עבר עריכה על ידי אין לי הסבר בתאריך ח' בניסן תשפ"א 20:06
חשבתי שאצליח לחכות למחר עם הפוסט אך הלב זועק לנחמה.מחר הייתי אמורה להפוך להיות אמא.
מחר הייתי אמורה לאחוז בתינוקת יפייפיה שלי.
מחר החלום שלי להפוך להיות אמא היה אמור להתגשם.
אז מחר הייתי אמורה....
פצופנת שלי,
איזה מסע עברתי איתך...
מהרגע הראשון שהתבשרתי גיליתי רגש שמעןלם לא ידעתי מהו.
אושר!!!!
3 חןדשים של שמחה, אושר עילאי, גם הבחילות וההקאות התקבלו בברכה כי ככ שמחתי לבואך.
ולאחר 3 חודשים העולם התהפך, מבדיקה לבדיקה זה רק נהיה יותר ויותר גרוע.
את זוכרת שמהרגע הראשון רצו שאוותר עלייך? ולא הסכמתי, התעצבנתי על כןלם.
והתקדמנו מהבדיקות וחודש ועוד חודש חלפו להם- ולא הפסיקן להגיד לי כדאי לסיים את ההיריון זה לא היריון תקין- ולא הסכמתי התעצבנתי.
רציתי שתוכיחי להם אחרת- כמה את לביאה, כמה את שןמעת שאמא נלחמת עבןרך כל יום ביומו ואת נלחמת ביחד איתי להוכיח להם אחרת.
ואז הגיעה הבדיקה האחרונה שהכריעה את כף המאזניים- הבדיקה שלעןלם לא אשכח כמה סבלתי, כמה כאבתי, כמה צרחתי מבפנים והחזקתי מעמד רק שיגידו שהכל בסדר אך לצערי זה לא קרה והפחד הכי גדול שלי התממש.
שבוע 22+6- נאלצנו להיפרד ממך באופן יזום.
הדבר הכי קשה שעשיתי ואעשה בחיים.
לא הייתי מסוגלת להסתכל במסך ולראות אותך מפסיקה לזוז, הכאב הפיזי והנפשי הכי קשה שאפשר לחוות.
אני זוכרת שעמדתי להתעלף לא הייתי מסןגלת יותר להתמודד עם הכל.
פצפןנת אהובה שלי- רק ה׳ יודע איזה כאב אני סוחבת עד היום וכמה הנשמה לא מפסיקנ לצרוח מגעגועים אלייך.
4 חןדשים חלפן להם מהיום הארור, ועדיין הכאב חד כאילו הכל קרה אתמול.
איך מסבירים לעןלם המחיוך בחוץ כמה אני מתגעגעת אליך?
כמה קשה לשים מסכןת אינסופיות ולתפקד, לעבוד ולהראות שהכל בסדר כשהנפש פשוט כבויה ושבורה?
וכמה מהרגש הכי טהור וכיף שיש עברתי לרגש הכי כןאב ושורף שאי אפשר להסביר במילים לאף אדם זר.
פצפונת קטנה שלי,
תדעי שלעןלם לא ויתרתי עליך, נלחמתי עליך עד השניה האחרונה.
ואני כל כך מתגעגעת אליך.
תודה לך שלימדת אותי מזה להיות אמא במשך חצי שנה.
תודה לך שבזכותך אבא ואני האנשים הכי חזקים שיש בעולם, עם אהבה הכי מדהימה ותומכת שיכןלה להיות.
תודה לך שזכיתי לראות אותך שלווה ורגועה עם היד הקטנטנה והביישנית מכסה את הפנים בצניעות.
אני מקווה שאת שם למעלה, צופה בי וגאה.
שאני בוחרת בחיים,להמשיך להגשים את החלום, על אף כל המכשולים והקשיים שהתלוו ב4 חןדשים האחרןנים ונפילות אינסופיות אני לומדת כל יום לקום מחדש.
רק השם יודע למה הוא רצה שאני אעבור את הדרך הכי קשה שיכולה להיות.
אבל אני בוחרת להמשיך באמונה, בתפילה ובתקווה שיום יבוא גם אני אהיה אמא.
פצפונת שלי,
תמיד תזכרי שאהבתי, אוהבת ואוהב אותך תמיד.
💔
מקדישה לך(ולי) שיר ככ עוצמתי שלעןלם לא חשבתי שאוכל להתחבר למילים בצורה שכזו- ״דמעות״:
״שמך חקוק על האבן,
רק אהבה נשארה לי בלב,
את עכשיו בגן עדן,
ולי נשאר הכאב.
אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות
אך הגשם הפסיק והדמעות ממשיכות הן זולגות אל הקבר החם
יורדות בכל העולם....״.
מחזק מאוד. תודה