המסמך הצה"לי שפורסם השבוע אודות היערכות מערכת הביטחון לעימות רחב היקף עם מתיישבי יהודה ושומרון, מעלה לא מעט תהיות ופקפוקים באשר למידת תבונתם של הגורמים המחליטים במערכת הביטחון ובמדינת ישראל.

בראש ובראשונה עולה התמיהה מדוע פורסם המסמך המפורט הזה? לאן נעלם מעטה החשאיות המבצעית? מה החובבנות הזאת? ממתי מפרסמים בראש חוצות את סדרי הגודל של מבצע צבאי? מי ומי בהתקפה, מי ומי במארבים, מי ומי ברתק ומי ומי בחיפוי? מדוע מגלים לאויב את פרטי התכנון? למה זה חשוב להודיע מראש לכל מאן דבעי כיצד ומתי יתקפו ומאיזה צד? ככה יוצאים למבצע?!

התמיהה השנייה היא העלות הפנטסטית שכל הדבר הזה יעלה. מצד אחד נאבקים על כל פרוטה בסל התרופות, ומצד שני מבזבזים עשרות מיליונים אם לא מאות, על מערכה שאפשר לבצע בקלות ולא רק שלא תעלה פרוטה, אלא תניב רווחים נאים. איפה הראש היהודי? מה אתם רצים לשפוך אוצרות קורח על תוצאה שניתן להשיג חינם אין כָּסֶף, ועוד להרוויח? אין מנוס מן המסקנה שראשי מדינת-ישראל איבדו את העשתונות ואין ביניהם נער קטון שיזעק – השתגעתם?!

לפיכך, כאזרח המדינה שאיכפת לו, הנני מתכבד להציע חלופות הרבה יותר הגיוניות לביצוע המטלה הקדושה של גירוש יהודים מבתיהם וחורבן ההתיישבות - תחילה ביהודה ובשומרון, ובהמשך בכל אדמות הוואקף המוסלמי של פלשתין השדודה. מדובר בפעולות פשוטות שאין בהן עימות עם המתיישבים ואין צורך בלוגיסטיקה מסובכת.

ראשית חוכמה מטילים מצור על כל יישוב ויישוב מבלי להיכנס לתוכו. אין יוצא ואין בא. עכשיו הכול יותר פשוט ואפשר להתרכז בעיקר.

שלב ראשון - חשמל וטלפוניה. מנתקים את קווי הטלפונים ומפסיקים את זרם החשמל לכל היישובים. בתוך עשרה ימים יתרוקנו כל הסוללות וייגמר הדלק לגנראטורים. חושך מצרים! אין רדיו וטלוויזיה, אין מקררים, אין טלפונים, אין טוסטרים, אין מחשבים ומוסיקה, אין מכונות כביסה ולא תנורי חימום בקור הזה. יש כאן חיסכון עצום באנרגיה יקרה ולקח לא קל למתיישבים.

ניתן יהיה להחזיר את הזרם בתנאי שהמתיישבים עצמם יהרסו את בתיהם וישרפו את תכולתם, אבל מה יעשו אז עם החשמל? לכן אעבור לשלב השני - ניתוק המים. לפעולה הזאת נחוץ אדם אחד בלבד, רצוי אינסטלטור, אבל גם מי שאינו מקצוען מומחה יצלח למשימה הזאת. אפשר ללמד כל אדם פשוט לסגור שִׁיבֶּרִים. זהו, סוגרים את זרם המים ליישובים וחאלס! אין מים לשתות, אין מרק חם וטעים בקור העז, אין להתרחץ, לכבס, להשקות את הגינות וכו' וכו'. תודו שהאפקט יהיה מדהים. אפשר כמובן לשכלל את ההתעללות ולחלק לשומרים שמסביב ליישובים צינורות מים, שישפריצו אחד על השני מול עיניהם הכלות של הילדים הצמאים לכוס מים. היתרון כאן ברור – תחשבו על מפלס הכנרת.

בל נשכח שבתקופה הזאת יאזל גם המזון. אין סנדביצ'ים וחביתות, חסל סדר דגים ובשר, אין סלטים, כל העצים יתרוקנו מפריים, עקרות הבית ישתעממו מחוסר מעש והדבר יביא בהכרח למתחים ברוכים בתוך המשפחות, שיתפרקו מאליהן. זעקות הרעב ילכו ויתגברו, שוועתם תעלה השמימה ולא יהיה מושיע. גם כאן אפשר להציב מנגלים מחוץ ליישובים ולהזרים עם כיוון הרוח ריחות חריפים של שומים ובצלים חרוכים שיטריפו את חושיהם של המבוצרים. ומדוע לא להציב מול המתיישבים העיקשים מסכי ענק שיקרינו עליהם שחקנים פלשתינים זוללים שווארמה וטחינה נוזלת על סנטרם בביזבוז משווע. הכול פתוח!

אם כל אלה לא יועילו והעיקשות תימשך, נפנה למוצא האחד והיחיד המנצח:

נחדש את זרימת המים הזכים, והפעם, מהולים בציאניד מרוכז.