נכון יש לנו בחירה חופשית? אז אם נגיד אני לא רוצה להיות קיימת?
לא למות, פשוט לא להיות. לא רוצה לא שכר ולא עונש, לא מדובשך ולא מעוקצך.
נכון יש לנו בחירה חופשית? אז אם נגיד אני לא רוצה להיות קיימת?
לא למות, פשוט לא להיות. לא רוצה לא שכר ולא עונש, לא מדובשך ולא מעוקצך.
כי חוקי הטבע זה דבר שמשותף לכולם, אבל לא להיות קיימים זה שונה - כאילו אני שואלת (זה קצת חוצפה אבל... אני חושבת שכדאי לשאול מאשר להשאיר את זה בפנים) למה בראת אותי ה'? ואם אני לא רוצה?
אבל עזוב בחירה חופשית, זה לא מה שמשנה
עוזב.
נו אני פשוט לא התכוונתי להתמקד בזה אלא יותר בהמשך של השאלה
אז ה' כאילו "תקע" אותי במציאות שאני לא רוצה בה ולכי תסדרי. שלא תעזי לעשות עברות, תאהבי אותי ותקיימי מצוות. אבאלה זה נשמע מה זה חוצפה.. אני ממש לא רוצה להישמע ככה, אבל אם אני אתחיל להסתבך עכשיו בניסוחים זה סתם יקשה עליכם להבין מה אני רוצה להגיד וממילא לענות לי
אהבתי את המשפט הזה 'הנשמה יורדת לתוך הגוף וזועקת ווי ווי ירידה זו צורך עליה עד שכל זה הוא כדאי'
אני אשתדל בעז"ה ללמוד תניא, למדתי קצת בעבר
הנשמה, (שזה, תסכימי איתי, חלק מרכזי באישיות שלך) לפני שהיא ירדה לעולם היא בחרה את כל התנאים הנצרכים כדי שתוכלי להוציא לפועל את הכוחות הגנוזים בעומק נשמתך. נכון "על כורחך אתה חי" אבל כל נסיבות החיים הם מדויקים מאוד מאוד דווקא כדי שתהיי מי שאת דהיינו נשמתך. ה' הוא טוב, תכלית הבריאה היא- להיטיב לברואיו. אם תבחרי להאמין בזה מובטח לך שיתגלה לך כמה טוב כאן. אבל צריך לבחור להאמין. בלי להבין עד הסוף.
חיזקת
אגב לבחור להיות לא קיימת זה גם אפשרי.
אפשר להכניס אותך למאיץ חלקיקים ותיהפכי לפלזמה שהיא לא בדיוק חומר שצורתו מוכרת לנו- אז את לא בדיוק קיימת וכו׳…
ואז תיהפכי לפלזמה ואז תעלמי יש מאין, ואין מיש- כי זה מה שקורה לרוב כשמנסים 'לייצר' פלזמה.

פלזמה היא מצב צבירה שנוגד את חוק שימור החומר (שנקבע בערך 100 שנה לפני גילוי הפלזמה).
ניתן ליצור פלזמה באופן מלאכותי, והיא נמצאת בשימוש במסכי פלזמה ובנורות פלואורסצנט.
פלזמה טבעית שאני יכולים לראות היא בעצם ברק.
למה הפלזמה נוצרת במצב של חימום שני ענבים במיקרוגל:

לדוג'- אם העולם נברא מפלזמה- מה גרם לה להיווצר?
היא הייתה שם, אבל לא ברור מאיפה ולמה היא הגיעה לשם.
בעצם העולם נברא מפלזמה- אז הוא נברא יש משי, אבל הפלזמה הקדומה לא ברור אם היא נבראה יש מיש או יש מאין.
כי חוק זה אינו חל על עצמים הנעים במהירויות הקרובות למהירות האור.
ופלזמה אכן נעה במהירות עצומה הגדולה ממהירות האור.

הלוואי והייתי מוצאת תשובה...
אבל נשמע מעניין...

יש לי חברות שעצמו את העיינים ונגעלו ממש וגם רואים תמונות של ריאות עם גידול, ריאות של משענים, כליות פגועות בסוגים שונים של מחלות, סרטון שמצלם את כל תהליך העיכול מבפנים באמיתי וכדומה😅😅אני לא כל כל רגישה בקטעים האלה....גם שעשיתי בדיקת דם הסתכלתי בכוונה איך עושים לי
אני מכורה לסדרה באנגלית בשם The good doctor (הרופא הטוב), יש בה סצנות מהממות של ניתוחים! הם מציגים ומסריטים את הסצנה בדיוק כ"כ גדול שזה נהדר!
הניתוח הכי מגניב ויפה בעולם!
אכן, בכלל לא לבעלי לב חלש...
וואי וואי...
וואו, זה נשמע מחליא כל מה שכתבת, אבל בסדר, כל אחד והתחביב שלו...
וב"ה, צריך שיהיו כאלו שלא יגעלו מזה...
ובסדר, את בכלל לא חופרת, הכל טוב...
תענה בש"א?
אני עובר פה קצת על השרשורים ואז...


תות"ח!כן, ראיתי עכשיו שכתבת בשרשור...
ואני זוכר איך חבר שלי שאחותו עשתה מגמת ביולוגיה(שאגב, היום יש לאח שלו בר מצווה, אבל לא משנה....) ואז היא הביאה הביתה לב של חזיר כדי לנתח אותו(או לב של צפרדע, אחד מהם, לא זוכר...)..
בזמנו מה זה נגעלתי מזה...🤮
לא כזה, אבל עדיין...
כאילו, אף פעם לא ניסיתי, אני לא יודע...
דווקא לא פסלתי לעצמי אופק של רפואה, אבל שבע שנים זה מרתיע....
בקיצור, איך אומרים...? נחיה ונראה...
אבל תכל'ס, צריך להתחיל לקבל החלטות, למה אין לי כרגע מושג ממשי במה אני אעבוד כשאהיה גדול...
לפחות לגבי בחירת ישיבה הייתי די החלטי וסגור על עצמי, נשארו לי רק שתי ישיבות שאני צריך לבחור אחת מהן, לא כזה קשה....

אבל באמת שאין לי כיוון כמעט, זו בעיה חמורה...
וכן, את ממש צודקת, קשה מאוד...
כן, את עוד צעירה, לא כמוני...
😂שירה 333




תות"ח!סתם יורד עלייך, אני שמיניסט....



😅


תות"ח!סליחה...
וואו, לקחתם קשה, אה...?
חחחחח..."


את מזכירה לי את הפרומו שלנו וההכתרה, ירדנו על שאר השכבות והפכנו את עצמנו לטופ שבטופ...
לא יותר מדי, בגבול הטעם הטוב...
ולא ירדנו מספיק על שישיסטים, לטעמי...
אבל בסדר, בישיבה יורדים עליהם מספיק...


שירה 333
ואנחנו בהחלט לקחנו קשה ![]()
![]()
נשמע ממש כיף להיות שישיסט במקום שלכם
אצלנו באולפנה דווקא פחות יש את הקטע של להתעלל בקטינות חסרות הישע שמתחתינו
אבל בכיתה ח' במבצע גיבוש התעללנו בזיינוקיות כהוגן![]()
הם יצאו מלאות גואש אחרי שנאלצו לאכול דברים כמו נראה לי מלפפון חמוץ עם חמצוץ, כבר לא זוכרת מה בדיוק היה אבל באמת שברנו שיאי התעללות. ממש ריחמתי עליהם...
אין מה לעשות, זיינוקיות הם כאלה זיינוקיות בדרך כלל
מעדיפה להתכחש לתקופה שהייתי בגיל הזה....
תות"ח!אצלנו אין כ"כ הרבה לחץ על בגרויות, לוקחים את זה בטוב...
כן, ב"ה אצלנו אין כמעט דיסטנס בין השכבות....
אוי, לא טוב...

