היום בחור חתך לי כי אני לא מתחסנת.

(דפוק)

פשוט מראה לי כמה זה לא מתאים

א. החיסון היה יעיל בעיקר לגרסה הראשונה של הקורונה,

לגרסאות שכבר כיום מסתובבות בעולם ובארץ הוא הרבה פחות יעיל.

אז השמירה על הריחוק החברתי הרבה יותר חשוב וקריטי מהחיסון.

הבעיה העיקרית אלו המכחישי קורונה (כולל אלו מביניהם שהתחסנו).

ב. חוץ מאנשים מבוגרים, הסיכון בקורונה הוא יותר נמוך משפעת וממחלות אחרות.

רובנו עדיין עושים דברים הרבה יותר מסוכנים (כמו עקיפות בכביש דו סתרי), אז להגיד בכזו נחרצות שהיא מסכנת חיי-אדם ואת עצמה? בוא נרגע..

מהמתנגדים ההזויים

תבדוק בטבלאות, מה הסיכוי של בן 20-30 למות מקורונה, ותבין באיזה היסטריה אתה נמצא.

יש לך יותר סיכוי למות בכביש.

גילוי נאות:התחסנתי

תביא הוכחות! תביא מספרים

קורונה בישראל: תמונת מצב | שירותי בריאות כללית (clalit.co.il)

תגלול למטה ותגיד מה אחוזי הסיכוי לתמותה בגיל שלך, ואל תשכח שיש עוד המון א סימפטומטים+אנשים שידעו שהם חולים ולא הלכו להיבדק, מה שמוריד עוד את האחוזים.

אני כמובן לא נגד חיסונים וכל אדם שנפטר הוא עולם ומלואו, אבל ההיסטריה והקיצוניות שאתה משתמש בה,היא לא נעימה ואפילו גורמת לחוששים להירתע מהחיסון עוד יותר.

דבר אחד נכון כתבת 

חשוב לשמור על ריחוק חברתי. 

יש גם אנשים זהירים מאוד בכביש שנהג לא זהיר הרג אותם.

זהירות 100% בכביש,זה לא לעלות על כלי רכב

וזה קרה יותר מפעם אחת.

בכל מקרה חשוב להתחסן,אני לא נגד, אבל לא צריך להיות כ"כ קיצוניים ולקרוא הזוי למי שפוחד להתחסן (כמובן לא מאלה שמאמינים בשבבים ודילול אוכלוסיה), אנשים שיש להם חשש ממשהו חדש, שבוחרים לחכות עוד קצת.

אין צורך לשכנע את המשוכנעים,אני התחסנתי.

להגיד שלא חששתי? אני אשקר

וגם אם לא מסכימים עם כל נקודה, זה די קיצוני.

זה לא במקום, כל השיימינג שעושים ללא-מחוסנים

חוץ מזה שמה שכתבת פה הוא בזוי ולא ראוי לתגובה.

מלמד בעיקר עליך - שאתה פנאט, לא מסוגל להקשיב לרצונות, לצרכים ולתחושות של אנשים שחושבים אחרת ממך, ומוכן לשלול זכויות מאנשים רק כי הם חושבים אחרת ממך. בזוי, אכזרי, חסר חמלה.

או שאתה סתם מגזים, ואז זה סתם לא יפה.

הרבה מתחסנים לא מסכימים איתך.

הרבה מאד מתחסנים יכולים לקבל את זה שאנשים חושבים אחרת מהם, ועדיין מגיעים להם זכויות אדם.

הרבה מתחסנים יודעים להבדיל בין אדם שחושש להתחסן או סתם חושב שזה לא חיוני, לבין אדם שמפיץ שקרים.

והרבה מתחסנים מבדילים בין אנשים שמתחסנים לבין פנאטים ששואפים לחסן את האחרים בכפיה, כוחנות ואלימות.

ויודעים גם שהגישה שלך, הכוחנית, האלימה, חסרת האמפתיה וחסרת החמלה, היא הדלק העיקרי של הפצת השקרים. במקום לנהל דיון הגיוני, אתה מנסה להשמיד את הצד השני, אתה מעליב, אתה מקטין, אתה מלגלג, אתה מבזה. אז הוא נלחם בך בחזרה. אם היית מוכן להקשיב, יותר אנשים היו מקשיבים לך.

נראה כי יצאת מדעתך..

ב"ה שהקב"ה לא נתן בידיך את האפשרות לקבל החלטות לאומיות.

נשמע מדבריך שכל מי שלא התחסן מסכן באופן ממשי אחרים ויש לו "דין רודף" -

כך שלפי דעתך אפשר (ואף יש מצווה) להרוג את כל מי שלא התחסן (כולל ילדים ותינוקות).

אף לא אחד כאן המליץ שלא להתחסן,

אבל בהחלט מדובר כאן במצב שלגיטימי לאפשר את הזמן ואת הבחירה לאנשים לבחון את המציאות,

ולהחליט את הבחירות שלהם ברוגע ומתוך שיקול דעת.

אם המנכ"ל וכל הדיירקטוריון של פייזר טרם התחסנו ועדיין "מחכים" (כבר כמה חודשים) לתורם להתחסן,

אז הפאניקה שאתה מנסה לעשות כאן - זו פאניקת שווא, וכדאי מאד להירגע..

אני בטוח שאם המצב היה כ"כ בהול כפי שאתה מתאר, אז חברי הדיירקטוריון של פייזר כבר היו מתחסנים מזמן...

בוא נראה אותך הורג מתנגדי חיסונים ומצדיק את זה בבית המשפט.

פושע - מוסכם.

אבל תזכור שלא כולנו מפיצי מחלה. לא כל מי שלא התחסן מפיץ מחלה. למה כל כך קשה להבין את זה? אדם יושב בבית שלו, לא עשה כלום, וגוררים אותו למרפאה כדי להתחסן כדי שלא ידביק אחרים.

אדם שלא התחסן לא מסכן אחרים יותר מילד בן 15 שלא התחסן והולך ברחוב. האם אתה בעד לאסור על בני 15 ומטה לצאת לרחוב? לגזור על כולם בידוד?

אבל צריך לשמור על הזכות שלא להתחסן.

לא לקלל אותם, לא לשנוא אותם, לא לנעול אותם בבית, לא לפטר אותם (בדיוק כמו שהם לא פוטרו בחודשים שקדמו לחיסון). לאפשר להם להתפלל במנין בדרך כלשהי

זה מה שקרה כאן במהלך כל השנה האחרונה, בגלל העקשנות המטופשת של שר החינוך לפתוח את מוסדות החינוך.

וכן, בעיני לגיטימי לפתוח בתי ספר עם תו ירוק, מי שלא מחוסן שלא ייכנס. והמורים שלא מחוסנים - שאלה משפטית מעניינת, מה המעמד שלהם - אולי חל"ת או כל פתרון אחר. אבל אני מקבל את זה כלגיטימי. *אבל* אם התרת למורה לא מחוסן לעבוד, אתה צריך לקחת בחשבון את הסיכון שהוא יכניס אנשים לבידוד. בדיוק כמו שאתה לוקח את הסיכון שגם מורה מחוסן עלול לחלות ולהכניס אנשים לבידוד.

וחוץ מזה, אתה שוכח שהמורים הלא-מחוסנים הם הבעיה הכי קטנה בבית הספר. הבעיה הגדולה היא התלמידים בבית הספר, והסיכוי שתלמיד ידביק את כולם לא פחות מהסיכוי שמורה ידביק את כולם. זה שהמורה היה יכול להתחסן שקול לזה שהתלמיד היה יכול להיעדר - שתיהן החלטות סבירות מאד בהתחשב במצב התחלואה, והיו חוסכות הרבה. אבל פתיחת בתי הספר לוקחת את הסיכון הזה, ומי שלא רוצה - שלא ישתתף בהימור

(ועוד יבוא הגאון שיטען שילדים לא מדביקים. אז למה הם צריכים בידוד?)

אם העבודה שלך היא לדבר מול קהל, אז כן, יש בזה הגיון באופן עקרוני.

אבל

אם אתה מדבר מול קהל מחוסן - אתה לא באמת מסכן אותם

אם אתה מדבר מול קהל לא מחוסן - אתה מוסיף סיכון קטן מאד למה שהם מסכנים את עצמם

ואז אין לזה הצדקה

בדקו אם החיסון גורם לשיגעון?

אולי החיסון גרם לשיגעון שלך?

עכשיו אני מפחד שהשיגעון יידבק גם בי..

המנכ"ל של פייזר אמר מפורשות שהוא מחכה לראות מה יהיו התוצאות בישראל.

חוץ מזה, שכיום לפחות חלק מהדיירקטוריון שלהם זכאי לחיסון, והם עדיין לא התחסנו.

וכמו שכאן ביבי ואדלשטיין התחסנו כדי להראות דוגמא, גם עליו היה להתחסן כדי להראות דוגמא.

ולהכחיש בדיוק את ה-"פייק" ניוז האלו..

כל התירוצים שעדיין לא הגיע תורו - זה תירוצים צדקניים שעושים הרבה יותר נזק מתועלת.

(בהנחה שהוא באמת חושב שהחיסון באמת יעיל כמו שהם מפרסמים.)

שמהווה שיקול.. היום השאלה 'האם התחסנ/ה?' התווספה לכל השאלות ששואלים על המיועד/ת.. 

ואין לי כח להכנס לדיונים,

אבל לא כל מי שבוחר לא להתחסן בינתיים זה מאמונה לפייק ניוז או לקונספרציות ממש לא.

יש שיקולים נוספים ורבים,

ויש גם אנשים שפויים שבוחרים להמתין.

פרט לאנשים שאינם יכולים להתחסן מבחינה בריאותית 

מותר לאדם לא מקצועי (וגם לאדם מקצועי) להקשיב בסבלנות ובכבוד לטיעונים שלא מסכימים עם המיינסטרים, ולנסות לברר מה האמת. סתם לזרוק "פייק" ולזלזל גורם לזה שלא יהיה בירור מסודר.

המציאות היא שהמסה המשמעותית של הטיעונים בעד החיסון זה הטענות המאוסות של "מי שלא מתחסן רוצח", ותגובות לטענות מגוחכות (שבב וכו'), והתעלמות מטענות סבירות יותר. כן, יש התעלמות. תקרא בזהירות ראיונות עם רופאים, על השאלות הקלות הם מגיבים באריכות, והשאלות הקשות יותר הם מעלימים. וחבל, חבל מאד.

ולכן ההמלצה של הרופא היא חשובה לציבור, ויכול להיות שליחיד אין צורך להתחסן - והרופא ימליץ לו להתחסן, בגלל האינטרס הציבורי.

אני אציג טיעון, אתה תגיד שהוא לא רציני. נמאס. לא כיף הזלזול הזה. אנחנו לא חייבים להיות מדעיים.

מותר לבן אדם לחשוש גם חשש לא מדעי.

הטיעון שמתעלמים ממנו הכי הרבה - שזאת טכנולוגיה חדשה שלא נוסתה בהיקף רחב.

אני לא מציין את זה כי אני רוצה להוכיח שזה טיעון רציני, אלא כי בראיונות עם רופאים (לדוגמה הראיון עם ד"ר סודי נמיר) התשובה היא בדרך כלל קצרה ומשהו בסגנון של "נכון אבל כן ניסו את זה וזה בסדר, ואין לזה תופעות לוואי מיידיות" שאלה התחמקויות כי הן לא עונות על השאלה, ואכן אין תשובה על השאלה "איך יודעים את ההשפעה לטווח ארוך"

מה אכפת לי הסיבה שלא הגיע לשלב סופי? זה עדיין טכנולוגיה חדשה.

יש לי גם טכנולוגיה חדשה, להפוך עופרת לזהב. פשוט אין לי מספיק עופרת. אבל ברגע שיתאפשר אני אעשה את זה.

והמיליונים שהתחסנו התחסנו לפני חודש וחצי

ולכן התשובה שלך היא משהו בין זלזול/התעלמות/אי הבנה של השאלה. ואתה רוצה שאסמוך עליך?

אלו החיים שלך!!!

גם אם מישהו מעשן או אוכל עוגיה שתגרום לו להשמנת יתר הוא יתפוס מיטה בטיפול נמרץ

וגם אם מישהו מדבר שטויות שמעצבנות אנשים הוא יגרום להם להתקף לב והם יתפסו מקום בטיפול נמרץ.

כל עוד לא הוכח שמי שמתחסן לא עלול להדביק אחרים כנשא, הטענה הזו מופרכת מעיקרה.

ומנין לי שלא הוכח? זה מופיע כחול על גבי לבן באתר של כללית ואני מאמינה שגם באתר משרד הבריאות.

מותר לחכות. הדבר החשוב הוא שתבין שמי שלא התחסן לא חייב לך כלום, והוא גם לא מנסה לפגוע בך. הוא חי את החיים שלו בדיוק כמו שהיה עד החיסון, ואז לא ראית בו רוצח.

יש לך שיקולים יפים ומעניינים, יש אנשים שחושבים אחרת. אתה יכול להביר את עמדתך ולקוות שאנשים ישתכנעו, אבל לריב עם אנשים ולהגיד שהם מחכים יותר מדי זה התנהגות שבכל הקשר אחר היינו מוקיעים אותה, ורק פה עם החיסונים מותר לכל אחד להחליט בשבילי.

דבר שני - לא התבלבלתי, התייחסתי לגישה הכללית שיש, ולא אליך אישית.

אני יכול לקבל שאתה לא שותף לזה, ואני מתנצל מכל הלב.

ומה בכתיבה שלך כן גרם לי להתייחס ככה?

"כמה אפשר לחכות" משמעו שיש משהו שברור שצריך לעשות, או אנחנו רוצים שיקרה, ומישהו משתהה. זה לא היה נשמע כמו שאלה אינפורמטיבית.

ולכן ציינתי, שאם מישהו רוצה לחכות שנה, שנתיים, או עשר - מותר לו. הטיעון "כמה אפשר לחכות" הוא כאשר אנחנו רוצים שיקרה משהו, לא כשמכריחים אותנו לעשות משהו.

אצל הקב"ה אין את 'היותר סיכוי או פחות סיכוי..'

מה לא עושים כדי לשכנע את הציבור להתחסן..

שאם הקב"ה רוצה הוא יזווג לי את הזיווג המתאים לי בלי קשר להתחסנתי או לא ובלי קשר לכל הוכחה מדעית כזאת או אחרת.

פשוט כתוב שם "למחוסנים יש יותר סיכוי למצוא אהבה". לדעתי זה שטויות

ה' ציווה אותנו "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" לאור המידע שאני נחשפתי אליו אני מקיימת את מה שה' ציווה עלי

ואני שמעתי הרבה רופאים שמתנגדים לחיסון שמשתיקים אותם וכמעט ולא מדברים עליהם בתקשורת..אז זה שאתה חושב שהחיסון זה הדבר שיציל אותך אני חושבת אחרת ממך ויש גם רבנים שחושבים אחרת ואני לא אכנס לדיון הזה ..רק אל תכליל אותי ועוד אלפי אנשים שחוששים להתחסן.

נפגע מהחיסון יומיים לאחר קבלת החיסון התעוותו לו חצי מהפנים ושום פיזיותרפיה לא עוזרת לו..

הוא רמז לאבא שלי שלא יעשה את החיסון..ואני שמעתי על הרבה בנות שקיבלו דימום רציני לאחר החיסון וגם נשים שהפילו

אי אפשר להתעלם ,לעצום עיניים ולסגור אוזניים ..לפני שמכניסים משהו לגוף שיכול לעשות נזק בלתי הפיך

ואל תגידו את התשובה שכולם עונים..הקורונה יותר גרועה..מי אמר שח"ו כולם יחלו בקורונה?נכון שיש סיכון אבל גם לקבל את החיסון זאת סכנה אני לא אהיה ניסוי של אף חברת חיסונים..

