התשובה הזאת..
אז בבקשה, מקווה שעדיין יעזור. (לחצו על הקישור.. אני מגיב לשאלה שבראשו)
איך היהדות מאפשרת לאכול בשר?? 
- נוער וגיל ההתבגרות
בקצרה.
העולם מחולק באופן כללי ל5 מדרגות, זו מעל זו בסדר עולה, דומם. צומח. חי. מדבר. יהודי.
לכל מדרגה יש אפשרות להתעלות למדרגה שמעליה.
כדוגמא,
טיפת מים (דוממת) יורדת.
מחיה את הצמח (צומח) והופכת לחלק ממנו.
באה פרה (חי) ואוכלת את הצמח. והצמח נהפך לחלק ממנה. מתעלה לדרגת חי.
ופה מגיעה השאלה המדוברת..
מאיפה ניתנה לנו הרשות להרוג יצור חי, לצרכנו?
והתשובה:
ה' נתן לנו את האפשרות להעלות את הפרה לדרגת מדבר, ואפילו לדרגת יהודי.
ע''י כך שאנו שוחטים את הפרה (שחיטה כשרה) ואוכלים אותה, והופכים את בשרה לחלק מאיתנו [אותו הסיפור הוא גם בעת אכילת צומח, או שתיית כוס מים..] ומשתמשים בכח שהיא נתנה לנו, לעשיית תורה ומצוות, ודברים רוחניים קדושים וטהורים!
ובעצם, אנחנו עושים רק טוב לפרה! דמיינו רגע שאנחנו שואלים את הפרה מה היא מעדיפה,
אפשרות א: להמשיך את חייה, בתור פרה.. (לא וואו..) לחיות 20 שנה, יותר, ואז להתפגר, במקרה הטוב, הנבלה תהפוך מאכל לעופות דורסים, ותשאר במדרגתה (חי)
ובמקרה הרע, הפרה תקבר באדמה.. תדשן אותה, ותרד 2 מדרגות בבת אחת..
או, אפשרות ב: להשחט ע''י יהודי, (לחילופין אף גוי שישתמש בה כפי הוראות התורה לגויים, לקיום שבע מצוות בני נח, אבל מתייחס כעת בעיקר ליהודי שאוכל אותה) שיעלה אותה 2 מדרגות בבת אחת, כדי להשתמש בה כפי הוראות התורה, לקיום דברים נעלים וטהורים..
אם הייתי פרה.. הבחירה ברורה לי.
ובכן, לפי הסבר זה, השאלה לא קיימת, כי אנחנו לא עושים רע לפרה, בשעה שאנו שוחטים אותה, אלא להיפך, מעלים אותה לדרגה הרבה יותר נעלית, שהיא לא הייתה יכולה להגיע אליה בלעדינו.
אבל יש מקרים שבהם באמת השאלה אכן קיימת.
מתי שאנו לא משתמשים בה לצרכים הנכונים, אוכלים אותה בצורה בהמית, מתוך תאווה, משתמשים בכח שנתנה לנו לדברים רעים, ומורידים אותה מהעילוי שהייתה יכולה לקבל, ועד כמה שזה עצוב, מורידים אפילו אותנו למדרגתה, במקרים כאלה, באמת נשאלת השאלה, מי נתן לך זכות להרוג יצור חי ולהשתמש בו בצורה כזו?
אסיים בסיפור קצר. לא זוכר לצערי מאיזה צדיק, ואת הפרטים בדיוק. אבל נראה לי שהיה זה הבעש''ט, אשמח מאד אם משהו שמכיר את הסיפור יותר טוב יתקן אותי.
היה צדיק אחד שיצא בליל שבת עם תלמידיו לטייל בעיר. וביקש מהם הבטחה שלא יצחקו ממה שהם יראו. התלמידים הבטיחו, והרב ותלמידיו יצאו לטיול, בדרכם עברו ליד בית, ועצרו והסתכלו מבעד לחלון כיצד בעל הבית עורך את סעודתו.
ומה שהם ראו, גרם לתלמידים שלא להצליח לעמוד בהבטחתם.. הם ראו את בעל הבית יושב על כסאו, ואוכל בשר, לבוש בגדי שבת, ושטריימל לראשו.
אבל במקום לראות את בעל הבית, ראו התלמידים במקומו, שור יושב, לבוש בגדי שבת ושטריימל.. קצת מצחיק, לא? או שמא קצת עצוב..
כשסיימו את הסיבוב, הצדיק הסביר לתלמידים את מה שראו.
אם תקראו את ההסבר שלפני הסיפור, נראה לי שתבינו גם כן..
(שוב, סליחה.. אני יודע שהסיפור לא ממש מדויק, אין לי כח פשוט לחפש כעת את המקור שלו.. אבל הבאתי אותו פשוט כי הוא ממש נוגע לרעיון המוסבר..)
