שאת מוכנה להשקיע בשבילו ולנסות ללכת לפגישה בצורה טובה ומושקעת - אין כל מניע מוסרי שצריך לעכב אותך.

מראה זה דבר שיכול להשתנה במידה ולא מתעסקים בו יותר מדי.

קשה להעריך כמה...

אני מאמין שיש לך את האיטואיציה לזה.

דווקא המודעות לחולשות שלנו היא ממש לא שיטחית, להיפך היא עמוקה.

אל תפלי בפח הזה של חוסר הבחנה בין טוב לרע, גם עניין של טעם חיצוני הוא חשוב במידת מה

פשוט זה משהו שקשה לדעת אם ניתן להתכחש אליו ולא לשנות אותו אצל השני..

ככה שאין לך ברירה אלא לתת לו משקל גדול.  

אבל עובדה שאת שמה לב למידות

המראה מעורר רגש מסויים וזה לא תמיד נשלט.

זה תלוי בחוויות שחווינו בעבר במידה כזאת או אחרת.

יכול להיות שהיינו מצפים מהרגש להתנהל אחרת אבל ככה הוא עובד.

מה שיותר חשוב מההתפעלות הרגשית הספציפית הוא ההתנהלות שלנו מול עולם הרגש

לתת לו את הערך הנכון ולתת לשכל לשכלל את הערכים העומדים מולו ולהכריע

אם מתעסקים עם זה בכל דייט, סביר להניח שזה לא ישתנה...

אם תתנסי להתמקד בדברים הטובים, שעושים לך תחושה טובה במפגשים בלי לחשוב על העתיד הרחב הלא ידוע, אז יש מצב שלאחר טיפה זמן תראי שהיחס שלך לאדם ומכך למראה ישתנה.

בופו של דבר האינטואיציה שלך כמה דייטים לתת.

אל תהיי קשה עם עצמך, אין לזה כללים מדוייקים מתי זה למרוח ומתי לא ולכן הגיוני מאוד שיהיו סטיות וכדאי להתחשב בזה

אין לי עצה, רק מזדהה איתך.

תמונה זה פלקט. זה שטחי.

נפגשתי בהמון מקרים שהתמונה ממש לא שיקפה את המציאות.

יכול להיות שזה קורה בעיקר אצל בנות, אבל אצלי המון פעמים תפיסת המראה באה ביחד עם ההתנהלות. היה לי מקרה שבו בפגישה הראשונה המראה לא מצא חן בעיני ופגישה השניה ממש כן. אחר כך הבחור סיפר לי שהוא היה ממש עייף בפגישה הראשונה והבנתי שפגישה השניה היה בו איזה חינניות שגרמה לו להיראות הרבה יותר טוב בעיני.

אז לא, זה לא נראה לי חוסר אחריות לא לראות תמונה. גם אם המקרה כאן קיצוני, אני לא חושבת שבהכרח היה אפשר לדעת מראש בצורה חד משמעית שזה יהיה ככה.

אסייג קצת ואגיד שיכול להיות שאצלה זה מתנהל קצת אחרת, אבל היה לי חשוב להביא כיוון נוסף לדברים.

כמובן שאף אחד לא מתכוון לעשות ניסויים בבני אדם, ותהיה בטוח שגם היא לא רוצה לצאת לדייטים מיותרים.

אבל מה לעשות שיש גם המון המון בירורים שאנחנו נדרשים לעשות עם עצמינו גם תוך כדי הליכה?

אני התחלתי לצאת לדייטים מבוררת עם עצמי 100 אחוז ולא פחות, יודעת בדיוק בדיוק מה אני רוצה. ועדיין אני מוצאת את עצמי בבירורים על כל מיני נקודות תוך כדי הליכה, ככה זה. אלו הם חיינו.

לפעמים צריך להיפגש עם הדברים בפועל בשביל להבין כל מיני דברים.

ולא כל כך הבנתי באיזה הקשר נכתב המשפט "לסמוך על רגש ולא על שכל אגב- זה גם חוסר אחריות ממש". תוכל להסביר?

אבל לא כתבת כמה זמן אתם נפגשים ומה רמת הקשר.

אומרים שלפעמים זה הולך ומשתפר אחרי שהקשר מתחזק.

בכל מקרה- עצה ששמעתי, לא זוכרת איפה, לנסות לחפש משהו שכן יפה בעינייך

, שאת יותר מתחברת אליו ולהתמקד בזה. אולי יכול לעזור.

בכל מקרה ממליצה להתייעץ עם מישהו שמבין בזה לעומק

כי אם הוא בחור טוב וטוב לכם יחד

שווה לוודא שזו באמת ההחלטה הנכונה ולא להיות פזיזים.

בהצלחה רבה!

וואי איזה קשה.

לדעתי ,אם יש דחייה ואין דרך שזה יכול להשתנות (הבנ"א נולד ככה) ואת פשוט לא מסוגלת להיות לידו ככה אז אין טעם להמשיך וחבל על שניכם. 

אם אין דחייה ברמה גבוהה, וזה יכול להשתנות איכשהו, אז אם יש לך רצון וכוח לעבוד יש מה לעשות..

באופן כללי השאלה היא איפה את מונחת, כמה זמן אתם מכירים, מה רמת הקשר שלכם, מה את מרגישה כלפיו, ומה קורה ביניכם חוץ מזה ומעבר לזה. 

התחושות שלנו בד"כ בריאות וטובות. אם מרגיש לך שזה גדול עליך, תתייעצי, הגיוני לחתוך על זה, זה לא הופך אותך ללא בסדר, ואפילו להפך. 

בהצלחה רבה. 

שזה שטחי לחתוך בגלל המראה, אבל זה פשוט לא נכון. המשיכה היא חלק מאוד מאוד חשוב בזוגיות , אם אין מציאת חן אז אין מה להמשיך, וזה לא משנה כמה נחמד לך איתו. 

עכשיו זה נכון שלפעמים בהיכרות הראשונית אין כל כך מציאת חן, ואח"כ כשמתחברים קצת זה משתנה , אך זה לא נראה שזה המקרה שלך. לסיכום העצה שלי היא שלא תחשבי לרגע שאת שטחית אם את מורידה על זה שאת לא נמשכת אליו (וכל שכן אם את נרתעת מהמראה) , וזה בסדר גמור שעד עכשיו המשכת להיפגש, זאת לא מריחה את סה"כ רצית לבדוק אם המצב ישתנה. 

ומישהו היה נרתע ממני לא הייתי רוצה שימשיך איתי..

כמו שאת מצפה להמשך אליו אני מאמינה שגם הוא מצפה והיה רוצה למצוא חן בעינייך חיצונית ופנימית כאחד..

ואם הוא 'מרתיע' אותך אז זה לא פייר למרוח אותו סתם..את כתבת בעצמך "אין סיכוי שאני אתחתן איתו כשהוא נראה ככה" .

אני לא אוהבת לייעץ לחתוך וכאלה במיוחד שאני לא מכירה אותך אבל תחשבי טוב אם את לא מבזבזת לו ולך את הזמן אם את יודעת שאת לא מתכוונת להתחתן איתו.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?