@פשוט אני

@נפש חיה.

זה כמו להגיד שה' הוא אין סופי אז הוא לא כל יכול, להפך זה הופך אותו ל"מושלם" שאין סוף ממשיך את הסוף, אזי הוא אין סופי וסופי...

לצורך השאלה הוא לא רוצה, הוא יוצר... הוא לא אומר עכשיו אני רוצה את זה אז זה... אין כזה מושג רוצה, זה לא להבנתנו...

ע"ע בחירה חופשית...

זאת התפיסה של הפילוסופים, שה' ברא את העולם לא מבחירה

לא רוצה, לא מהבחינה שאין ברירה... 

אלא שאנו לא מבינים מה זה רצונו, מדוע? בגלל שאנו משווים רצונו של השי"ת לרצונו (תאוותו) של אדם... לכן להגיד הוא רוצה זה חסרון זה אינו נכון...

הובנתי יותר טוב? עוד שאלה?

כאילו הרצון שלו זה לא במובן של הרצון שאנחנו מכירים

שכאילו שלמות סטטית היא לא שלמות אמיתית. שלמות אמיתית היא שלמות הכוללת בתוכה את ההשתלמות, כלומר היא דינאמית, משתלמת והולכת

כלומר - זה משפט יפה, אבל הוא מתיישב לך על הלב? נראה לך הגיוני ששלם פירושו שהולך ונשלם כל הזמן?

הוא אמר משו שהרי חוסר היכולת להשתלם היא חסרון ואז אין שלמות..

וחוץ מזה זה מבוסס על עיקרון נשיאת ההפכים של רבי יהודה הלוי ואיזה קטע של הרב קוק, שאם אתה רוצה אני יכולה לבדוק מהו בדיוק

זה סיסמא. אין שום חסרון בלהיות "לא צריך להשתלם". כל המטרה של השלמות היא להשלים - אז מי שהשלים הכל עכשיו הוא אל שלם כי לא נשאר לו להשלים? זה פשוט לא הגיוני.

זה בדיוק כמו להגיד שיש לו חסרון בכך שאין לו את המעלה של "לא להיות יכול" כיוון שהוא יכול הכל. זה פשוט לא חיסרון, זה מעלה.

הרב קוק אמר שאין הדעת יכולה לסבול את האפשרות שאין דבר כולל את היפוכו.. זה נושא ממש מסובך שקשה להסביר.. אני יכולה אולי לחפש לך קישור להרצאה של הרב ראובן פיירמן מדבר על זה

ולא מוצא שום היגיון במחשבה שאם מישהו השלים את עצמו לגמרי - אז יש לו חיסרון שאין לו עוד מה להשלים.

זה לא חיסרון, זה מעלה.

להגיד שזה לא חיסרון זה כמו לומר "החיסרון שלו הוא שאין לו חיסרון".

נראה לי שאומרים את זה ככה.. בכל אופן נראה לי שא-לוהים הוא בלתי נתפס ולכן ממילא אי אפשר להגיד 'רוצה', 'יכול' ועוד כיו"ב.

כוזרי מאמר שני אות ו'

