הפרק הקודם בסדרת תולדות חייו - 
הפינה הדו יומית על מרן ר' אברום- תולדות חייו כא. #51 - נוער וגיל ההתבגרות
פרק עשרים ושנים:
בשני הפרקים האחרונים סיפרנו על התמנותו של רבינו לתפקידים הנכבדים של ראשות הישיבה והרבנות הראשית. כשבכך, בתוך שנה בלבד, זכה רבינו לשבת על שני כסאותיו הגדולים והמרכזיים של מרן הרב זצ"ל. כשעד היום הוא היחיד שזכה לכך.
מן הראוי שנספר אף זאת - שבהזדמנות מסויימת העיז מישהו ושאל אותו - במה זכה הרב לזכות גדולה שכזו. ותשובת רבינו היתה נפלאה:
הוא סיפר כי בזמן כהונתו של מרן הרב זצ"ל כרבה של ירושלים ארע ויכוח ממוני בין שני בעלי תפקידים במוסד מסויים בעיר, ואחד מבעלי התפקידים היו סבו של רבינו. בדין התורה ישב מרן הרב זצ"ל - שהכריע נגד סבו של רבינו, אשר נאלץ מכח פסק הדין להפסיד הרבה, במוסד שעמל עליו בעשר אצבעותיו.
אך למרות הניסיון שבדבר, קיבל על עצמו את הדין ללא עוררין. ומילא מיידית אחר פסק הדין של הרב זצ"ל, ללא ויכוח וטרוניא.
אולי בזכות זאת - סיים רבינו - בזכות הכבוד שכיבד זקני את פסק הדין של מרן הרב זצ"ל - זכה שנכדו יישב על שני כסאותיו.
יכולים אנו ללמוד מסיפור זה - על הבית בו גדל רבינו, על הערכים אותם ספג... חינוך ליראת כבוד לתלמידי חכמים, ולציות מוחלט לפסקיהם. כשגדלים בכזה בית ועל כזו מורשת - אכן לא פלא שהדמות שיוצאת היא דמות הוד כשל רבינו זצ"ל, הראויה לחלוטין להמשיך את מרן הרב.
והלוואי שנזכה גם אנו....
תיוגים:
אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לכתוב כאן.
כמו כן - מי שיש לו סיפורים - מוזמן לשלוח לי לפרטי.
לכל הפרקים והסיפורים - מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות