חלוקת תפקידים בביתraka
אשמח לעצות:
אני אמא ל-5 ילדים ב"ה מקסימים.
מן הסתם יש את הדברים בבית שצריכים להיעשות (כביסה, כלים, לסדר חדרים-מיטות, אוכל וכו...).
לפעמים אני מרגישה שאני משתגעת כי לרוב הנטל בעשיית התפקידים נופל עליי.
אני יודעת שאני צריכה לחלק את התפקידים בין כולם אבל אני לא מצליחה. ניסיתי טבלאות, כתבנו יחד דף עם חלוקה ושמנו על המקרר אבל בכל פעם אני צריכה להזכיר לכולם לבצע את התפקיד ואני מרגישה שזה מאוד קשה. ב"ה לכולם יש צרכים (וגם לי...) וכולם רוצים להיות בבית בכיף אבל מה שיוצא זה שאני כל הזמן מסדרת, מנקה, מארגנת, מבקשת, מעירה, מבשלת ובסוף היום אני מרגישה שרק רדפתי אחרי כולם ובסוף גם עשיתי את הכל.
מה לעשות?
אשמח מאוד לעצות ופתרונות יעילים ומועילים.
תודה
נ.ב
מעבר לזה-אני מאוד רוצה שהילדים שלי ייתרגלו לעזור ולקחת חלק בהתנהלות הבית כדי שבעתיד יוכלו גם הם לנהל בע"ה בית תקין...
תודה
בדיוק דיברתי על זה עם חברהאורה*
שסיפרה לי שמגיל שנתיים בערך ילדיה משתלבים בעבודות הבית
(רחיצת כלים כל אחד הצלחת והכפית שלו שטיפת הבית קיפול כביסה תליית כביסה...)
ואמרתי לה שחבל שלא ידעתי מראש אולי הייתי גם מרגילה.
כי כמוך אני עושה הכל ומרגישה בסוף היום פיספוס גם אירגנתי כל היום וגם יש עוד "מליון" לעשות
וגם לא הייתי עם ילדי שזה הכי חשוב...(קשה לשבת בנחת כשהכל "רוקד" מסביב )
ולי זה כך עם 2. אז עם 5 זה פי כמה.
אז אני בעצמי רוצה להתחיל לשלב אותם לידי בשיש עם הכלים וסינר לסבן יחד איתי
 
(ואח"כ חייבים לשטוף רצפה. אין ברירה)
ובינתיים אין לי כ"כ מה להציע אז אשלח לך חיבוק
ותדעי שלעולם לא מאוחר בכל דבר! הרבה כוחות!!
 
מוסיפה ושואלת: שאני מבקשת מהגדול לעזור במשהו הוא אומר לי שזה הבית שלי אז אני אחראית עליו
איזה משפטים והסברים אפשר לומר כדי שהילדים יהיו חלק אינטגרלי מסדר וניקיון בבית?
שאלה חשובה מאדveredd
זה קיים בהמון בתים, וזה דבר שמאוד קשה להרגיל אליו.
לדעתי, אפשר לעשות את זה בצעדים, לדעת שזה ייקח זמן ולעבוד על זה. כאילו- יום אחד להגיד שכולם יוצאים ביחד לקניות, או לבילוי שכולם רוצים, להלהיב את כולם, ואז להגיד "אוי, אבל הבית נראה ככה? בואו כולנו נסדר אותו תוך חצי שעה ואז זזים!". להתחיל תהליך שהילדים יבינו שלא יוצאים מהבית אם הוא לא מסודר, לסדר אחריהם, וכו'.
סתם שאלה (אני עוד לא ממש בשלב הזה, אז אני באמת רוצה לדעת) למה א"א לעשות באמת שכל אחד מנקה אחריו ולוקח עוד כמה צלחות הגשה או סירים וזהו. או פשוט לא לקום מארוחה בלי שנקי אחריך, ולא לשחק בלי לנקות אחריך וכו'? אם עושים את זה פרה פרה, ממילא כל הבית מסודר יותר בכללי- פחות דברים זרוקים, למשל, ופחות כלים.
לדעתי גם אם הילדים שלך בגיל המתאים אפשר לעשות שיחה- על לקיחת אחריות, על שיתוף וכיבוד הורים.
ולהלוואי- באמת שאלה טובה... לדעתי הדבר היחיד שאפשר להגיד זה "ואהבת לרעך כמוך- אתה אוהב את אמא ורוצה שיהיה לה קל וטוב- אז תעזור לה. אם אתה מלכלך את הבית של אמא שאתה גר בו, אז תדע גם לנקות". אני לא יודדעת אם זה אידיאלי, אבל זה עוזר לילדים קטנים. לילדים גדולים יותר אפשר אולי להסביר את המהות של עזרה לזולת ושיתוף פעולה...
רעיונותעידית לקס
אני התחלתי משני דברים
 