וואי, וואי...
אוי, מסכנות...
אה, אצלנו אין זיינוקים...
וכן, כמו שאומר המשפט הידוע: "כל שמיניסט היה פעם זיינוק"(משפט שהמצאתי עכשיו את הניסוח שלו...
)
"וכל שמיניסט מעדיף לשכוח מזה"![]()
![]()
![]()
![]()





שירה 333![]()
![]()
גם את ממציאה משפטים...?
איזה קטע...
אחד מתחביבי
לדוגמא המצאתי משפט: "אל תחכה להזדמנות, תיצור אותה" ואז ראיתי שיש אותו בעוד גרסאות אחרות אבל...
ומעורר השראה...
"אל תסתכל בבקבוק, אלט ברכיבים שבו".
"הופך כל בשר וצלי לעשות"
ועוד איזה משהו מצחיק שעלה לי עכשיו:
אם יש הלכה שאסור לשים אף דבר על ספר תורה, מדוע יש את המשפט: "תורה, מה תהא עליה?" וכי חכמים לא ידעו את ההלכה הפשוטה הזאת...
?
אולי אחשוב על עוד משפטים בהמשך...
הזמן שלנו מורכב מיחשובים שונים בין גרמי השמיים, כל עוד חסר פרמטר אחד בחישוב (שבמקרה שלנו הוא המרכיב החשוב ביותר- העולם) אין זמן.
כלומר עד שלא היה למה להתאים את הזמן והיה חסר גרם שמימי בחישוב- כל חישוב שיהיה פשוט לא יהיה רלוונטי, ע"כ לא היה לפני העולם כי אין לפני במשהו שלא נוצר, וכל עוד לא היה עולם גם לא היה זמן, כך שהשאלה מה היה לפני לא בדיוק ניתנת למדידה במונחים הגלובליים שלנו.
אבל קשה לי ונמאס לי ואין לי כח להתמודד ואני מפחדת להתאבד... זה כאילו נתקעתי. ואין לי בחירה.
וואי זה נשמע מפחיד אבל אני ממש לא במצב הזה אם זה נשמע ככה.. כיף לי ב"ה בחיים אבל לפעמים זה עולה
כשהיה ברור לך מול העיניים מה טוב ורק בעולם הזה קשה לראות...
ואני בחרתי את הבחירה הפחות גרועה אם נקרא לזה ככה
שמי שבוחר מבחינתך זה "את" בעולם הזה...אבל תכלס בעולם שיש בו רק נשמות אז הן סוג של חלקים מאלוקים, ואלוקים זה אמת, זה לא משהו שיש לנו בחירה בו כי רק הוא יודע מה נכון ואמיתי וקיים
אבל בתכלס גם הגוף זה חלק אלוק.. כל העולם זה אלוק (אין מקום פנוי ממנו) ועדיין... אולי יש משהו בשאלה הזאת שבא מנקודת מבט שאנחנו כמו בובות על חוט בידיים של ה'
הקב"ה הוריד אותך לעולם ע"מ שתעבדי
עכשיו זו בחירה חופשית שלך.
אמרתי פה כבר פעם, אני חושב שלא בריא בשלב הזה לעסוק בשאלות של 'אם'. העובדה היא, בין אם תרצי או לא, את בעולם. איך עובדים מכאן? איך ממשיכים מכאן?... מחילה... (עי' בדעת תבונות (כלומר, אל תעייני, אבל זה מה שכתוב שם) הרמח"ל שואל שאלות של אם ולמה (למשל למה אנחנו בעולם) רק כדי להבין מה העבודה שנכונה לנו... בלשונו: "אך מה שצריך לברר ראשונה, הוא ענין מציאות האדם והעבודה המוטלת עליו, לדעת מהו התכלית הנרצה בכל זאת". מעבר לזה כדאי לעסוק בהווה, לא בשאלות 'אם'...)
יש שלבים לדעתי שאפשר לשאול 'אם', אני חושב שזה שלב יותר מאוחר, אחרי שהאדם מבוסס מאוד רוחנית ולמד מספיק...
מתנצל על התגובה...
וגם זאת לא בדיוק שאלה של אם, אני כאילו אומרת למה ה' ברא אותי, לא רוצה להכנס למצב הזה שקשה לי, ואני מוכנה לוותר על השכר
את חלק מהתהליך השלם של תיקון הנשמות והעולם,
צריך לשמוח בזה...
נכון שקשה, אבל אנחנו נבנים לאט לאט,
אבל לפעמים זה קשה מידי..
ושיש תכלית וסיבה גם לקושי...
ולהתקדם הלאה, לא לעצור בקושי...
נעה ונדההוא ישלח מישהו אחר אשמח לפרט לך בפרטי אם את רוצה
אוקיי, אנסה לענות...
(אגב, לא הסתכלתי בתגובות, יכול להיות שאני חוזר על דברים שאנשים אחרים כתבו, אם כן, מתנצל...)
כתוב בתורה: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע: אשר אנוכי מצווך היום לאהבה את ה' א-לוקיך ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו וחֻקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך ה' א-לוקיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה: וכו' וכו'...:העִדותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך: לאהבה את ה' א-לוקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך ואֺרך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם"
(דברים פרק ל' פסוקים ט"ו-כ')
רואים משם, שהקב"ה נותן לנו בחירה חופשית, אך הוא רוצה שנבחר בטוב. מה פירושו של לבחור בטוב...? לעשות דברים, להתקדם, להתמיד, לשאוף להידבק בו יתברך...!!! הקב"ה נתן לנו כוחות חיים על מנת שנעשה איתם דברים, שנפעל, שנתקדם ובסופו של דבר גם נגלה את התפקיד שלנו בעולם ונמלא אותו, ואם לא נפעל לא נמלא את תפקידנו בעולם ונגשים את המטרה שלשמה הקב"ה שלח אותנו הנה לעולם הזה..!! ואגב, אין רק ציווי לא למות(יש איסור להתאבד, כידוע, והוא מהסיבה הפשוטה שהגוף לא שייך לנו אלא לקב"ה ואסור לנו לפגוע בגוף שלו, גם אם הוא הופקד בידינו...ברור שאנחנו יכולים לבחור לפגוע בו, אך זו מעילה בתפקידנו...כמו שאדם הפקיד ביד מישהו חפץ לשמור עליו והוא שלח בו יד, אז השומר פושע, כי הוא מעל בתפקידו...!!), יש גם ציווי לחיות..!! לבחור בחיים..!! "וחי בהם"...!! וחי בהם זה לא רק נפק"מ הלכתית שיעבור ואל יהרג על המצוות חוץ משלוש מצוות החמורות בתורה (יוצא דופן: שעת השמד שבו נהרגים על הכל...), זה גם אומר לנו את דרך החיים, אנחנו צריכים לחיות...!! לא רק בפן השלילי, לא למות, אלא לחיות...!!
אמנם, כתוב בגמרא כך:
"אמר רב לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר: רגזו ואל תחטאו. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יעסוק בתורה, שנאמר: אמרו בלבבכם. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יקרא קריאת שמע, שנאמר: על משכבכם. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יזכור לו יום המיתה, שנאמר: ודומו סלה". מדברי הגמרא עולה, כי זיכרון יום המוות הינו התרופה היעילה ביותר להתגבר על היצר הרע."
לכאורה רואים משם שכן משתמשים בטענה של יום המיתה.
אך, בזכות שלמדתי באחד השבושי"ם שהייתי פסקה של הרב זצ"ל, אוכל לתרץ.
הרב זצ"ל מסביר ואומר שהדרך הכי טובה היא הדרך הראשונה, ללמוד תורה, והוא מסביר שם שבעצם הדרך הראשונה אומרת לקחת את היצר הרע ואת הכוחות הרעים ומתוכם להגיע לטוב, לנתב אותם לטוב וכו'...
ואחרי זה הוא מבאר לגבי קריאת שמע, שזה גם עוד שלב, לא משנה כרגע מה.
ואז, אם האדם הגיע למצב קיצון שהוא לא יכול כבר לנתב את הכוחות הרעים לטוב משום שהרע הגיע לרמות כאלו גדולות ואי אפשר לטפל בו כבר ולהכווין אותו לטוב, אז נאלצים להשתמש בשיטה הקיצונית של "להזכיר לו יום המיתה" ולחתוך את הרע, למרות שהכי טוב היה אם היינו לוקחים את הרע ומנתבים אותו לטוב.
לכן, באופן פשוט האדם לא צריך בכלל להגיע למצבים כאלו אלא הוא צריך לקחת את הדברים הרעים ולנתב אותם לטוב ולעשות טוב, ובעצם יוצא שכשהאדם לא עושה כלום, הוא גם פושע בזה שהוא לא לקח את הדברים הרעים לטובים, לא רק שהוא לא עשה דברים טובים עם הדברים הטובים...!!
ועוד משהו שאני רוצה להוסיף: אין כזה דבר באמצע. זאת אומרת, אם האדם עומד באמצע ולא עושה כלום, הוא ידרדר אוטומטית ללמטה, לכיוון החומרי, אין סיכוי שהאדם יוכל להישאר באוויר ולא ליטות לרע באופן טבעי. למה זה ככה...? כי באופן טבעי החומר הוא חזק ויש לו כוח משיכה גדול יותר מאשר לנשמה ולרוח, ובשביל להיות בן אדם מוסרי וטוב צריך לעבוד הרבה, ואילו בשביל להיות בן אדם אנוכי שלא עושה כלום, פשוט צריך לעשות מה שבא לך, אין בזה הרבה מאמץ.
לכן, בכל מקרה אל לנו להישאר באמצע, אנחנו צריכים להתקדם...
וכמו המשל הידוע, החיים הם כמו אופניים: אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה, אם קל לך-סימן שאתה בירידה, ואם אתה עומד במקום-אתה נופל.
וכן ידוע מה שהמסילת ישרים אומר על אנשים שאינם שואפים גבוה בקודש, והוא אומר שבכבוד ובשררה אנשים תמיד שואפים להרבה ורוצים להיות הכי מכובדים, הכי עשירים וכו'... וגם בקודש ובמצוות צריך לשאוף גבוה ושאנשים ירצו להיות ברמה גבוהה ולא להיות ממוצעים..!! אז גם פה, כנראה שאת לא מסתפקת בלהיות ממוצעת, את שואפת גבוה בהרבה תחומים (זה לא דבר רע, רק לשם ההמחשה המסילת ישרים אומר את זה...), כך גם בקודש אנחנו צריכים לשאוף להיות הכי קרובים לקב"ה ובמקום הכי מובחר בגן עדן, ליהנות מזיו שכינתו...!!
זהו בערך, יישר כוח על השאלה ושבת שלום...!!
@נשמה כללית
אתה צודק, ואני באמת משתדלת תמיד להתחזק ולבחור בטוב, אבל תאמת שהרבה מזה נובע מפחד. אני פשוט מפחדת להיענש וזה מעצבן אותי, כי אני לא רוצה לעשות רע, אבל עשיית טוב מחייבת אותי להתאמץ מאוד ולפעמים אין לי כח... ה' באיזשהו מקום מכריח אותי או להתאמץ או להיענש.. אני לא רוצה למות ולא רוצה להתאבד, מאותה הסיבה, כי אני מפחדת. לכן מה שאמרתי זה שאני לא רוצה להיות פשוט, אין לי כח למציאות הזאת.
כן, אני מאמינה שהכל לטובה, ושהנשמה שלי בחרה לרדת. ואני מבינה אותה, את הנשמה שלי (שזה אני בעצם), כי כמה כבר אופציות היו לה? להישאר ולקבל טובות כל היום כמו קבצנית? כן, יש לנו רצון כזה "להחזיר" לה' על כל מה שהוא עושה בשבילנו.. אז מה שאני אומר בעצם זה שאני לא רוצה להתאמץ ולא רוצה גם את כל הטוב, אני מוותרת עליו. לא רוצה להיות. (סליחה על החריפות..)
!!תות"ח!אכן, זה באמת מחייב כוח, ואין מה לעשות, "אדם לעמל יוּלד", צריך לבנות את הקומה הזאת.
מי שיעבור את השלב הזה, רק אז מובטח לו שישמח באמת, אחרת, גם אם שמחים או נהנים וכו'...זה סתם משהו חיצוני/מזוייף/לא אמיתי...
"לא יגעת ומצאת-אל תאמין, ידעת ומצאת תאמין"..
אכן, הנשמה בעולם הזה סובלת, ועדיף היה לו לאדם שלא יוולד, כי יש בעולם הזה הרבה דברים רעים והרבה זבל שמנותק לגמרי מהא-לוקות, ואף על פי כן, הקב"ה הוריד אותך לעולם כי יש תכלית לעולם וכי יש לך תפקיד במימוש התכלית והמטרה...!!!
נכון, אכן זה הגיוני, אבל מה לעשות, הקב"ה נטל ממנו את כוח הבחירה לא לבחור ונתן לנו בחירה.(שנון...
)
כן, ונראה לי זה לא באופציות...
וכשאת כבר בעולם, מה שנותר הוא לנצל את מה שכן טוב בעולם, לאסוף מצוות ולקבל הארה ושפע א-לוקי,.כמו שמשל שהעולם הזה הוא כמו סעודה, שאתה צריך לחטוף את כל מה שאתה יכול לפני שאתה עובר לטרקלין, ושם כבר לא תוכל לעשות את זה.
והצדיקים הגדולים, שהם בדרגה גבוהה, כשהם הולכים מן העולם הזה הם כואבים שהם כבר לא יוכלו לקיים מצוות בעולם הבא, והיה איזה צדיק שאמר לתלמידיו שהדבר שהוא הכי מצטער עליו כשהוא יפטר מן העולם שהוא לא יוכל לקיים עוד את מצוות ציצית.
בקיצור, אנחנו צריכים לדעת, מה שהקב"ה עושה הכל לטובה ולכן אם הוא הוריד אותנו כנראה זה גם מה שטוב לנו, למרות שאנחנו לא מבינים את זה, ולכן "אם כבר-אז כבר" ולמצות את הפונטיציאל הגלום בכל אחד ואחת מאיתנו.
יישר כוח ובהצלחה...!!
ולא היית קיצונית, הכל בסדר....
ו-וואו ממש אהבתי את "אם כבר-אז כבר"
צודק לגמרי, כי בכל מקרה מה כבר יש לעשות עם שאלות תיאורטיות..
שמח שעזרתי...
!!
כן, לא כדאי סתם להסתבך עם שאלות תיאורטיות שסתם עושות לנו רע, יש דברים שמעל להשגתינו ועלינו להשאיר אותם לקב"ה שיתעסק בהם, אנחנו בינתיים נעשה את המוטל עלינו כמה שנוכל...
אבל יישר כוח על השאלה...
!!
הקב"ה ברא את העולם למטרה מסויימת וציפה מבני אדם למשהו מסויים...
למה הוא ברא את העולם הזה...?
הרי לכאורה יש מלא חטאים וכו'...למה..?
התשובה הפשוטה היא שלקב"ה יש מספיק מלאכים בשמים, מספיק "רובוטים" שאין להם בחירה ועושים את רצונו ומהללים אותו בכל יום(אגב, על מה שאנחנו אומרים בתפילת שמונה עשרה: "וקדושים בכל יום יהללוך סלה" יש שני פירושים. אחד-מדובר על המלאכים, שתיים-מדובר על הצדיקים..), הוא רוצה אותנו...!!!! כן, את בני האדם..!! הוא רוצה שנבחר בו למרות הכל...!! כי כאשר אנחנו יכולים לבחור ברע ולמרות זאת אנחנו בוחרים בטוב, הבחירה בטוב שלו שווה לקב"ה הרבה הרבה יותר והוא מעריך אותה הרבה יותר...!!
ועוד, שהקב"ה ידע שבעולם יהיו חטאים, שהרי חלק מזה שיש יצר טוב ויצר רע זה אומר שככל הנראה יהיו גם חטאים ונפילות בעולם, זה חלק מהעולם, אך לקב"ה שווה "לסבול" את החטאים, בשביל הנחת רוח שהוא יקבל מהמצוות שאנחנו עושים...!!
לכן, לאדם יש כוח בחירה, זה שהבחירה בידו זו אחריות שאתה יכול להרוס איתה ואתה יכול לתקן איתה, וכשאדם הראשון נכנס לגן עדן הקב"ה אמר לו:
בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן
נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן
וְאָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵן וְכָל מָה שֶׁבָּרָאתִי-
בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי,
תַּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי,
שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ."
גם כתוב: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע.....(שני פסוקים אחרים באמצע...): הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".
וגם כתוב במדרש על מעמד הר סיני: ”'ויתיצבו בתחתית ההר', אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם“ (בבלי, מסכת שבת – דף פח, עמוד א).
ויש על זה פירוש שאומר שהקב"ה הראה להם שבעה רקיעים ונגלה עליהם וכשראו את האמת הא-לוקית לא יכלו אלא להאמין בקב"ה, או יותר נכון, לדעת אותו, ניטל מהם כוח הבחירה..
וכמו שכתבתי פה:
וואו, איך פספסתי את השרשור הזה... - נוער וגיל ההתבגרות
יישר כוח על השאלה. - נוער וגיל ההתבגרות
מה שבאתי להגיד משם, זה שאם היינו מחוברים וחיים את האמת הא-לוקית, והיינו מבינים את ההשפעות שלה ורואים אותן בחוש, לא היינו יכולים לחטוא, החוכמה היא למרות ההסתר ולמרות שאנחנו לא ברמה הזאת ובדרגה הזאת, לשמור את מצוות ה' ולקיים אותן. ולכן, מכיוון שקיים בנו הפער הזה, יש לנו הבדל בין הרצוי למצוי, ואנחנו חוטאים, משום שאנו לא חיים את הדבר הזה ולא מחוברים לאמת הא-לוקית הנעלית והעליונה. וכמו שאמר "אור החיים": "אם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"..
שנזכה לחיות את זה כמה שניתן...!!!
@נשמה כללית
יש להעיר - שזה לא דיוק בדבריה של @ציפור מדבר., היא כתבה מדוייק ונכון. ומה שאתה כתבת זה הרחבה סביב הנושא.
הבנתי, יישר כוח על ההערה...!
יש משל יפה שמסביר את עניין הבחירה החופשית -
פעם אדם אחד בנה מכונת זמן, הגיע לעתיד וגילה שמישהו בשם יעקב נבחר לראשות העיר. הוא חוזר להווה ואחרי כמה ימים אותו יעקב באמת נבחר! האם עצם הידיעה שלו שיעקב יבחר שללה את זכות הבחירה של המצביעים?
לעניינו - ה' כאילו אומר יש את הטוב והרע. בחרו בטוב, כי אם לא תענשו, אבל אני לא אמנע ממכם לבחור ברע. מבינה את זה, אבל הוא הכניס אותנו בעל כרחנו למציאות הזאת. "על כרחך אתה חי"...
זו כבר שאלה אחרת...
זה ידוע, השאלה של ידיעה ובחירה, אם הקב"ה יודע מה יקרה בעתיד, האם זה שולל מאיתנו את זכות הבחירה...?
ויש לזה הרבה תשובות במפרשים...
אם את רוצה, אוכל להביא לפה כמה מהן...
כבר הספקתי ב"ה לעבור על כמה וכמה דעות תורה שונות.
רק שהיה קצת קשה לי לקבל את דעת רבי חסדאי קרשקש ודעת עוד רב אחד, שבאיזשהו מקום הקטינו את כל היכולת שה'. אני לא מתכוונת להמעיט מכבודם ח"ו, רק להבין את שיטתם.
אז לא יכול להסביר, סורי...
אולי @נשמה כללית מכיר...
אבל הנקודה היא - שלא כל כך משנה לנו מה הם סברו, אולי זה טוב לאינטלגנציה, אבל מבחינה תיאולוגית זה לא משפיע.
לכלל ישראל יש את קבלת עיקרי האמונה של רוב הראשונים (על אף המחלוקת על מניינם, הגדרתם כעיקרים, וכו'. אבל כוונתי לעמדות עצמן) וזוהי היהדות שלנו. כיום לפחות (כלומר: לאחר שקיבל תוקף הלכתי וכו')
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...