טוייב אז את ממש צודקת השאלה הזאת באה מימקום יותר מתענין עד כמה זה נפוץ שיוצאים בגיל כזה ...

כי אצלנו זה נפוץ..

עם הייתי בת 17 אז אני חושבת שהדיבור פה היה יותר בוגר ומבין אבל לא אני בת 15 אז יש לי ב"ה עוד זמן..

אני התחלתי לצאת בגיל 17 וחצי.תמיד בבטחה

לא התחתנתי עדיין (אני בת 19), אבל זה בהחלט תרם להתפתחות שלי. אם הייתי מתחילה לצאת רק עכשיו לא הייתי במקום להתחתן עדיין.

אנשים תודה לכל מה שהגיב כאן רק רוצה להבהיר משהומשרד החיוך(:

שאלתי בתוך מקום מתענין כמה אנשים יוצאים מוקדם..

ולא מתוך זה שאני רוצה להתחיל לצאת עכשיו בכלל לא בכיוון אני גם לא בגיל...

 

אני הכרתי את בעלי בגיל 17, לא בצורה מכוונתחצילושאחרונה
התחתנתי כמעט 19, אנחנו נשואים שנה באושר גדול ואוטוטו אני צריכה ללדת. האם אני חושבת שמתאים לכל אחת להתחתן בגיל 19 וללדת בגיל 20? לא בטוחה. אבל אני כן חושבת שבחורה צריכה להיות מכוונת להקמת בית כבר בשנות העשרים המוקדמות...

בכל מקרה, בעיני צריך שיהיה ליווי- לנו יש את הרב של בעלי. ליווה אותנו גם בניהול נכון של הקשר (שהיה ארוך) עד החתונה. צריך להיות עם רגלים על הקרקע ולהיות במודעות להכל- חתונה זה אומר התנהלות משותפת, תחזוק של בית, התנהלות כלכלית, ילדים (מגיעים מתישהו, בע"ה, גם אם מחליטים למנוע בהתחלה..). נכון, זה אושר וכיף גדול- אבל האחריות גדולה לא פחות.
סליחה על הילדותיותנחלת

אבל מהיכן אתם מוצאים את הפרצופים למינהם שאתם מצרפים?!

 

אצלי זה מחשב נייד ואין לי כאלה.... הוא מאוד רציני...המכשף שלי!

זה מתוך מקלדת אמוג'יפ.א.
בטלפון סלולרי המקלדת מובנית בסט המקלדות הקיימות במכשיר (מקלדת עברית, אנגלית, אמוג'י)

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:


מה שהוא ענהבחור עצוב
ובכלל - לשאלות כאלו chatgpt ודומיו מעולים. פשוט תשאלי בשפה שלך והוא יענה בצורה מפורטת. מקסימום ישאל קצת שאלות הבהרה. 
מה זה הדבר הזה עם השם המשונה הזה?!נחלת
השם המשונה התכוונת ChatGPT?פ.א.אחרונה

זה השם של אחד ממנוע החיפוש שמבוסס על AI, דהיינו אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence)


מה זה AI את יודעת?


זה שם כללי למחשבים ותוכנות שיכולים “לחשוב” קצת כמו בני-אדם:

להבין שפה, לזהות תמונות, ללמוד מניסיון, לענות על שאלות, ואפילו ליצור טקסט, מוזיקה או ציורים.


דוגמאות ל-AI שכבר פוגשים ביום-יום:

•ניווט כמו Waze

•המלצות ביוטיוב או ספוטיפיי

•זיהוי פנים בטלפון

•צ’אטבוטים לשירות לקוחות


אז מה זה ChatGPT?


ChatGPT הוא סוג של AI שמתמחה בשיחה.

אפשר לשאול אותו שאלות, לבקש הסברים, עזרה בלימודים, ניסוח טקסטים, רעיונות, סיכומים ועוד.


הוא פותח על-ידי חברת OpenAI

והוא עובד על בסיס קריאה ולמידה של המון טקסטים, כדי להבין איך בני-אדם כותבים ומדברים

תודה!!נחלת
מקש התחלרקאני

(הריבועים) +מקש ץ

נפתח חלון

חן חן!נחלת
תודה רבה!נחלת
איך אתם מתמודדים עם חוסר ודאות?advfb
איך היית רוצה להתמודד?advfb
..שפלות רוח

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

תודהadvfb
אין שמחהנחלתאחרונה

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

 

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

 

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

 

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

 

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

 

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

 

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

 

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

 

רק הוא.

