תינוק שני- חסימה רגשיתאניחדשהכאן
היי יקרות❤️
אני מעט זמן אחריי לידה שנייה,
יש לי ילד בן בכור שנה וחודשיים בביית, שאני אוהבת אותו ברמות כל כך עצומות שאין לתאר, רק לחשוב עליו יש לי פרפרים בבטן, ניצוץ בלב, הוא הלב שלי אני הכי קשורה אליו בעולם ואתן בשבילו את חיי!
ועכשיו הצטרפה התינוקת החדשה.. וכלום.. אני לא מרגישה אליה כלום..(חוץ מהרצון כמובן לדאוג לה לצרכים פיזיים שלה)
לפני הלידה חשבתי שהלב מתרחב כמו שהבטיחו לי, הזמנתי לה ים פריטים מהממים לבנות, התרגשתי, ועכשיו הכל ירד בבום
אני לא מרגישה שום קרבה נפשית אליה, הפסקתי להזמין בשבילה דברים,
והכי מפחיד אותי
שגם אם אוהב אותה (שמין הצפוי שזה יקרה בהמשך), אבל גם אז, לעולם לא אוהב אותה כמו הבכור שלי, יש לי אליו אהבה יוצאת דופן כל כך עצומה, שאין מילים שיתארו את אהבתי אליו בכלל,
ואני מפחדת מהתחושות האלה כי אני לא רוצה לעשות הפליות,
לא רוצה לאהוב לא במידה שווה ,
והכי מפחיד
שאני מפחדת לאהוב אותה ולהתחבר אליה, אני די חוסמת את עצמי רגשית כלפייה כי אני מפחדת לתת אהבה לעוד ילד, מרגיש לי כמו בגידה בבכור, שאני רוצה לתת לו את כל הלב שלי בלי לחלוק עם אחרים..
אוף ככ עצוב לי
אני מרגישה שהתינוקת מרגישה את הקרות שלי כלפייה.. לא מנשקת ומלטפת אותה בכלל..
ואני מרגישה כל כך רע עם עצמי שאני רק בוכה
מרגישה אמא רעה ומפלצתית
ובעלי שם לב לכל זה .. והוא מנסה לתת לי להרגיש טוב עם עצמי
אומר לי לא צריך אל תאהבי אותה את לא חייבת, אני יתן לה אהבה,
והוא מפצה על כל האהבה שאני לא נותת לה..
ואם כבר הזכרתי את בעלי בסיפור אז כשהוא איתה יש בי רגש קטן של קנאה..
אוף
יש מצב שפשוט השתגעתי??
תודה לכל מי שטרחה לקרוא את כל זה
פרקתי 😭😭
ומוסיפהאניחדשהכאן
בכל פעם שאני איתה אני מרגישה מעין בזבוז זמן שיכולתי בזמן הזה להיות עם הגדול..
וזה צובט לי כלכך
לפעמים אני איתה והוא בוכה ורוצה אותי.. ואני כמו כועסת עליה שבגללה הבכור עצוב עכשיו
אוף
למה מגיע לה מפלצת כמוני???
אני לא מפסיקה לבכות
כמה זמן את אחרי לידה?אמאלקטנים
זה נורמלי ממש יקרה!
ילד ראשון הוא בעצם כל העולם שלנו מהרגע שנולד,
הילדים הבאים כבר רק מצטרפים.. ואנחנו כבר מחוברות לילדים הקודמים שבבית..
אל תיסרי את עצמך. תזרמי עם המצב, בטוחה שעם הזמן תרגישי איך את מתחברת אליה ואוהבת אותה, ולא. לא על חשבון הגדול. כי הלב שלנו באמת מתרחב ויש בו מספיק אהבה לכולםםם.
לבינתיים לפחות תלטפי ותנשקי ותחבקי אותה גם אם לא מרגישה צורך שבא ממך, אלא יותר בשבילה!
היא מחכה לאהבה שלך! היא רוצה להרגיש אותך קרובה!
הרי תשעה חדשים היתה חלק ממך ממש!
ומתוך שלא לשמה יבא לשמה...
רק אל תייסרי את עצמך..זה לא תורם לכלום. וחבל על האנרגיותשלך..
בטוחה שיום יבא ותצחקי על הימים האלה מרב אהבה שתחושי כלפיה.
העיקר תדעי שזה נורמלי. ואת נורמלית בהחלט!
הרבה הצלחה אמא מסורה ואכפתית.
גרמת לי לבכותאניחדשהכאן
לוקחת את הטיפ של לתת לה חום ואהבה גם אם זה לא מהלב
אלא בשבילה כי היא זקוקה לזה
מקווה שהיא לא תרגיש שזה לא מהלב.. אוף
תודה על המילים החכמות והעידוד❤️
רק תזכרי שזה נורמלי!!!אמאלקטנים
תני לזמן לעשות את שלו. כל ההתחלות קשות. וזה בסדר.
רוצה לשאול אתכןאניחדשהכאן
ואם ביום מן הימים כשכן אתחבר אליה ואוהב אותה עדיין ארגיש בתוך תוכי שאת הבכור אני אוהבת יותר?
מה לעשות לייסר את עצמי??
להרגיש שאני מפלצת מהלכת?
מה עושים עם הרגש הזה??
רגש של כלאמא נורמלית.אמאלקטנים
ובשקט אני יוסיף, בכלל לא בטוח שבהמשך החיים את תאהבי יותר את הבכור.
כרגע חא נרטה לך יש אופציה כזאת. אבל כשיהיו לך כבר כמה ילדים את תראי שיש תקופות שתאהבי יותר את אחד הילדים ותקופות שזה יתחלף בילד אחר.. כששואלים אמא איזה ילד היא הכי אוהבת, תמיד היא אומרת את כולם. אבל בלב מאמינה שלכל אמא יש הילד שהוא יותר ללב שלה.. כרגע זה לא נראה לך הגיוני. אבל זה הגיוני לגמרי. ואמהות לכמה , שחושבות אחרת ממני אדרבא בא נשמע אתכן.
אני מרגישה שהשוני לא כמותיברכה 1
אלא "בסוג" האהבה. לא חושבת שיש לפעמים ילד שאני אוהבת יותר או פחות,
לפעמים ילד מעסיק את הראש יותר מסיבות שונות (יכול להיות מדאגה, מהערכה, משלב התפתחותי חדש ועוד סיבות)
ואז הפוקוס- גם הרגשי מכוון יותר אליו.
ועדיין כולם בתוכי כולם חלק מנשמתי.

לפותות היקרה- לפעמים נהיית בראש מטחנת מחשבותי אני לא אוהבת אותה, היא מסכנה, אני מפלצת, הבכור מסכן...
אם תצליחי "לכבות" את המחשבות, רק להסתכל עליה. פלא הבריאה, אצבעות קטנות, אף קטן... להנות מלראות אותה כיצור חמוד.
החיבור הנפשי יגיע. זה בטוח. את לא צריכה להאיץ בו.
את מאד נורמלית.
אני אשתף אותך שאם אחד הילדים הרגשתי ממש מנותקת קושי להתחבר, טיפול מאד טכני, ואז השניה בן כמה שבועות היינו בסיטואציה מאד מדאיגה איתו שהקפיצה לי את הלב, ואז נדלק לי איזה קליק עצום.
אז אני מאחלת לך שזה פשוט יקרה לאט ולא תצטרכי טריגר מפחיד כמו אצלי, אבל משוכנעת שכשזה יבוא זה יבוא.
מסכימה לחלוטיןמקקה
עם כל ילד יש תקופה יותר מאתגרת שבה קשה יותר לאהוב אותו.
אני חושבת אחרת ממךאין לי הסבר
כמובן שיש ילדים מאתגרים יותר ומאתגרים פחות, אבל אני חושבת שאמא הכי אוהבת את הילד שנמצא איתה באותו הרגע..
אז יש ילד שאולי יותר ''קל'' לאהוב אותו, אבל לא חושבת שזה מגיע לדרגות באהבה
ממני-
אחות לתשעה,
מרגישה שאמא אוהבת את כל העשרה🤗
את בסדר גמור!!טיב
ב"ה
את בסדר גמור!!! ההרגשה שלך כל כך מוכרת לי, גם אני הייתי בסיטואציה כזו, אחרי הילד הראשון, והכרחתי את עצמי סתם ללטף ולנשק בלי לחשוב יותר מדי אם אוהבת או לא, כדי לתת לתינוק את המגע שהוא ככ צריך,, בסוף גם הגיעה האהבה, לא מיד, ואל תכניסי לך כאלו מחשבות נוראיות שאת מפלצת!!! חו! את אמא מסורה דואגת ומודעת מאוד לעצמך ולילדים, האהבה תגיע, אל תדאגי, עכשיו את חלשה,כאובה, ומנסה לתמרן בין שתיים, גם אצלי המעבר הכי קשה היה בין אחד לשתיים, אח''כ כבר לא היה את זה. בעז"ה תרגישי מהר טוב,ותראי כמה את אוהבת את הבובה הקטנה,
ילדתי כמוך. בהפרש כזה בערך .. די מזמן דובדובה
וכן.. גם לי היתה הרגשה כזו מוזרה...
בכלל בהיריון כעסתי על עצמי שלא שמרתי מספיק ונכנסתי כל כך מוקדם להיריון..
חיבקתי את הבן שלי בלי סוף ביקשתי ממנו סליחה שהוא כבר לא יקבל את מלוא.תשומת הלב.
ועד היום הבכור שלי הוא החיים שלי...
הוא הראשון..
ואי אוהבת את הבת מאוד מאוד ...
אבל הבכור הפך אותי לאמא אז זה אחרת. הקשר שונה...
אין כאן מה למדוד אהבה.
לא חושבת שזה נכון...
את שניה אחרי לידה. אל תחפשי אם את אוהבת לא אוהבת.. שוב מתוך ניסיון שגם לי היו כאלה תחושות..
אל תהי קשה עם עצמך...
את עוד תתחברי אליה מאוד ותאהבי אותה.
הרגש הוא לא אמיתי הרבה פעמים. סתם מהתל בנו.
תני לזמן לעשות את שלו...
דברים הסתדרו.
האהבה תגדל.
הכי חשוב.. מה שאני למדתי...
זה לזרום.
תזרמי.
אל תחשבי יותר מדי.
תטפלי בה.
תטפלי בו.
לא להיות מושפעת מהרגש.
זה סתם.
זה שתתני לה יגרום לך לאהוב אותה עם הזמן.
מתי ילדת?
איך עברה הלידה?
לפעמים כל זה קשור.
תפרטי קצת...
תוציאו על הדף את הסיפור לידה.
הכל עובר אהובה.
את בשיא ההורמונים

כל התחושות שלך טבעיות.
רק תשתדלי לא להעצים אותם יותר מדי ולא לתת להם מקום. תדאגי שיפנקו אותך מלא...
מבטיחה לך...
הכל עובר...
ככל שאנחנו משקיעים יותר בילדים שלנו אנחנו אוהבים אותם יותר מניסיון...
דרך אגב הבן שלי שהיום גדול הוא ילד מדהים.. הוא גדל ישר עם עוד תינוקת אחות. הוא זוכר את עצמו ישר עם עוד אחות שצריך לחלוק איתה.
.הוא מהמם בהתנהגות ונורא בוגר..
אני בטוחה שזה בזכות זה שהתרגל לאחות שכבר היה פיצפון.
אם.את צריכה עוד יעוץ לפני בפרטי..
אגיד לך את האמתאמאשוני
כמה שזה ישמע רע,
הגדולים שלי בני 7,9
הבכור שלי בכור היה ובכור יהיה

השניה שלי ילדה מתוקה עדינה וחכמה ילדת סנדוויץ' לתפארת.

מה לעשות זאת המציאות ולא עוזר להמציא לעצמי שזה לא. אבל דווקא מתוך המודעות פועלים לשינוי.
האהבה והיחס לבכור ולקטנים באים טבעי.
אליה מגיע במאמץ ובפעולה אקטיבית (זמן של שתינו לבד)
לשמחתי בעלי מטורף עליה באופן טבעי והיא מוצאת חן בעיני כל רואיה. אז עם אמא זה פועל אחרת. העיקר שפועל זה מה שחשוב.
זה מוזר אצלי בדיוק הפוך- הלב שלי דוקא לא נפתח לבכורהראשית גאולה
זאת אומרת.. כשהיתה קטנה כן.אבל מאז שגדלה יותר מגיל 4 בערך
אז לא יודעת לא קל לי בנפש מולה..מקגישה פחות אהבה טבעית פחות רצון לחבק.
קל לי לאהוב את הקטנים עם המתיקות הטסעית והתמימות
וגם מהשהו בה באמת פחות תמים ומתוק באופי ולא יודעת.ברור שה לא שלא אוהבת
אבל זה כן מרגיש אחרת בלב
מציק מאוד
ומנסה לא להכנס לאשמה על זה כי המלא עוזר

פשוט מוזר שאצל כולם כותבים על הסכורים יחס בקלות ואצלי להפך
בכורות זה שונה מבכורים מיואשת******
אמרה לי את זה פסיכולוגית ומנחת הורים. לאמא הכי קשה עם בת בכורה. מבחינת קשר. זה הכי מאתגר ולכן מה שאת מתארת זה טבעי מאד. עם עבודה נכונה אפשר להגיע לקשר מקסים, אבל זה דורש עבודה
וואוו אני חושבת בדיוק הפוךשירה רננה
בת בכורה זה קשר מהמם עם האמא. אני ואמא שלי החברות הכי טובות. ואצל אחיות של אמא שלי שיש להם בן בכור הן הכי קשורות לבת שאחכ.
יש להם קשר מצויין עם הבכור אבל רואים שהקשר עם הבנות לא אותו דבר.. מן הסתם זה שונה מאחד לשני אבל צרם לי ההכללה
ההכללה היא לא שלימיואשת******
היא של נשות מקצוע בתחום
ולי יש קשר מדהים עם הבכורה שלי ואין לי ספק שהיא לא יודעת ולא תדע כמה קשה עבדתי וכמה קשה היה לי ואת צריכה להבין שזה שהיה לי קשה זה לא בגללה, זה בגללי! בת בכורה פוגש אותך בכל מיני מקומות אישיים, מזכיר לך דברים על עצמך, מעמיד לך מראה... זה לא קשור אליה בכלל!
ודווקא מתוך המקום הזה של עבודה על עצמי נוצר קשר עוד יותר מדהים וקרוב לנו, אל תקחי את זה בקטע שלילי חס ושלום.
זה שהיא ״אשת מקצוע״ לא אומר שכל מה שהיא אומרת זו תורה מסינימחכה_ומצפה
הרי זה לא משהו שאפשר למדוד.
זו דעתה. יש גם דעות אחרות.
ואני מסכימה שההכללה הזו לא במקום. לא חושבת שאמהות לבכורות צריכות להכנס לסרטים כי איזו ״אשת מקצוע״ אמרה משהו כזה או אחר.
אז אמרה. אחרות אומרות דברים אחרים.
ובכלל למי אכפת מה הן אומרות בהקשר הזה? כל ילד זה עולם אחר עם מערכת יחסים אחרת לגמרי עם ההורים. בעיניי זה תלוי בעיקר באופי של הילד וההורה. להפיל הכל על המין, ועוד בגיל כל כך צעיר, נשמע לי ממש לא במקום.
וואו. את יודעת להגיב מאד בנחמדותמיואשת******
אענה למקרה שאחרות נחמדות יותר מעוניינות לשמוע, ילד ראשון יותר מאתגר להורים בדכ, (כן, הכללה. שנה ראשונה לנישואין, שנה ראשונה אחרי לידת ילד ראשון, בדכ יותר מאתגרות)
לגברים קשה יותר כשזה בן בכור ולנשים קשה יותר כשזה בת. למה זה ההכללה הזו? כי כשזה אותו מין זה מציב יותר מראה בפני ההורה מאותו המין. זה הכל.
מסתמא זה לא תופס למאה אחוז מהעולם אבל סטטיסטית ככה זה.
מה שיפה זה שאם מודעים לזה אפשר לעשות עבודה מדהימה ולפתח קשר מדהים עוד יותר מהרגיל.
מסכימהמייפל1
אני מאוד שמחתי כשגיליתי שיש לי בן. בתור בת בכורה בעצמי, הרגשתי שיהיה לי יותר כיף ופשוט בתקשורת מול בן בכור.
תודה מיואשת!בוקר אור
וכיף שקפצת לבקר💕
מה בדיוק היה לא נחמד במה שכתבתי? 🙄מחכה_ומצפה
בכלל לא אמרתי שום דבר עלייך, אלא רק על מה שאמרה ״אשת המקצוע״ המדוברת (אפילו לא התייחסתי אליה אלא רק לדברים שאמרה), ואמרתי שבעיניי לא צריך לקחת את כל מה שהיא אומרת כאורים ותומים, במיוחד שפסיכולוגיה זה לא בדיוק מדע מדוייק (וכבר בכלל לא מדברת על הנחיית הורים ששם בכלל יש אינסוף גישות).

בהמשך להודעה של אין לי הסבר, באמת שכבר נהיה קשה כאן גם לכיוון השני, כשכל אחת כאן נעלבת ומייחסת למגיבות האחרות כוונות נסתרות (ושליליות כמובן).

ולענייננו: ילד ראשון הוא באופן כללי הכי מאתגר להורים, בוודאי. לא מתווכחת על זה.
פשוט לא מסכימה שזה קשור למין. לדעתי זה קשור לאופי של הילד וההורים ולא למין (אם הילד בן ולקח מהאמא תכונות אופי שלה שיותר קשה לה איתן בהקשר לעצמה, כנראה שגם יהיה לה קשה איתן מול הבן. כנ״ל אבא ובת וכנ״ל אמא ובת ואבא ובן. זה לא קשור למין לדעתי, וזה גם יהיה נכון אם זה ילד שלישי (אם כי אולי בעצימות פחותה), לא משנה המין, אבל מציב לאבא/אמא מראה. או סתם ילד קשה באופן כללי, שגם כאלה יש).

