זה מטריד טיפה, לא?

מפה נובע 'דוס אבל...'

דוסים הם כאלה בוקים?

אבל אם יש - באופן עקרוני למה צריך למדוד את הזולת בדוסומטר לגבי מה שהוא עושה או לא עושה?

זה לא חבר שיש עניין שתכיל אותו... ברור שצריך להכיל כל אחד ובפרט את בן הזוג אבל צריך שיהיו כמה שפחות פערים כדי שיהיה פה דבק אמיתי ולא רק כבוד

באיזה "מטרה משותפת" אתה מסתפק?

אבל מבחינת 'מה הוא עושה/לא עושה זה פחות העיקר.

אבל הדגש הוא על הערכים ולא על הפעולות האישיות שהשני עושה או לא

העיקר זה אופי וערכים..

את שניהם קשה לבדוק אז בדרך מסתכלים על דברים כמו שאתה אומר

שאיפה אף פעם היא לא מקום נוכחי, היא מקום שאתה רוצה להגיע אליו.

ולכן, רוב האנשים לא נמצאים במקום שאליו שואפים...
אתה נמצא במקום טוב ואחלה.


עם זאת, בהקשר ללנ"ו לדעתי,
בגלל שגם המקום העכשווי תופס מקום משמעותי בבית ובזוגיות
מומלץ לברר את זה בצורה כזאת מול הבחורה:

לדבר על השאיפות/רצונות/חולומות.

ויחד עם זה, לתת מקום קריטי וחשוב למקום שבו אתה נמצא עכשיו.
גבולות אדומים שאותם לא אעבור/יפריע לי שהבןתזוג עובר עליהם(נהיה קיצוניים או שלא- לדוגמא, שבת/כשרות),
שעליהם גם אם השאיפות יהו זהות לא אוותר
דברים שקבועים אצלי בנפש שעליהם אני לא מוותר.
מקומות שאני עדיין בעבודה לקנות אותם והבן/בת זוג צריך לקחת בחשבון שהוא בוחר בעבודה ולא בתוצאה.


נראה לי בצורה כזו יהיה לך יותר קל, הרבה בנות דוסיות מבינות מורכבויות(לעניות דעתי),
אבל לכל אחת יש קווים אדומים שיפריעו לה ואותם היא לא תחצה, תברר אתזה
גם אפשר להבין אותם אצל דוסים חוץ מזוגיות יש בית וילדים ומשפחה ולזה יותר מהותי הגבולות האדומים.

בכל מקרה זה נראה לי משהו אינדיווידואלי,זה לא מקום שבו כל הבחורות האלו מסתתרות,
זה בחורות שמסתתר בהן המקום הזה בנפש;), במובן הזה אני לגמרי מזדהה-
שקשה למצוא את הדיוק שבין הפתיחות/ההבנה וההכלה בנחת של המקום הנוכחי לבין השאיפות הגבוהות.
שתמצא את האחת המדוייקת בקרוב, בהצלחה!(:
 

אולי אתה עדיין יכול להגדיר את עצמך דוס?

תראה, יש שני סוגים של שאיפות. יש שאיפות ריאליות, ויש שאיפות שביננו אנחנו לא באמת שואפים להשיג אותן אלא אנחנו יודעים שאנחנו אמורים לשאוף אליהן... מאמינים שזה טוב, אבל עוד לא שואפים לשם באמת. ולענ"ד את השאיפות האלה צריך לסלק. לא להתעסק בהן, הן רק מעכבות. מה עוזר לך שאיפות בשמיים אם הן נועדו רק להשוואות בין המצב שלך עכשיו למצב שאתה כביכול רוצה להיות?

זה המצב שלך עכשיו וזה מי שאתה אז תתרכז בשאיפות האמיתיות שלך ובמה שיש לך כדי להתקדם ולהיות יותר טוב. שאיפות לא ריאליות הן דמיונות. זרוק אותן הצידה ותחשוב מה השאיפות שלך כיום? אתה לא יכול לדעת לאן זה יקח אותך..

ככה תעבור למקום יותר אקטיבי ומתקדם ותוכל להסתכל למציאות בעיניים ולהגיד שאתה יודע לאן אתה שואף ותגלה שהדרך לשם לא כזאת רחוקה.

אני יודעת שלא עניתי לגמרי על השאלה כי אין לי תשובה אבל נראה לי שזה גם יכול לעזור מבחינת הגישה שלך

בהצלחה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