אז...
מה ההבדל בין חצי פנימיה לפנימיה מלאה?
אם מישי ברעיה או בהרן (אני ישמח לקבל תשובה משתי האולפנות) שיכולה להגיד לי:
כל כמה שבתות יש שבת אולפנה?
איזה מגמות יש בד"כ?
מה הרמת לימודים בכללי? (לא בקטע חפיף, בקטע של רצון ללמוד)
איך האוירה החברתית?
מה הרמה תורנית בפרקטיקה? (יענו מה הולך בשטח ולא למה האולפנה מכוונת)
אוקי נגמרה החקירה
חצי פנימיה את יכולה לשלב את הבית והחברות יחד
ופנ"מ פחותת..
14 שבתות אולפנה בבהרן
אני דיברתי עם הרבה בנות מבהרן והםם ממש ממש נהנות וניראלי גם מדגישים שם תקטע החברתיי
אני יודעת כמה דברים על רעיהה אבל אם באמת באלך בואיי לפרטי
חצי פנימיה את יכולה לשלב את הבית והחברות יחד
ופנ"מ פחותת.. זאת ממש לא ההגדרה... בחצי פנימיה חוזרים יותר הביתה אבל בפנ"מ יותר קל להשתחרר... לפחות בבהרן
14 שבתות אולפנה בבהרן- בסה"כ. לכל שכבה יש 12
אני דיברתי עם הרבה בנות מבהרן והםם ממש ממש נהנות וניראלי גם מדגישים שם תקטע החברתיי- נכון
אני יודעת כמה דברים על רעיהה אבל אם באמת באלך בואיי לפרטי
אבל אני יודעת פרטים יבשים.
חצי פנימייה זה להיות בפנימייה בשני וחמישי (וגם יש לנו פנימייה של יום ראשון אבל זה פחות בנות), ויש שבתות אולפנא נראה לי פעם בחודש או יותר (לא כולל קורונה, עכשיו גם אין לנו פנימייה בכלל)
יש גם בערך 3 בנות לא חוזרות הביתה בשלישי כי זאת נסיעה ארוכה ממש, והן נשארות לבד.
זה מה שיש איפה שאני לומדת.
אני מכירה משהי מבהר"ן וזה פנימייה כל השבוע ונשארים גם שבתות. יש שתי שבתות באולפנא, ושבת אחת בבית, ככה שאת לא בבית 3 שבועות ברצף.
(אני מניחה שזה שונה בקורונה)
קודם כל, בחצי פנימיה נשארים בשני ורביעי
ובבהרן זה בדיוק הפוך- 2 שבתות בבית (בממוצע) ושבת באולפנה. גם כיש שבת אולפנה רק בחצי מהשבתות נשארים גם בחמישי באולפנה ובחצי השני נוסעים הביתה בחמישי וחוזרים בשישי. חוצמזה כיש חמישי סגור(שנשארים בחמישי באולפנה) ינסו לשים את זה על שבועות מיוחדים נגיד שבוע לפני יום כיפור/חנוכה/חג אחר שאז חוזרים באמצע השבוע או נגיד בחמישית/שמינית לפני שבת הורים
ככה שמעתי על בהר"ן שאותה אחת אמרה שהיא צריכה להכין תיק לשלושה שבועות כי יש לה שתי שבתות ברצף ורק אז שבת בבית.
אולי זה היה מקרה חד פעמי.
לפני 20 שנה ככה זה היה. בשנה וחצי שאני באולפנה לא היה מצב של יותר משבועיים ברצף (ורק בקורונה היה מצב של שבועיים ברצף בלי להשתחרר)
אולי היא הגזימה או שזה היה משהו מיוחד... אני לא שמעתי על כזה מקרה וזה נשמע לי ממש מוזר
כאילו אחותי בזמנו הייתה כמעט תמיד אורזת תיקים לשלוש שבועות כי היא הייתה נשארת בגדרה לשבתות בגלל הסניף שהיא הייתה מדריכה שם או אצל חברות וכאלה...
כתבתי בכותרת שבנים אם יש לא יכנסו..
אני חייבת עזרה דחוףף
ישלי מחזור וכואב לי ברמות מטורפותתת
וישלי אלרגייה לאקמול וגם עקרונית אני לא לוקחת כדורים..
קיצר חוצמיכדורים מה עושים??
זה לא פעם ראשונה כן? אבל אני מרגישה שאני באה ללדת!!
אז תענו מהרר כואב ליי
אבל אני בספק גדול שבנים ימצאו כאן משהו שהם רוצים לראות ויכנסו אליו.
כמו שאין כמעט בנות בפורום בית מדרש,
כניסת המין השני פחות סבירה בגלל תחומי העניין של הפורום.
למה ?מה הקשר לשרשור הזה או למה שכתבתי?
אז איך פותחים שירשור חדדש
ואיך מתייגים
תוכלו לתייג?
שבתות אולפנה- כמו שאמרו פה יש 12 שבתות בשנה, זה יוצא בערך 2 שבתות בבית, ואז שבת באולפנה.
מגמות- ארץ, ביולוגיה, גרפיקה, היסטוריה ספרות, תקשורת, מחשבים... אולי יש עוד ושכחתי.
רמת לימודים- בעיקרון רמה גבוהה, יש אווירה של רצון ללמוד ויש יחסית לחץ לימודי (2-3 מבחנים בשבוע), אבל ממש לא כולן גאונות. יש פחות ויש יותר, ומשתדלים לעזור למי שקשה לה, אבל זאת לא אולפנה שבהגדרה תומכת לימודית...
אווירה חברתית- ממש ממש משקיעים בקטע החברתי, יש המון פעילויות חברתיות וזה חשוב לאולפנה. יש הרבה פעילויות של המדריכות, המון שיחות, דברים שמביאים לאולפנה מבחוץ... כל פעילות מושקעת ברמות. חוץ מזה- וזה קשור גם לאווירה התורנית, יש מדרשה. המדרשה זה לא חובה, וזה כמה פעמים בשבוע שמביאים כל מיני רבנים לשיעורים, מי שרוצה הולכת...
רמה תורנית- זה ממש יפה לראות, שכולן באולפנה רוצות להתקדם. יש בנות מכל הסגנונות, הרוב ממש דוסיות (אבל דוסיות מהרבה סגנונות. לא כולן אותו כיוון), אבל מה שמשותף לכולן זה באמת השאיפה להתקדם, אין זלזול בלהיות דוסית. הדיבור ברמה גבוהה, יש בין הבנות הרבה דיונים על נושאים חשובים ודעות שונות... אפשר מידי פעם לראות בנות לומדות ביחד משהו מבחירה.. ממש אווירה כיפית ומאפשרת. אבל ברור שלא כולן אותו דבר, יש בנות שרואות סדרות, יש קצת עם חצאיות קצרות.. אבל הרצון לא שם.
זהו זה איך שאני רואה את הדברים
יש 4 שבתות בשנה+ שבת שכבה.
מגמות- ספרות, ארץ ישראל, ביולוגיה, כימיה וגרפיקה. (פסיכולוגיה נסגר נראה לי)
רמת לימודים- במתמטיקה, תנ"ך ואמונה גבוה, באנגלית, היסטוריה, אזרחות וכו' פחות.
אוירה חברתית- נחמדה מאוד בגלל הפנימיה יש ממש הוואי חברתי והרבה פעילויות אחרי צהרים- ערב.
רמה תורנית- בבנות שמגיעות די מגוון, אבל השאיפה היא אחת ויש סוג של לחץ חברתי להתחזק..
נגמרה החקירה?(;
אם יש עוד שאלות מוזמנות בשמחה(:
כאילו איך הלחץ ואיך הרוב? סמרטפון או נוקיה?
באילו מתחת לשטיח וכאלה?
באולפנה לא יודעת, אבל בבית יש לבנות
דיברתי על רעיה.
בבהרן מותר סמראטפון עם הדרן של האולפנה אבל יש הרבה בנות ששמות הגנות אחרות כי הוא זוועתי
כע ישם הרבה בנות עם הגנות אחרות
אבל בעייקרון האולפנה מבקשת הדרן
בעיקרון לחמישית עכשיו כבר אסור
אבל שמעתיי שיכול להיות שלחמישית יסכימוו בשביעית
אנלא יודעת עד כמה זה נכון...
היא שלוחה של המכון האקדמי לב והן עושות משהו כמו 40-50 יחידות ויש להן מסלולים לעשות תואר ביחד עם הבגרות.
אבל רק שתדעי שמהתיכון הלימודים נהיים יותר קשים, ואם עכשיו הרמה לא מספיקה לך, זה לא אומר שבעתיד היא תמשיך לא להספיק.
האולפנא שלי ידועה בתור בעלת רמה לימודית גבוהה, אין לנו בכלל אפשרות ל3 יחידות אנגלית כי אי אפשר להתקבל עם זה לשום דבר, ואנחנו עושות 5 יח"ל תנ"ך ותושב"ע.
שמעתי שיש אולפנות עם רמה לימודית נמוכה, אבל לא חשבתי שזה הרוב.
(אני ממילא אף פעם לא בדקתי אולפנות, ונשארתי באותה אחת מהחטיבה)
יש תקופות שאולפנא מרגישה כמו קייטנה, אלו הזמנים שהכי זוכרים, אלו הזמנים שהאולפנא הכי מפרסמת את עצמה. היא לא תספר על איך כל חופש פסח רק למדת למתכונת במ"מ בתור חוויה מכוננת לספר לטרמ"חיות.
איך נשארת ביסודי? יסודי זה עד כיתה ו.
בכל מקרה יש לי הבנה ממש מוגבלת באולפנות בגלל שאף פעם לא בררתי לא נראה לי הייתי באולפנא אחרת חוץ מזאת שאני לומדת בה. (אבל כן הייתי באולפנית תל אביב במסגרת טיול)
ישש בתיי ספרר שזה עם חטיבה ואזז כילו ישש יסודיי וחטיבה
יסודי זה א'-ו',
חטיבה זה ז'-ט'
ותיכון זה י'-י"ב
אבל בחינוך דתי ט' מוצמד לתיכון.
וביסודי חרדי או מאוד חרד"לי ז'-ח' מוצמד ליסודי, וכל הסדר הזה מפורק לגמרי.
תלוי מה נחשב אצלך רציני
קחי בחשבון
יאוו כןן הם עושות בגרויות מוקדם וזה....
אבל אם ישלך כוח לכזה עומס;)
אשמח להמלצות על אולפנה טובה באזור המרכז(פתח תקווה) לבת מוכשרת ומצטיינת בלימודים.
חשוב שיהיה שילוב של רמה תורנית גבוהה, אווירה ערכית וחינוך רציני, יחד עם מצוינות לימודית ורמה גבוהה במקצועות החול.
אשמח לשמוע מניסיון אישי על אולפנות מומלצות, האווירה, הצוות והרמה הלימודית.
אולפנה וואו!
יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.
מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.
מכיוון שיש כאן בעלות ניסיון יותר גדול ממני אשמח קצת לעזרה ב"ה אני בקשרי שידוכים ושומע הצעות. ואשמח לעזרה כאן בפנייה לקהל יעד מסוים. אם אני רוצה להכיר מסגנון מסוים של בנות שלומדות באולפנות מסוימות. איך שואלית את ראשת האולפנה על הבוגרות? מה שואלים איך שואלים? האם באולפנות החרד"ליות מאוד זה מקובל? אשמח לתשובות כדי שאדע איך נכון לעשות את הצעד הזה (כמובן שאני לא אדבר עם ראשות האולפנה בעצמי ואת החלק הזה ההורים יעשו)
אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.
דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.
ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?
שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.
שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.
יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.
את האולפנה?
אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?
כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?
אז מה השאלה?
תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.
ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.
אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.
לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.
"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"
והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)
האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?
וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.
אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"
בסמיכות ראשת
אבל בכנות לא הבנתי
אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה
ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום
כך או כך הנה לך ראשה
אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.
אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".
סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?
אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.
זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.
עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"
מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'
סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד
עיוניתלא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.
לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.
או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.
זה מקובל וזה ממקד.
החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.
גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)
נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..
לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.
פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.
אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.
גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.
מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.
וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.
וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.
וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )
והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.
יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר
בעולם הזה, בכלל.
אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.
באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.
זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת
והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:
מקווה שעזרתי❤️
זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?
אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים
איזה סגנון את מחפשת?
משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...
אבל אני ינסה לברר עוד בעה
אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:
או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת
את רוצה בלי פנימייה?
אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר
אני עולה לי' ואני רוצה אולפנה שדומה לראשית אבל בלי פנימיה (או אפשרות של גם וגם) שמעתי שתהילה זה טוב מישהי יכולה אולילתת ליל פרטים יותר עליה
על איך זה באמת מבפנים?
תודה רבה 😊
מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות
הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד
אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף
זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.
עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר
הבת שלי מחפשת אולפנה תורנית מאוד אבל לא חונקת
עם פנימיה
גרים בצפון אבל היא מוכנה לסוע גם רחוק
אשמח להמלצות
באולפנת תפארת היא לא התקבלה אבל זה הסגנון בגדול
אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל
אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..
יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?
ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה
יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק
יד בנימין סגנון חסידי
בנות מהממות
מה הסגנון בשתיהם כללים ,סגור ,פתוח