בקיצור, לדעתי יש כאן כל כך הרבה משתנים וכל כך הרבה דברים תלויי אופי שלתלות את הכל במין של הילד זה סתם לעשות עוול לכולם.
מייאושת היה כיף לראות אותך בתגובותאם_שמחה_הללויהאחרונה
התגעגענו
שיהיה לך פסח שמח מלא בישועות!
וואיבת 30
ממש נכון לגבי בת בכורה.
וואו, הבת שלי היא הלב שלי והיא בכורה.כל היתר חולף
ב"ה אני הבכורה ויש לי קשר מאוד קרוב עם אמא שלי.
דווקא אני גדלתי על זה שקשר של אמא ובת בכורות הוא הכי חזק שיש...
גם אצלי ההפך והבכור הוא בןפעםשלישית????
אבל הקטנה שבתה את ליבי ונשמתי
לי באופן אישי קשה לעמוד בזה שהם קטנים זה מטריףף
מזדהה לצערי...שוקולטה
זה קורה לכולן?אהבתחינם
צריך להתכונן לזה? איך מתמודדים?
ואו..
שואלת ברצינות...
ממש לא מחייב שיקרה לכולן!!!אין לי הסבר
אבל זה קורה...
אלו החיים. אחרי שמתאוששים קצת מהלידה העניינים מסתדרים
אני שמתי לב לזה כשהשלישית התחילה לגדולאמאשוני
ולדרוש צומי שהוא לא רק טיפול בתינוק אלא ממש יחס.
הבכור קיבל מנות עצומות של תשומת לב, הקטנה דרשה את שלה והשניה נעלמה מהראדר שלי.
אז אני משתדלת להחזיר אותה אקטיבית לפני שהיא תגיע למצב שהיא כבר משדרת אותות מצוקה.
זה גם מאוד תלוי אופי. ולא משנה לדעתי אם זה קורה עם הבכור עם השני עם השלישי עם הבן או הבת,
רק לשים לב שלא כל הילדים תופסים אצלנו מקום באופן טבעי ואם זה קורה אז לטפל בזה בלי להילחץ מהעובדה שזה קרה.
המונח ילד סנדוויץ' כנראה לא הומצא ללא רקע, לא יודעת כמה זה נפוץ אבל יכול לקרות.
ואין טעם לחפש בעיות, אם זה קורה מטפלים. הכל טוב.
אהובה ויקרה! את נורמאלית!!!!מזלטוב
את נורמאלית!! זה תגובה מצויה..
אני חושבת שהמעבר מילד ראשון לשני,
הוא בין הקשים.
הרגשות שאת מתארת מובנים, וזה קורה,
אל תיבהלי מעצמך.
תזכרי שזה לגיטימי להרגיש כך
תזכרי שלב של אמא מתרחב, ויש בו מקום לכל ילד שנולד
תזכרי שאת אחרי לידה. וזה יעבור..

יכולה להבטיח לך. בהתחייבות.
שזה יעבור.
ואת תאהבי את שניהם אהבה עצומה כזאת,
שתצחקי על עצמך..

חיבוק יקרה!!
נורמלית ממש!התמסרות
את אף אחד מילדי לא אהבתי בהתחלה!
והיום אני מטורפת עליהם!

למדתי שלוקח לי זמן, הטיפול הקשה בתינוקות אפילו טיפה מרחיק אותי מהם.

היי את רגע אחרי לידה עם רמת הורמונים פסיכית שמשבשת את הראש חחחחח


יהיה בסדר!
את אמא נהדרת! וגם עבורה את תהיי מדהימה!
ממש מזכירה לי את עצמימקקה
גם לי יש שניים צפופים
אומנם הרגשתי אהבה מהתחלה, אבל גם מין כעס על כך שגרמה לי לנטוש את הגדול
בחודשים הראשונים לא הייתי מסוגלת להלביש אותה בבגדים של בנות, רק בבגדים שלו. כאילו ככה אני הופכת אותה אליו. בכל התמונות הראשונות רואים תינוקת יפיפיה בבגדים כחולים עם כדורסל... ( זה גם הגיוני כלכלית אבל לא הגיע ממקום נכון)
אני יכולה לעודד אותך שסביב גיל חודשיים פלוס זה בבת אחת עבר. פתאום לא יכולתי לסבול לראות אותה בבגד של בן, העפתי הכל וקניתי לה הכל ורוד וסגול. כאילו בבת אחת היא קיבלה את המקום שלה בלב שלי.
את לא השתגעת. החיים מורכבים. יש הרבה מורכבויות. לאט לאט את תאהבי אותה, במיוחד כשהיא תגיע לגיל שבו היא מחזירה אהבה ומתקשרת בחזרה. זה קשה בהתחלה.
נשמה שאתאין לי הסבר
את רגע אחרי לידה😰😰
אל תייסרי את עצמך באלף מחשבות...
הגיוני שייקח זמן להתחבר ולאהוב.. אז בנחת. כל החיים לפניכם

לגבי הבן הבכור-
צריך לזכור שהאהבה כלפיו לעולם לא תיפגע. במקום לשדר לו- עכשיו אני לא איתך, תשדרי לו- אני עכשיו *איתכם* עם שני הילדים האהובים שלי ביחד!!
(יש ספר מתוק ''את כולכם אנחנו הכי אוהבים''. מומלץ)
את נתת לילד שלך מתנה ע צ ו מ ה!! נתת לו חברה ואחות לכל החיים!!!!
תשמחי בשבילו שהוא לא בן יחיד ושיהיה לו בעוד שנה אחות למשחקים

הרגש שלך מובן, לפעמים לוקח זמן...
בסופו של דבר הלב יתרחב🤗
לא השתגעתסמיילי12
זה קורה.
אני גם אחרי הלידה של השני לא הצלחתי להתחבר אליו.
אפילו בלידה עצמה רק התרכזתי בעצמי ובזה שלא יהיו קרעים טחורים וכל מיני.
ואחרי שיצא בקושי החזקתי אותו. הבאתי לאמא שלי.
הבכור מבחינתי היה כל עולמי. וגם שטחתי בפני ההורים שלי את המצוקה הזו.
ועד היום זכורה לי הודעה של אבא שלי,צירפתי אותה למטה.
ואכן, כך קרה.
אני מכורה אליהם ברמות הכי קשות.
את שניהם אני אוהבת אהבת נפש. לשניהם אני אתן עולם!

אז תהיי רגועה, את כלום זמן אחרי לידה. בסוף את תתמכרי. וזה ממש לא יבוא על חשבון הבכור.

והנה ההודעה של אבא שלי שחיזקה אותי:
אנחנו בנויים מגוף ונשמה.
הגוף מוגבל הנשמה אינסופית.
אהבה היא חלק מהנשמה כך שהיא אינסופית.
את יכולה לאהוב את *** אהבה גדולה. ובאותה מידה את יכולה לאהוב את הרך הנולד. את לא מחלקת את האהבה בין שניהם.

מזל טוב יקרה❤ את נורמלית לחלוטין.
זה יעבור

איזה אבא חמוד וחכם יש לך!!מזלטוב
ברוך השם🙂סמיילי12
יש לך אבא מקסים ורגישמקרמה
אני חושבתפעםשלישית????
כמו שהציעו מעלי כרגע לנשק ולחבק אפילו באופן מלאכותי בסוף הרגש ידביק את הקצב..
האהבה שלך לבכור לא באה על חשבונה והיא לא באה על חשבונו לכל אחד יש את המקום שלו בלב שלנו.

יכולה לספר לך על עצמי שבהריון לא הצלחתי בכלל להבין איך אני יאהב אותה כמו שאני אוהבת אותו..
והיום היא העולם שלי..אהבת חיי..

ועם זאת אם את מרגישה שהתחושות האלה נמשכות וכבר קשה לך להכיל אותן בשבילך וגם בשביל המשפחה אפשר לפנות לשיחות.
חיבוק ענק יקרה!הריוניסטית
את אחרי לידה.
תנשמי עמוק.
ההורמונים שלך משתוללים.
תחוסי על עצמך.
האהבה תגיע בעזרת השם.
זה טבעי כרגע,
ונורמלי.
ואנחנו יודעים שמתוך המעשים נמשכים הלבבות,
אז תעשי,
באופן מלאכותי.
תחבקי, תנשקי, תלטפי. גם אם זה לא מהלב, בסוף זה יהיה.
ואם התופעה נמשכת כן הייתי ניגשת לבדוק את הנושא עם פסיכולוג.
אבל כרגע את נורמלית.
ואת לא אמא רעה.
את אמא שנלחמת כדי לעזור לעצמה ולתינוקת שלה.
את אמא שלא מוותרת.

שולחת חיבוק ענק ממני
ענק ענק
ותפילה שהכל יסתדר בקרוב ♥️
רק מוסיפה - לבדוק דיכאון אחרי לידהיום שני

אם אני זוכרת נכון, אחד מהתסמינים הוא רצון להתרחק מהתינוק שנולד.

 

אבל גם אם כן- את נורמלית!! מקבלים טיפול וממשיכים בחיים בעז"ה.

יקרה ואהובה שאתמצפה להריון.
תפני לטיפת חלב למלא שאלון דכאון אחרי לידה
נשמע שעם כל ההורמונים והכל שזה מעבר לנורמה לדעתי
אהבה של אמא זה לא משהו שיש לו סוף❤❤כל היתר חולף
אין הגבלה של כמות לאהבה של אמא.
אמא יכולה לאהוב גם 20 ילדים, לכל אחד יש את האהבה שלו.

חיבוק ענק לך אהובה, הרגע ילדת! תני לעצמת זמן לעכל את כל מה שקרה. אם תרגישי צורך אז גם לדבר עם מישהי זו כמובן אופציה, תנוחי הרבה.
שולחת לך כוח!
זה דווקא הגיוני מה שאתה מתארתאמאשוני
לא יודעת להגיד כמה נפוץ או לא, אבל זה לא משנה. זה קורה לך וצריך להתמודד עם זה.

מציעה לך לשחרר כרגע את הנושא עד אחרי החג.
כרגע להתרכז בהחלמה שלך בשביל שתוכלי להעניק לילדים.
עברת שני הריונות קשים מאוד וצפופים, את עכשיו אחרי לידה, מה שמגיע לך עכשיו זה בית מלון מפואר וים פינוקים.
את לא צריכה להלקות את עצמך עכשיו. בע"ה הילדה לא תגדל בלי אהבה של אמא.
אבל עכשיו אמא מתאוששת. את עכשיו מכינה לה אמא.

בהמשך מציעה לשלוח את הגדול למסגרת לכמה שעות זה יכול לחולל פלאים בהיקשרות לתינוקת.

לגבי בעלך, מציעה לומר לו בדיוק לאיזה עזרה בנושא את מצפה ממנו. בזמנים שיש לך אפשרות להתכרבל ולהתפנק עם התינוקת תבקשי ממנו שישחק עם הבכור שאת תוכלי להיות איתה ולא להיפך.
עם הזמן ועם הנתינה אמורה להגיע גם היקשרות ואז אהבה. לא לכולם זה לחיצה על כפתור.
תגובה ממש מעודדתאניחדשהכאן
בעלי ממש עוזר בלילות הוא עכשיו איתה קם אלייה כדי שאתאושש..
וביום הוא לוקח קבוע את הגדול לטיול בגן שעשועים פעם ביום
ופה ושם עוזר בביית במה שצריך
יקרה!!בת 30
אל תהיי קשה עם עצמך מידי!! את רגע אחרי לידה!! והכל עמוס כל כך!!
אולי ינחם אותך...אני הרגשתי ככה אחרי הלידה השניה. אולי לא באותה עוצמה...אבל לא הרגשתי שאני אוהבת את השניה.
ואני זוכרת את הרגע שבו זה הגיע. היא היתה בת חודש, ופתאום הציף אותי גל של אהבה אליה. בדיוק ישבתי עם בעלי וחיבקתי אותה ואמרתי לו בשמחה ''אני כל כך כל כך כל כך אוהבת את הדבר הקטן הזה''!!

האמת, גם עם הקטן שלי, שהוא הבן השני, לא הרגשתי אהבה מיד כמו עם הבן הראשון. לקח לי קצת זמן. וזה ממש בסדר.
בבקשה אל תעמיסי על עצמך נקיפות מצפון מיותרות...את אמא נהדרת, ותהיי כזאת גם לתינוקת, אין ספק בכלל!!
אמא שלי סיפרה לי שהשלך על ה' יהבך
כשאחי נולד (אני הבכורה) היא פשוט לא אהבה אותו 3 חודשים ורק דאגה לו פיזית, ואני אספר לך היום שהיא הכי קשורה אליו בעולם ולפעמים אפילו היינו מרגישים שהוא לפני כולם, אז ממש לא נראלי שלא תצליחי לאהוב אותה אלא זו תקופה שעוברת, וכמובן לבדוק דיכאון אחרי לידה, אצל אמא שלי התברר שזה מה שמנע ממנה לאהוב בהתחלה את אחי.
לא השתגעת יקרהאורוש3
אני חושבת שדבר ראשון תספרי לעצמך בשכל-
אם אני אוהב אותה זה לא יפגע בבכור המהמם. להיפך זה יגרום לו לגדול בבית בריא וטוב ואוהב. ילמד אותו גם להרחיב את הלב ולאהוב וייתן לו כלים לחיים. חברה והמון אהבה. להיפך, אם לא תאהבי אותה את גם תזיקי לו בסופו של דבר. אז שווה לך דווקא בשבילו לעבוד על לא לפחד מזה.
תנסי לספר לעצמך את זה ולשחרר את הפחד מלאהוב אותה. וזהו. אחרי שתשכנעי את עצמך שאין מה לפחד מלאהוב אותה תשחררי את השכל ואת המחשבות. תגידי להן ביי ולילה טוב.
ותעשי את התפקיד שלך שהוא עכשיו- להתאושש מהלידה ולטפל בתינוקת ולהקדיש לגדול עשר דקות רבע שעה ביום. וזה הכל.
לטפל בתינוקת זה כולל אוכל, ניקיון, החלפות טיטול, חיבוקים, נשיקות וכרבולים. מגע קרוב זה צורך פיזי שלה בדיוק כמו טיטול נקי. ממש ככה. הוכח מחקרית כבר לחלוטין. אז תחבקי אותה כמו שאת מאכילה אותה. תני לה את כל הצרכים שלה.
מאמינה שגם אם זה יתחיל טכני, אחרי שתשחררי את הפחד, הלב יפתח לאט ובהדרגה.
אם לא מתחיל להשתפר תוך שבועיים שלושה לפנות לעזרה. בינתיים הכל בסדר. תנשמי. את אמא מהממת.
תגובה מעולה מעולהסופי123
את מדהימה!כל היתר חולף
תודה. מתוקות אתןאורוש3
את הורמונלית כרגעים...

אז ברור שישתנה בהמשך

ואולי אם לא תפחדי לאהוב אותה כמו שאמרת , תשימי לב שהלב אכן מתרחב.

נשמה, מנסיון שלי, היום אמא ל8 ב"ה-(מה??😆)האור שבלב
האהבה מגיעה אחרי זמן של הכרות.
אהבה עצומה מני ים.
אל תדאגי.

בהתחלה- נאדה.
גם אצלי זה היה שוק, כי לא אמרו לי שזה ככה.

אחרי חודשיים של הכרות- פתאום מגיעה אהבה שאת לא מאמינה..
וזה גם תלוי אם התינוק רגוע ומאפשר הכרות, או תינוק שרק צורח- שככה קשה יותר ולוקח זמן להכיר- ומשם לאהוב, כי הקושי של הצרחות והטיפול בילד מטשטש.

וזה אצלי ככה עם כל הילדים!!

אל תדאגי, מבטיחה לך שהאהבה תגיע

כן, כרגע זה לטפל, להתאושש, ללמוד מה זה ואיך זה עוד תינוק במשפחה(וזה למידה גם בילד ה8)
אחכ כשהגוף מתחיל להתאושש
ואת מתחילה להכיר את היצור הזה
אז מגיע חיבור.

בנתיים- הרבה סבלנות וכח לתקופה הזו!
💗💗💗
אני חושבת שצריך להיות עם האצבע על הדופקמחכה_ומצפה
תראי, טבעי שלוקח זמן להתחבר לתינוק. היום כבר מדברים בצורה גלויה על זה שזה לא בהכרח קורה ברגע הלידה ויכול לעבור קצת זמן.

עם זאת... ההודעה הזו שלך, וגם ההודעות הקודמות, קצת מדאיגות בעיניי. אני חושבת שאת ובעלך צריכים להיות עירנים למצב ולשים לב שזה לא מתפתח לדכאון אחרי לידה (שאולי כבר התחיל) ואם כן אז לפנות לעזרה מיידית.
2 דבריםאפונה
1. לגבי דל"ל - אחרי היריון עם היפראמזיס חובה (!) לעשות בדיקות דם מקיפות ולהשלים חוסרים תזונתיים. וגם להשקיע בעצמך - סיפרת לנו מה עם הקטנה ומה עם הגדול אבל מה איתך?! איך את בימים אלו? איך מרגיש הגוף שלך? איך הנפש? את מצליחה לנוח? את עושה מידי פעם משהו שאת אוהבת?

2. את הגדול את מכירה כבר שנה פלוס, יש לו אופי, יש לכם חוויות משותפות, הוא מתקשר איתך. את מבינה שהמצע לאהבה כאן הוא הרבה יותר עשיר. את הקטנה את עדיין לא מכירה, היא לא מתקשרת, אז היא חמודה והכל אבל אין שום סיבה שתרגישי כלפיה מה שאת מרגישה כלפי הגדול. וגם אין צורך. תהיי איתה כמו שאת והיא צריכות - הרבה מגע משותף, מנוחה. לאט לאט תכירי אותה, היא תתחיל להגיב אלייך יותר ועם הזמן תיבנה מערכת יחסים חדשה בין שתיכן.
נראה לכן תקין? (מקרה במקווה)אחת מאיתנו🌹

היי חברות יקרות

נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?

לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?

ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?

למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?

נראה לכן תקין?

לי גם קרה חוויה מאוד לא נעימה באחת הטבילות שלינפש חיה.

הייתי אומרת מזעזעת אפילו

וגם אני הרגשתי מאד מאד לא נעים להעיר

התקשרתי למישהי מהאתר "מקווה. נט" ובעידודה העליתי את התלונה שלי

ובאמת אמרו לי שידברו עם הבלניות ויחדדו נהלים.


באופן אישי מאז שזה קרה

אני הולכת למקוואות לא דתיים בהגדרה

כי שם אני מרגישה שלא לוחצים ולא מכריחים

וככה לדעתי, הרבה יותר נעים.


זכותה של כל אישה לטבול במקום שנעים לה

אישה צריכה לראות את הטהרה ותהליך הטבילה כחוויה חיובית, אם זה לא קורה - צריך להבין/ לעשות חושבים למה.  

ומותר להעיר כשצריך.


לא סותר שיש צד להבין את הבלנית.

אני מתייחסת רק לעניין ה"שירות"- שבעיניי צריך  להיות מכבד, קליל ומשאיר חוויה נעימה. 

איך מלבישים ניובורן ומה עושים עם צינוןסטודנטית אלופה

א. ניובורן מתוק בן שבועיים והעונה עכשיו סופר הפכפכה. איך מלבישים?? מלבישה אותו כרגע בגד גוף ארוך, מכנסון ואוברול דק.

זה מספיק? זה יותר מידי? מרגיש לי שהוא מזיע לפעמים..

ב. המתוקי מתעטש ועכשיו גם היה לו מעט נזלת. מה עושים?? זה אמור להדאיג?

ובאופן כללי אמאלה אני חרדה לו בטירוףףףף וכל דבר מלחיץ ומדאיג אותי…

מלבישים ניו בורןמולהבולה

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

בלי מכנס?סטודנטית אלופה
אנסה, איך יודעים אם קר לו?
מזל טוב!ראשונית
תודה❤️סטודנטית אלופהאחרונה
תלוי במזג האוויר והאם יש מזגןיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ב' באייר תשפ"ו 0:26

לק"י

 

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

 

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

וואי איזה מבאססטודנטית אלופה

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

רק עכשיו מעכלת את האמירה חחחהדרים
היינו בסעודה שלישית ובעלי דיבר ליד המשפחה שלו על זה שאני רוצה לקחת חלת בקיץ ושזה קצת לחוץ לנו כלכלית (אמורה לחזור בתחילת יולי, אין מי שתקבל לי את הילד לחודשיים, וממילא שני הגדולים שלי בחופש בשלושה שבועות של אוגוסט). מעבר לזה שאני שונאת שהוא פותח דיונים שלנו ליד המשפחה שלו, חמותי הציעה שאני אחזור עכשיו לעבודה (יש לי חודש וחצי הארכה מהעבודה על חשבונם שהם משלמים ואפשר לקחת את זה מתי שרוצים לאו דווקא ברציפות אחרי החופשה שמשולמת על ידי ביטוח לאומי), ואז אשמור את החודש וחצי לקיץ. ובעלי כזה "זה רעיון מעולה" אמרתי לו שממש לא . חחחח הילד שלנו עוד לא בן שלושה חודשים ויונק , ומה גם שמבחינתי חופשת הלידה שלי התחילה השבוע אחרי שהייתי שישה שבועות עם שני האחים הגדולים שלו בבית במלחמה עם איראן. וואי עצבן אותי ברמות 
צודקת זה באמת מעצבןשירה_11

הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.

גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי

שיהיה בריא🤦‍♀️ אני גם לא אוהבת שפותחים דבריםיעל מהדרום

לק"י


מסויימים ליד אנשים מסויימים.

חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.

הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה. 

באמת מעצבןהמקורית
הייתי אומרת לו גם מול כולם שזה דיון של שנינו/ אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו

איזה עצביםשלומית.

הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.

נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה

וואירקאני

הייתי מתחרפנת

ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו

ובטח לא ליד המשפחה שלו

חמותך הציעה גם שהיא תשמור על התינוק? <צ>יראת גאולה
אני גם לא אוהבת שהוא עושה את זהכורסא ירוקהאחרונה
אבל שותקת ומתעלמת, אנשים אומרים דברים בלי לחשוב וממשיכים הלאה... אם זה עולה ביננו אחכ אומרת שזה לא מתאים לי וזהו. 
מי חיפשה נעלי צעד ראשון? יש בדקטלון ב9 שח, מצרפת קאוהבת את השבת
תודהרקאני

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

נראלי הכי מהיר לבקש משכנה נעל של הילד ולבדוק..אוהבת את השבת
סתם רעיון שעולה לי..
במחיר הזה אפשר להזמין שלוש מידותתהילנה
בכיף
9???? וואוווו באמת שווה בהגזמה🤭אמא לאוצר❤אחרונה
מישהי מבשלת בנינג'ה גריל? מצ"ב תמונהאובדת חצות

נינג'ה גריל NINJA GRILL AG301

 

המכשיר יושב ומעלה אבק-וחבל.

אשמח לדעת אם מישהי יכולה להסביר לי איך לעבוד איתו?

תכלס עושה מתכונים רגילים. ומה שיוצא בלי מתכוןמרגול

כל דבר שהיית עושה על מחבת (בלי רוטב) - פשוט תשימי על המגש פסים הזה.

בסלסלה אני משתמשת בשביל דברים שיותר צריכים אפיה (נניח ירקות "בתנור") או טיגון (צ'יפס, שניצלים וכו)


נניח פרגיות- עושה להן מרינדה כרגיל, ועושה על גריל על הפסים. כנ"ל חזה עוף.

קבבים, קציצות מתובלות וכו- על הפסים, גריל.

טיגון- מצב אייר פריי. בתוך הסלסלה.


ונגיד בא לי אנטי פסטי- פשוט זורקת מה שיש בתוך הסלסלה, קצת ספריי שמן, קצת תבלינים מה שבא לי וזהו. לא מתכון ולא כלום. ואז מצב אפיה או גריל.


כן כדאי לשים לב למעלות כי נניח משהו שצריך יותר להתבשל מבפנים לא כדאי גבוה מדי כדי שלא יהיה שרוף מבחוץ וחי מבפנים. אבל זה עקרון שנכון גם בתנור ומחבת. 

מה טיפ הזהב שלך לסכרת הריון?שירה והודיה

כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.

מה אוכלים? איך מתפנקים?

איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?

איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?

מה יכול להרים ברגעים קשים?


תודה אהובות.

מקפיצה לך.נפש חיה.
בוגרת פעמיים (שני הריונות)חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.


תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.


ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

חיבוקדפני11

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.


לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.


זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.


בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.


בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

לגבי הפחמימותדפני11

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.


חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

בדיוקשומשומונית
גם לי היא אמרה לא לוותר על פחמימות. אבל לדאוג שיהיו כמה שיותר טובות ובריאות.
נכון, רק חשוב לשים לב שבהרבה דבריםחושבת לעצמי

יש פחמימות כמו פירות וכדומה.

אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.

אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי. 

עוקבת, כי איןלי הרבה עצותשומשומונית
וזו ממש לא פעם ראשונה שלי... מאתגר כל פעם מחדש.
ללכת לתזונאית (נחמדה!) שתבנהקנמון

לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.

ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.

בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.

עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..

דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..

כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)

ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..

בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!

אני קוראת אתכן ופשוט מפנימהמולהבולה

אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין

שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת

אמהלה איזה מבאס

איך אתן שורדות?????

לא בטוח!יראת גאולה
היו לי שני הריונות עם סכרת גבולית, ואח"כ הריון בלי כלום 😀 אפשר להתפלל על זה.
גבולית זה לא כמו עם אינסולין..Pandi99

זה באחוזים גבוהים יחזור

באמת מבאס ברמות

צודקת לגמרייראת גאולה

בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...

אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור

כל ההריונות היו בלי כלוםמולהבולה
פתאום אינסולין עוד 🤦
😔יראת גאולהאחרונה
כמה דברים שעזרו לימתיכון ועד מעון

דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר

מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר

דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.

עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.

בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.

ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה

תחתונים לילדון קטן מימדיםהשם שלי

הבן שלי בן שנתיים וארבע.

קטנצ'יק בגודל.

עד עכשיו היה במידה 6-12, עכשיו התחלתי להלביש לו בגדי קיץ במידה 12-18.

אני מתכננת לגמול אותו מטיטול בזמן הקרוב, ומחפשת תחתונים שיתאימו לו בגודל.


מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו תחתונים יותר קטנים מהרגיל?

בנקסט ראיתי במידה 1.5-2. היה גם משהו אחד יותר קטן, אבל יקר.


למישהי יש ניסיון עם תחתונים במידות קטנות?


חשבתי אולי לקנות לו תחתונים של בנות. אולי זה יהיה יותר קטן.

נראה לכן שזה באמת ככה? והאם תחתונים של בנות יתאימו גם לבנים?

אליעקספרסמנגואית
ניסיתי לחפש שםהשם שלי
אבל לא הצלחתי.

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

יש שמלות של תינוקות שיש להן תוספת של מעין תחתוןמתואמת

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

יכול להיות שיש לי כאלההשם שלי

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

תנסי לבדוק, ותנסי לראות מה איכות הבדמתואמת

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

למה לא לשים מידה 2 ?פילה
נראה לי זה יהיה גדול עליוהשם שלי

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

לקטנטנה שלי זה היה בסדרמתיכון ועד מעון

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

מהניסיון שלי מידות תחתונים יותר קטנות מבגדיםשיפור
יש לי ילד שלובש מידה 2 ברוב הבגדים ומידה 8 בתחתונים .
אצלי זה לא ככההשם שלי

בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4

בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6

בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8


כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.


אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.

בד"כ מידה 2 מאוד קטןיום שני
ויש גם גומי, לא נורא אם קצת רחב העיקר שהגומי תופס...

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

מבינה על מה את מדברת. היינו שם...לשאלה..

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

נקודה חשובההשם שלי

אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.


בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.

הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.

גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.

נסי בחנויות הזולות את המידה הקטנה 2-4קופצת רגע

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,


ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

איזה שלב מרגש - בהצלחה!שושנושי
וואי אני לא זוכרת איזו חברה אבל אני יודעתגפן36

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.


אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

נכון! אולי חברת שרייבר?יראת גאולה
היה לי גם 2-4 של החברה ה'קטנה' וגם 1.5-2 של נקסט. ושל נקסט היו גדולות יותר.
תבדקי בשייןחילזון 123
זה לא נורא אם יהיה מעט גדולאמאשוני

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

לדעתי מידה 2-4עוד מעט פסח

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

התחתונים של נקסט מידה 1.5-2 מתאימים לקטנטנים.עודהפעם

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

נכון. אני מתחילה איתם לילדי גיל שנתיים. אצלי גם,שגרה ברוכה
קטנים ורזים
לא בטוחה לגבי הגודלאחת כמוני
אבל בזמנו קניתי דיי קטנים בדלתא

בהצלחה 

תודה על כל התגובותהשם שלי

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.


@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.


ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.


התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

יש לנו תחתונים 2-4 שמתאימים לקטן ויש 2-4 לגדולשמש בשמיים

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

מנסיוןרק טוב!

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.


ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

מוסיפהרק טוב!
יש חברה של תחתונים שהסמל שלהם זה סוס. גם אצלם מידה 2-4 זה קטן. 
נכון, גם לי יש את אלו.שיפור
ראיתי בגרביים עד הבית מידה 1-2ביבוש
נראה ליהשם שלי

שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.

וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.


מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.

בשילבחצי שני

יש מידה 2

שני ב50%

חמישיה מחיר מלא 55

היה נראה טוב

הם מעולים. ממש קטנים אם אני זוכרת נכון ..אמא לאוצר❤אחרונה
משבר גיל 4 חודשים- איך שומרים על המשקל שלהם?אוהבת את השבת

הקטנים מסרב להנקה הרבה וגם ישן פחות כי הכל מעניין אותו

ונראה שירד במשקל,

צריכה לשקול אותו מסודר

אבל בינתיים אשמח לעצותיכן...❤️

יוו זה שלב קשוח. אצלי עזרתהילנה

הנקה במנשא

הנקה בשכיבה בחדר חשוך

מלא מלא הנקות קצרות (ממש להציע כל רגע שעה)

כל הכבוד שאת  "על זה", זה עובר אוטוטו בעזרת השם...

להניק בחדר שקט. קשוח בשעות שהילדים בביתיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

שלי בן כמעט חצי שנה, וכשמענין מסביב, קשה לו לינוק. 

אולי יעניין אותך