ליהודים יש המון פריצות דרך בתחומים שהם לא היי טק וטכנולוגיה.

קרל מארקס, פרדיננד לסל, איין ראנד, מוריץ לצארוס,קרל ריימונד פופר, לאון טרוצקי (פילוסופים מדינאים ואנשי רוח)

בתחומי הרפואה היו גדולי ישראל לאורך הדורות עד ממש לעת האחרונה

בכלכלה אחוז היהודים שזכו בפרס נובל הוא באיזור ב40!

בפיזיקה 25

בכימיה 20

בחקלאות יש לנו המון פיתוחים מפיתוח טפטפות ועד להכלאה של מינים ע"מ להשביח את הצמחים הקיימים.

אז היה עוד לפני איינשטיין אבל זה התגבר בתקופתו. מה קרה אז? אמניציפציה. יהודים יכלו ללכת לעשות דברים.

ללמוד מקצוע.

ללמוד באוניברסיטה

לחקור

לחדש

אז יש תוצאות

ולא רק טכנולוגיה אלא גם פילוסופיה כלכלה רפואה חקלאות בנקאות תעשיה ועוד

ולהסביר למה זה התרחב משמעותית מאז איינשטיין - האמניציפציה.

אבל איזה יהודים המציאו וגילו בתקופתו או לפניו או אחריו עד איינשטיין?

לא כמו היום.

היה את הרמב"ם למשל.

וסתם אגב: יש כמה אנשים יהודים שהשפיעו מאוד הרבה על העולם: העיקרי לדעתי הוא משה רבנו, ואחריו, להבדיללל - ישו. שני אלו הם מבין האנשים שהשפיעו בצורה הכי בולטת על עולמנו. (זה לא לגמרי קשור לנושא כי הפרסום שלהם הגיע מעצם היותם יהודים ולא כפועל יוצא מאינטלקטואל גבוה, ובכל זאת, גם הם מתווספים לרשימת האנשים היהודים המפורסמים).

בגלל תרומתם לאסטרונומיה.

רבי אברהם אבן עזרא, הרלב"ג, רבי אברהם זכות ומשאללה אבן את'רי.

יש למישהו השערה איך זה קרה?

שיהודים חכמים/מצליחים יותר משאר האוכלוסיה? זה באמת נושא ידוע ומעניין מאוד, למרות שניסיתי לא מצאתי לזה הסבר מניח את הדעת.

שיהודים מצליחים דווקא בתחומים מסוימים? זה נכון, בספורט למשל אין להם הישגים מיוחדים. לעומת זאת בכלכלה אנחנו ממש טובים (40% מזוכי פרס נובל בכלכלה הם יהודים, זאת בעוד שהיהודים מונים רק 0.02% מהאוכלוסיה!)

זה למה זה תפס תאוצה באמצע המאה ה20, כי הבאתי דוגמאות של גדולי הממציאים בתקופות קדומות יותר, ואין שם אפילו יהודי אחד

שבאופן כללי העולם תפס תאוצה בכל הנוגע להמצאות במאה ה-20, כך שבאופן יחסי גם הממציאים היהודים קיבלו יותר מקום.

בתקופות קדומות יותר היהודים לא היו מורשים לעסוק במקצועות מכובדים כמו רפואה או מדע, יכול להיות שגם זה השפיע.

באמת, אם כבר מדברים על זה - למה לדעתך ליהודים יש הישגים ממש גבוהים יחסית לשאר העולם?

אמנם כשלומדים מתמטיקה ופיזיקה גם מפתחים את השכל, אך זה לא היה נפוץ פעם. פיתגורס ותאלס גילו את תגליותהם הרבה לפני הספירה, אבל רק בשנים האחרונות כל מתבגר בן 14 יודע להוכיח אותם. לקח דורות רבים לעולם המערבי להתפתח למה שהוא היום, בעוד שהיהודים למדו גמרא ופוסקים דורות רבים מאוד. בעולם השלישי יש אנאלפבתים רבים, ובעולם המערבי שלפני דורות רבים שלא היה שונה ממנו בהרבה גם היו אנאלפבתים רבים, דבר שכמעט לא היה קיים בשום תקופה בהיסטוריה היהודית. אפילו היום יש אחוז מסוים של אנאלפבתים גם בארצות הברית, ואצל היהודים זה לא היה מעולם

אבל לא מסביר את התופעה עד הסוף, כי רובם המוחלט של המדענים, הכלכלנים וכו' היהודים המפורסמים במאות האחרונות היו יהודים לא דתיים, חלקם מומרים וחלקם כלל לא יהודים לפי ההלכה.

הם ירשו מאבותיהם ואבות אבותיהם שכל פורה ותרבות ידע ועזבו אותה בתקופה שבה גם העולם המערבי היה די מפותח

באמת משהו גנטי נשמע לי הכי הגיוני, אבל לא לגמרי מספיק

הגניוס היהודי

אבולוציה של תלמוד. לאורך מאות שנים המועמד הראשון לנישואין היה התלמיד חכם, ואחריו בסדר יורד. אלה שלא הצליחו התבוללו אט אט. וכך נשארנו עם טובי המוחות ביחס למספרנו

זה שהגביר של העיירה יכל לקחת את בחיר המחוז, לא מתקרב לסדר גודל שיגרום לנטישה של מי שאינם בעלי מוחות.

כבר ב-1953 כתב המתמטיקאי נורברט וינר על התופעה של רבנים, שנחשבו חכמים, ששידכו ילדיהם לילדי רבנים כמוהם או לילדי סוחרים מצליחים וכך המשיכו את הדורות^[81]. סטיבן פינקר, פסיכולוג-ניסויי יהודי-קנדי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד ומומחה במדעי הקוגניציה ציין שהתרבות היהודית מעודדת את הלמידה ותלמידים גרועים עלולים למצוא עצמם בחוסר יכולת להשיג שידוך. הוא לא פסל את האפשרות שמשום כך התרחש בתוך העם היהודי תהליך ברירה טבעית - הפרטים האינטליגנטיים בחברה זכו ליתרון משמעותי בתוכה ולכן התרבו יותר וגרמו לשינוי המאגר הגנטי של העם היהודי^[82]. גם בתקופה המודרנית, בחברה היהודית החרדית, עדיין נהוג מוסד השידוכים ויש קריטריונים לבחירת בני הזוג. בבחירת החתן בודקים את הייחוס שלו, האם בין אבותיו היו רבנים חשובים ובודקים גם את הצטיינותו בלימודים, האם יש לו סיכוי להתמנות לתפקיד דיין.

כאמור, הדברים מאוד לא מסתברים.

והוא גם סבר ככה.

אבל לעניות דעתי זה חלק קטן ממכלול סיבות שהביאו לכך, לא מצאתי סיבה אחת שמסבירה את התופעה עד הסוף.

-אנחנו כאן כדי לשמוע.

א. חיסרון בהסבר טוב לא מחייב לקבל את הגרוע, וכך לימדונו רבותינו - עדיפה קושיה טובה מתירוץ רע

ב. באמת איני רואה כאן קושיה גדולה, לא כל דבר מחייב הסבר לוגי, מצידי להניח שכך בחר ה' להיטיב עם עמו.

כל הזינוק הזה בהתפתחות התרומה היהודית לעולם נובעת מהיציאה מבתי המדרש החוצה אל תנועות ההשכלה.

מהרגע שיהודים רבים החליטו לצאת מהשטעטלים ובתי המדרש, אתה רואה זינוק גם בזוכי פרס נובלים וכאלה.

זה מאוד הגיוני

והחרימה כל מי שהעז אפילו לחשוב בכיוון ואפילו קראה לכל ההולכים בתנועת ההשכלה "כופרים".

עדיף ללמוד תורה כל היום ולא ללכת לעשות כסף או ללמוד פיזיקה,

אבל רוב היהודים בעולם לא דתיים ולא ממש מקשיבים למה שהיהדות אומרת. לא נראה לי שהיה אכפת להם שהיהדות קוראת להם כופרים.

