היום בחור חתך לי כי אני לא מתחסנת.

(דפוק)

פשוט מראה לי כמה זה לא מתאים

א. החיסון היה יעיל בעיקר לגרסה הראשונה של הקורונה,

לגרסאות שכבר כיום מסתובבות בעולם ובארץ הוא הרבה פחות יעיל.

אז השמירה על הריחוק החברתי הרבה יותר חשוב וקריטי מהחיסון.

הבעיה העיקרית אלו המכחישי קורונה (כולל אלו מביניהם שהתחסנו).

ב. חוץ מאנשים מבוגרים, הסיכון בקורונה הוא יותר נמוך משפעת וממחלות אחרות.

רובנו עדיין עושים דברים הרבה יותר מסוכנים (כמו עקיפות בכביש דו סתרי), אז להגיד בכזו נחרצות שהיא מסכנת חיי-אדם ואת עצמה? בוא נרגע..

מהמתנגדים ההזויים

תבדוק בטבלאות, מה הסיכוי של בן 20-30 למות מקורונה, ותבין באיזה היסטריה אתה נמצא.

יש לך יותר סיכוי למות בכביש.

גילוי נאות:התחסנתי

תביא הוכחות! תביא מספרים

קורונה בישראל: תמונת מצב | שירותי בריאות כללית (clalit.co.il)

תגלול למטה ותגיד מה אחוזי הסיכוי לתמותה בגיל שלך, ואל תשכח שיש עוד המון א סימפטומטים+אנשים שידעו שהם חולים ולא הלכו להיבדק, מה שמוריד עוד את האחוזים.

אני כמובן לא נגד חיסונים וכל אדם שנפטר הוא עולם ומלואו, אבל ההיסטריה והקיצוניות שאתה משתמש בה,היא לא נעימה ואפילו גורמת לחוששים להירתע מהחיסון עוד יותר.

דבר אחד נכון כתבת 

חשוב לשמור על ריחוק חברתי. 

יש גם אנשים זהירים מאוד בכביש שנהג לא זהיר הרג אותם.

זהירות 100% בכביש,זה לא לעלות על כלי רכב

וזה קרה יותר מפעם אחת.

בכל מקרה חשוב להתחסן,אני לא נגד, אבל לא צריך להיות כ"כ קיצוניים ולקרוא הזוי למי שפוחד להתחסן (כמובן לא מאלה שמאמינים בשבבים ודילול אוכלוסיה), אנשים שיש להם חשש ממשהו חדש, שבוחרים לחכות עוד קצת.

אין צורך לשכנע את המשוכנעים,אני התחסנתי.

להגיד שלא חששתי? אני אשקר

וגם אם לא מסכימים עם כל נקודה, זה די קיצוני.

זה לא במקום, כל השיימינג שעושים ללא-מחוסנים

חוץ מזה שמה שכתבת פה הוא בזוי ולא ראוי לתגובה.

מלמד בעיקר עליך - שאתה פנאט, לא מסוגל להקשיב לרצונות, לצרכים ולתחושות של אנשים שחושבים אחרת ממך, ומוכן לשלול זכויות מאנשים רק כי הם חושבים אחרת ממך. בזוי, אכזרי, חסר חמלה.

או שאתה סתם מגזים, ואז זה סתם לא יפה.

הרבה מתחסנים לא מסכימים איתך.

הרבה מאד מתחסנים יכולים לקבל את זה שאנשים חושבים אחרת מהם, ועדיין מגיעים להם זכויות אדם.

הרבה מתחסנים יודעים להבדיל בין אדם שחושש להתחסן או סתם חושב שזה לא חיוני, לבין אדם שמפיץ שקרים.

והרבה מתחסנים מבדילים בין אנשים שמתחסנים לבין פנאטים ששואפים לחסן את האחרים בכפיה, כוחנות ואלימות.

ויודעים גם שהגישה שלך, הכוחנית, האלימה, חסרת האמפתיה וחסרת החמלה, היא הדלק העיקרי של הפצת השקרים. במקום לנהל דיון הגיוני, אתה מנסה להשמיד את הצד השני, אתה מעליב, אתה מקטין, אתה מלגלג, אתה מבזה. אז הוא נלחם בך בחזרה. אם היית מוכן להקשיב, יותר אנשים היו מקשיבים לך.