 

לא?

תודה רבה גם לרחלקה!נחלת

ולכולם על ההשקעה. יישר כויח!

התלבטותלא יודעתת

הציעו לי מישהו שנשמע שיכול להתאים העניין הוא שנשאר לו קצת יותר משנה וחצי בצבא (עושה שירות מלא) ומתלבטת עד כמה אני רוצה את זה..

מישהי/ו שהיו שם ויכולים לספר קצת שאבין מה ההשלכות וכו'? 

לא ניסיתי אבל לדעתי כדאי לנסות.אני:)))))
ההשלכה המרכזית היא היעדרות מהביתזיויק
שזה קושי רציני אבל זמני לעומת חיים שלמים..
זו שאלה חשובהנקדימון

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

 

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

 

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

מבחינה מעשית זה לא קל, אבל מבחינה אידיאליתנוגע, לא נוגע

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

לא דומה לאברכותאמא לא מקצועית

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

ברור שזה אחרת לגמרי. ההשוואה הייתה לגבי הענייןנוגע, לא נוגע
הנ"ל
מה היציאות שלו?ארץ השוקולד

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

 

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מדובר בשנה וחצינעמי28

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

 

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

יש שיקולים מעבר להיבטי השירות הצבאי שלוזמירות

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.


לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

זה לא שמחר בבוקר אתם מתחתניםנפשי תערוג

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה


מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.


שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

אני הכרתי את בעלי כשנשארה לו עוד שנה כמעט בצבא(אהבת עולם)אחרונה

אבל הוא השתחרר ממש קצת לפני תחילת המלחמה ואז חזר לעוד ארבעה חודשים. בפועל סיים צבא+ סבב ראשון קצת לפני שחגגנו יום נישואין ראשון.

זה ממש תלוי בתפקיד, ביציאות, במקום שבו הוא משרת.

חוץ מזה, יש הבדל משמעותי בין חפש למפקד, מבחינת הפניות לקשר וגם בין קרבי לתמוך או ג'ובניק ובין קורס כזה או אחר לבין קו (וגם שם זה שאלה של עומס וסדכ).

זה מאתגר ודורש, אבל בשנתיים וחצי האחרונות המון נשים התמודדו עם זה ושרדו כדי לספר (יש הבדל בין מילואים לסדיר, אבל בבסיס זה מאוד דומה). אז ממליצה לך למצוא מישהי שמכירה אותך ועברה/ עוברת את זה, שתוכל לכוון אותך ספציפית עלייך. אם את רוצה פירוט, מוזמנת בפרטי.

יהודים! בנים! חסד של אמת!נחלת

יוסף בן דוד

 

 

שכן צנוע וערירי, שגר דלת לידינו, עם שני אנשים

נוספים, מתמודדי נפש.

 

כנראה ניצול שואה.

 

אדם צנוע, שהלך בצידי הדרכים שחוח

בלי לרצות לקבל מאיש.

 

פעם, אבל, מצאנו רעשן כסוף

שעשה מקופסת שימורים, לילדים...

 

ופעם הציע לי עגבניות מתוך שקית

שהחזיק בידו, במדרכה, ליד הבניי.

 

לא לקחתי, ואני כל כך מצטערת

על כך.

 

הכל היה ללא מילים. רק עם עיניים

טובות. שקטות מאוד, מכונסות פנימה.

 

באחד מלילות השבת נכנסנו אליו

כדי להזמינו לקידוש אצלנו.

הוא התרומם מהכיסא, הלך

פסיעות אחדות , ולא המשיך.

 

כך ישב, מסביב טלוויזיה ורעש

ובאלאגן, והוא , לבד על יד שולחן,

מפית קטנה וכוס קידוש.

"ויהי ערב ויהי בוקר....

יום השישי!".

 

אחר נעלם לתקופה.

 

במודעת האבל, למטה,

ליד תיבות הדואר, כתב

אחד השכנים:

 

ברוך דיין האמת

 

יוסף בן דוד

איש תם וישר.

 

מחר היורצייט שלו.

אנא, אמרו משניות

לעילוי נשמתו.

 

תבורכו!

 

 

נחלת. 

 

מה הלוקיישן הכי טוב שנפגשתם בו?פתית שלג

זה השפיע על האיכות של הדייט עצמו?

 

אה ומה הלוקיישן הכי גרוע\מוזר?