ו - אָמַר הֶחָבֵר: כְּבַר קָרַבְנוּ אֶל הַהַצְלָחָה. אִם לֹא יִטְעַן עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר מֵ"הַחֵפֶץ", נֹאמַר לוֹ: אַתָּה, הַפִּילוֹסוֹף, מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׂם אֶצְלְךָ הַשָּׁמַיִם סוֹבְבִים תָּמִיד וְבַגַּלְגַּל הָעֶלְיוֹן נוֹשֵׂא הַכֹּל וְאֵין מָקוֹם לוֹ, וְאֵין נְטִיָּה בִתְנוּעָתוֹ, וְכַדּוּר הָאָרֶץ מֶרְכָּז עוֹמֵד בְּאֶמְצָעִיתוֹ מִבְּלִי נְטִיָּה וְלֹא סִבָּה, וְשָׂם סֵדֶר הַכֹּל עַל מַה שֶּׁהוּא עָלָיו מֵהַכַּמּוּת וְהָאֵיכוּת וְהַתְּמוּנוֹת,וְלֹא תוּכַל לְהִמָּלֵט מֵהוֹדוֹת בַּדָּבָר הַהוּא, כִּי לֹא בָרְאוּ הַדְּבָרִים אֶת עַצְמָם וְלֹא קְצָתָם אֶת קְצָתָם. וְהַדָּבָר הַהוּא, – שָׂם הָאַוִּיר מִצְטַיֵּר בַּשֵּׁמַע בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, וְשָׂם הַמִּכְתָּב מִצְטַיֵּר חָרוּת בַּלּוּחוֹת. קְרָא אוֹתוֹ אַתָּה: "חֵפֶץ" אוֹ "דָּבָר" אוֹ כַאֲשֶׁר תִּרְצֶה.

שאלה חשובה וחזקה, ושאל אותה כבר מלך כוזר !!! והתשובה: - נוער וגיל ההתבגרות

שגם עונה על השאלה עם האבן שהוא יכול להרים או לא

שאלה באמונה שמטרידה אותי - אקשיבה

ראיתי באיזה ספר שהמושג שלמות הוא פרדוקס.

אם אתה מושלם - אז אתה לא יכול להיות יותר מושלם, וזה חיסרון - לכן אינך מושלם.

ואם יש לך עוד מה להשתפר - אתה לא מושלם.

אי אפשר להבין את המושג שלמות. הוא שייך רק לאלוקים... אי אפשר להבין את אלוקים, הוא גדול מהשכל האנושי... חבל לשבור את הראש ...

"הכוונה מורה על חסרון המכוון, והשלמת כוונתו- שלמות לו".

(אולי ציטוט לא מדויק. למדתי את זה מזמן..)

ונשמה כללית כבר כתב את התשובה...

מי אמר שאלוקים מושלם?

אף פעם לא הבנתי איך זה נהיה כל כך ברור, כאילו מה המקור של זה?

 שלימותו: עוד צריך שידע, שהמצוי הזה ית״ש, אין אמתת מציאותו מושגת לזולתו כלל. ורק זה נודע בו, שהוא מצוי שלם בכל מיני שלימות, ולא נמצא בו חסרון כלל. ואולם דברים אלה ידענום בקבלה מן האבות ומן הנביאים, והשיגום כל ישראל במעמד הר סיני ועמדו על אמתתם בבירור, ולמדום לבניהם דור אחר דור כיום הזה, שכן ציום מרע״ה מפי הגבורה: "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" וגו' "והודעתם לבניך ולבני בניך".

אם כתוב על הדברים האלה שהם השיגו ועמדו על אמיתתם בבירור..

אז מן הסתם היה להם איזה הסבר לוגי מובהק. 

הם נוכחו בו בשעת מעשה של התגלותו, לדעתי זה הרבה יותר גבוה מהסבר לוגי.

אמונה זה גבוה מאד, אבל זה דווקא בגלל שהיא מתחילה כשנגמר השכל.

לא כך? 

אם עמדת על משהו שהוא אמת בבירור מן הסתם תוכל להסביר למישהו אחר

זה לעמוד על האמת באופן הרבה יותר גבוה מבירור לוגי, "ונראהו עין בעין". זה תפיסה עליונה, מושלמת, באספקלריא המאירה.

זה לא דומה בכלל ל"הרגשה" שהיא נטיית נפש.

הרי המילה בירור הכוונה שבחנת את העניין בשכל וביררת מה אמת.

אני לא אומר בהכרח אני צודק,

אבל אם דבריך נכונים איך אני אמור לסמוך על ההשגה שלהם..

היתה ירידה של השכינה לארץ, רגלו של כסא אשתרבובי למטה מי' טפחים.. אין לנו בכלל הבנה מה היה המעמד.

יש מצד שאתה רואה את האמת בעיניים, שכל חושיך מעידים "זה א-לי". אתה לא צריך לאשש את זה בחישוב מתמטי.

זה פשוט מאוד: כי ברור לך שעם שלם לא יאמין בדברים שלא מבוררים לו. המציאות היא שעם שלם האמין והנחיל זאת - אז או שהוא בירר בירור שכלי, או שבאמת אני צודק וזה היה כ"כ מבורר בלי לוגיקה - זה לא שמנה אם אתה יכול לתאר לעצמך את דרך ההגעה לברירות הזו, הקייס שלך לאמונה הוא זה שיש מליוני אנשים שזה השפיע עליהם - כנראה בצדק.

ודו"ק.

כאילו, זה ממש מורכב, אני יכול להבין את מה שאתה טוען

כי בהתחלה כשחזרתי בתשובה היו לי כאלה השגות בבום של אמונה ובאמת הרגשתי שהבנתי הכל.

אבל מצד שני איך אפשר לקרוא לזה עמדו על אמיתתו בבירור?

אם אני מאמין כרגע, זה בגלל מה שהיה בפועל, אתה יודע הניסים של יציאת מצרים ובמדבר ומעמד הר סיני

אבל לסמוך על הרגשה? גם אם זה של המונים?  לא יודע... קשה.

אני לא חושב שניתן להשוות את ה ל"אורות" של חזרה בתשובה.

עצם ההגדרה "הרגשה" חוטאת כאן לאמת, כי משמעות המילה כי כהרגשותינו שלנו. מה שאני טוען שזה שהם פשוט ראו את האמת, נוכחת לנגד עיניהם, במלא עוצמתה.

וכן, הראיה לזה היא זה שהם היו המונים, אין דרך שמליוני אנשים ישוכנעו פה אחד במשהו לא משכנע, וינחילו זאת לבניהם ללא עוררין.

אני באמת חושב שהם ראו משהו ששכנע אותם,

וזה מה שאני מתעניין - מה זה היה...

כמו להבדיל שמישהו יספר לכולם שהוא אלוף באומנות לחימה,

וזה יתאמת כשנראה אותו בקרב מול 10 אנשים או משהו כזה שהוכיח בלי כל ספק כמה הוא תותח.

אם יגידו אח"כ  לספר לבנים שלי שהתאמת לי שהוא אלוף זה מה שאני אספר

אני סבור שאין היתכנות כזו, אין הסבר לוגי שמוכיח על שלמות, ואני חושב שמה שהביא אותם לכך היתה ההכרה, בשעת מעשה.

אם אתה לא מקבל - אתה יכול בהחלט גם לסבור שהיתה ראיה לוגית ולחפש אוץה.

לכאורה באמת אי אפשר להוכיח שלמות -

בטח לא מי שלא מושלם כמו בני אדם אין להם כלים לבדוק את זה.

לדעתך הם ראו משהו שהוכיח להם? או שזה השגה רוחנית, כאילו ה' הכניס להם הבנה שזה נכון?

שמע אחי איזה מתסבך הנושא הזה חח

לא "הרגשה" ולא "הרגש" (מלעיל..)

פשוט היווכחות ישירה, עין בעין. עם המציאות האלוקית המושלמת. הרבה הרבה למעלה מהיכולת להגדיר לוגית.

אם ככה אז עוד שאלה שיש לי, קצת לא קשורה אבל מנצל"ש-

כל מה שאנחנו יודעים על אלוקים זה מאלוקים עצמו, אז למה בעצם אנחנו מאמינים לו? יכול להיות הוא סתם איזה מיקי מאוס מעופף בחלל שהאכיל אותנו כל מיני שטויות על שלמות וגן עדן, לא?

אוקיי, אז לאותה ישות אתה קורא מיקימאוס ואני קורא אלוקים, זה הכל....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....