נראה כי יצאת מדעתך..

ב"ה שהקב"ה לא נתן בידיך את האפשרות לקבל החלטות לאומיות.

נשמע מדבריך שכל מי שלא התחסן מסכן באופן ממשי אחרים ויש לו "דין רודף" -

כך שלפי דעתך אפשר (ואף יש מצווה) להרוג את כל מי שלא התחסן (כולל ילדים ותינוקות).

אף לא אחד כאן המליץ שלא להתחסן,

אבל בהחלט מדובר כאן במצב שלגיטימי לאפשר את הזמן ואת הבחירה לאנשים לבחון את המציאות,

ולהחליט את הבחירות שלהם ברוגע ומתוך שיקול דעת.

אם המנכ"ל וכל הדיירקטוריון של פייזר טרם התחסנו ועדיין "מחכים" (כבר כמה חודשים) לתורם להתחסן,

אז הפאניקה שאתה מנסה לעשות כאן - זו פאניקת שווא, וכדאי מאד להירגע..

אני בטוח שאם המצב היה כ"כ בהול כפי שאתה מתאר, אז חברי הדיירקטוריון של פייזר כבר היו מתחסנים מזמן...

בוא נראה אותך הורג מתנגדי חיסונים ומצדיק את זה בבית המשפט.

פושע - מוסכם.

אבל תזכור שלא כולנו מפיצי מחלה. לא כל מי שלא התחסן מפיץ מחלה. למה כל כך קשה להבין את זה? אדם יושב בבית שלו, לא עשה כלום, וגוררים אותו למרפאה כדי להתחסן כדי שלא ידביק אחרים.

אדם שלא התחסן לא מסכן אחרים יותר מילד בן 15 שלא התחסן והולך ברחוב. האם אתה בעד לאסור על בני 15 ומטה לצאת לרחוב? לגזור על כולם בידוד?

אבל צריך לשמור על הזכות שלא להתחסן.

לא לקלל אותם, לא לשנוא אותם, לא לנעול אותם בבית, לא לפטר אותם (בדיוק כמו שהם לא פוטרו בחודשים שקדמו לחיסון). לאפשר להם להתפלל במנין בדרך כלשהי

זה מה שקרה כאן במהלך כל השנה האחרונה, בגלל העקשנות המטופשת של שר החינוך לפתוח את מוסדות החינוך.

וכן, בעיני לגיטימי לפתוח בתי ספר עם תו ירוק, מי שלא מחוסן שלא ייכנס. והמורים שלא מחוסנים - שאלה משפטית מעניינת, מה המעמד שלהם - אולי חל"ת או כל פתרון אחר. אבל אני מקבל את זה כלגיטימי. *אבל* אם התרת למורה לא מחוסן לעבוד, אתה צריך לקחת בחשבון את הסיכון שהוא יכניס אנשים לבידוד. בדיוק כמו שאתה לוקח את הסיכון שגם מורה מחוסן עלול לחלות ולהכניס אנשים לבידוד.

וחוץ מזה, אתה שוכח שהמורים הלא-מחוסנים הם הבעיה הכי קטנה בבית הספר. הבעיה הגדולה היא התלמידים בבית הספר, והסיכוי שתלמיד ידביק את כולם לא פחות מהסיכוי שמורה ידביק את כולם. זה שהמורה היה יכול להתחסן שקול לזה שהתלמיד היה יכול להיעדר - שתיהן החלטות סבירות מאד בהתחשב במצב התחלואה, והיו חוסכות הרבה. אבל פתיחת בתי הספר לוקחת את הסיכון הזה, ומי שלא רוצה - שלא ישתתף בהימור

(ועוד יבוא הגאון שיטען שילדים לא מדביקים. אז למה הם צריכים בידוד?)

אם העבודה שלך היא לדבר מול קהל, אז כן, יש בזה הגיון באופן עקרוני.

אבל

אם אתה מדבר מול קהל מחוסן - אתה לא באמת מסכן אותם

אם אתה מדבר מול קהל לא מחוסן - אתה מוסיף סיכון קטן מאד למה שהם מסכנים את עצמם

ואז אין לזה הצדקה

בדקו אם החיסון גורם לשיגעון?

אולי החיסון גרם לשיגעון שלך?

עכשיו אני מפחד שהשיגעון יידבק גם בי..

המנכ"ל של פייזר אמר מפורשות שהוא מחכה לראות מה יהיו התוצאות בישראל.

חוץ מזה, שכיום לפחות חלק מהדיירקטוריון שלהם זכאי לחיסון, והם עדיין לא התחסנו.

וכמו שכאן ביבי ואדלשטיין התחסנו כדי להראות דוגמא, גם עליו היה להתחסן כדי להראות דוגמא.

ולהכחיש בדיוק את ה-"פייק" ניוז האלו..

כל התירוצים שעדיין לא הגיע תורו - זה תירוצים צדקניים שעושים הרבה יותר נזק מתועלת.

(בהנחה שהוא באמת חושב שהחיסון באמת יעיל כמו שהם מפרסמים.)

שמהווה שיקול.. היום השאלה 'האם התחסנ/ה?' התווספה לכל השאלות ששואלים על המיועד/ת.. 

ואין לי כח להכנס לדיונים,

אבל לא כל מי שבוחר לא להתחסן בינתיים זה מאמונה לפייק ניוז או לקונספרציות ממש לא.

יש שיקולים נוספים ורבים,

ויש גם אנשים שפויים שבוחרים להמתין.

פרט לאנשים שאינם יכולים להתחסן מבחינה בריאותית 

מותר לאדם לא מקצועי (וגם לאדם מקצועי) להקשיב בסבלנות ובכבוד לטיעונים שלא מסכימים עם המיינסטרים, ולנסות לברר מה האמת. סתם לזרוק "פייק" ולזלזל גורם לזה שלא יהיה בירור מסודר.

המציאות היא שהמסה המשמעותית של הטיעונים בעד החיסון זה הטענות המאוסות של "מי שלא מתחסן רוצח", ותגובות לטענות מגוחכות (שבב וכו'), והתעלמות מטענות סבירות יותר. כן, יש התעלמות. תקרא בזהירות ראיונות עם רופאים, על השאלות הקלות הם מגיבים באריכות, והשאלות הקשות יותר הם מעלימים. וחבל, חבל מאד.

ולכן ההמלצה של הרופא היא חשובה לציבור, ויכול להיות שליחיד אין צורך להתחסן - והרופא ימליץ לו להתחסן, בגלל האינטרס הציבורי.

אני אציג טיעון, אתה תגיד שהוא לא רציני. נמאס. לא כיף הזלזול הזה. אנחנו לא חייבים להיות מדעיים.

מותר לבן אדם לחשוש גם חשש לא מדעי.

הטיעון שמתעלמים ממנו הכי הרבה - שזאת טכנולוגיה חדשה שלא נוסתה בהיקף רחב.

אני לא מציין את זה כי אני רוצה להוכיח שזה טיעון רציני, אלא כי בראיונות עם רופאים (לדוגמה הראיון עם ד"ר סודי נמיר) התשובה היא בדרך כלל קצרה ומשהו בסגנון של "נכון אבל כן ניסו את זה וזה בסדר, ואין לזה תופעות לוואי מיידיות" שאלה התחמקויות כי הן לא עונות על השאלה, ואכן אין תשובה על השאלה "איך יודעים את ההשפעה לטווח ארוך"

מה אכפת לי הסיבה שלא הגיע לשלב סופי? זה עדיין טכנולוגיה חדשה.

יש לי גם טכנולוגיה חדשה, להפוך עופרת לזהב. פשוט אין לי מספיק עופרת. אבל ברגע שיתאפשר אני אעשה את זה.

והמיליונים שהתחסנו התחסנו לפני חודש וחצי

ולכן התשובה שלך היא משהו בין זלזול/התעלמות/אי הבנה של השאלה. ואתה רוצה שאסמוך עליך?

אלו החיים שלך!!!

גם אם מישהו מעשן או אוכל עוגיה שתגרום לו להשמנת יתר הוא יתפוס מיטה בטיפול נמרץ

וגם אם מישהו מדבר שטויות שמעצבנות אנשים הוא יגרום להם להתקף לב והם יתפסו מקום בטיפול נמרץ.

כל עוד לא הוכח שמי שמתחסן לא עלול להדביק אחרים כנשא, הטענה הזו מופרכת מעיקרה.

ומנין לי שלא הוכח? זה מופיע כחול על גבי לבן באתר של כללית ואני מאמינה שגם באתר משרד הבריאות.

מותר לחכות. הדבר החשוב הוא שתבין שמי שלא התחסן לא חייב לך כלום, והוא גם לא מנסה לפגוע בך. הוא חי את החיים שלו בדיוק כמו שהיה עד החיסון, ואז לא ראית בו רוצח.

יש לך שיקולים יפים ומעניינים, יש אנשים שחושבים אחרת. אתה יכול להביר את עמדתך ולקוות שאנשים ישתכנעו, אבל לריב עם אנשים ולהגיד שהם מחכים יותר מדי זה התנהגות שבכל הקשר אחר היינו מוקיעים אותה, ורק פה עם החיסונים מותר לכל אחד להחליט בשבילי.

דבר שני - לא התבלבלתי, התייחסתי לגישה הכללית שיש, ולא אליך אישית.

אני יכול לקבל שאתה לא שותף לזה, ואני מתנצל מכל הלב.

ומה בכתיבה שלך כן גרם לי להתייחס ככה?

"כמה אפשר לחכות" משמעו שיש משהו שברור שצריך לעשות, או אנחנו רוצים שיקרה, ומישהו משתהה. זה לא היה נשמע כמו שאלה אינפורמטיבית.

ולכן ציינתי, שאם מישהו רוצה לחכות שנה, שנתיים, או עשר - מותר לו. הטיעון "כמה אפשר לחכות" הוא כאשר אנחנו רוצים שיקרה משהו, לא כשמכריחים אותנו לעשות משהו.

אצל הקב"ה אין את 'היותר סיכוי או פחות סיכוי..'

מה לא עושים כדי לשכנע את הציבור להתחסן..

שאם הקב"ה רוצה הוא יזווג לי את הזיווג המתאים לי בלי קשר להתחסנתי או לא ובלי קשר לכל הוכחה מדעית כזאת או אחרת.

פשוט כתוב שם "למחוסנים יש יותר סיכוי למצוא אהבה". לדעתי זה שטויות

ה' ציווה אותנו "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" לאור המידע שאני נחשפתי אליו אני מקיימת את מה שה' ציווה עלי

ואני שמעתי הרבה רופאים שמתנגדים לחיסון שמשתיקים אותם וכמעט ולא מדברים עליהם בתקשורת..אז זה שאתה חושב שהחיסון זה הדבר שיציל אותך אני חושבת אחרת ממך ויש גם רבנים שחושבים אחרת ואני לא אכנס לדיון הזה ..רק אל תכליל אותי ועוד אלפי אנשים שחוששים להתחסן.

נפגע מהחיסון יומיים לאחר קבלת החיסון התעוותו לו חצי מהפנים ושום פיזיותרפיה לא עוזרת לו..

הוא רמז לאבא שלי שלא יעשה את החיסון..ואני שמעתי על הרבה בנות שקיבלו דימום רציני לאחר החיסון וגם נשים שהפילו

אי אפשר להתעלם ,לעצום עיניים ולסגור אוזניים ..לפני שמכניסים משהו לגוף שיכול לעשות נזק בלתי הפיך

ואל תגידו את התשובה שכולם עונים..הקורונה יותר גרועה..מי אמר שח"ו כולם יחלו בקורונה?נכון שיש סיכון אבל גם לקבל את החיסון זאת סכנה אני לא אהיה ניסוי של אף חברת חיסונים..

רואים את המאמץ של התקשורת לשכנע את כולם לרוץ להתחסן וכמעט לא מזכירים את התופעות לוואי,ואת האנשים שמתו לאחר קבלת החיסון,מה אומרים?אין קשר לחיסון הם נדבקו מהקורונה..יכול להיות אבל גם יכול להיות שהחיסון זה שהרג אותם ובזה משרד הבריאות לא יודה.

פייזר בעצמם אומרים שנראה מה יהיה בהמשך ושעושים ניסוי בישראל.

ויש הרבה רופאים שמשתיקים אותם..מי שרוצה שיעשה חיסון בהצלחה אבל מפה ועד להכליל שכל מי שלא עושה את החיסון הוא פושע והולך להדביק את כל העולם?אם אתם מחוסנים אז ממה אתם כ"כ מפחדים ?הרי אתם מחוסנים לא?

איפה ההגיון פה?

וזה לא הסרטון היחיד שראיתי

Moshe

זה אומר שאכן ההסברה האלימה עוזרת בצורה חלקית מאד.

הרבשלום

וזה טיפה בים מכל הדברים הנוראיים שראיתי ושמעתי על החיסון..(וגם מכירה סיפורים מקרוב)

אח"כ שמישהו יבוא ויגיד לי שזה שאני לא עושה את החיסון אני ח"ו לא עושה את רצון ה'?להפך אני שומרת על החיים שלי!!!

שימי לב, בקישור שהבאת - בעצם, בשני הקישורים - מצוטטים רופאים שאומרים שאין לנו מידע על הכל. וזה נכון.

אבל מצד שני, הרבה רופאים אומרים - וגם הם צודקים - שלפי המידע שיש לנו, אין שום סיכון.

ולכן אני מבין את מי שחושש, כי באמת יש הסברה מאד גרועה, וחלק מהסיבה היא שאין מידע עדיין לגבי הכל. רק חלק מהסיבה, החלק השני הוא אנשים שחושבים שאם הם יצעקו מספיק חזק זה ישכנע אנשים.

ומצד שני, אין לנו שום אינדיקציה לסיכון בחיסון, וכנראה גם בטווח הארוך זה בטיחותי באופן מוחלט.

מה עשית עשרה חודשים עד שבא החיסון הגואל? ישבת בבית ונעלת את הדלת? אני מכיר אנשים שעשו את זה. אם גם אתה, אני יכול להבין את ההיסטריה שלך מהמחלה, ומצד שני - עוד חודשיים א יהרגו אותך.

אתה בלחץ מהמוטציה הבריטית? צמצם מגעים. זה הפתרון האמיתי. אל תחסן את הסביבה שלך. הרי בסביבה שלך יש גם ילדים שלא יכולים להתחסן.

תדרוש סולידריות מאלה שטסו לדובאי, מאלה שהפרו בידוד, מאלה שברחו ממלוניות.

אני סבלתי מספיק, וחוץ מכפיה שום דבר לא יגרום לי לנקוף אצבע לטובת המאמץ הציבורי הזה, שבו מישהו החליט שיש רק פתרון אחד ולכן כולם חייבים לעשות ככה ומי שלא הוא רוצח.

המחלה הופצה על ידי אנשים שהפרו סגרים, הפרו בידוד, זלזלו בהנחיות, ועשו מה שבא להם - והממשלה חיפשה לעשות סגרים לפי שיקולים פוליטיים, רק בחגים. לא מתנגדי החיסון הפיצו את המחלה. הם לוקחים סיכון בעיקר על עצמם, ומותר להם.

מסכים בהחלט עם הפסקה האחרונה.

ועם זאת, חלק מחופש הביטוי והדעה הוא לתת מקום גם לאנשים לא עקביים וטועים

ולגבי ניהול הסיכונים - גם עם חיסון של חלק מהאוכלוסיה - ועד שלא יאשרו חיסונים לילדים, זה יהיה המצב בכל מקרה - ניהול הסיכונים נעשה קל יותר ומסוכן פחות, לא להיפך

חשבתי ששלחתי את הסרטון המלא של 'הצינור' בו הרופאים מתנגדים ובסרטון הזה הראו רק קטע קצר  ושילבו עוד כמה נושאים אחרים..לא יודעת איפה הסרטון המלא ..בכ"מ זה לא העניין רק רציתי להראות שיש הרבה רופאים שמתנגדים וגם מפחדים להביע את דעתם בציבור כדי שלא יפטרו אותם..זה מה שהראו בסרטון המלא.

זה כלי שבאפשרותו אפשר לדעת מידע לפעמים שיקרי אבל לרוב גם מידע אמין על תופעות שאנשים חוו על בשרם..

שבתקשורת ברדיו או בטלוויזיה לא יפרסמו כי יש להם אינטרס והרבה פעמים רוצים להשתיק או להעלים את האמת מהציבור.

גם יש הרבה פרסומים שדואגים להוריד מהרשתות..זה מסריח בעיניי ..

נהיתה תופעה שכל פרסום שהוא לא בעד החיסון הוא ישר מכונה "פייק"..נמאס כבר לשמוע את זה.

מי שחכם צריך לברר ולבדוק לפני..סוף מעשה במחשבה תחילה.

ופה סיימתי את הדיון..יום שישי הרבה עבודה במטבח..

כל אחד יעשה את מה שנכון לו..ואני מאחלת מכל הלב שיהיה רק בריאות ושנשמע בשורות טובות

ושה' ישים סוף וקץ לכל צרותינו.

שבת שלום ומבורך!

ויש 2 רופאים שאני מכירה באופן אישי שאמרו לחכות עם החיסון בנתיים ,אחד דיבר עם אבא שלי ועוד רופא שהייתי אצלו והוא לא דיבר נגד החיסון אבל לא שלל את התופעות שיכולות לקרות ולכן אמר לי שעדיף לחכות עם זה שנה + ככה ולראות מה קורה..

אז יש לי אישור בהצלחה.

א. אני כן חושב על עצמי. הקרבתי השנה מספיק בגלל ובשביל אחרים

ב. אולי אני עלול להדביק. כל אחד והסיכוי שלו.

ג. שוב, השאלה מה הסיכון. אם אני מתחסן, 100% עברתי חיסון. אם אני מחכה שההדבקה תדעך, סיכוי נמוך להדבק - ושוב, כל אחד ותנאיו

ד. נו באמת, במוקדם או במאוחר. אולי כן, אולי לא.

ה. ואם מה שיקרה יקרה בדיוק עוד יומיים? המתחסנים הראשונים פתאום יראו בעיות, ולי, שהייתי טפש והתחסנתי, נשאר רק לחכות שזה יקרה גם לי?

אם אתה רוצה, תקח, תעבד, תזקק, ותנסח טיעונים מדויקים.

א,ב,ג,ד,ה. יש לך הנחות מסוימות לגבי הסיכון של החיסון, הסיכון לחלות, והסיכון שהמחלה תהיה קשה אצלו או שהוא ידביק אחרים. אדם שההערכה שלו לגבי הסיכונים האלה היא שונה, עלול להתנהג אחרת ממך. לא סיבה לזלזל בו, להאשים אותו, רדוף אותו, לטעון שהוא מפיץ שקרים. הוא מבין את השיקולים שלך, ופשוט קורא אחרת את המפה הסטטיסטית. אולי הוא אפילו טועה, אבל מותר לו לטעות.

לקדם מדיניות מסויימת. כי הנתונים האמיתיים הם שגם מי שהתחסן עלול לחלות שוב ובסיכויים הרבה יותר גבוהים ממי שהחלים. ואני גם מכיר אדם כזה. אז החיסונים כנראה לא פותרים לנו את כל הבעיות.

תשלים עם זה שהכל כאן ניסיוני ולא יודעים כלום בוודאות ואל תתייהר ללכת אחרי הצד "שיודע", להיות עם הצד השולט, עם אלו שאומרים שמי שלא מתחסן רוצח ושופכים דם בעצמם.

אנשים שחלו, גם אחרי החיסון השני וכמובן אחרי הראשון

(בלי לדבר על תופעות לוואי...)