שרובם ממילא לא היו דתיים וההשקפה של היהדות לא שינתה להם.

עצם היציאה לתנועת ההשכלה נמנעה דה פקטו עד שהתנאים החברתיים הבשילו לאו דווקא על ידי היהודים עצמם.

אם אחרי הניסיון לשוויון זכויות היה קשה ליהודים להגיע למקומות של צמיחה, כל שכן עוד לפני "שיוויון הזכויות".

בפועל, יהודים יצאו לתנועת ההשכלה על אפם וחמתם של המתנגדים לה.

גם הוא התפתח בזכות תנועת ההשכלה?

גם לרלב"ג היו מתנגדים.

וגם הרמב"ם היה פילוסוף ורופא אז מה?

לא הבנתי את השאלה.

אתה אומר שהאמנציפציה עזרה ליהודים להגיע להישגים במדע וכלכלה? בוודאי! אני מסכימה עם זה לגמרי.

לגבי השקפת היהדות על ההשכלה - מכיוון שרובם של זוכי פרס נובל והיהודים המפורסמים בכלל לא היו דתיים, וחלקם מומרים או גויים על פי ההלכה, זה לא היה משנה!

כי אפילו שלא היו דתיים הם עדיין נתפסו חברתית בין הגויים כיהודים והם היו שייכים לקהילות היהודיות שלהם.

נכון שחלקם התכחשו לגמרי ליהדות שלהם ואפילו התנצרו, אבל הם עדיין היו בתוך הקהילה שלהם וקשה מאוד לפרוץ החוצה כשהקהילה מונעת או מחרימה מאחרים לצאת אל תנועת ההשכלה.

תארי לך כמה יהודים היו יכולים להצליח אפילו המומרים שבהם אם לא היו מתנגדים לתנועת ההשכלה?

בסוף, מהרגע שגם יהודים אורתודוקסיים יצאו אל תנועת ההשכלה, גם יהודים לא דתיים הצליחו בהתאם. זה לא קשור לאם הם היו דתיים או לא.

סופסוף... חחחח

בסדר, אתה צודק

קודם כל, ההשכלה היא הגדרה מכלילה מידי (אתה שם באותה סירה את שי"ר  מצד אחד ואת בר מצד שני).

ושנית, זה גם לא נכון. מאז ומתמיד, היו מדענים היהודים בכל התחומים הללו, וגם אם לאמנציפציה הייתה השפעה, א"א לומר שהיא מה שהתחיל (ע"ע תור הזהב וכו').

מה זה אומר על היהודי הבודד? כלום ושום דבר.

רוב (אני מדגישה שזה רוב) היהודים גרו במקומות נפרדים, נמנעו מללמוד ולעסוק במקצועות מכובדים, דיברו בניב שונה, סבלו מאפליות כמעט בכל דבר... ברור שהיה להם קשה יותר להגיע לתחומי השפעה

וזו רק דוגמא כמובן, יש עוד רבות.

יש יוצאי דופן, אבל זה הרוב.

בכל מקרה, הזמן שבו התופעה התחילה או התגברה לא כל כך משנה. אותי יותר מעניין מה הסיבה לכך.

אבל הוא כנראה הביא את ניצני הניצנים להתעסקות היהודית במדע ובחידושים טכנולוגים, והפריצה המשמעותית קרתה בתקופת אלברט איינשטיין

יש הרבה יותר כלכלנים ומדענים יהודים נודעים מאשר פילוסופים.

ידוע לך אולי על פרס למדעי הרוח שאוכל לבדוק אם זכו בו הרבה יהודים?

3 מתוך 8 הזוכים שמצאתי עליהם מידע לגבי מוצאם, היו יהודים.

לא מצאתי עוד פרס בינלאומי בנושא.

פרס ישראל למדעי הרוח לא רלוונטי כי הוא ישראלי.

באמת בעיה, קשה לדעת.

ב'מדעי הרוח' אתה מכליל גם ספרות, למשל? או פסיכולוגיה?

מדד הרבה פחות 'רשמי', אבל עדיין נותן איזה שהוא כיוון כללי - 

התבנית ניווט הזו- תבנית:פילוסופיה

שכוללת שמות של פילוסופים מרכזיים בתקופות שונות. וכן תבניות דומות בנושאים נוספים.

מאיפה הקביעות (הלא נכונות) לגבי ממציאי הפילוסופיה ומגלי ארצות וכו' (מאחר וגם שם יש יהודים לכמעט אינספור)

כמו גם הקישור בין ההשכלה וכל זה - הוא ערבוב מושגים לא קטן.

מצד שני, לומר שיהודי שחוץ משמע ישראל אין לו קשר ליהדות, הגיע לתחום מסויים בזכות הלימוד תורה - נו שוין.

נראלי שעדיף לא לקבוע דברים בעניין.

אני לא מכירה כאלה

בנימין מטודלה שגם כתב במאה-12 ספר ארוך על המסעות שלו.

יעקב ד'אנקונה שהגיע לסין לפני מרקו פולו, ועוד כמה (מוזמנת לגגל)

יש מחקרים על היהדות של קולומבוס.

נ.ב. אני בן.

הוא פשוט ערך מסעות רחוקים מאוד במקומות קיימים שכבר גילו.

מגלי ארצות אלו אנשים שהחליטו להקיף את העולם באוניות על ידי חציה של אוקיינוסים וכך גילו נתיבי סחר ויבשות.

ממתי הגדרת מגלי ארצות היא "מי שהקיף את העולם באוניות". בכל מקרה עכשיו ראיתי שיש רשימה בויקיפדיה אז...

שבנימין מטודלה לא מגלה ארצות?

מהסיבה שהוא לא עלה על אוניה ולא חצה אוקיינוסים.

הוא ערך מסעות באירופה ובמזרח התיכון

אנשים שגילו לפתע את אמריקה (אולי הכינוי מטעה)

מגלי ארצות הם אנשים שערכו מסעות ברחבי העולם והכירו לבני התקופה והתרבות שלהם ארצות רחוקות שלא היו מוכרות עד אז. לכן גם לואיס וקלארק הם מגלי ארצות וגם מרקו פולו או איבן בטוטה.

לגבי בנימין מטודלה אני לא בטוחה כי הוא ערך את מסעותיו בארצות שהיו מוכרות יחסית גם קודם

גם אני צריכה ללכת עוד מעט

לא רק את אמריקה כן? גם את סין ואוסטרליה וגם את קצוות הקוטב הדרומי והצפוני.

גילוי ארצות לא נעשה בתוך אירופה עצמה.

זה לא שמרקו פולו יצא מונציה, הגיע למרסיי והופ, הוא גילה ארץ. כי זה אותה יבשת.

מה שאת מתארת זה חקר תרבויות וגילוי תרבויות אבל לא גילוי ארצות.

גילוי ארץ זה גילוי ממש.

כלומר, גילוי של מקום שלא היה ידוע לאף אחד באירופה (כולל גילוי מצרים ונתיבי מסחר שהיו נעשים בין עמים שונים דרך הים) והיו בטוחים שאין עוד ארצות מלבד מה שידוע.

מרקו פולו למשל גילה נתיב סחר ימי ויבשתי שקישר בין הרבה מקומות. את הגילויים הוא עשה באמצעות הפלגות וניווט ימי.

אם רוצים להתעכב דווקא על המשמעות המילולית, אז בסדר. הם לא היו מגלי ארצות אלא חוקרי ארצות/תרבויות/איך שלא תרצה לקרוא לזה.

אני לא מתחייב כמובן להגדרה המדוייקת, אבל מגלי ארצות הם אנשים שסיפקו מידע קונקרטי על מקומות פחות ידועים לעולם התרבותי, את"ל מערבי. ולכן, גם אם קולומבוס לא היה הראשון שגילה את אמריקה וכו' אז זה לא מעניין כל זמן שהוא התווה את התהליך הנ"ל. אין שום חיוב להיות בעל ספינה.