 

אצלי הכי טוב- הגן שמתחת לבית הכרם, ליד בגין.

הכי גרוע- גן משחקים בתל אביב.

שניהם השפיעו על האיכות אבל כנראה בגלל שהיה מדובר בדייטים ראשונים.

האגפים שלא עובדים- פתוחים סתם?יעל מהדרום
אז עוד אחות מתארסת100

אחות קטנה ממני מתארסת.

איך מצליחים לעבור את זה בטוב?

מרגישה שצריכה לקחת שאיפה עמוקה לתק' הקרובה-ולא קצרה.


יודעת להפריד. שהשמחה בשמחתה לא סותרת את הכאב שבהדגשת החסרון שלי..

ועדיין. כל הכאב מועצם. הפער גדל בכל מובן.

אין לי כח להחזיק את זה ולחייך בכח ואין לי כח למבטים.

אין לי כח.

כאילו לא מספיק הניסיון שברווקות שלי.


עד כאן פריקה.

היום זה יחסית מצויזיויק
ובהחלט זה אתגר גם אם של יותר אנשים
לעבוד על לשמוח בחלקךintuscrepidam
לפחות ככה אני רואה אצל עצמי, ככל שאני מתחבר להכרת חובתי בעולמי ומתוך כך הכשרונות והחסרונות והמציאות שה' מוליך אותי בה, ככה אני פחות מקנא במה שקורה לאחרים. בסוף זה מביא אותי לכך שהקושי הוא מתוך החוויה שלי ולא תוצאה של הזולת. מתוך כך ההתמודדות היא אישית ולא זרה לי.
מאוד יפה ובוגר. תודה.נחלת
מזל טוב!בחור עצוב
בע"ה פתחה לך את הדרך. בקרוב אצלך! 
מבטיחה לךנחלת

שגם תורך יגיע. אין ספק!

 

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

🫂🫂רקאני
להיות ליד כאלה שתרגישי טוב לידםארץ השוקולד
ולהתרחק מאלה שפחות
לשנות את הראיההפי

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג


 

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

 


 

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה


 

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא


 

 

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

יפה ומאוד נכון.נחלת
כואב מאודadvfb

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

יפה.יפה.נחלת
יפה... בהחלט נשימה עמוקההרמוניה

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

 

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

 

לדעתי כתבת יפה ממשארץ השוקולד
ודי מסכים עם הנאמר
יפה מאוד בוגר ונכון.נחלת
גם אותי ואת אחי עקף האח שמתחתינותהילה 4

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

חמודהנחלתאחרונה

דוגמא משובבת לב. חכמה.

אני והחלק ההססן שבי - דיאלוג ביננונגמרו לי השמות

* נכתב בלשון נקבה אך כמובן שמופנה לכולם

* נכתב כמובן כדוגמא לדיאלוג פנימי שיכול לנבוע בתוך כל אחד/ת מאיתנו בשלב כזה או אחר.

 

אני: אני יוצאת עם מישהו ומאוד מאוד טוב לי איתו.

עומדים לפני החלטה.

 

החלק ההססן שבי: אבל איך תדעי?

איך תדעי לא לטעות בבחירה?

 

אני: אממ... תן לי לחשוב על זה רגע.

אני מתחברת פנימה לתוכי ובעצם מרגישה שהוא האדם הראשון איתו הרגשתי בית וראיתי אותו לצידי בעתיד הקרוב והרחוק.

אם אחשוב עוד קצת הלאה, אני גם רואה בו בן זוג ואבא לילדיי ב"ה

המחשבה של לא להיות איתו או שהוא יהיה עם אחרת הופכת לי את הבטן

אני סומכת עליו. רואה איתו עתיד משותף.

אני רוצה אותו לצידי תמיד.

 

כן, אני חושבת שמצאתי את שאהבה נפשי! מזל טוב!

 

החלק ההססן שבי:

אבל רגע!

מי אמר?

מי אמר לך שזה זה?!

אולי יש מישהו יותר טוב שמחכה לך?

 

אני: וואו חלק... מרשה לי לקרוא לך הססני? יאללה שיהיה כך. שיהיה יותר קצר.

אז הססני שים לב שאני דיברתי כאן על *בן זוגי* עצמו.

אבל אתה...

אתה בכלל מדבר איתי על הפחד לפספס, על חששות והססנות, על הפחד מעצם ההתחייבות עצמה, על הפחד מעצם ההחלטה להתחתן.

אז בוא,

אני לא מפחדת ממך.

נכון, אתה החלק ההססן שבי.

יש בתוכי, כמו בכל בני האדם, הרבה חלקים.

כשאחד מהם הוא אתה - חלק הססן, בעל אי ודאות, ספקות, פחדים וחששות רבים.

החלק הזה, אתה, מדבר מתוכי ומפציע מדי פעם ופעם, ובעצם מוריד לי את הביטחון וממלא אותי בתחושה של חוסר ודאות וחששות.

חלק מהמילים שאתה אומר לי הם:

"אני מוצא את עצמי הרבה במחשבות של האם זה זה?

איך בכלל יודעים שזה זה?

אני בוחן כל הזמן את מה שקורה ביניכם כסימן אם זה זה או לא זה.

אני כל הזמן בבדיקה.

אני לא מרפה.

גם כשאתם שניכם בתוך הקשר וטוב לכם - אני עדיין תמיד מחפש מסביב אישורים שזה שזה,

מרב, מהורים, מחברות, ובעצם מהיקום כולו.

אני רוצה לשמוע שזה זה, שבת קול תצא ותגיד לי אפילו עדיף, ואז זה *קצת* ירגיע אותי - אבל עדיין לא לגמרי ירגיע אותי, כי תמיד אני אהסס, לא משנה מה!

גם אחרי תקופה מסוימת אני שוב אחזור ואבדוק ואבחן את העניינים,

אני גורם לך להעיד על עצמך שאת אדם מאוד הססן

אני גורם לך להעיד על עצמך שאת אדם שמתקשה לקבל החלטות

אני גורם לך לבחון ולנתח כל דייט ולומר האם היה קצת משעמם או לא,

אני גורם לך להילחץ מהצעת נישואים שאת מאוד רוצה וכמהה אליה, כל פעם בגלל תירוצים אחרים -אני גורם לך לפחד שגם אחרי שתחליטי אולי תתחרטי,

אני גורם לך לפחד ממחויבות"

 

עד כאן אתה החלק ההססן שבי.

 עכשיו תקשיב גם לי.

 

אני:

אומרת לעצמי, בביטחון:

"אם תבחני את הדברים,

תוכלי לראות בבירור שיש בך אמונה שלמה וביטחון שלם בבן זוגך עצמו,

ויחד עם זאת, חלק מהתכונות הבולטות בך כרגע מצביע על חוסר ודאות וחששות - ז"א, זה כלל וכלל לא קשור למר בחור עצמו, זה קשור אך ורק אלייך!

ז"א 2,

שגם אם תמצאי את הגבר הכי הכי מושלם (שכידוע, לא קיים, מעולם לא היה קיים, ומעולם לא יהיה קיים - בדיוק כמו שאין אישה מושלמת, ובעצם אין אדם מושלם - רק הקב"ה לבדו מושלם) - עדיין החלק הזה שבך יטע בך ספקות וחששות!

וגם אם יהיה לך טוב, ואפילו טוב מאוד - עדיין החלק הזה שבך יטע בך ספקות וחששות!

 

לכן, כמה דברים שיוכלו לעזור:

1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.

ממה הוא מפחד בעצם?

האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?

מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?

מה קורה בתרחיש הזה?

 

מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?

האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?

האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?

מה כן עשית או לא עשית בגללו?

מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?

ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?

 

תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.

מה את רואה שם?

מה היה שם באירוע הזה?

איך הרגשת שם?

איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?

נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.

מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?

מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?

 

2. יש טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,

שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון *האמיתי* יותר של האדם.

במקרה שלך,

אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.

ז"א, אם *הוא* יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -

מה תרגישי אז?

שהרווחת?

או שהפסדת?

 

את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך בשלמות.

 

3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה

זה אך ורק *את* ו*בן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!

 

אם תבחרי להיות שם,

אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,

ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!

*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,

*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!

 

וכמה שזה חשוב לומר זאת,

כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולכים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע

בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,

ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!

וזה פשוט לא נכון!

מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!

להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,

להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,

ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!

 

ההבחירה הזו,

האמירה הברורה הזו,

תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,

להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,

להשקיע ולתת,

להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך

 

וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים.

 
4. אני כבר מכירה את עצמי ויודעת שאני אדם מאוד אינטליגנט ורציונאלי,

מאוד אוהבת לנתח דברים בראש, לחשוב, להעמיק, לא לחפף, 

מאוד יסודית ואולי אפילו פרפקציוניסטית.