1. כל אחד מוריד את הכלים שלו לכיור. מי שלא אני שואלת אותו מה הוא אכל ואומרת לו שעליו לשלם כי צריך לשלם למלצרית. הם מבינים את הקטע ומיד מורידים.
 
2. כל אחד שם את בגדיו שהוריד לפני המקלחת בסל הכביסה ולא מפזר אותם על הרצפה. לצורך כך שמתי סל במקלחת.
 
רעיונות נוספים יתקבלו בברכה
 
 
זה טוב...raka
וב"ה זה מה שקורה עכשיו-שכל אחד מסדר אחריו. אבל אני רוצה שייתרגלו לעשות דברים נוספים שקשורים לכלל הבית ולא רק לעצמם... (למשל-לסדר בלגן של הקטנטנים יחד איתם, להרים דברים מהרצפה בלי שאני מבקשת)...
בעיה לא פשוטהאנונימי (פותח)
מצד אחד חובתינו כהורים ללמד את הילדים להיות שותפים בבית כי הם חלק ממיכלול. כך הם לא יגדלו להיות אגואיסטים ויוכלו לתת מעצמם לאחרים .וזה דבר גדול בחינוך.
מצד שני -כידוע לומדים מחנוכה עניני חינוך ויש את הכלל "ואין לנו רשות להישתמש בהם..."
ואומרת הר' ימימה מזרחי שאסור להעמיס עליהם תפקידים מעבר ליכולות שלהם.
לכן כמו כל דבר ביהדות צריך למצוא את דרך האמצע.
מצד אחד לתת להם כל יום משהו קטן -לזרוק זבל ,להרים צעצעים , להוציא בגדים מהכביסה לסלסלה,ללכת למכולת , לשטוף כלים.
כל ילד לפי מה שיותר קל לו. (אפשר לתת להם אפשרות לבחור בין כמה תפקידים.
וברור שעדיין רוב העבודה עלייך. אין בנושא הזה בשורה מרעננת. אבל לגבי חינוך הילדים - אני מאמינה שלטובתם חייבים לשתף אותם בנעשה.
הרבה כוחות.
בסוף הם גדלים ונעלמים מהבית -ובסוף בסוף - הם מטפלים בך...
נראה לי שעדיף לטפל בהם. גם אם זה קשה מאד.
באהבה ובאמונה-veredd
אני חושבת שהאזהרה לא להשתמש בהם תקפה על באמת "שימוש מופרז" ב"כח עבודה זול" של הילדים... לא בעזרה יומיומית בבית. האזהרה הזאת נאמרה בעיקר לאמהות שחושבות שכשהבת הראשונה מגיעה לגיל 7- התפקיד של האמא נגמר ושל הילדה מתחיל (מפחיד כמה משפחות נוהגות ככה- בכככככל המגזרים!!). אבל לדעתי צריך לפתח מנגנון אצל הילד כך שיבין שהוא לא אורח בבית, אלא הוא חלק ממנו, ולא מספיק רק לא להוסיף על הבלאגן, אלא גם לעזור בסידורו! אם ילד עושה פעולת ניקיון לפחות פעם-פעמיים ביום, זה לא שימוש מופרז, והוא יודה לאמו אח"כ. לשטוף כלים ולפנות כיור לוקח מקסימום 20 דקות, לטאטא רצפה לוקח מקסימום15 דקות. זאת לא התעללות, זה שיעור לחיים בעזרה לזולת ולקיחת אחריות.
סתם שתדעי, בגלל שאני חונכתי ככה (אמא ואבא שלי עשו את רוב העבודות בבית, אבל בפסח ניקיתי המון, ותמיד עזרתי לאמא שלי בימי שישי ותמיד תמיד עשיתי כלים, סידרתי חדר וכו') ואני נוהגת תמיד לנקות אחרי וקצת יותר אצל חמי וחמותי ועדיים אצל הוריי- הם כ"כ מעריכים אותי על זה. זה עושה ממש טוב על הלב לדעת שלמישהו אכפת מאיך הבית שלך נראה, זה כבוד בסיסי לדעתי.
מזדהה ורוצה להוסיף כוון חשיבה נוסףטלי10
נאמרו כאן תגובות מאד יפות.
וחשבתי להוסיף זווית אחרת.
נכון, בפן המעשי, כדאי לשתף ולראות מה מתאים לילד ולא מעמיס עליו יותר מידי, אך אני חושבת
שצריך לעשות גם שינוי בחשיבה.
אם אמא מאמינה שילדיה אוהבים לעזור, גם אם לא כל הזמן, אבל כשהם עוזרים זה יביא להם סיפוק,
הגישה שלה תשתנה. היא לא תרגיש שהיא מנצלת אותם, אלא שהיא עוזרת להם להיות אנשים טובים יותר.
אם במקום לתגמל ילד על זה שהוא 'נאלץ' לעזור, היא תשדר לו איזה זכות יש לך שעזרת לי, אני חושבת,
(אין לי עדיין ילדים כל כך גדולים) הילד יחוש סיפוק במעשיו וירצה להתמיד בכך גם בלי לקבל תגמול,
וגם בלי צורך בידיעה שהוא לא הפרייאר היחיד וגם אחיו עוזרים.
כך שלענ"ד, אמונה ברצון הטוב של הילד והסתכלות על ההעזרה, לא כעל תיק שאני תופרים לילד,
אלא כהזדמנות של הילד, להוציא את הטוב שבו לפועל תשנה לאט לאט את הגישה בבית.
בהצלחה!!
 