בכלל, להגיד על משהו, כל שהוא "מפגר" זו נרקיסיסטיות לשמה.

בדיוק בגלל גישות כאלה החרימו יהודים, מדענים, שחורי עור, וכל דבר שתרצה.

אין דברים מפגרים בעולם כל עוד הם מבוססים מחקרית ומדעית.

הצרה הכי גדולה שלהם היא שהתרבויות שהם חקרו למדו אנגלית וקראו את הניתוחים המגוכחים שלהם והפריחו אותם

זה נראה לך מועיל לחקור חברות בהם ילד בגיל 14 נוהג לרקוד ערום סביב אגם של היפופוטמים? ואם נולדת בת בכורה במקום בן מטביעים אותה בנהר? ואז לנתח בעזרתם את טבע האדם?

למה לא לחקור על זה?

אבל זה בהחלט תחום שכבר אין בו הרבה צורך כיום.

אבל היום התרבויות הרבה פחות שונות וזרות מאיך שהן היו פעם.

באופן כללי העולם 'התקרב', אנשים יודעים הרבה יותר אחד על השני, והרבה תרבויות עתיקות הולכות ומתבוללות בעולם ליברלי ושיוויוני שמעודד הכרות ושוויון בין אנשים שונים.

וכך גם מקובל אאל"ט. וזו גם סברא פשוטה, שלכאורה מיותר לומר על כל מי שגילה מקום שהוא לא הקטבים או מקומות שוממים כמו פטגוניה מגלה ארצות, אם לא תצא מנק' הנחה של התייחסות לעולם התרבות המערבי.

אבל האם זה נחשב ליוצא דופן יחסית לשאר מגלי הארצות?

(לי אין מושג. אם כן זה אפילו יותר מעניין, כי גילוי ארצות לא קשור ישירות לאינטלקטואל)

נ.ב. טוב לדעת...

מכתב פתוח לאלפרד נובל - צעירים מעל עשרים

לא מתיימר כמובן כיום לחזור על כל רעיון או טענה, אבל עדיין מחזיק ברוח הדברים שהעליתי ואני מניח שגם משתתפים אחרים

אבל על השאלה אף אחד לא עונה לי 

אבל אני בספק רב אם יש לאיזו מהן הוכחה חותכת.
פחות או יותר נותרים בסימן שאלה.
קשה מאוד להוכיח שוני במנת משכל, וביכולות קוגניטיביות ומימושן, בקרב אוכלוסיות לא-מבודדות ולא-בהכרח מוגדרות.
ודאי צריך להיזהר בהצהרות, בסילוגיזם ובדדוקציה, שלא לומר להתפאר ולהתגאות.
מעל הכל הייתי אומר שבימינו קל באופן מהותי להיות נגיש לידע ולמערכי למידה, ולכן ה"תחרות" עוברת למדידה של תוצרי מערכות השכלה (יסודית, תיכונית, אקדמית). בפרמטר זה המצב של ישראל הוא בינוני עד סביר, אבל בהחלט לא עובר את גרמניה (גטינגן, מכון מקס פלנק), אנגליה (אוקספורד, קיימברידג'), צרפת (לא רק סורבון אלא גם אקול נורמל סופרייר ואקול נורמל פוליטקניק) או אמריקה (רוב האייבי ליג וגם חלק מהאוניברסיטאות המדינתיות כגון זו של קליפורניה), ובוודאי גם מדינות אחרות כגון הודו ויפאן.
מכל אלו ועוד רבות אחרות יוצאים תוצרים מעולים של מחשבה, גילוי וחדשנות, שאסור לרגע לזלזל בהישגיהם.

זה effort של המון מדענים מתחומים לא בהכרח קשורים. אבל המחשב המודרני מבוסס על המון המון המצאות ופיתוחים יהודיים.

אפשר לדון עוד על השאר, אבל נראה שזה מיותר.

אגב, לאחרונה גיליתי שגם את בוליווד יהודים המציאו (כמובן שגם את תעשיית הטלוויזיה והמוזיקה והאגרוף)

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם