שאלה ששמעתי רבות לאחרונה, אך גם לי התשובה לא ברורה מספיק, ולכן אני מעלה אותה פה.
כשדובר על פינוי המאחזים כולם - ברור שהיתה חשיבות מכרעת גם למקומות כמו רמת מגרון, שבות עמי וכו' - ש'הגנו' על הגדולים מהם, אך כיום - שהמדובר הוא על כל יהודה ושומרון רבתי, ועל ירושלים - האם באמת ישנה חשיבות לעוד כמה צריפונים, לעוד כמה בני נוער בפחונים/ציליות/מערות?
האם המאחזים הללו באמת מרחיבים את ההאחזות שלנו בארץ ישראל (כשחלקם ממש צמודים לישובים)?
אני לא מזלזל, ממש לא, להיפך - אנשים משקיעים 'את הנשמה' במקומות הללו - ודוקא משום כך - האם לא כדאי וראוי לנתב את הכוחות החיוביים הללו לאפיקים יותר תכליתיים ומעשיים? (ובכוונה איני מפרט אלו, כדי לא לפתוח דיון נוסף).
אמנם זו שאלה שנשאלה פה כבר בעבר - אך התשובות היו 'רוחניות' כאלו, ואני מחפש מענה שהוא יותר 'על הקרקע', שיסביר בצורה ברורה ומנומקת, מתוך חשיבה מעמיקה, וללא סיסמאות - מדוע באמת חשיבות כה רבה נודעת למאחזים.
אשמח לתשובותיכם המחכימות.
