אל תעשה:
1) אל תסתכלו על הבטן! פשוט אל! אפילו לא לרגע. זה דוקר מאוד, לפעמים יותר ממילים.
2) אל תגידו מילים כמו "מה חדש?" או "בקרוב אצלכם". הם ישמחו שתתפלו עליהם בלב אבל אל תגידו בקול. בטח לא בפורום רחב.
3) אל תשפטו אותם. אם הם צריכים זמן ומקום פרטיים להיות עם עצמם בתוך כל ההמולה, תנו להם.
4) אל תערכו השוואות. גם הם טובים ומוצלחים לא פחות מהילדים שהביאו לכם נכדים.
5) אל תוסיפו על הקושי: גם אם מתארחים עוד אחים או קרובים נשואים עם ילדים וגם אם לא - אל תתנו להם להרגיש שהם פחות רצויים כי אין להם. תקרבו אותם למעגל השיח ולביחד המשפחתי, זה לא נעים להיות מחוץ לשיח שעוסק בטיטולים ובמעונות.
עשה:
6) הקשיבו להם, לכאב שלהם. אל תלחצו עליהם לדבר, אבל תנו להם את ההרגשה שאתם כאן בשבילם ושהם יכולים לדבר איתכם.
7) חבקו אותם. כל חג מביא איתו את הקושי המתעצם בחוסר, תהיו להם משענת תומכת ולא חלילה מקל מכאיב.
8) הגנו עליהם. בהרבה סיטואציות יש פגיעה מכוונת או חוסר טקט משווע מצד קרוב משפחה כלפי הזוג, אל תתנו לזה לקרות. תעמדו לצידם בנחישות ואל תהיו שותפים לפגיעה.
9) קבלו אותם כמו שהם. הם מקסימים בפני עצמם, וכשירצה ה' יהיו להם גם ילדים מקסימים. אבל בינתיים אל תתנו להם הרגשת אשמה או אכזבה.
10) פנקו ושמחו אותם, מתנה קטנה או מאכל מיוחד שהם אוהבים ישמחו אותם ויתנו להם מתיקות בתוך המורכבות הזו.
חג שמח!