ודווקא לאנשים כאלה, לפעמים יותר קשה.

כי לפעמים לא משנה מה יקרה להם במציאות - עדיין הראש שלהם והמוח שלהם יעבוד שעות נוספות וינתח וינתח עד כאב.

 

לכן דווקא לי הייתי מציעה להקשיב יותר לגוף, לרגש,

ולא רק לשכל.

שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה, אני אומרת לעצמי, את יודעת ואף אחד לא יקח לך.

אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.

אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,

הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,

אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,

*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.

 

שאלי את עצמך

מה אני מרגישה כשאני לידו?

איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?

ועלינו יחד?

ועלינו מגדלים ילדים?

ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?

מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?

איזו תחושה הוא מעלה בי?

תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.

גם הגופניות וגם הרגשיות.

ותני להן רגע למלא את כל כולך.

את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,

שיהיו שם לעשות סדר בדברים.

תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.

 

בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,

ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.

 

החלק ההססן שבי:

אממ... תראי... אה... בעצם...

טוב לא יודע! האמת שאחרי כל זה אני מרגיש שבאמת ראית אותי

שהקשבת לי

אבל לא היית מנוהלת על ידי אלא את ניהלת אותי.

את פשוט הסתכלת לי בלבן של העיניים

לא פחדת

ופשוט ענית לי!

ענית לכל חשש ולכל היסוס שבי.

אז מה נותר לי לומר...

יאללה לכי על זה!!!

ומזל טוב!

 

אני:

יש בי הכל.

אני יודעת.

אני מנהלת אותי.

אני אצליח.

בשלב הזה

ובכל שלב ושלב הבאים אחריו.

אני חלק אלו-ק ממעל.

ה' הוא בכל מקום. האלוקות בכל מקום.

גם בי בתוכי

יש.

בי.

הכל.

 

חודש אדר שמח ומלא בבשורות טובות ב"ה ❤

וואו מדהים!אני:)))))

את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:

תודה יקרה 🙏נגמרו לי השמות

(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.

למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )

בלי להעליבבחור עצוב

רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...

מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה. 

כן. לצערנו זה הקושי וההבדל בין איש לאשה.נחלת
למה לצערנו?בחור עצוב
כי זהנחלת

מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.

זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.

התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).

נפלאבחור עצוב

ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.

אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.

הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.


מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך.. 

הסיבה היאנחלת

עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.

הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,

היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.

 

חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה

שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי

גן העדן, התקלקלו.

 

נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה

מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך

והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על

הכל.

 

הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות

ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך

להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים

מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה

יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.

כמוני.

 

יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת

מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם

בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה

אנשים. אבל אולי אני טועה.

 

ואולי אני פסימית.  לא אולי - בטוח.

(זה לאלה  כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)

 

אבל אתם בפורום באמת אנשים

רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד

ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.

החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת

פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח

בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי

שהזולת יפתח גמרא כפתרון

לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר

אפילו אם זה לא נעים....

 

איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר

אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה

 

 

 

לא נתנו לנו בחירה.בחור עצוב

תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.

לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.


אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר. 

נכון מאוד.נחלת
כל מקרה לגופוelico

אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.

על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.

מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.

בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.

 

ואם אני צריך הקשבה?

 

ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.

 

אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה

אני חושבתרקאני

שזה דווקא מקסים ומיוחד

אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו

כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה

 

לא בהכרחאשר ברא
לי אישית יצא להכיר גם כמה בחורים 'לחוצים' כאלה.
יש די והותר לחוציםבחור עצוב
אבל התהליך בראש הרבה יותר פשוט - כן ולא( בגדול ).

כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי. 

מבין עכשיו למה התכוונתי?....נחלת
זה גם עניין של אופירקאני

אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל

ומכירה כמה וכמה גברים שכן

הכל בסדרנגמרו לי השמות

ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.

וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.

והכל בסדר

כל אחד ומה שהוא.

 

מדהים!נחלת

את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.

תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!

תודה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
יפה מאודרקאני

אפשר לשלוח לחברה?

בטח שאפשרנגמרו לי השמותאחרונה

בשמחה רבה.

ותודה לך 🙏

אולי יעניין אותך