איזה תגובה יפה...veredd
שיטת הנקודותבוזי נוזי
של מרים אדהאן:
מכינים כרטיסים קטנים של 1,5,10.( כותבים מספר אחד על כל כרטיס). ראיתי גם שיש בחניות יצירה שטרות כסף של מונופול, שיכולים לשמש לאותו רעיון.
העיקרון: מבצע של אסיפת נקודות על דבר מסויים, לדגומא סדר וניקיון- כל ילד שמרים את הצלחת לכיור או רוחץ כלים או... או... אחרי פעם אחת שביקשת ממנו מקבל 10נקודות, אם היית צריכה לבקש פעמיים הוא יקבל רק 5 נקודות ואם ביקשת 3 פעמים, הוא יקבל רק נקודה אחת. המטרה: להגיע למאה נקודות, ואז יש פרס. לא חייבים פרסים יקרים, וגם אפשר דברים שמימלא רצית לקנות.
 
אפשר גם לקנות פרסים טקנים ןלעשות יריד במוצאי שבת וכל ילד יכול לקנות עם הנקודות שלו דברים לפי הנק' שצבר. ( פרס חמוד: זמן משחק עם אמא, או יציאה עם אמא ואבא)
אפשר גם לעשות מבצע משפחתי- "אם נגיע ל1000 נקודות נזמין פיצה".
 
עוד טיפ: לשים שיר ולהגיד: בואו נראה אם נצלליח "לנצח" את השיר ולסדר את כל הסלון לפני שהוא יגמר.
 
והכי חשוב: עידוד רב כשילד מגלה מעצמו סימנים של אחריות ומנקה.
 
בהצלחה! והעיקר שיהיה כיף בגידול הילדים.
זמקסים אבל...raka
האם כדאי להנהיג פרסים במשהו שהוא אמור להיות חלק אינטגרלי מהתנהלות הבית?
אני מאוד בעד נקודות ועיצוב התנהגות כשזה נדרש-אבל האם כאן זה יהיה יעיל באותה מידה? זה שייך?
למה לא?בוזי נוזי
אחרי המעשים נמשכים הלבבות.
מניסיון של השיטה- צריך לעשות את זה כמה פעמים, ואז המח שלהם פשוט מתרגל למה שאת רוצה.
וחוץ מזה- חייבים לעשות שיהיה להם כיף לעזור- ליצור התניה חיובית, כי בלי זה יהיה מאוד קשה לקבל עזרה וגם- האווירה בבית תהיה מתוחה.
 
גם אצלנו זה נושא כאוב.elerner
יש ילדים שיותר פתוחים לעזור וילדים שלא משתפים פעולה. כדאי לתחיל ממי שנענה בקלות ולתת לו תפקיד קבוע- אולי משהו להכין לשבת- להכין את הנרות, לערוך את השולחן. ולאט לאט שכולם רואים שיש מי שעוזר אפשר להוסיף תפקידים לילדים אחרים.אני לא יודעת אם צריך את הנוקשות של נקודות ופרסים, אבל אפשר להציע צ'ופר קטן למי שמוכן לעזור באופן מזדמן - "אני רוצה לתת גלידה למי שיסדר את החדר תוך 10 דקות."דווקא הקטנים מאד אוהבים "לעזור" בקיפול כביסה, שטיפת כלים וכו' וכדאי לאפשר להם אפילו שזה ממש ההיפך מעזרה...ככה לומדים!
בהצלחה לכולנו!
 
ומה עושים עםאמאקנגורו
ילדה מתוקה להפליא, בת 3, ילדה שניה במשפחה, בה הגדולה עוזרת די יפה,
והיא, המתוקונת הזו, לא מוכנה לעשות- כלום!
פשוט כלום!
לא לסדר, לא להתלבש, לא לנקות, לא להביא לי משהו שביקשתי...כלום.
היא גם מוכנה לשלם את המחיר על בחירתה השלילית.
היא מוכנה להפסיד פרסים, או לקבל עונשים. היא תעדיף לא לשחק אם הכלל הוא שחייבים לסדר...
אני אישית חושבת שזה מצויין שהיא לומדת שיש מחיר לבחירה שלה, וגם משלמת אותו...אבל הייתי יותר שמחה אם היתה לומדת לעזור קצת...
  לאמאקנגורוטלי10
אני לא חושבת שכדאי ללחוץ על ילד בגיל 3 לסדר, אבל כן כדאי שילמד שהעולם הוא לא הפקר.
ולכן אם היא שחקה במשחק אחד, לא ניתן יהיה להוציא משחק אחר עד שהיא תחזיר את הקודם למקום.
ואם היא פזרה את כל הצבעים לא נוכל להתחיל ארוחת ערב למשל, עד שהצבעים יהיו מסודרים.
נראה לי שאם עומדים על זה בתקיפות ולא מתוך כעס, לאט לאט היא תלמד, שיש מערכת כללים
שקשורה גם אליה..
אוף כמה מוכר, ובכ"ז רעיוןאנונימי (פותח)
לפני שבת הכנתי רשימה של מטלות קטנות (אולי אני אשקיע ואכין עם תמונות לטובת הלא-קוראים) והם ממלאים שמות מי הכין מה. בליל שבת בארוחה יש טקס: שבת המלכה תודה רבה שבאת אלינו, כ"כ חיכינו וציפינו שתבואי , כל הילדים טרחו ועמלו לכבודך, ואז מספרים מה כל אחד עשה. קצת מפתיע, אבל זה תפס חזק (גם כשאין רשימה כתובה).
לפעמים אני מאתגרת אותם בסרט אם יצליחו לסדר את הסלון וכו'.
וגם אני החכמתי מהרעיונות שעלו כאן, תודה!
וואוו-נשמע מקסים...raka
אני מאמצת...
תודה
שלום רב, פשוט המשיכי במה שאת עושה - חלקייהודית פוגל
תפקידים, לוח מסודר על המקרר, תזכורות ובסוף זה יבוא. אין צפי שאחרי הסכם אחד ו/או שיחה אחת הכל ידפוק כמו שעון. זוהי עבודה ממושכת וסיזיפית. לא להתייאש!
כאילו משמים-rakaאחרונה
התחילו בבי"ס של הגדולים מבצע כיבוד הורים וכל ילד צריך לאסוף כמה שיותר נקודות על ביצוע משימה והכל מסודר בפנקס קטן שכל אחד קיבל (שטיפת כלים, קיפול כביסה וכד') וזה פשוט מדהים איזו מוטיבציה הילדים קיבלו...איזה כיף. כמובן שאני משבחת, מעודדת ומתלהבת.
תודה לכולן על העצות והתמיכה-זה נתן המון כוח וללא ספק אני אופטימית.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך