לא הופתעתי מההחלטה של איגוד רבני ישיבות ההסדר אמש. עוד בהיותי תלמיד בישיבת מרכז הרב, ראיתי כיצד אנשים חשובים מפנטזים מציאות וחיים על פיה גם כאשר העובדות טופחות על פניהם. מחלה זו שתקפה את השמאל הישראלי, לא פסחה גם על חלקים נכבדים שבין שלומי אמוני ישראל. הניסיון לראות את המלחמה על שאלת הריבונות, כמלחמה פוליטית פנימית, היא חלק מאותו עיוורון.

כל אדם מבין שהשאלה העומדת על הפרק היום בויכוח עם ישיבות ההסדר איננה שאלת ההפגנות. השאלה האמיתית כפי שכל הכתבים טורחים להדגיש היא שאלת הריבון. האם המדינה - נתניהו – ברק הם הריבון , או בורא עולם. ממש כמו בזמן ששלטו פה המתיונים בימי בית שני, שהיה חשוב להם מאוד לכפות את תהליך ההתיונות, על כל העם. כך גם חשוב היום לאליטה השלטת לכפות את התובנה שמרות המדינה – האליטה השלטת, קודמת לנאמנות לבורא עולם. זו השאלה שהונחה לפתחם של רבני איגוד ישיבות ההסדר.

רבי אמנון ממגנצא

שאת פיוטו מרטיט הלב "ונתנה תוקף" אנו אומרים כל שנה בימים נוראים, הצטער מאוד על אותם ימים ספורים בהם נתן להגמון להבין שאולי יש מקום למחשבה ולטיוח בענין. הוא חזר אל ההגמון שדרש ממנו להכיר בריבונות אחרת מבורא עולם, וביקש לקצץ את לשונו. רבני ההסדר, מנסים בכל כוחם לתלות את השאלה המרכזית בשאלות של כבוד, או האם מותר להפגין וכד' ואף מוכנים לרמוז שיש מפקד אחד לצבא מבלי לנקוב בשמו, ולהניח מקום לכל אחד להבין מה שהוא רוצה.

עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים? אם ה' הוא הא-לוהים לכו אחריו, ואם המדינה או נתניהו או ברק הוא הא-לוהים לכו אחריו. מדוע אינכם מסוגלים לומר בקול ברור וחד הריבון העליון הוא בורא עולם? אפשר להתווכח האם מותר לגרש יהודים מארצם או לא, האם צריך לבצע פקודה זו אחרת או לא, האם מותר או אסור להפגין בצבא. חוסר התשובה שלכם בשאלת הסמכות העליונה, היא חילול ה' נורא, ולכן אין לחלוק לכם כבוד. "אין חולקין כבוד לרב במקום שיש חילול ה'".

כל ר"מ, תלמיד, וכמובן ראש ישיבה בישיבת ההסדר שלא יבהיר היום באופן מפורש את נאמנותו לבורא עולם, בעל כורחו מצהיר למעשה את ההיפך.