לא מבין למה לקרוא לזה חיסון בכלל. כשעוקבים אחרי הנתונים שמתפרסמים ומשתנים רואים שהחיסון נסיוני ונבדק כל הזמן, ופעם הוא לא בטוח מפני המוטציה הזאת ופעם מוטציה אחרת, והוא לא מונע הדבקה או מקנה מוגנות מוחלטת ועובדים על חיסונים שלישיים ורביעיים וצריך עדיין להסתובב עם מסכות ולשמור מרחק ועושים סגרים. אז ממה אתה מחוסן בכלל? מכניס את עצמך לסכנה במו ידיך. 

אגב אגב

מחוסנים שאושפזו בעקבות החיסונים-" מרבית מקרי האשפוז היו כתוצאה ממחלת רקע." גם מרבית מקרי האשפוז מהקורונה. אז מה עשינו בזה אם אותם שמסוכן להם הקורונה הם אותם אנשים שמסוכן להם להתחסן?
 

כרגע אני תומך בחברה האלה מודל היגיון בריא

כי הוא אמר שהסיכוי לחלות אחרי חיסון גדול מהסיכוי לחלות אחרי החלמה. זה מה שהוא אמר. טיעון לגיטימי, שאני לא יודע מה המקור שלו, בדיוק כמו חצי מהנתונים שאתה מביא מהתקשורת, שאמינה בערך כמו יאסר ערפאת.

אתה יכול לענות "אני מבין את הטיעון שלך, אבל לדעתי ההגיון עדיין אומר להתחסן". וזה לגיטימי, ומוצדק, ואין הגיוני מזה. 

אבל אתה בוחר להאשים אותו - שהוא משקר בכוונה, ומפיץ שקרים בכוונה, וגורם למוות של עשרות מיליארדי ישראלים, ורשע מרושע.

אולי די? אולי תעצור ותקשיב? תבין שאנשים שלא מסכימים איתך לא מנסים לפגוע בך אלא פשוט רואים את המציאות אחרת? הם לא מנסים לשקר, ואולי גם לא משקרים, ואולי אפילו צודקים בטיעונים שלהם - גם אם המסקנה הסופית תקבע לפי שיקולים אחרים

----

וסתם להשלמה - ונוציא לרגע את העובדות, כי על כל עובדה אתה תצרח "פייק". מה שהוא טען זה ככה:

הסיכוי לחלות אחרי חיסון הוא לא נמוך כל כך.

ולכן חיסונים לא פותרים את הבעיה לגמרי.

ולכן להתסכל על החיסונים כפתרון יחיד ובלעדי זה לא נכון.

עקרונית הוא צודק, אבל לא בגלל הטיעונים האלה. הבעיה האמיתית היא אוכלוסיית הלא מתחסנים שמתחת לגיל 16. הם קיבלו פקודה של פייזר להיות רוצחים, כלומר לא להתחסן, ולכן כל עוד לא פתרנו את הבעיה הזאת, עוד כמה אחוזים מהאוכלוסיה שלא התחסנו לא ישנו את הסיפור בצורה דרמטית.

[הייתי ממליץ לנסות למשל בגוגל סקולר, לא עשיתי את זה בעצמי כי אני האנגלית שלי לא מספיק טובה].

ב. לפי מה שאת אומרת לא חוקרים את זה כי התוצאות עלולות להיות מבהילות. כלומר, אנשי המחקר הרפואי מכל המדינות והמוסדות, יודעים שזה עלול לסכן חיים, ודווקא לכן הם מעדיפים לא לחקור.

ואם זה עדיין לא נשמע מספיק מוזר, יש קבוצת אוכלוסייה שמקבלת חיסונים יותר מכל שאר האוכלוסייה, ומחוייבת להתחסן בחיסונים מסויימים, וזה אנשי צוות רפואיים.

לכן, אלו האנשים שצריכים להיות מוטרדים במיוחד מהשאלה הזו, ולרצות שהיא תיחקר.

וחלק מהחוקרים בתחום הרפואה, הם רופאים בעצמם,.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב! 

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?