רואים את המאמץ של התקשורת לשכנע את כולם לרוץ להתחסן וכמעט לא מזכירים את התופעות לוואי,ואת האנשים שמתו לאחר קבלת החיסון,מה אומרים?אין קשר לחיסון הם נדבקו מהקורונה..יכול להיות אבל גם יכול להיות שהחיסון זה שהרג אותם ובזה משרד הבריאות לא יודה.

פייזר בעצמם אומרים שנראה מה יהיה בהמשך ושעושים ניסוי בישראל.

ויש הרבה רופאים שמשתיקים אותם..מי שרוצה שיעשה חיסון בהצלחה אבל מפה ועד להכליל שכל מי שלא עושה את החיסון הוא פושע והולך להדביק את כל העולם?אם אתם מחוסנים אז ממה אתם כ"כ מפחדים ?הרי אתם מחוסנים לא?

איפה ההגיון פה?

וזה לא הסרטון היחיד שראיתי

Moshe

זה אומר שאכן ההסברה האלימה עוזרת בצורה חלקית מאד.

הרבשלום

וזה טיפה בים מכל הדברים הנוראיים שראיתי ושמעתי על החיסון..(וגם מכירה סיפורים מקרוב)

אח"כ שמישהו יבוא ויגיד לי שזה שאני לא עושה את החיסון אני ח"ו לא עושה את רצון ה'?להפך אני שומרת על החיים שלי!!!

שימי לב, בקישור שהבאת - בעצם, בשני הקישורים - מצוטטים רופאים שאומרים שאין לנו מידע על הכל. וזה נכון.

אבל מצד שני, הרבה רופאים אומרים - וגם הם צודקים - שלפי המידע שיש לנו, אין שום סיכון.

ולכן אני מבין את מי שחושש, כי באמת יש הסברה מאד גרועה, וחלק מהסיבה היא שאין מידע עדיין לגבי הכל. רק חלק מהסיבה, החלק השני הוא אנשים שחושבים שאם הם יצעקו מספיק חזק זה ישכנע אנשים.

ומצד שני, אין לנו שום אינדיקציה לסיכון בחיסון, וכנראה גם בטווח הארוך זה בטיחותי באופן מוחלט.

מה עשית עשרה חודשים עד שבא החיסון הגואל? ישבת בבית ונעלת את הדלת? אני מכיר אנשים שעשו את זה. אם גם אתה, אני יכול להבין את ההיסטריה שלך מהמחלה, ומצד שני - עוד חודשיים א יהרגו אותך.

אתה בלחץ מהמוטציה הבריטית? צמצם מגעים. זה הפתרון האמיתי. אל תחסן את הסביבה שלך. הרי בסביבה שלך יש גם ילדים שלא יכולים להתחסן.

תדרוש סולידריות מאלה שטסו לדובאי, מאלה שהפרו בידוד, מאלה שברחו ממלוניות.

אני סבלתי מספיק, וחוץ מכפיה שום דבר לא יגרום לי לנקוף אצבע לטובת המאמץ הציבורי הזה, שבו מישהו החליט שיש רק פתרון אחד ולכן כולם חייבים לעשות ככה ומי שלא הוא רוצח.

המחלה הופצה על ידי אנשים שהפרו סגרים, הפרו בידוד, זלזלו בהנחיות, ועשו מה שבא להם - והממשלה חיפשה לעשות סגרים לפי שיקולים פוליטיים, רק בחגים. לא מתנגדי החיסון הפיצו את המחלה. הם לוקחים סיכון בעיקר על עצמם, ומותר להם.

מסכים בהחלט עם הפסקה האחרונה.

ועם זאת, חלק מחופש הביטוי והדעה הוא לתת מקום גם לאנשים לא עקביים וטועים

ולגבי ניהול הסיכונים - גם עם חיסון של חלק מהאוכלוסיה - ועד שלא יאשרו חיסונים לילדים, זה יהיה המצב בכל מקרה - ניהול הסיכונים נעשה קל יותר ומסוכן פחות, לא להיפך

חשבתי ששלחתי את הסרטון המלא של 'הצינור' בו הרופאים מתנגדים ובסרטון הזה הראו רק קטע קצר  ושילבו עוד כמה נושאים אחרים..לא יודעת איפה הסרטון המלא ..בכ"מ זה לא העניין רק רציתי להראות שיש הרבה רופאים שמתנגדים וגם מפחדים להביע את דעתם בציבור כדי שלא יפטרו אותם..זה מה שהראו בסרטון המלא.

זה כלי שבאפשרותו אפשר לדעת מידע לפעמים שיקרי אבל לרוב גם מידע אמין על תופעות שאנשים חוו על בשרם..

שבתקשורת ברדיו או בטלוויזיה לא יפרסמו כי יש להם אינטרס והרבה פעמים רוצים להשתיק או להעלים את האמת מהציבור.

גם יש הרבה פרסומים שדואגים להוריד מהרשתות..זה מסריח בעיניי ..

נהיתה תופעה שכל פרסום שהוא לא בעד החיסון הוא ישר מכונה "פייק"..נמאס כבר לשמוע את זה.

מי שחכם צריך לברר ולבדוק לפני..סוף מעשה במחשבה תחילה.

ופה סיימתי את הדיון..יום שישי הרבה עבודה במטבח..

כל אחד יעשה את מה שנכון לו..ואני מאחלת מכל הלב שיהיה רק בריאות ושנשמע בשורות טובות

ושה' ישים סוף וקץ לכל צרותינו.

שבת שלום ומבורך!

ויש 2 רופאים שאני מכירה באופן אישי שאמרו לחכות עם החיסון בנתיים ,אחד דיבר עם אבא שלי ועוד רופא שהייתי אצלו והוא לא דיבר נגד החיסון אבל לא שלל את התופעות שיכולות לקרות ולכן אמר לי שעדיף לחכות עם זה שנה + ככה ולראות מה קורה..

אז יש לי אישור בהצלחה.

א. אני כן חושב על עצמי. הקרבתי השנה מספיק בגלל ובשביל אחרים

ב. אולי אני עלול להדביק. כל אחד והסיכוי שלו.

ג. שוב, השאלה מה הסיכון. אם אני מתחסן, 100% עברתי חיסון. אם אני מחכה שההדבקה תדעך, סיכוי נמוך להדבק - ושוב, כל אחד ותנאיו

ד. נו באמת, במוקדם או במאוחר. אולי כן, אולי לא.

ה. ואם מה שיקרה יקרה בדיוק עוד יומיים? המתחסנים הראשונים פתאום יראו בעיות, ולי, שהייתי טפש והתחסנתי, נשאר רק לחכות שזה יקרה גם לי?

אם אתה רוצה, תקח, תעבד, תזקק, ותנסח טיעונים מדויקים.

א,ב,ג,ד,ה. יש לך הנחות מסוימות לגבי הסיכון של החיסון, הסיכון לחלות, והסיכון שהמחלה תהיה קשה אצלו או שהוא ידביק אחרים. אדם שההערכה שלו לגבי הסיכונים האלה היא שונה, עלול להתנהג אחרת ממך. לא סיבה לזלזל בו, להאשים אותו, רדוף אותו, לטעון שהוא מפיץ שקרים. הוא מבין את השיקולים שלך, ופשוט קורא אחרת את המפה הסטטיסטית. אולי הוא אפילו טועה, אבל מותר לו לטעות.

לקדם מדיניות מסויימת. כי הנתונים האמיתיים הם שגם מי שהתחסן עלול לחלות שוב ובסיכויים הרבה יותר גבוהים ממי שהחלים. ואני גם מכיר אדם כזה. אז החיסונים כנראה לא פותרים לנו את כל הבעיות.

תשלים עם זה שהכל כאן ניסיוני ולא יודעים כלום בוודאות ואל תתייהר ללכת אחרי הצד "שיודע", להיות עם הצד השולט, עם אלו שאומרים שמי שלא מתחסן רוצח ושופכים דם בעצמם.

אנשים שחלו, גם אחרי החיסון השני וכמובן אחרי הראשון

(בלי לדבר על תופעות לוואי...)

לא מבין למה לקרוא לזה חיסון בכלל. כשעוקבים אחרי הנתונים שמתפרסמים ומשתנים רואים שהחיסון נסיוני ונבדק כל הזמן, ופעם הוא לא בטוח מפני המוטציה הזאת ופעם מוטציה אחרת, והוא לא מונע הדבקה או מקנה מוגנות מוחלטת ועובדים על חיסונים שלישיים ורביעיים וצריך עדיין להסתובב עם מסכות ולשמור מרחק ועושים סגרים. אז ממה אתה מחוסן בכלל? מכניס את עצמך לסכנה במו ידיך. 

אגב אגב

מחוסנים שאושפזו בעקבות החיסונים-" מרבית מקרי האשפוז היו כתוצאה ממחלת רקע." גם מרבית מקרי האשפוז מהקורונה. אז מה עשינו בזה אם אותם שמסוכן להם הקורונה הם אותם אנשים שמסוכן להם להתחסן?
 

כרגע אני תומך בחברה האלה מודל היגיון בריא

כי הוא אמר שהסיכוי לחלות אחרי חיסון גדול מהסיכוי לחלות אחרי החלמה. זה מה שהוא אמר. טיעון לגיטימי, שאני לא יודע מה המקור שלו, בדיוק כמו חצי מהנתונים שאתה מביא מהתקשורת, שאמינה בערך כמו יאסר ערפאת.

אתה יכול לענות "אני מבין את הטיעון שלך, אבל לדעתי ההגיון עדיין אומר להתחסן". וזה לגיטימי, ומוצדק, ואין הגיוני מזה. 

אבל אתה בוחר להאשים אותו - שהוא משקר בכוונה, ומפיץ שקרים בכוונה, וגורם למוות של עשרות מיליארדי ישראלים, ורשע מרושע.

אולי די? אולי תעצור ותקשיב? תבין שאנשים שלא מסכימים איתך לא מנסים לפגוע בך אלא פשוט רואים את המציאות אחרת? הם לא מנסים לשקר, ואולי גם לא משקרים, ואולי אפילו צודקים בטיעונים שלהם - גם אם המסקנה הסופית תקבע לפי שיקולים אחרים

----

וסתם להשלמה - ונוציא לרגע את העובדות, כי על כל עובדה אתה תצרח "פייק". מה שהוא טען זה ככה:

הסיכוי לחלות אחרי חיסון הוא לא נמוך כל כך.

ולכן חיסונים לא פותרים את הבעיה לגמרי.

ולכן להתסכל על החיסונים כפתרון יחיד ובלעדי זה לא נכון.

עקרונית הוא צודק, אבל לא בגלל הטיעונים האלה. הבעיה האמיתית היא אוכלוסיית הלא מתחסנים שמתחת לגיל 16. הם קיבלו פקודה של פייזר להיות רוצחים, כלומר לא להתחסן, ולכן כל עוד לא פתרנו את הבעיה הזאת, עוד כמה אחוזים מהאוכלוסיה שלא התחסנו לא ישנו את הסיפור בצורה דרמטית.

[הייתי ממליץ לנסות למשל בגוגל סקולר, לא עשיתי את זה בעצמי כי אני האנגלית שלי לא מספיק טובה].

ב. לפי מה שאת אומרת לא חוקרים את זה כי התוצאות עלולות להיות מבהילות. כלומר, אנשי המחקר הרפואי מכל המדינות והמוסדות, יודעים שזה עלול לסכן חיים, ודווקא לכן הם מעדיפים לא לחקור.

ואם זה עדיין לא נשמע מספיק מוזר, יש קבוצת אוכלוסייה שמקבלת חיסונים יותר מכל שאר האוכלוסייה, ומחוייבת להתחסן בחיסונים מסויימים, וזה אנשי צוות רפואיים.

לכן, אלו האנשים שצריכים להיות מוטרדים במיוחד מהשאלה הזו, ולרצות שהיא תיחקר.

וחלק מהחוקרים בתחום הרפואה, הם רופאים בעצמם,.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש